השרה הסורית בות'יינה שעבאן: זרם השמרנים החדשים
בממשל האמריקאי פועל בשירות האינטרס הישראלי
השרה הסורית לעניני מהגרים, ד"ר בות'יינה שעבאן, התראיינה לעיתונאי אבראהים חמידי ביומון הלונדוני "אל-חיאת" (7.1.2004), לאחר ששבה מביקור בארה"ב. להלן נוסח הריאיון:
ש: בשלוש השנים האחרונות חידשו מהגרים רבים את פעילותם הפוליטית, אך לאחרונה ננקטו צעדים נגד כמה מהם ונשלחו אליהם אזהרות.
שעבאן: היותו של אדם מהגר אינה מציבה אותו מעל החוק. המדינה ממלאת את תפקידה בדרך הרגילה שהיא מוצאת לנכון. המהגר אינו יכול להיות בן המדינה ומעל בן המדינה גם יחד. המהגרים הם חלק מהמדינה ואינם כח אגדי שאינו טועה.
ש: האם חזרתם של כמה אנשי אופוזיציה למדינה מהווה רמז בכיוון ההפוך?
שעבאן: הם אמרו שאינם רוצים להיכנס לסוריה על גבי טנק אמריקאי. דברים אלה זכו להערכה וזה מוכיח כי הממשלה מברכת את כל בני המולדת, אם ההשתייכות הלאומית היא הדבר החשוב ביותר בסדר היום שלהם. סוריה רוצה לשמור על בטחונה, על עמה ועל עתידה, וישנה ממשלה אשר קובעת אסטרטגיות. בכל מדינות העולם, אפילו בארה"ב, העם מחזיק בדיעה, אך הממשלה היא זו אשר מחליטה ומבצעת, ואף ממשלה לא תאפשר לאף אדם לתכנן ולבצע מדיניות שתגרום נזק לבטחון המדינה, לכלכלה ולערכים שלה. הממשלה מתכננת ומבצעת את מדיניותה, אך היא לוקחת בחשבון את דיעותיהם של האנשים ואת רעיונותיהם במסגרת החוקים הקובעים את החיים הפוליטיים במדינה. לכל אדם במדינה, מהגר או אזרח, יש זכויות וחובות. כל נושא ייבחן לגופו במסגרת החוק, וכל אחד מוערך לפי יכולתו ולפי מצבו, עמדתו ומחויבותו לחוקים ולמשטרים.
ש: האם יינתן לכל ה"גולים מרצון" לשוב למדינה?
שעבאן: אין גולים, יש אנשים שיש נגדם הליכים משפטיים. אינני בקיאה בנושא, אך ישנם 15 מיליון סורים מחוץ למדינה וקשה להכליל מצבים כאלה על כולם. כל מקרה חייב להיבחן לגופו. יש מיעוט קטן אשר ביצע פעולות בנות ענישה נגד אזרחים אחרים, כמו שקורה בכל העולם. ההשתייכות למולדת ולאינטרסים שלה הם הדבר החשוב ביותר. סוריה, כמו כל מדינות העולם, פועלת, מנסה, משתדלת ומפעילה מאמצים בכל התחומים. יש הבדל בין לנסות לתקן תופעה שלילית לבין לנצל אותה כדי לשרת את מי שרוצה לפגוע בארצך. הפגיעה בסוריה אסורה, ושיתוף פעולה עם אנשים במטרה לפגוע בסוריה בכל תואנה שהיא אינו מקובל בשום אופן.
ש: מהעבר השני ישנם אנשים אשר קיימו בוושינגטון ועידה של אופוזיציה סורית בתיאום עם "מכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב", שהוא זרוע של הלובי היהודי בוושינגטון.
שעבאן: עצם העובדה שהם קיימו ועידה אינו הופך אותם לקבוצה. אמרו לי בוושינגטון כי ביום הראשון [של הכנס] נכח אדם אחד. כלומר, אין כל אופוזיציה... צריך לשים לב כי העולם הערבי עומד בפני ניסיון של כמה מבניו הערבים להכפיש את מולדתם, וזה כולל את סוריה ומדינות אחרות. כל מי ששכל בקדקדו צריך להתנגד לכך. גם שיתוף פעולה עם כלי תקשורת המשדרים תעמולה ציונית ותעמולה המנסה לפגוע בערבים צריך להיות אסור.
ש: קושרים זאת למה שקרה בעיראק ואומרים כי ארה"ב רוצה לחזור על התסריט האמריקאי בסוריה.
שעבאן: ... זהו רעיון ציוני המנסה למשוך אליו ערבים חלשי אופי כדי למוטט את האמת הערבית. אנו כתקשורת ערבית וכערבים צריכים לעמוד בפני הזרם הזה. שפת דיבור ערבית עדיין אינה הוכחה להשתייכות נכונה. יש אנשים רבים שאינם ערבים אך עמדו לצד הצדק הערבי באופן מוחלט, ויש ערבים אשר נפלו קורבן לתעמולה הציונית הפועלת נגד הצדק הערבי, האדמה הערבית ועתיד האומה. עלינו להיות החלטיים בנושא זה.
ש: נועדת בוושינגטון עם עוזר שר החוץ ויליאם ברנז ועם ראש דסק המזה"ת במועצה לביטחון לאומי אליוט אברמס.
שעבאן: הפגישה היתה חיובית מאד. כשרה סורית, כאשר אני נוסעת לארה"ב, מחובתי להודיע על כך לשגרירות האמריקאית. לא ערכתי ביקור רשמי, אך [האמריקאים] הודיעו לי כי ברנז רוצה לפגוש אותי, ובירכתי על כך. שוחחנו על הצורך בהמשך הדיאלוג ועל המצב באזור ועל תפקידה של סוריה. ברנז היה חיובי, והסכמנו שארה"ב וסוריה יחשבו על דרך שתאפשר להמשיך את הדיאלוג ואת שיתוף הפעולה כדי להפוך את המזה"ת לאזור טוב יותר עבור כולם.
