בעל טור בחרייני מספיד בכיר באל-קאעדה שנהרג בעיראק:
"הוא היה הנר שהאיר בדמו את עיראק"
לאחרונה התפרסמו ידיעות על מותו של עבד אללה אל-רשוד, חבר בוועדה ההלכתית של ארגון אל-קאעדה בסעודיה, שהיה מבוקש על ידי השלטונות הסעודיים. את הידיעה על מותו של אל-רשוד - שנהרג בעיראק כחודש וחצי לאחר שעזב את סעודיה כדי להצטרף ללוחמי הג'יהאד – פרסם מנהיג
אל-קאעדה בעיראק, אבו מוצעב אל-זרקאוי, בגילוי דעת בו ספד לו.[1]
בעקבות הידיעות על מותו של אל-רשוד פרסם העיתון הבחרייני "אח'באר אל-חליג'" מאמר של בעל הטור, חאפט' אל-שיח' צאלח, ובו דברי שבח לאל-רשוד ולהתנגדות בעיראק. בתגובה, פרסמה העיתונאית והסופרת הבחריינית, סוסן אל-שאער, מאמר התוקף בחריפות את מאמרו של אל-שיח' צאלח שעלול, לדבריה, השפיע לרעה על הצעירים ולהוביל את בחריין לגיהינום.
"אללה העניק לאל-רשוד את צורת המוות היפה ביותר"
ב-25 ליוני 2005 כתב אל-שיח' צאלח תחת הכותרת "השהיד אל-רשוד": "מאז נפילת המדינה העות'מאנית והתפרקות הזרם המרכזי של המולדת הערבית, היו בכל שלב ובכל תקופה חלוצים שהתגברו על החלוקה [למדינות] והניפו את הדגל הפן ערבי המאוחד... לכל תקופה היתה את רשימת הפידאים והשהידים שלה...
השהיד עבד אללה אל-רשוד... הבחין באווילות שבהסכמים הישנים עם האימפריה הבריטית, חצה את המחסומים, התקומם כנגד החוקים המחלקים [את העולם המוסלמי למדינות] ונכנס לעיראק לפני חודש וחצי כשהוא לובש את בגדי הג'יהאד ומבקש את השהאדה למען אללה. אללה העניק לו את השהאדה וכעת הוא זוכה לרחמיו. זה היה המסע הנפלא ביותר שלו ו[צורת] המוות היפה ביותר.
ההתנגדות בעיראק מחדשת כעת את התקווה ומחייה את האופטימיות מאחר והיא מאחדת את האנשים [הנאמנים] לסונה ולעדת [המוסלמים], בני הזרם המרכזי של האומה, לוחמי ג'יהאד ופידאים מחבלי ארץ שונים, מן המגרב ועד חצי האי ערב. [ההתנגדות] מבשרת על לידתה של תקופה חדשה שאנו רואים במו עינינו [כיצד] היא מופיעה ועולה בכל מקום, למרות השעה הקשה ולמרות השתלטות הייאוש על לבם של חלשים, רבים השואפים לרצות את אמריקה ואת המדינה הציונית. השהיד עבד אללה אל-רשוד הוא נר מחצי האי ערב שהאיר בדמו את עיראק."[2]
העתונאית והסופרת סוסן אל-שאער תוקפת את ההספד
למחרת היום כתבה בתגובה העיתונאית והסופרת סוסן אל-שאער ביומון הבחריני "אל-איאם":
"מי הוא עבד אללה אל-רשוד שאתמול ספדו לו בעיתון של הממלכה הבחריינית, במאמר של אחד [מבעלי הטורים] העמיתים שבישר על השהאדה שלו ושיבח אותה? עבד אללה אל-רשוד הוא המבוקש מספר 22 ברשימת המבוקשים המסוכנים ביותר של המחלקה ללוחמה בטרור בסעודיה, הידועה בכינוי 'רשימת ה-26'.
[לאחר מותו] ספד לו אל-זרקאוי בגילוי דעת [שפורסם] ביום שישי בו אמר: "הוא השתוקק להיפגש עם אללה, להשיג את שביעות רצונו [של אללה] ואת בתולות גן העדן היפות. הוא יצא מחצי האי ערב כשהוא בורח מן העריצים [והולך] אל שדות הג'יהאד והמלחמה בעיראק"...
אל-רשוד, בן 37, נולד [בעיר] אל-מדינה ולמד בפקולטה לשריעה באוניברסיטת אל-אמאם בריאץ'... הוא התבלט בעמדותיו הקיצוניות ועזב את האוניברסיטה באמצע שנות התשעים כדי להצטרף לאופוזיציה. הוא היה מראשי התיאורטיקנים הצעירים בתנועת 'התכפיר' שיצאה מהסלפיה, תנועה שכללה פעילים פונדמנטליסטיים הקוראים לג'יהאד נגד כל מי שאינו מצטרף לאסכולה שלהם.
השיח' אל-רשוד פרסם חוות דעת הלכתיות בכתב העת [האלקטרוני] 'צות אל-ג'יהאד' המופנה ללוחמי הג'יהאד בחצי האי ערב. בפרסום האחרון שלו קרא רשוד לכל המוסלמים לצאת למלחמת ג'יהאד, לחסל את שר הפנים הסעודי ולנקום במשפחת המלוכה...
והנה העמית [אל-שיח' צאלח] תיאר את עבד אללה אל-רשוד כ'נר מחצי האי ערב שהאיר בדמו את עיראק'. עלינו לשאול את העמית [צאלח] האם הוא מנה את ההרוגים העיראקים ש'הנר' הזה התיר את דמם לפני שמת? אולי הוא יספר לנו לאילו [פיגועים של] מכוניות התופת תרם 'הנר' הזה מניסיונו ומעצמו לפני מותו? האם לזו שהתפוצצה במסעדה במרכז בגדאד והרגה שלושים נפשות? או לזו שהתפוצצה בשוק והרגה עשרים?...
על העמית [אל-שיח' צאלח] ועל הממונים על התקשורת שלנו לדעת שהנוער שלנו הוא כמו בצק רך שניתן לעצב בקלות, וכי אידיאולוגיה כמו זו שמאמין בה עבד אללה אל-רשוד אינה מסתכמת רק במלחמה בצלבנים ובתשוקה לבתולות גן העדן היפות, אלא מדובר באידיאולוגיה הרואה עריצים בכל מקום סביבה. זהו פתח לאחד משערי הגיהינום, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא [המקרה] של סעודיה. האם אנו רוצים לחיות תחת ניסיון דומה?
כמו כן, רחמו על אחיכם בעיראק. מי שמתים שם אינם חתולים הנדרסים ברחובות, הם בני אדם שהאמהות שלהם הופכות שכולות, שנשותיהם מתאלמנות ושילדיהם מתייתמים. לבסוף, די עם היחס הפשטני לכל מי שיש להם עמדה שונה כאילו הם 'חלשים השואפים לרצות את אמריקה ואת המדינה הציונית'."[3]
[1] גילוי הדעת של אל-זרקאוי פורסם בפורומים אסלאמיים כמו למשל http://www.qal3ah.org/vb/showthread.php?t=127564
[2] אח'באר אל-ח'ליג' (בחריין), 25.6.2005.
[3] אל-איאם (בחריין), 26.6.2005.