לבנון לקראת מלחמת אזרחים (2): נאסרללה קורא להפלת הממשלה
רקע
בדו"ח קודם (מה- 3 בנובמבר 2006) ציינו כי המתיחות הפוליטית בלבנון הולכת ומחריפה לקראת מלחמת אזרחים עקב מאבק אלים של חזבאללה ליטול חלק משמעותי מן השלטון בלבנון ע"י יציאה לרחובות.[1]
מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, אף קבע אולטימטום למועד היציאה לרחובות - ה- 13 בנובמבר 2006. אולם מועד זה נדחה בסופו של דבר בעקבות ישיבות ההתייעצות שהתקיימו בינו לבין "כוחות 14 במרץ". בעקבות כשלון השיחות התפטרו חמשת השרים השיעים מטעם הסיעות של חזבאללה ואמל. נשיא לבנון, אמיל לחוד הכריז על ממשלת אל-סניורה "ממשלה לא חוקית" ובעקבותיו עשו כך גם חזבאללה ובעלי בריתו הפוליטיים.
בעקבות אירועים אלה ניכרת בשבוע האחרון החרפה בהצהרותיהם של ראשי חזבאללה ובעלי בריתו הפוליטיים שהחלו לאיים ב"הפתעות" והכריזו כי היציאה לרחובות תחל מבלי שיודיעו עליה מראש.
יצוין כי הצהרות ואיומים אלה נתמכים ע"י סוריה ואיראן.
בנאום מיוחד שנשא היום (19 בנובמבר 2006), הודיע נאסרללה כי הניסיונות להגיע להבנה עם מה שהוא מכנה "פלג השלטון" נכשלו, וכי המטרה כעת היא "הפלת 'ממשלת פלדמן'" [שגריר ארה"ב בלבנון] ע"י יציאה לרחובות. (זאת, למרות שקודם לכן דיבר נאסרללה על שתי אופציות העומדות כרגע על הפרק לפתרון המשבר - הקמת ממשלת אחדות לאומית או עריכת בחירות מוקדמות לפרלמנט).
נאסרללה לא ציין מתי תתבצע היציאה לרחובות, אך קרא לאנשי חזבאללה להיות במוכנות מלאה, שכן "אפשר שהיציאה לרחובות תהיה בטרם חלפו 24 שעות או 12 שעות או 6 שעות". ערוץ אל-ג'זירה, המקורב לנאסרללה, אמר בפרשנות לנאום כי "שעת האפס התקרבה מאוד וכי ייתכן שתחל לאחר יום העצמאות הלבנוני [החל ביום רביעי הקרוב ה-22 בנובמבר 2006]".
כמו לקראת המלחמה האחרונה גם עיתוי המשבר הנוכחי בלבנון משרת את האינטרסים של איראן, העומדת בפני דיון קרוב של מועצת הביטחון בהצעת ההחלטה לסנקציות נגדה. בנוסף, משרת עיתוי זה גם את האינטרסים של סוריה, המנסה (בעזרתה של רוסיה) למנוע את קבלת ההחלטה על הקמת בית דין בינלאומי לדיון ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי (החלטה העלולה לפגוע גם בנשיא לבנון הפרו-סורי, אמיל לחוד).
אולם, להבדיל מן המשבר הקודם – נראה כי במשבר זה ישתדל חזבאללה לא לפגוע בישראל על מנת שלא להביא להתערבותה בתהליך בו חזבאללה לוקח באלימות חלק משמעותי מן השלטון בלבנון.
להלן תרגום התבטאויות קודמות של חזבאללה ובעלי בריתו.
