המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ח'אלד אל-פיצל – הנסיך הסעודי הליבראל
1/2/2005


ח'אלד אל-פיצל – הנסיך הסעודי הליבראל

 

הנסיך הסעודי המושל באזור עסיר, ח'אלד אל-פיצל בן עבד אל-עזיז, הוא אחד האישים הסעודים הבולטים הנאבקים במחשבה האסלאמיסטית הקיצונית. אל-פיצל הוא מבעליו של העיתון הסעודי הפתוח יחסית "אל-וטן", ועומד בראש 'המכון למחשבה ערבית', אותו ייסד בשנת 2001 ושם לו למטרה לגייס את ההון הערבי לשירות התרבות הערבית ולגשר בין האינטלקטואלים לבין מקבלי ההחלטות.[1]

 

במספר ראיונות שנערכו עמו בחודשים האחרונים קרא אל-פיצל לציבור הסעודי ולשליטים "להילחם בכל מחשבה סוטה נסתרת שהסתננה לבתי הספר, לפקולטות, לבתים ולחברה. להלחם בקיצוניות ובהגזמה בכל צורותיהן." [2] הוא הזהיר מפני החינוך הבלתי פורמלי המסית לאלימות וקרא לסעודיה ליזום רפורמות על מנת שלא ייכפו עליה מבחוץ. להלן חלקים מן הראיונות שהעניק:

 

סעודיה נוחה לקלוט רעיונות קיצוניים שהגיעו מבחוץ

ביולי 2004 אירח הליבראל הסעודי תורכי אל-דח'יל בתוכנית האירוח השבועית שלו, "אצ'אאת", בערוץ הלווין "אל-ערביה" את ח'אלד אל-פיצל, שהתייחס להתפשטות המחשבה הקיצונית בסעודיה. לדבריו, "מחשבה סוטה זו החלה להתפשט בממלכה, בבתי הספר, במסגדים ובכל מקום. היום יש לנו ערוצי לווין הקוראים למחשבה קיצונית המאשימה [מוסלמים שונים] בכפירה… בבתי הספר ובמסגדים שלנו יש צעירים בני חמש עשרה עד עשרים הנושאים נאומים כאילו הם חכמי דת בכירים. לעיתים צעירים אלו… המכנים עצמם מטיפים לאסלאם פוגעים אפילו בבכירי חכמי הדת בממלכה ותוקפים אותם."

 

לשאלתו של אל-דח'יל מה השתנה בסעודיה בשנים האחרונות, שהרי מאז הקמתה היתה סעודיה  מדינה דתית ושמרנית, ענה אל-פיצל: "דברים רבים השתנו. ראשית, המחשבה [הקיצונית] לא היתה קיימת אצלנו, אלא באה אלינו מבחוץ לפני מספר שנים… כאשר היא עברה לממלכה הסעודית היא מצאה חן בעיני אנשים מסוימים… והם הפיצו אותה... אין ספק כי מחשבה זו מצאה [בסעודיה] קרקע פורייה, שהרי האדם הסעודי הוא אדם דתי. אני תמיד אומר כי מקור הכוח של האדם הסעודי [קרי: דתו] הוא [גם] נקודת התורפה שלו... כלומר, בקלות רבה אתה יכול לרמות אדם סעודי באמצעות תוכנית דתית או רעיון דתי... למרבה הצער טוב לבו של האדם [הסעודי] נוצל להעברת מחשבה סוטה זו..."

 

תוכנית הלימודים הלא פורמלית מסוכנת יותר מתוכניות הלימודים הכתובה

תורכי אל-דח'יל: "בפגישת השיח הלאומי השני שהתקיימה לא מכבר במכה [דצמבר 2003] התנהל דיון ארוך בנושא הקשר בין תוכניות הלימודים בסעודיה לבין הטרור, מידת הזנתן את הטרור ומידת הפצתן אווירה קיצונית בצורה זו או אחרת. כבוד האמיר, בהיותך אזרח למדת מתוכניות לימוד אלה תקופה ארוכה מחייך ועכשיו, בהיותך אמיר של אזור עסיר, האם אתה  סבור שלתוכניות הלימוד יש קשר למחשבה האלימה שהחלה להתפשט בסעודיה?"

