כללי

 

רפורמיסט בחרייני מסביר את כישלון הנשים בבחירות

 

הקדמה

ב-25 בנובמבר 2006 התקיימו בבחריין בחירות לפרלמנט. בפעם השנייה בתולדות בחריין ניתן לנשים להצביע ולהציג את מועמדותן, ואולם אף אחת מבין שבע עשרה המועמדות לא הצליחה לזכות באמון הבוחרים. תוצאה דומה התקבלה כחצי שנה קודם לכן בבחירות שנערכו בכווית. לאחר מאבק ארוך בין גורמים אסלאמיים לבין גורמים ליברליים קיבלו הנשים זכות לבחור ולהציג מועמדות, אך אף אחת מהן לא נבחרה ומרבית חברי הפרלמנט שתמכו בזכויותיהן נכשלו אף הם בבחירות.

 

נשים לא נוהגות להצביע עבור נשים

במאמר העוסק בכישלון הנשים בבחירות בבחריין, הציג העיתונאי הרפורמיסט הבחרייני (ועורך אתר האינטרנט הליברלי www.aafaq.org ) עמראן סלמאן שלוש סיבות מרכזיות לכישלון. לדבריו, התנגדות האגודות הפוליטיות השיעיות והסוניות למעורבותן של נשים, המצב החברתי והדתי במדינה והקיטוב העדתי הם שעמדו לרועץ לנשים.[1] להלן חלקים ממאמרו:  

 

"למרות השם הטוב שיצא לבחריין בשנים האחרונות בנוגע לפתיחות ולהתקדמות חברתית, עולה מן הבחירות האחרונות לפרלמנט שבחריין אינה שונה בהרבה ממדינות המפרץ השמרניות. בנוסף לניצחון הגורף של האסלאם הפוליטי – השיעי והסוני – לא הצליחה אף אישה מקרב שבע עשרה המועמדות לזכות במושב בפרלמנט. האישה היחידה שזכתה, לטיפה אל-קעוד, קיבלה את המושב על יסוד הסכמה בין המפלגות [בשכנועו של המלך ויתרו המועמדים האחרים מועמדותם].

 

למעט המועמדת הליברלית מונירה פח'רו, שקבלה 42% מן הקולות באזור הבחירות הרביעי של מחוז המרכז (שבו אוכלוסיה שיעית וסונית מעורבת), אחוז שלא היה בו די כדי לזכות במושב – השיגו מרבית המועמדות שיעור זעום ביותר של קולות (11 מועמדות השיגו פחות מ-10% מן הקולות, שתי מועמדות השיגו פחות מ-20% מן הקולות ומועמדת אחת השיגה 34% מן הקולות).

 

תוצאות אלו במדינה כמו בחריין, שבה מותר לנשים לבחור ולהיבחר, חשפו את העובדה כי הנשים בדרך כל אינן מעניקות את קולן לבנות מינן ומעדיפות להעניקו לגברים. מצב זה קיים ברוב מדינות ערב. אפילו במקרה של מונירה פח'רו, השיעור הגבוה של הקולות שקבלה אינו נובע מן הפופולאריות שלה... כשם שהוא נובע מכך שאגודת 'ההסכמה הלאומית האסלאמית' ['אל-ופאק אל-וטני אל-אסלאמי'], קבוצת האופוזיציה השיעית הגדולה ביותר, עמדה מאחוריה. יו"ר האגודה, איש הדת השיעי עלי סלמאן, ביקר במטה הבחירות של פח'רו יום לפני הבחירות ועודד את השיעים באזור להצביע עבורה.

 

תמיכה זו אינה נובעת משכנוע פנימי ביחס לתפקידה [החשוב] של האישה [בחברה ובפוליטיקה], שהרי אגודת 'ההסכמה הלאומית האסלאמית' עצמה לא הציגה מועמדות של אישה ברשימותיה, אלא היא מהווה הבעת הערכה לעמדות הפוליטיות שהביעה פח'רו בשנות התשעים, כאשר תמכה בדרישות האופוזיציה השיעית. כמו כן נבעה תמיכה זו מכך שפח'רו הינה חברה באגודת 'הפעילות הדמוקרטית' - בעלת ברית של אגודת 'ההסכמה הלאומית האסלאמית'.

 

אשר לפוזיה זינל, הנושאת תפקיד במשרד התקשורת הבחרייני ואשר השיגה 34% מן הקולות באזור הבחירות השמיני במחוז המרכז, [היא הצליחה] לקצור שיעור קולות כזה עקב כמה גורמים שהחשוב שבהם הוא התמיכה הממשלתית. [ואולם] למעט שתי המועמדות הללו, שאר המועמדות השיגו תוצאות נמוכות מאוד. מהן הסיבות לכך?...

 

הסיבה הראשונה קשורה לעמדות האגודות הפוליטיות/ דתיות בבחריין ביחס להשתתפות נשים בבחירות. הסיבה השנייה קשורה במצב החברתי והדתי הכללי בבחריין והסיבה השלישית קשורה לנסיבות שבהן נערכו הבחירות הנוכחיות.