יומון איראני מקורב לח'אמנאי: סדר פוליטי חדש, לטובת השיעים
ב-8 בנובמבר 2006 טען היומון השמרני האיראני "כיהאן" המזוהה עם המנהיג העליון ח'אמנאי, כי בעקבות הסדר האסטרטגי החדש במזרח התיכון על העדה השיעית בלבנון לקבל את הנתח המשמעותי ביותר במוסדות השלטון בלבנון: "...עלינו לראות לאיזה כיוון מתקדם המצב האמיתי בלבנון. לבנון עומדת כיום בפני תמורות שתבניות [השלטון] הישנות אינן יכולות [להתמודד] איתן והן חייבות בהכרח להשתנות. אחת התבניות הללו הזקוקות לשינוי הוא "הסכם טאאף" שנחתם... בין אמריקה, צרפת, ראשי ממשלות ערב וראשי הפלגים הלבנוניים מאותם ימים... [ואולם], כיום אותן ממשלות ערביות - ובמידה רבה [גם] - אמריקה, צרפת, וקבוצות [לבנוניות] מאותם ימים - איבדו את תפקידן ואת מקומן ממלאים כוחות חדשים. טבעי הדבר שמכיוון שהשיעים מהווים היום 40 אחוז מהאוכלוסייה [בלבנון] ו-40 אחוזים מאדמות לבנון נמצאות ברשותם, ומכיוון שהם [העדה] המאוחדת ביותר [בלבנון], וכוחם הביטחוני-צבאי הפך לחשוב ביותר מקרב הכוחות של אותו אזור ערבי [לבנון], צריך שיהא להם החלק הבולט יותר בממשלה, בפרלמנט ובשאר הגופים בלבנון..."[2]
יו"ר הפרלמנט הלבנוני: "איראן - הכוח העיקרי בשלב החדש"
יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, שיעי במוצאו, ערך ביקור בן כמה ימים באיראן במהלכו נפגש עם נשיא איראן וכן עם המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי. במהלך הפגישה עם ח'אמנאי הדגיש האחרון את "המוכנות של העם ושל ההתנגדות האסלאמית בלבנון להתמודד עם כל האפשרויות". ח'אמנאי אמר כי "לבנון תהיה המקום בו תובסנה ארה"ב והישות הציונית והוסיף "ההתפתחויות המדיניות באזור ובעולם מאשרות את התחלתו של שלב חדש." הוא ציין כי "מדיניותה של ארה"ב בעולם ובאזור היא בדרכה אל התבוסה וכי יש להפיק את התועלת המרבית מהזדמנויות אלה ע"י נחישות, פעולה והסתמכות על אללה יתעלה".
נביה ברי אמר במהלך הפגישה: "אללה גמל לאלה שרצו ליישם את תכנית המזרח התיכון הגדול [הכוונה לארה"ב] על המזימה ומעשה הרמייה [שלהם]. ההתפתחויות האחרונות הן התחלת התפוררותה של האימפריה האמריקאית". ברי ציין כי "לניצחון העם [הלבנוני] וההתנגדות האסלאמית בלבנון [חזבאללה] במלחמה האחרונה היתה השפעה רבה על התבוסה של המפלגה הרפובליקנית בבחירות האחרונות לקונגרס [בארה"ב]". עוד טען ברי כי "[למרות] שארה"ב והישות הציונית מנסות לבלום את ההשפעה הרוחנית של איראן, באזור הרפובליקה האסלאמית האיראנית תהיה הכוח העיקרי בשלב החדש."[3]
במהלך פגישתו עם נשיא איראן, אחמדינג'אד, ציין ברי את "המזימות של האויבים ובמיוחד של מדינות המערב ובראשן ארה"ב שמטרתן ליצור אנרכיה ולעורר מחלוקות בין הקבוצות הלבנוניות השונות." הוא הדגיש כי "המדינות האסלאמיות צריכות לנקוט בצעדים מיוחדים כדי למנוע את יישום התכניות המפלגות של האויבים, ומבחינה זו הרפובליקה האסלאמית האיראנית ממלאת תפקיד עיקרי וחיוני".[4]
נאסרללה : בקרוב תהיה ממשלה חדשה