 

ח'אלד אל-פיצל: "יש כמה דברים שלא ראיתי בעצמי, אך שמעתי שהוכנסו לתוכניות הלימודים הישנות. פסקאות אלה הוכנסו כאשר המחשבה הג'יהאדיסטית ורעיונות האלימות הגיעו אלינו מבחוץ. ואולם הן אינן העיקר, כלומר ניתן לנקותן [מתוכניות הלימודים]... הבעיה כעת היא שהמחשבה [האלימה] מתפשטת בדרך שונה [ולא דרך] תוכנית הלימודים הכתובה. ישנה תוכנית לימודים נסתרת ותוכנית גלויה... ישנה תופעה שהתפשטה בבתי הספר, באוניברסיטאות, במכונים ובפקולטות והיא שהמחנך או המרצה אינו מלמד רק את תוכנית הלימודים הגלויה הכתובה והמאושרת על ידי משרד [החינוך] ועל ידי המדינה... אלא הוא מעביר את רעיונותיו על ידי כך שהוא נמצא עם התלמידים בכיתה מאחורי דלת סגורה או שהוא נמצא עמם במחנות ובפעילות...

 

אתן לך דוגמא, במהלך הקיץ שנה שעברה שמעתי שמתקיים בעיר אבהא מחנה שלא ידעתי עליו... שלחתי אנשים להיכנס למחנה ולראות מה מתרחש בו... [כשנודע להם] הם העבירו את המחנה במהירות בלילה ועזבו... כאשר הגיעו האנשים ששלחתי לשאול אודותם ולחפשם – הם מצאו שהמחנה הסתיים [ומארגניו] לקחו את מכוניותיהם ונסעו. מצאנו מסמכים שהם השאירו בשל החיפזון [שבו עזבו] במטה המחנה. מסמכים אלה מלאים ברישומי פצצות, מכונות ירייה ותוכניות צבאיות. וזה אמור להיות מחנה נוער..."

 

אל-דח'יל: "האם לדעתך צורה זו [של פעילות] תרמה לאלימות יותר מתוכניות הלימודים?"

 

אל-פיצל: "אין ספק... תוכנית הלימודים מהווה 20% מהנושא [של חינוך לאלימות] אך 80% הם התוכנית הסודית והדרך שבה מועברים רעיונות אלה של אלימות וקיצוניות על ידי האחראים על התלמידים בבתי הספר, במכונים, בפקולטות ובאוניברסיטאות."

 

אנשים במנגנוני הממשלה מסייעים להפצת המחשבה הקיצונית

תורכי אל-דח'יל: "האם אתה רומז כי יש מי שמאפשר לרעיונות אלה לעבור מול עיניו בעוד הוא עובד בגופים רשמיים?"

 

ח'אלד אל-פיצל: "אכן, במנגנוני הממשלה יש אנשים המעבירים רעיונות אלה ויש מי שמסייעים להפצתם... [מדובר] בהתפשטות של רעיונות במנגנוני מדינה רבים הדואגים לנוער, לציבור או לתרבות הכללית, כמו משרד החינוך והתרבות, המשרד לחינוך גבוה, [המחלקה] לעניינים אסלאמיים [העוסקת] בתחום ההטפה הדתית... דרך מחשבה זו התפשטה מאוד [גם] באגודות צדקה לגברים ולנשים. אני חושב שמחשבה זו קיימת אפילו במוסדות התקשורת, כולל במשרד התרבות והתקשורת."

 

אל-דח'יל: "האם אתה סבור, איפוא, כי אלו היוצרים סביבה קיצונית העמיקו לחדור לחברה הסעודית?"

 

אל-פיצל: "אין ספק שהם העמיקו לחדור לתחום הרשמי והאזרחי... ישנם מוסדות אזרחיים גדולים המקציבים כספים לתוכניות צדקה ולתוכניות דתיות ואסלאמיות. כפי שאמרתי, קל לרמות את האדם הסעודי באמצעות הדת... ניתן בקלות לבוא לאדם עשיר ולומר לו: תן לי סכום כזה וכזה כדי לבנות מסגד באפריקה, באסיה או בכל מקום אסלאמי [אחר]. אתה נותן לו את הסכום בשביעות רצון ובביטחון כי האיש לא ירמה אותך משום שהוא מוסלמי, אך למעשה... יתכן כי סכום זה הולך לא למסגד ולא לפרוייקט אסלאמי אלא לתוכנית חבלה קיצונית טרוריסטית... אני סבור [שהעובדות] ברורות. כל מי שיש לו קשר למה שקורה, לפיקוח על מה שקורה, או למעקב אחר מה שקורה, יכול בקלות לראותן ולהבחין בהן. כלומר, הדברים אינם סודיים ומוסתרים ברמה כזאת [שלא ניתן לראותם]. במקרים רבים הם גלויים לעין, אך אנשים רבים בסעודיה מתעלמים מהדברים ואינם רוצים להאמין אפילו שהם קיימים..."

