המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ויכוח בתקשורת הסעודית בנושא עונש המלקות
7/1/2004

 

ויכוח בתקשורת הסעודית בנושא עונש המלקות

                                                                           7.1.2004

 

בסעודיה מתנהל מזה כמה שנים ויכוח, שמדי פעם שב ועולה לכותרות העיתונים, בנושא עונש המלקות. מאות צעירים סופגים מלקות מדי שבוע בסעודיה, לאחר שהואשמו על ידי משטרת הדת ב"הטרדת נשים", התקהלות מול בתי ספר לבנות, וכדומה. עונש המלקות משמש גם בשורה ארוכה של עבירות אחרות.

 

התופעה

ראשית הדיון הציבורי בנושא בשנת 2001, כאשר השלטונות בריאד החליטו להקים ועדה מיוחדת שתחסוך את הצורך לפנות לבית משפט ותוכל להלקות בעצמה צעירים שנאשמו ב"הטרדה". המעקב אחר הצעירים נמצא בסמכות "הרשות לעשיית הטוב ולמניעת הרע" – משטרת הדת הסעודית. על פי התקנון של רשות זו, מותר לה להלקות נאשמים עד 15 מלקות. בועדה המיוחדת שהוקמה לצורך ההלקאות היו חברים, בנוסף לרשות, נציגים של התביעה הכללית ורשות השלטון המחוזית.

 

בעקבות הקמת הועדה, החלו להופיע בעיתונות הסעודים דיווחים שבועיים על הלקאות סיטונאיות של צעירים. "הלקאת 63 מטרידים, עשרה מהם עובדים זרים"[1], דווח בסוף חודש אוקטובר 2001, ושבוע לאחר מכן דווח על "הלקאת 39 מטרידים, בהם חמישה עובדים זרים בשבוע האחרון".[2] בדצמבר 2001, הולקו בשבוע אחד 177 איש "מהם חמישה עובדים זרים".[3]

 

לקראת חודש הרמדאן בשנת 2001, כאשר העולם עסק בשאלה האם על צבא ארה"ב להיענות לתביעתם של מנהיגים מוסלמים רבים ולהשהות את הפעולות הצבאיות באפגניסטן במהלך הרמדאן, עסקו שלטונות ריאד בשאלה האם יש להמשיך בהלקאות. לבסוף הוחלט על "המשך ההלקאות במהלך חודש הרמדאן: 59 הולקו, בהם שמונה עובדים זרים, בשבוע האחרון."[4] שבוע לאחר מכן דווח על "גידול בתופעה בחודש הרמדאן: הלקאת 66 מטרידים ובהם שני עובדים זרים תוך שבוע." [5]

 

ב"עיד אל-פטר", המכונה באסלאם "החג הקטן", הוחלט על "הפסקה קצרה", אבל מייד עם סיומו של החג "זימנה הועדה 140 צעירים שהיו מעורבים בהטרדות לביצוע עונש המלקות."[6] ואולם, לקראת "החג הגדול", הוא חג הקורבן, מסר "מקור בועדה האחראית על המעקב אחר תופעת המטרידים כי ההלקאות יימשכו במהלך חופשת חג הקורבן. לדבריו, בחופשת החג כל שנה, יוצאים ההמונים לשווקים ולמקומות הציבוריים וכתוצאה מכך נגרמת עליה בהטרדות."[7]

 

בהודעה לעיתונות מפברואר, 2002, הסבירה הועדה את אופן פעולתה: בשלב הראשון מוזהר הצעיר הנאשם בהטרדה. אם הוא אינו נשמע לאזהרות, הוא נעצר ונלקח לתחנת המשטרה לחקירה ואם היה בהתנהגותו משום "פגיעה בכבודם של אחרים", הוא מוענש ב"לא יותר מ-15 מלקות". במידה והוא חוזר על התנהגותו, אביו מוזמן להיות נוכח בהלקאה.[8]

 

עבירות ועונשי מלקות

יש לציין שעונש המלקות אינו נחלתם הבלעדית של "המטרידים" והוא משמש גם כנגד נאשמים בעבירות רבות אחרות. אחת הדוגמאות הבולטות, הם כנופיות הנהיגה הפרועה. תופעה זו הטרידה את מנוחתם של תושבי העיר אל-מדינה ולאחר מרדף ארוך, הצליחה המשטרה לעצור 19 מחברי כנופיית נהגים. מפקד משטרת אל-מדינה, יוסף אל-בניאן, סיפר כי הלקאתם של הנהגים התבצעה במרכז העיר, "בשכונה שתושביה התלוננו על הרעשים, על ההתקהלויות ועל הסכנות לילדים בשל מהירותן המטורפת של המכוניות."[9]

 

