ליברל עיראקי: המשטרים האיראני והסורי פאשיסטים
הליברל העיראקי ד"ר עבד אל-ח'אלק חוסין, בעל טור באתר האינטרנט הליברלי www.elaph.com מתח ביקורת על אופיים של המשטרים האיראני והסורי ועל פעילותם בעיראק ובלבנון. לדבריו, משטרים אלו הם פאשיסטיים במלוא מובן המילה ולא תתכן יציבות, דמוקרטיה ופריחה כלכלית באזור כל עוד הם קיימים.[1] להלן חלקים ממאמרו:
"יש הסבורים כי תיאור המשטר האסלאמי האיראני והמשטר הסורי של מפלגת הבעת' כמשטרים פאשיסטים הוא פוגע, מתגרה, לא מציאותי או לכל הפחות מוגזם. לאמיתו של דבר, אין כאן הגזמה. אני קורא לדברים בשמם האמיתי ובהתאם להגדרה המדעית של המונחים 'פאשיזם' ו'נאציזם'.
הפאשיזם האיטלקי הוא שם נרדף לנאציזם הגרמני. הוא תנועה גזענית המפלה בין בני אדם על יסוד השתייכותם הגזעית, או הלאומית והוא בעל אידיאולוגיה טוטליטרית המתערבת בכל פרט ופרט בחיי האדם... המכנה המשותף המחבר משטר פוליטי, אידיאולוגיה או מדיניות כלשהם עם הפאשיזם והנאציזם הוא ההפליה בין בני אדם בשל סיבות שאין לקורבנות ההפליה כל חלק בהן... שהרי אני [כאדם] ירשתי את השתייכותי מהורי ומהסביבה שגדלתי בה ולא אני בחרתי בכך...
הואיל ושני המשטרים – האיראני והסורי – מפלים בין המרכיבים השונים של עמיהם על בסיס דתי, עדתי וגזעי, הרי שהם אינם שונים מכל משטר פאשיסטי או נאצי אחר. לפיכך, שני המשטרים הללו הם פאשיסטיים במשמעות המילולית האמיתית של המילה ולא באופן מטאפורי...
משטר הבעת' בעיראק נהג בסוגים שונים של הפליה גזענית ועדתית נתעבת ביותר בין מרכיבי העם העיראקי. רשימת פשעיו ארוכה וכבר ידועה לכולם. [ואולם] למרות שהמשטר האיראני והמשטר הסורי הם מבין המרוויחים הגדולים ביותר, לאחר העם העיראקי, מנפילת הבעת' בעיראק, הם התנגדו לנפילתו בשל עוינותם לתחליף הדמוקרטי בעיראק ועוינותם ליציבות האזור ומשום שמי שסייע לעם העיראקי להשיג את שתי המטרות האצילות הללו [דמוקרטיה ויציבות] היא אמריקה. הם התנגדו לנפילת הבעת' מחשש שגורל משטריהם יהיה דומה.
לפיכך, הקימו המשטר האיראני והמשטר הסורי ברית אסטרטגית ביניהם, שמטרתה להתנגד לאופציה הדמוקרטית בעיראק. המשטרים כרתו ביניהם ברית להילחם באמריקה, 'השטן הגדול', על אדמת עיראק ובדמם של העיראקים ולהפוך את עיראק ל'ביצה ויאטנמית חדשה' שהשחצנים האמריקאים יתפלשו בה, כדבריהם, וזאת כדי להינצל מהגורל של סדאם חוסיין ומשטרו העריץ. זוהי המטרה האסטרטגית הקבועה שלהם והם לא יוותרו עליה יהיה אשר יהיה, על אף שהם מעמידים פנים שהם חשים סולידריות עם העם העיראקי ועל אף שבכירים משתי המדינות מכחישים בהתכנסויות בינלאומיות ובכלי התקשורת כי הם תומכים בטרור בעיראק...
המשטר האיראני והמשטר הסורי נהגו בהיסטריה לאחר נפילת הבעת' בעיראק והקדישו את מירב יכולותיהם הצבאיות, המודיעיניות והתקשורתיות להכשלת המשטר הדמוקרטי בעיראק. זאת באמצעות הגשת סיוע מסוגים שונים לטרור ועל ידי כך שפעלו למניעת יציבותו של המשטר ולהריסת מוסדותיו הכלכליים. מעשי החבלה של המשטר האיראני והסורי לא מסתכמים בעיראק, אלא כוללים גם את לבנון המתייסרת באותו הטרור באמצעות התנקשויות פוליטיות, באמצעות תמיכה במיליציות ובאמצעות הכיבוש הסורי בעבר... סוריה ואיראן ימשיכו לערער את היציבות בלבנון ובעיראק עד שישיגו את מטרותיהם הנפשעות. גל ההתנקשויות שמבצעים סוכני סוריה [בלבנון] לא ייפסק... יש לציין כי כל קורבנות ההתנקשויות היו מקרב מתנגדי סוריה בלבנון...
ואולם יהא אשר יהא, אנו אופטימיים לגבי העתיד... ובטוחים ביכולתם של עמי האזור להתמודד עם כל האתגרים שיהיו. בסופו של דבר הניצחון הוא בעל ברית של העמים. קוביית הדומינו הראשונה כבר נפלה ללא חזור עם נפילת מפלגת הבעת' הפאשיסטית בעיראק. שאר הקוביות יפלו בעקבותיה. כשם שהנאציזם והפאשיזם נפלו באירופה ובעקבות זאת נפלו שאר המשטרים הטוטליטריים והעריצים, אין מנוס מכך שההיסטוריה תשחק בגלגליה את המשטרים הפאשיסטים הנותרים ותשחרר את העמים מעוולותיהם...
הפוליטיקה פועלת על פי אינטרסים והיא אומנות האפשרי. האינטרס האמריקאי מחייב הפצת דמוקרטיה ומלחמה בממשלות העריצות באזור והדבר הוא גם לטובת עמי האזור. הכוחות הלאומיים צריכים לנצל הזדמנות זו לטובתם. ואולם הנגועים במחלת השנאה והעוינות למערב ובקיפאון בענייני אמונה אינם מבינים זאת. אדרבה, הם מוכנים להילחם בדמוקרטיה שהם מייחלים לה ולתמוך בעריצות רק משום שהם שונאים את אמריקה ואפילו אם מדיניות פזיזה זו ממיטה עליהם ועל עמיהם אסונות.
סיכומו של דבר הוא שברור כי עמי האזור לא ייהנו מיציבות, דמוקרטיה ופריחה כלכלית, אלא כאשר המשטרים הפאשיסטיים האיראני והסורי ייעלמו ובמקומם תתגשם האופציה הדמוקרטית."