 

יש להקים רשות למאבק במחשבה הטרוריסטית

תורכי אל-דח'יל: "ציינת כי בעלי המחשבה הג'יהאדיסטית... חדרו עמוק לתחומי חיים רבים רשמיים וחברתיים... כיצד אתה סבור שיש להתנהג במצב כה מסוכן..."

 

ח'אלד אל-פיצל: "המצב מסוכן ועלינו להודות בכך. הזלזול בעניין אינו מקובל עלי... הפניתי את תשומת הלב של השרים [לבעיה] ואני סבור שצריך להפנות גם את תשומת לבם של נסיכי האזורים השונים [בממלכה]. לנסיכים, שאני אחד מהם, יש תפקיד חשוב להבחין בהתפשטות מחשבה זו ולעקוב אחריה. האמיר אחראי על הביטחון וגם על המחשבה הביטחונית שהיא מחשבה חשובה מאוד, לא פחות מהביטחון ברחובות. אנו רוצים ביטחון גם במחשבה ובנפש, ביטחון בתוך המשפחה ושלווה בקרב הבריות. לכן, חובה על אמיר האזור לעקוב אחר עניינים מעין אלה: מה קורה בבתי הספר? בבתי החולים? במכונים ואפילו בבתי היתומים."

 

אל-דח'יל: "מה הקשר של בתי היתומים למחשבה הקיצונית האלימה?"

 

אל-פיצל: "ישנו סרט המופץ כעת בממלכה... סרט וידאו מצולם של ילד שאני חושב שהוא בן עשר או פחות. הוא נשאל: מי דמות המופת שלך ועונה: אסאמה בן לאדן. הוא נשאל מהי אזרחותו ועונה האסלאם. הוא נשאל לגבי מולדתו ועונה: העולם... הוא לא יודע שריאץ' היא בירת סעודיה. לא יודע שיש בירה ולא שיש מדינה בשם סעודיה... ילד זה חושב כך בבית יתומים שנמצא בפיקוח ממשלתי והפקידים בו הם פקידים ממשלתיים שמשכורותיהם משולמות על ידי הממשלה... תאר לעצמך אדם המנצל ילד יתום בגיל זה... כדי להפוך אותו לפצצה אנושית שיום אחד תתפוצץ ברחובותינו ובבתינו."

 

בתשובה לשאלה מה ניתן לעשות כדי להיאבק בתופעה ענה אל-פיצל: "נושא התפשטות המחשבה הקיצונית לא יכול לבוא לקצו רק בטיפול וביוזמה אישית של כל [איש ממשל] בכיר בנפרד. חייבת להיות אסטרטגיה ממשלתית מטעם המדינה כדי להיאבק במחשבה זו. אני סבור שהקמת רשות למאבק במחשבה הטרוריסטית ולא רק למאבק בטרור, טרור הרחובות, היא נחוצה... אני סבור [שרצוי כי] חברי הרשות מטעם משרדי הממשלה יהיו רק גורמים ביטחוניים... ממשרד הפנים שיספקו לרשות אינפורמציה ואילו שאר חברי הרשות - עשרה או יותר - צריכים להיבחר מקרב בעלי התמחויות [שונות]... חוקרים בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, מדעי החברה, מנהל, אנשי דת ומשפטנים...

 

המחשבה הקיצונית היא בעיה גדולה מאוד שצריכה להילמד. לאחר הלימוד תגובש אסטרטגיה ותוכנית פעולה שתחייב כל פקיד במדינה ואת כל הגופים הרשמיים והבלתי רשמיים ואפילו את הגופים האזרחיים... צריכה להיות מתקפה לאומית בהשתתפות המדינה, האזרח, המוסדות הרשמיים והמוסדות הלא ממשלתיים למאבק במחשבה הטרוריסטית... הרשות חייבת לחפש את הסיבות להתפשטות מחשבה זו ומי האחראים להפצתה בארץ. אסור להתרכז רק בשאלה כיצד היא הגיעה אלינו ומי הביא אותה, אלא לחפש מי מפיץ אותה בתוך המדינה...