במקרה אחר, גזר בית משפט 75 מלקות על כל אחד משלושה תלמידים שתקפו מורה. העונש בוצע מול שערי בית הספר.[10] עונש 70 מלקות נגזר לאחרונה על העיתונאי הליברלי, מנצור אל-נוקידאן, באשמה כי קילל אדם אחר. עונש ששים מלקות לאחר תפילת יום השישי מול המסגד נגזר על אדם שכינה את המשורר הסעודי, אבראהים שחבי, "חילוני". אל-שחבי ויתר על ביצוע גזר הדין.[11] עונש של שש שנות מאסר ו-500 מלקות נגזר על קטין שהורשע בביצוע מעשה מגונה.[12]

 

דייל בחברת התעופה הסעודית שהורשע בהברחת שמונה בקבוקי אלכוהול נידון למאסר 45 יום ולמאה וחמישים מלקות.[13] עונשים של שלושה חודשי מאסר ושבעים מלקות נגזרו גם על 36 גברים ונשים שהשתתפו בהפגנה בריאד בספטמבר 2003.[14]

 

כאשר קבוצת צעירים "תקפו" את משרדי "הרשות לעשיית הטוב ולמניעת הרע", היה העונש חמור עוד יותר וכל אחד מהם נידון לשלוש שנות מאסר ול-3,000 מלקות, כפי שדווח באתר הרשות.[15]

 

הויכוח על המלקות

ואולם, רוב מקרי המלקות שדווחו בעיתונות הסעודית נגעו לאותם "מטרידים" ודיווחים אלה עוררו ביקורת. העיתונאית היפאא' ח'אלד, למשל, כתבה כי המנהג להזמין את ההורים לחזות בהלקאת ילדיהם גרם לה לבכות[16] וצאלח ג'מיל אל-טאמי כתב בתגובה: "הייתי עד להלקאת צעיר בשנות העשרים לחייו במרכז מסחרי... כולם התקהלו סביב מקום ההלקאה והמראה היה לא תרבותי... מה הטעם בזה? האם ההלקאה צמצמה את ההטרדות?... אני מקווה שאנו נהיה עם מתורבת שאנשיו מכבדים זה את זה ולא מפקפקים האחד במוסריותו של השני..."[17]

 

אבל העיתונות הסעודית העניקה במה נרחבת לתומכי המלקות. פיאד בן חמד בן מחמד אל-פיאד שהביע תמיכה נלהבת בהלקאות, סייג את דבריו באומרו: "...אני נשבע ואף ראיתי במו עיני... שהאשה היא הגורמת העיקרית להטרדה. כן האשה. היא זו שמכריחה את הצעירים להתנכל לה. היא האשמה היחידה משום שהיא הולכת למקומות בהם מצויים הצעירים, לשווקים, למרכזי הספורט... הנשים האלה לא באות כדי לקנות... הן יוצאות מהשוק בידיים ריקות. הן הולכות למרכזי הספורט כשהן עוטות את הטובים שבתכשיטיהן ובלבושן והן מתנועעות ומצחקקות בקול רם... כן, האשה היא הסיבה והיא האשמה היחידה והיא ראויה לעונש יותר מאשר הצעירים.."[18]

 

מעניין לציין שמרבית תומכי ההלקאות טרחו לציין כי לדעתם הנערות הן האשמות בהטרדה. אחמד עבדאללה אאל נאג'י, חבר סגל ההוראה בפקולטה הטכנולוגית באבהא, כתב שהוא "תומך נלהב של עונש המלקות... עונש ההלקאה המיידית הוא העונש המרתיע והטוב ביותר. חוץ מזה, עונש זה לא עולה כלום. כל מה שצריך זה כמה ריאלים ומלקה מיומן." אלא שאאל נאג'י מיהר לציין ש"לדעתי האישית, האחריות לשמונים אחוזים מתופעת ההטרדות נופלת על הנערות בשל הפיתויים המכוונים שלהן, גלימות הכתף השקופות, המכנסיים הצבעוניים, הרעלות המגרות, העדשות הצבעוניות, והריסים המלאכותיים הארוכים. כך הן כופות על הצעירים להטריד אותן ולעקוב אחריהן אל תוך בתיהן. אני דורש שהנערות שעברו הטרדה יולקו על ידי מטיפות בתיאום עם הרשות לעשיית הטוב ולמניעת הרע בנוכחות אמהותיהן כדי לתקן את מה שניתן לתקן לפני שיהיה מאוחר מדי. כמו כן אני יכול להישבע שהנערות השומרות על כבודן... ולובשות גלימות מעל הראש [ועד לרגליים] ולובשות כפפות לא נתונות להצקות, גם אם הן לבדן, משום שאין מה שיגרה את הצעירים המטרידים."[19]

 

גם אקדמאים סעודים היו חלוקים בנוגע לעונש ההלקאה, כפי שעולה מכתבת תחקיר של היומון "אל-ריאד" בנושא הלקאת "הזאבים האנושיים". ד"ר סלימאן בן עבדאללה אל-עקיל, מרצה לסוציולוגיה באונ' המלך סעוד התנגד להלקאה ואמר שהענישה הגופנית היא הצעד האחרון שיש לנקוט בו משום שהיבטיו השליליים עולים על החיוביים.