ש: משרד החוץ האמריקאי מבקש להיפגש אתך, והבית הלבן ממנה שגרירה חדשה בדמשק באותו יום בו מאושר החוק לדרישת דין וחשבון מסוריה.
שעבאן: ההסבר היחיד הוא המחלוקת בתוך הממשל האמריקאי בין הזרם הדיפלומטי המדיני אשר רוצה להמשיך בדיאלוג עם סוריה לבין זרם אחר של השמרנים החדשים שמאמין כי לארה"ב יש כח צבאי ועליה לפתור את כל הבעיות באמצעות נשק. זרם זה, התומך בשרון, פועל לשרת את האינטרס הישראלי באזור, בשעה שבישראל עולים קולות רמים נגד המדיניות של שרון וחיילים וקצינים מתמרדים ומסרבים לשרת באדמות הפלסטיניות. זה מצביע על הטעות של השמרנים החדשים התומכים במדיניות של שרון, אשר משפיעה באופן שלילי על ישראל ועל ארה"ב. אינני רואה היכן האינטרס של הקונגרס או של הממשל בחוק לדרישת דין וחשבון מסוריה. דרכה של סוריה היא דרך הדיאלוג, שיתוף הפעולה המדיני, ודבקות בלגיטימציה הבינלאומית ובהחלטות מועצת הביטחון. ישנה דאגה עולמית מהזרם הזה של השמרנים החדשים. שמתי לב לדאגה בקרב האמריקאים עצמם במרכזי המחקר ובאוניברסיטאות...
ש: אומרים שסוריה עדיין לא התייחסה לעולם שאחרי ה-11.9.
שעבאן: סוריה היתה אחת המדינות הראשונות אשר גינו את את מה שקרה ב-11.9. הנשיא אסד היה בין הראשונים אשר הביעו צער על הקורבנות. אך אחרי ה-11.9 הציונות מיהרה לקשור את אירועי הטרור בארה"ב לסכסוך הערבי-ישראלי, ותיארה את כל מי שנלחם בכיבוש ובהתנחלות כטרוריסט. התוצאה היתה הדבקת אשמת הטרור לכל הערבים והמוסלמים. העולם הערבי והעולם המוסלמי לא מיהרו להפריד בין שני העניינים ולא השקיעו מאמץ פוליטי, רעיוני והסברתי כדי להפריד בין מה שקורה בפלסטין לבין מה שקורה בארה"ב ובמוקדי טרור נוספים... הערבים לא ינהלו קרב בנשק, בטנקים ובמטוסים. הערבים צריכים להפריד את הטרור מהסכסוך הערבי-ישראלי מבחינה תקשורתית, מילולית ומדינית ולדבוק בזכותה של ההתנגדות...
ש: אומרים ששפת התקשורת היא שפה מודרנית בעוד שהשפה [הפוליטית הערבית] היא שפה מאובנת ולא גמישה, שאינה יודעת כיצד להתייחס לעולם.
שעבאן: אין זה נכון. זו אינה שפה מודרנית. כאשר אתה אומר שהפלסטינים והישראלים הם שני צדדים, וכי על שני הצדדים לפעול, זו פגיעה בצדק הערבי ובצדק הפלסטיני. אלו אינם שני צדדים: יש צד ישראלי הכובש אדמה וצד פלסטיני שאדמתו כבושה. לכן לא יתכן שבכיר ערבי או שערוץ לווין ערבי ידבר על שני צדדים... כאשר [בארה"ב] דיברתי בשפה [ה'מאובנת'] הזו זכיתי למחיאות כפיים חמות. לכן מה שאומרים בתקשורת הערבית אינו נכון, והשפה אותה אנו נוקטים אינה מאובנת אלא שפה הדבקה בצדק ועומדת על כך שיתנהל דיאלוג... כאשר אתה נאבק כדי להגן על אדמתך אינך תוקפן, אלא מנסה להדוף את התוקפנות. אך חלק מכלי התקשורת הערבים רוצים ליפול בפח הטרמינולוגיה העוינת את הצדק הערבי.
ש: כיצד את מתארת את היחסים בין סוריה לבין ארה"ב?
שעבאן: ישנה קריאה לדיאלוג משני הצדדים. המציאות הערבית מעורערת. לו ראו הערבים את עצמם כפי שהאחרים רואים אותם, כגוש אחד, הם לא היו נחלשים בזה אחר זה. הפתרון אינו רק בידה של סוריה אלא ביד הערבים, [אם] יתחילו לראות את עצמם כישות אחת וידברו עם העולם כישות אחת.
ש: האם סוריה מודאגת?
שעבאן: דאגה אינה מצביעה על פחד. ישנה דאגה חיובית, כל מדינה צריכה לדאוג לאינטרסים שלה ולעתיד שלה, אך אין דאגה במובן השלילי.
ש: אחרי לוב, איראן ועיראק, האם סוריה מרגישה תחת הזרקורים?
שעבאן: בהחלט. סוריה פועלת כעת מתוך דאגה לאזור. סוריה אינה יכולה להיות רגועה כל עוד האזור כולו תחת סכנה, ולכן היא מנסה למלא תפקיד פעיל, הן באמצעות יחסיה עם האו"ם והן באמצעות יחסיה עם הערבים ועם אירופה. סוריה פעילה בזירות הבינלאומיות, האזוריות והערביות מתוך ההשקפה שהאזור זקוק לעשייה נוספת ושהערבים צריכים לארגן מחדש את קלפיהם ולפעול ברצינות. אך אנו אופטימיים.