 

כשהתחילו [הפיגועים] הזדעזעו מהם החברה הסעודית והעם הסעודי ולא האמינו כי יש בקרב בניהם מי שמוכן להתאבד ולהרוג בו זמנית ברחובות אל-ריאץ', ג'דה, אל-קצים, אל-ח'ובר וערים אחרות בממלכה. אחר כך הגיע שלב של מבוכה [והעם הסעודי] לא ידע למה להאמין. כעת אני סבור שהאזרחים בכל רחבי הממלכה עומדים לב אחד נגד זרם מחשבתי קיצוני אלים זה המאשים [מוסלמים] בכפירה..."[3]

 

גם בדברים שנשא במעמד חלוקת פרסי התחרות הלאומית של העיר אבהא בתחומי תרבות שונים, אמר האמיר ח'אלד אל-פיצל כי אנשי סעודיה יעמדו מאוחדים במאבק נגד הטרור. לדבריו, "למעלה משישים אלף איש ואישה בסעודיה חתמו על ההצהרה של התחרות האומרת 'לא' לטרור ולהרס... ו'לא' לפגיעה בתדמית האסלאם על ידי קיצוניות ומעשי רצח". יצוין כי בפרס המחקר הטוב ביותר זכו בעלת טור ביומון הסעודי בשפה האנגלית "ערב-ניוז", סראיא אל-שהרי, וד"ר עלי פאיז אל-ג'האני שמחקרם התמקד בסיבות לטרור ובדרכים להיאבק בו.[4]

 

המתיימרים להשתייך לזרם  המתון מסיתים נגד המשטרים בעולם הערבי

בדברים שנשא בכינוס תרבות בעיר אבהא התייחס ח'אלד אל-פיצל לאנשים המציגים עצמם כשייכים לזרם האסלאמי המתון – ה'וסטיה' – וטען כי אותם האנשים הם אלו שבעבר הפיצו רעיונות קיצוניים והם מסיתים גם כיום נגד המשטרים הערביים. לדבריו, "חלוצי זרם ה'וסטיה' בסעודיה המאשימים כיום את הממסד [הדתי] המסורתי בעידוד האלימות, בהתכוונם למשפחת אל-שיח' ולמשפחת סעוד, הם אלה שהפיצו את המחשבה של סייד קטב ואל-מודודי והם מתלמידיו של מחמד קטב[5]… אלה מדברים כיום על ה'וסטיה', אך הם אינם מזכירים את בן לאדן בשמו כאשר הם מדברים על מעשי חבלה ואינם מזכירים את אל-קאעדה בשם כאשר הם מדברים על מעשי חבלה וטרור.

 

פיתחו את אתרי האינטרנט של אלה המדברים על ה'וסטיה' וקראו את ההתקפות המתפרסמות בהם על המשטרים ועל ההנהגות בעולם הערבי והאסלאמי. האזינו לקלטות שלהם אשר משמעיות את יללותיהן בבתי הספר, בפקולטות, במכונים ובמסגדים שלנו – הקשיבו למה שהם אומרים וכיצד הם מתארים את השליטים הערבים. הם מתארים אותם כעריצים ואת הממשלות הערביות כדיקטטורות שצריך להפיל. הם עצמם מדרבנים את הנוער להיאבק בכל ממשלה ושלטון בעולם הערבי והאסלאמי…

 

איננו נמצאים עוד בתקופת הנמנום שהיינו בה והעניינים לא ישובו להיות כפי שהיו בעשרים השנים האחרונות. לא נאפשר בשום אופן לצורת מחשבה זו להימשך…"[6]

 

