המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ח'אלד משעל: מבחינת חמאס ההרגעה היא תכסיס
4/4/2005

 

ח'אלד משעל: מבחינת חמאס ההרגעה היא תכסיס 

 

בכנס שערך העיתון המצרי "אל-אהראם", בהשתתפות סופרים ומומחים לנושא הפלסטיני בעקבות הסכמת הפלסטינים ל"תהדיאה" [הרגעה],  התארח גם ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל.[1] בדבריו בכנס הבהיר משעל כי ההרגעה היא תכסיס וכי ההתנגדות תימשך כל עוד קיים כיבוש. משעל גם הביע חשש מהשתלטות הרש"פ והפת"ח על אדמות ההתנחלויות שיפונו וכן הצהיר כי מבחינת החמאס אין מניעה שתוקם מדינה פלסטינית בגבולות 1967 כפתרון זמני. להלן תרגום עיקרי דבריו של משעל:

 

"בזירה הפלסטינית רשמנו הישג... רצינו למנוע פיצוץ פלסטיני פנימי ששרון רצה בו. הוא ייחל למצב של מחלוקת [בקרבנו] כך [שיוכל] ללחוץ על אבו מאזן להתעמת עם [גורמי] ההתנגדות... [בהסכמתנו] מנענו פיצוץ. מטרתנו השנייה היתה להעביר מסר לקהילה הבינ"ל כי הבעיה איננה העם הפלסטיני וגם לא ההתנגדות הפלסטינית [אלא] הכיבוש... השלישית במטרותינו היתה מתן הזדמנות ומרחב פעולה לעשיית סדר בבית הפלסטיני... רביעית, שאפנו להשיג באמצעות יוזמת ההרגעה הזדמנות לממש אינטרסים ישירים לעם הפלסטיני דוגמת שחרור האסירים...

 

... לכל מונח יש משמעות מיוחדת ובחירתנו [במונח] הרגעה איננה מקרית. הפסקת אש ["הודנה"] היא הסכם שתנאיו מקובלים על שני הצדדים, אך במצב הנוכחי אין תנאים כאלה. הצד הפלסטיני הוא הצד החלש... אנו מתייחסים להרגעה כאל יוזמה פלסטינית המותנית בכך שהצד האחר ימלא את התנאים...

 

... חמאס שולטת באגף הצבאי שלה... ולמרות שהיא מהגדולים בפלגי ההתנגדות היא בעלת יכולת גבוהה ביותר לשמור על המשמעת בקרב אנשיה. הרגעה פירושה הרגעה [וכאשר מדברים על] הסלמה יש הסלמה. יש מחויבות והיא מכובדת... ההרגעה לגבי החמאס היא תכסיס בתוך תוכנית ההתנגדות [ואילו] לגבי הרשות [הפלסטינית] ההרגעה היא צעד בדרך ליציאה מתוכנית ההתנגדות... עם זאת אנו מעניקים הזדמנות... אנו מסוגלים לגלות סבלנות ולסבול, אך לא מתוך נקודת מוצא של מי שרוצה להשתחרר מהאינתיפאדה...

 

... לגבי אופי המאבק, אנו מבינים ויודעים שהזירה הבינ"ל אינה מקבלת [בהבנה] פגיעה באזרחים... אך קיומו של הכיבוש מחייב התנגדות... חמאס איננה בשלטון והיא פועלת עפ"י הלך הרוח של הציבור. אילו הציבור היה דוחה את ההתנגדות, חמאס לא הייתה יכולה לקיים התנגדות. אנו מכבדים את הציבור שאם לא כן מדוע הסכמנו להרגעה כעת?... 

 

... הפרויקט של חמאס הוא ההתנגדות. אין [בהיסטוריה] כיבוש שעזב ללא התנגדות... כל מו"מ ללא התנגדות הוא חסר תועלת... חמאס תהפוך לגוף פוליטי רק כאשר תוקם מדינה עצמאית. כל עוד קיים כיבוש היא [חמאס] תשלב התנגדות עם פעילות פוליטית...