 

לעומתו, קבע ד"ר עבד אל-אלה בן סעד בן סעיד מאונ' המלך סעוד בריאד ש"ההלקאה היא עונש מועיל במרבית המקרים משום שהיא גורמת כאב והשפלה למבצע העבירה. ואולם, ישנם מקרים בהם ההלקאה אינה מועילה. חוץ מזה, מלקים תמיד את הצעירים הזכרים ומה בנוגע לנקבות, במידה והוכח כי הן הגורם להטרדה? האם צריך להעניש את הנערות במלקות?"

 

ועדות הלקאה ברחבי סעודיה

כעת, מבקשים שלטונות סעודיה להקים ועדות מסוג הועדה שפועלת בריאד בכל רחבי סעודיה. ראש "הרשות לעשיית הטוב למניעת הרע", שיח' אבראהים אל-ע'ית', הכריז כי יש להלקות באופן מיידי ובמקומות ציבוריים את ה"מטרידים" והסביר: "הרשות תלקה מיידית את מי שיוכח כי הטריד נערות, משום שה'הטרדה' היא תופעה שאינה [צריכה] להתקיים בארצנו והיא זרה לחברתנו ולהתנהגות של בנינו ובנותינו. על סמך מחקרים שנערכו, החלטנו שהאינטרס החברתי מחייב הלקאה מיידית כטיפול ופתרון מרתיע לאותם אנשים. יש לדעת שאנו שומרים על סודותיהן של המשפחות. אם צעיר כלשהו מולקה במקום ציבורי, לא חושפים את שם משפחתו שלא לפגוע בשמה הטוב של המשפחה וכדי לשמור על כבודה... אנו בשום אופן לא נלקה בטרם הוכחה אשמתו של הנאשם. הרשות אינה פעולת על פי חשדות, אלא על פי עובדות."[20]

 

הצהרתו של שיח' אל-ע'ית' עוררה כעס בקרב רבים. בפגיעה הגופנית אין מסר חינוכי חיובי", קבעה הסוציולוגית בדריה אל-בשר, "העונש צריך להיות קשור למעשה. אם אתה רוצה ללמד קטין מהי תחושת אחריות, אתה צריך להטיל עליו עבודות שירות חברתיות שבאמצעותן הוא ילמד משמעות יפה יותר לחיים ובה בשעה יעניק שירות חברתי ויטעם את טעם ההצלחה. בנוסף לכל אלה, הוא יחוש תחושת אחריות." אל-בשר מציעה לנהוג בסובלנות ולבקש מצעירים שביצעו טעויות לנקות מקומות ציבוריים או לחייב אותם לעבוד בבתי זקנים, נכים או יתומים וכולי... "כל התיאוריות החינוכיות והנפשיות הוכיחו שאין כל תועלת בהכאה כאמצעי חינוכי ושההכאה מולידה רק ערכים שליליים".[21]

 

ההתנגדות למהלך נבעה גם ממניעים משפטיים. המשפטן עבד אל-עזיז אל-קאסם, אמר ל"אל-שרק אל-אוסט": "אם הרשות והמשטרה ילקו מיידית אנשים הדבר יוביל להפרה של הזכויות החוקיות של האדם. יהיה קשה במקרים אלה לספק את זכות היסוד למשפט צודק. צעד זה יחשוף חפים מפשע לסכנה של משפטים שרירותיים והדבר מחייב יוזמה יעילה לתיקון המצב מיסודו במקום פתרונות פרימיטיביים מסוכנים."[22]



[1] ריאד (סעודיה), 25.10.2001.

[2] ריאד (סעודיה), 1.11.2001.

[3] ריאד (סעודיה), 14.12.2001.

[4] ריאד (סעודיה), 15.11.2001.

[5] ריאד (סעודיה), 22.11.2001.

[6] ריאד (סעודיה), 27.12.2001.

[7] ריאד (סעודיה), 14.2.2002.

[8] אל-ריאד (סעודיה), 13.2.2002.

[9] ריאד (סעודיה), 13.12.2001.

[10] אל-ריאד (סעודיה), 16.4.2003.

[11] אל-וטן (סעודיה), 23.12.2003.

[12] אל-וטן (סעודיה), 9.12.2003.

[13]  אל-וטן (סעודיה), 31.12.2003.

[14] אל-וטן (סעודיה), 11.12.2003.

[16] אל-וטן (סעודיה), 10.2.2003.

[17] אל-וטן (סעודיה), 19.2.2002.

[18] ריאד (סעודיה), 16.10.2001.

[19] אל-וטן (סעודיה), 1.3.2002.

[20] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.12.2003.

[21] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.12.2003.

[22] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.12.2003.