על העולם הערבי ליזום רפורמות 

בראיון בתוכנית "פגישה אישית" שנערך בערוץ "אל-ערביה" לרגל כינוס 'המכון למחשבה ערבית' בדצמבר 2004 תחת הכותרת "הערבים בין תרבות השינוי לשינוי התרבות", התייחס ח'אלד אל-פיצל העומד בראש המכון לנושא הכינוס ואמר: "נושא השינוי והרפורמה הוא נושא השעה בעולם הערבי. יש מי שסבור כי האומה הערבית עומדת מול שתי אפשרויות: או שתתקן את עצמה ותתחיל בשינוי [המוביל] כמובן להתפתחות... או שתעמיד את עצמה בפני סכנת כפיית השינוי מבחוץ. אם השינוי יבוא מבחוץ, הוא לא יהיה רק לצורך רפורמה של המצב הקיים, אלא לשם שינוי תרבותנו. האם נסכים לכך? האם הערבים יסכימו שיכפה עליהם שינוי שישפיע על תרבותם, על מורשתם, על ההיסטוריה שלהם וקודם כל על דתם? או שיש לערבים תרבות המאפשרת להם ליזום רפורמה במצב [הקיים] ולהכניס שינויים... אני, כמובן, נוטה לכך שהערבים חייבים ליזום רפורמה מבפנים, לתקן את ביתם בעצמם ולפתח את עצמם... אל לנו להסתגר בפני העולם ואל לנו לדחות כל דבר [שבא מבחוץ]. עלינו לקבל מה שמועיל לנו אך עלינו לסרב להתנער מזהותנו ומאמונתנו..."[7]

 

בתשובה לשאלת המראיין, חסן אל-פאתח, מדוע יש כיום דרישה דוחקת לשינוי ענה אל-פיצל: "התנאים העולמיים יצרו מצב זה. אין זה בידי הערבים בלבד ואפילו לא בידי האחרים מחוץ לאומה הערבית... יש לכך סיבות רבות – פוליטיות, כלכליות ותרבותיות, אך מה שברור הוא שהאומה הערבית כיום צריכה לקחת יוזמה ולא להניח ליוזמות להגיע רק מבחוץ...

 

שינוי הוא תמיד בעקבות דרישה. ההתפתחות היא דרכם של החיים והקיפאון בחיים אינו אפשרי. אם תעקוב אחר ההיסטוריה תראה שכולה התפתחות... לדעתי הציביליזציה היא ציביליזציה אנושית אחת שקמה על כתפיהן של ציביליזציות אחרות. כלומר אין ציביליזציה מזרחית, ציביליזציה מערבית, ציביליזציה ערבית וציביליזציה לא ערבית – הציביליזציה היא אנושית וכל אומה הקימה את הציביליזציה שלה על כתפי הציביליזציה שלפניה. הציביליזציה האמיתית היא הציביליזציה של האדם." [8]

 

גם במסיבת עיתונאים שערך במרקש לרגל כינוס 'המכון למחשבה ערבית', הדגיש אל-פיצל כי אין ציביליזציה מערבית וציביליזציה אחרת שהיא מזרחית, אלא [רק] ציביליזציה אנושית. לדבריו, "אנו מאמינים בהפריה ההדדית שבין הציביליזציות ולא בהתנגשות ביניהן... כל מדע החל בציביליזציה כלשהי והמשיך בציביליזציה אחרת. אפילו [בתחום] השפה. אין שפה שלא תמצא בה מילה או ביטויים משפה אחרת. הדבר מוכיח כי קיימת השלמה הדדית בין הציביליזציות."[9]

 

בדברים שנשא בכינוס תרבות בעיר אבהא התייחס אל-פיצל לשני המרכיבים החשובים של החברה הסעודית – האסלאם והערביות – וטען כי האסלאם מעודד התפתחות ומודרניזציה ולכן הנהגת המדינה נחושה להתמיד ברפורמות. לדבריו, "הממלכה הערבית הסעודית הוקמה ונוסדה על בסיס אסלאמי. המלך המייסד בחר עבורה את הקוראן והסונה כחוקה ואת דבר המונותיאיזם ['אין אל מלבד אללה ומחמד הוא שליחו של אללה'] כדגל. כמו כן הוא בחר את השם 'הממלכה הערבית הסעודית'… בכך הוא הדגיש כי האסלאם והערביות אינם נבדלים זה מזה. אין לערבים כבוד ללא האסלאם ואין אסלאם ללא הערבים וללא השפה הערבית. אחרון הנביאים [מחמד] היה ערבי, ספר [ההתגלות] האחרון, הקוראן, הוא בשפה הערבית וכפי שהתבשרנו – שפת אנשי גן העדן היא ערבית. בסעודיה עלינו להתגאות בכך שאללה כיבד אותנו בשני דברים… בכך שכלל אותנו באומה הטובה ביותר, האסלאם, ו[מיקם אותנו] ליד ביתו [הכעבה שבמכה] וליד המסגד של שליחו [באל-מדינה] ובכך ששייך אותנו לגזע הערבי אליו השתייך אחרון הנביאים…

 