 

... איננו מכחישים שכאשר חמאס פועלת בנחישות היא פוגעת לעיתים בביטחון ובמדיניות [של אש"פ] יש [לנו] טעויות ואיננו מכחישים זאת. אולם יש דברים שלגביהם אין עושים צדק עם הפלסטינים, כמו למשל, בשאלת עיתוי הפעולות. חמאס מעולם לא ביצעה פעולה שמטרתה הייתה לטרפד תוכנית מדינית. אינני רוצה לשאת באחריות לכישלון פרוייקטים שאני משוכנע שהם כושלים [ממילא]... יש לעיתים פעולה שעיתויה אינו מוצא חן בעיניי, אלא שאינני יכול לשלוט על כך עקב הנסיבות בשטח. חזבאללה למשל יכול לשלוט, משום שהוא בחזית [והוא יכול לקבוע האם] לתקוף מטרה מסוימת ביום מסוים או לא לתקוף... פלגי האופוזיציה מתקשים לשלוט בעיתוי [ביצוע הפעולה]...

 

 ... ככל שנתקרב לסוף הקיץ ולסוף שנת 2005 תיווצר האווירה הבאה: ההסדר [המדיני] יונח מחדש ב'מקפיא' ואין לשלול את האפשרות ששרון יאשים את אבו מאזן שהוא המכשול בדרך לשלום כפי שאבו עמאר [ערפאת] נחשב למכשול. אבו מאזן שמע זאת ממני, צחק ואמר כי 'זה תרחיש צפוי ובלתי מפתיע'. השבתי: היזהר שלא ירעילו אותך כפי שהרעילו את ערפאת...

 

... אינני יכול להסתפק בגבולות 1967 בלבד ולראות בהם פתרון קבע... עוד יבוא פלסטיני ויאמר: 'מי העניק לך את הזכות לוותר על זכויות הפלסטינים'. לכן אבו מאזן עצמו אומר בשיחותיו: 'אינני יכול לוותר על זכות השיבה'. בכך הוא יחסל את עצמו מבחינה פוליטית, שהרי יש 5-6 מיליון שחייבים למצוא עבורם פתרון. אולם, לחמאס אין מניעה לקבל את גבולות 67 כפתרון ביניים...

 

... האם קיים ערפול בנוגע לעמדת חמאס לגבי עתיד המדינה הפלסטינית? האם תהיה זו מדינה דמוקרטית או מדינה דו-לאומית? אנו רוצים מדינה דמוקרטית... בהיבט הדתי לא נכפה על האנשים דבר ואיננו רוצים קנאות או הקצנה. אשר למדינה דו-לאומית, אני מבין את הרעיון, אולם משמעותה של מדינה דו-לאומית היא שאתה, הצד החלש, מבקש שוויון זכויות. אני יכול לשבת מאה שנה ולבקש זאת וכבר יש לנו ניסיון עם הפלסטינים של 1948. [מדינה] דו-לאומית איננה פתרון מעשי ובסופו של עניין [הפלסטינים יהיו מסופחים] למדינת כיבוש...

 

... קיים חשש שיפרוץ סכסוך לגבי השלל [בהתנחלויות שיפונו ע"י ישראל בעזה]. החשש העיקרי איננו מהציבור הרחב, אלא מאנשי הרש"פ, אלה האמורים להיות שומרי [הנכסים שיפונו] הם עצמם הגנבים. כל אלה שלקחו אדמות [בלי רשיון] ובנו עליהן בקתות בחופי עזה הם אנשי הרשות [הפלסטינית] ומנגנוני הביטחון [הפלסטיניים]. לפיכך, יש הסכמה אצל כל הגורמים הפלסטיניים כי לפת"ח או לרש"פ אין זכות בלעדית על הקרקעות הללו. אני חושש שאם ישראל תצא מעזה, והיא חייבת לצאת, תהיה תקופה של מהומות או בעיות שהסיבה להן היא סכסוך לגבי השלל והשלטון [ולגבי השאלה] מי ימלא את החלל... חמאס לא תהיה חלק מהסכסוך הזה, אך היא לא תאפשר שההחלטה בעזה תהיה מונופול של גורם אחד. היא תתעקש להיות שותפה לאחרים... "

 

 

[1] אל-אהראם (מצרים), 30.3.2005

תגיות