 

 התפקיד השלילי של האגודות הפוליטיות

האגודות הראשיות שנצחו בבחירות: מן המחנה השיעי: אגודת 'ההסכמה האסלאמית' ומן המחנה הסוני: הברית של 'הבימה הלאומית האסלאמית' ['אל-מנבר אל-וטני אל-אסלאמי'] (של האחים המוסלמים) ואגודת 'השורשיות האסלאמית' ['אל-אצאלה אל-אסלאמיה'] (הסלפית) – לא אמצו עמדה מתקדמת ביחס להשתתפות נשים בפעילות הפוליטית. בנוסף לשיעור הנמוך של ייצוג נשים במוסדות ההנהגה שלהן (במקרה של אגודת 'ההסכמה האסלאמית' יש רק אישה אחת או שתיים מתוך שלושים החברים במועצת השורא של האגודה, ואילו בהנהגת האגודות הסוניות אין אף אישה) הן נמנעו מלצרף אישה לרשימת הבחירות שלהן.

 

גרוע מכך, חלק מאגודות אלו ובמיוחד האגודות הסוניות ערכו מסע הוקעה והשמצה נגד המועמדות שהיוו אתגר לכמה מן המועמדים שלהן, וזאת באמצעות דרשות במסגדים והודעות טלפוניות. במקרה של אגודת 'ההסכמה' היתה עמדה ברורה של כמה אנשי דת שקבעה שאין להצביע לנשים.

 

המועמדת עורכת הדין שהזלאן ח'מיס שהפסידה באזור הבחירות החמישי במחוז הבירה מול מועמד של אגודת 'ההסכמה האסלאמית', אמרה [ליומון הבחרייני] 'אח'באר אל-ח'ליג' ב-29.11.2006 שהיא 'עבדה במשך 24 שעות [ביממה] ביצירת קשר עם הבוחרים ובהצגת מצע הבחירות שלה, אך ברגע אחד נהרס כל מה שעשתה בשל פתוא של אנשי דת שקבעה כי אסור לנשים להציג את מועמדותן [לבחירות] ודרבנה את הנשים הבוחרות להצביע לגברים, שאם לא כן - תפילתן לא תתקבל [על ידי האל]. נורא מכך הוא שאילצו בוחרים להישבע בקוראן כי לא יצביעו לאישה, אלא יעניקו קולם לגבר משום שזאת החלטת חכמי הדת.'

 

המצב החברתי והדתי

למרות שבחריין נודעה תמיד בפתיחותה ובכך שהנשים והגברים בה נהנים ממידה רבה של חירויות חברתיות ואישיות, מאז שנות השמונים החלה בבחריין גאות דתית (סונית ושיעית) – במסגרת הגאות הדתית הכללית המציפה את האזור. גאות זאת אינה מקבלת בברכה נוכחות של נשים בחיים הציבוריים או תחרות של נשים עם גברים בתחום כלשהו. הן אנשי הדת הסונים והן אנשי הדת השיעים מלאו תפקיד חשוב בהעמקת מגמה זו באמצעות המסגדים, האגודות הדתיות, אגודות הצדקה ואין ספור פעילויות של תעמולה דתית. בשנה שעברה הוביל איש הדת השיעי בעל ההשפעה, עיסא קאסם, מתקפה פראית להכשלת חוק המעמד האישי ואנשי דת סונים השקיעו מאמצים רבים באמצעות הפרלמנט הקודם להגביל את הישגי הנשים ודרשו למנוע עירוב בין גברים לנשים באוניברסיטה.

 

בהתייחסו לכך שאף אשה לא זכתה בבחירות אמר מנהיג הסלפים בבחריין, עאדל אל-מעאודה, (ליומון 'אח'באר אל-ח'ליג', 29.11.2006): '…תוצאות הבחירות עולות בקנה אחד עם המציאות שאנו חיים. לניצחון הנשים בבחירות דרוש זמן רב. לכל חברה ישנן תפישותיה והבנותיה. מי שסבור אחרת מטעה את עצמו ואינו מכיר את החברה הבחריינית היטב'...

 

קיטוב עדתי חריף

הבחירות האחרונות נערכו בצל קיטוב עדתי חריף בין השיעה והסונה. תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות שיקפו בברור את גבולות החלוקה העדתית במדינה, למעט מספר מקרים יוצאי דופן. לפיכך, איש מהמועמדים מחוץ למעגל העדתי לא יכול היה [להצליח]. טבעי שבמצב כזה האישה לא היתה מועמדת מועדפת עבור רוב האגודות שהשתדלו להבטיח את זכייתן בכמה שיותר מושבים בפרלמנט.

 

גרוע מכך, רוב הנשים שהשתתפו בבחירות עשו זאת ללא כל תמיכה דתית או פוליטית ולכן לא רק שלא עלה בידן לנצח אלא אפילו לא להתחרות בצורה רצינית...

 

הסיבה הראשית לכך שהנשים הבחרייניות לא ניצחו בבחירות היא העמדה השלילית של האגודות הדתיות הסוניות והשיעיות. אילו רצו אגודות אלו שנשים ולו מספר קטן מביניהן יגיע לפרלמנט, היה ביכולתן לעשות זאת, במיוחד באזורים שבהם יש להן משקל ברור."   

 

---