הנהגת המדינה החליטה החלטה נחושה להמשיך בפיתוח, במודרניזציה ובהכנסת רפורמות, משום שהיא מאמינה כי האסלאם הוא דת המתאימה לכל זמן ולכל מקום וכי האסלאם מעודד התפתחות, מודרניזציה, התקדמות וקדמה. כל אדם המתייצב נגד החידוש, ההתפתחות והקדמה אינו שייך לנו. אם הוא אינו סבור כי האסלאם מעודד דרך זו [של התקדמות] עליו לחפש אסלאם שונה משלנו…"[10]

 

 האסטרטגיות של מדינות ערב צריכות להיקבע במכוני מחקר

בתשובה לשאלה שנשאל בתוכנית "פגישה אישית" לגבי פעילות 'המכון למחשבה ערבית', ענה אל-פיצל: "אנו לא קובעים אסטרטגיה ולא פתרונות. אנו מכינים את הזירה והבמה להוגה הדעות והאינטלקטואל הערבי כדי שיביע את דעתו על הפתרונות והאסטרטגיות. אני סבור שהאומה הערבית חייבת להקשיב כיום לדעת הוגה הדעות האינטלקטואל והאקדמאי הערבי, משום שאם נביט אל המדינות המערביות ואל החברות המערביות נראה כי כל האסטרטגיות הממשלתיות מבוססות על דעות שהוצגו בהתחלה על ידי אינטלקטואלים והוגי דעות במרכזי מחקר, באוניברסיטאות, במוסדות תרבותיים או אפילו תקשורתיים ובעיתונים. רעיונות אלה התגבשו עד שבסוף הפכו לאסטרטגיה של המדינה. אני מקווה שהממשלות הערביות ומוסדות ההנהגה של הערבים ייקחו בחשבון מעתה ואילך את היוזמות התרבותיות והמחשבתיות הערביות ויאמצו אותן כגרעין לאסטרטגיות שיציבו לאומה הערבית..."

 

נחוצים תיקונים פנימיים לפני האשמת העולם בקונספירציה

חסן אל-פאתח: "מספר מדינות אסלאמיות, למשל סעודיה ומרוקו, מהוות מטרות לטרור למרות כל הרפורמות שחלו בהן. האם זה תוצאה של מצב חברתי ספציפי או אולי אתה תומך בתיאורית הקונספירציה החיצונית?"

 

ח'אלד אל-פיצל: "קל מאוד להטיל את האשמה על קונספירציות חיצוניות, אך אל לנו לעסוק בהאשמת [העולם] החיצון במה שקורה אצלנו ולשכוח כל כישלון שלנו. כאשר יש כישלון או טעות כלשהם, עלינו לתקנם מבפנים לפני שנטיל את כל האשם על [העולם] החיצון..."[11]

 



[1]  אל-וטן, סעודיה, 2.12.03. שירים מאת ח'אלד אל-פיצל מתפרסמים באתר האינטרנט שלו:  www.khaled-alfaisal.com

[2]  אל-שרק אל-אוסט, לונדון, 23.9.2004.

[3]  אל-ערביה, איחוד האמירויות הערביות, 15.7.2004. www.alarabiya.net/Articlep.aspx?P=5030

[4]  Arab News, Saudi Arabia, August 14, 2004.

[5]  סייד קטב (1906-1966) ואבו אל-עלא אל-מודודי (1903-1979) הם מהוגי הדעות הבולטים של תנועות התחייה האסלאמיות, ובהן תנועת 'האחים המוסלמים' המצרית. המלומד האסלאמי מחמד קטב, אחיו של סייד קטב, מלמד  באוניברסיטת 'אם לא-קרא' במכה.

[6]  אל-וטן, סעודיה, 7.7.2004.

[7]  אל-ערביה, איחוד האמירויות הערביות, 30.11.2004. www.alarabiya.net/Articlep.aspx?P=8451

 דברים דומים אמר האמיר ח'אלד אל-פיצל בדברי הפתיחה שלו לכינוס. ר' 13.1.2005 www.metransparent.com

[8]  אל-ערביה, איחוד האמירויות הערביות, 30.11.2004.

[9]  אל-שרק אל-אוסט, לונדון, 26.11.2004.

[10]  אל-וטן, סעודיה, 7.7.2004.

[11]  אל-ערביה, איחוד האמירויות הערביות, 30.11.2004. www.alarabiya.net/Articlep.aspx?P=8451