בדברים שנשא מזכ"ל חזבאללה חסן נאסרללה בפני יותר מ- 7000 איש בשכונת אל-צ'אחיה, הוא צפה כי "הממשלה הנוכחית תסתלק בקרוב". נאסרללה הבטיח כי "בקרוב תבוא ממשלה טהורה שתשקם לכם [אנשי דרום לבנון] את מה שהרסה התוקפנות [הישראלית]". לדבריו, "הממשלה הנוכחית איננה נאמנה שכן היא ידעה [מראש] על התוקפנות [הישראלית] וביקשה מהישראלים להאריך את התוקפנות". נאסרללה הוסיף "הממשלה הזו לא תישאר ואנו נביא ממשלה אחרת".[5]
חזבאללה: מרי אזרחי הוא אופציה לגיטימית
חבר המועצה המדינית של חזבאללה, ע'אלב אבו זינב, הודיע כי "המרי האזרחי הוא אופציה לגיטימית". הוא הוסיף כי "סירובו של שר הפנים לתת אישור להפגנות ולשביתות שבת לא ישבש את פעילותנו. אם השלטון ינסה לנקוט באחד המשחקים האלה הוא יעשה טעות גדולה. אך, אינני חושב שהוא ימנע את ההפגנות כי המשמעות של דבר זה תהיה הבאת המדינה למצב המקסימאלי של המתיחות".[6]
מחמד רעד, יו"ר סיעת "הנאמנות להתנגדות", סיעת חזבאללה בפרלמנט, אמר בראיון לרדיו אל-נור: "ישנם צעדים מפתיעים שהאופוזיציה עשויה לנקוט בהם כפי שהצד של התפטרות השרים [השיעים מהממשלה] הפתיעה את הקבוצה השלטת. כל דבר עומד על הפרק. הפעילות העממית תבוא במקום שלה ובזמן שלה באופן שתשיג את המטרה".[7]
מישל עון: החל מהיום אין לציית להוראות הממשלה
הגנרל הנוצרי מישל עון אמר בכנס של מפלגתו, "הזרם הלאומי החופשי", כי "לממשלה [הנוכחית] אין לגיטימציה ומשום כך אין לציית להוראותיה החל מעכשיו". בסיום דבריו קרא עון [ליחידות] "להמתין לרגע היציאה לרחובות" ו"להתחיל כבר מחר בהכנת [היחידות] לקראת מועד קרוב ביותר [ליציאה אל ה רחובות]". עון הכריז: "נשתמש ברחוב כדי לכתוב את ההיסטוריה, או שניכשל, או שנצליח".[8]
בפגישה עם סטודנטים באוניברסיטה האמריקאית בביירות האשים עון את הקבוצה השלטת כי "היא חולה בכל סוגי המחלות הנפשיות". כשנשאל האם תהיה יציאה אל הרחובות ענה: "[היציאה אל] הרחובות היא אחת האופציות ויש אפשרות [כעת] לערוך סידורים אחרים... המצב [הנוכחי] צריך להסתיים בקרוב מאוד אם ירצה האל, כך שנחגוג את ראש השנה [2007] בשביעות רצון וברגיעה".
עון הוסיף: "אני חושב שהממשלה אחראית למצב הקיפאון משום שהיא איבדה את ההסכמה הלאומית לגביה והיא נושאת באחריות על העיכוב בפתרון המשבר"... קראתי [לאל-סניורה להתפטר] ואני קורא לו שוב לעשות זאת... הגשת התפטרותו היא המוצא היחיד שיאפשר לכולם לנהל את העניינים. אך אם [אל-סניורה] ימשיך לחשוב שהוא ראש ממשלה נוכיח לו שהמצב הזה אינו מקובל, ננקוט בצעדים הדרושים והוא יהיה אחראי לתוצאות השליליות במידה ותהיינה כאלה. אין פתרון מלבד התפטרותו [של אל-סניורה]. המצב הנוכחי אינו מקובל ואל-סניורה צריך לתקן את הטעות".[9]
יומון המקורב לחזבאללה: לא נודיע על מועד היציאה לרחובות
עורך היומון הלבנוני אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין, הידוע כמקורב לחזבאללה, פרסם מאמר בו הודיע כי חזבאללה ובעלי בריתו לא יודיעו מתי תחל היציאה לרחובות. כמו כן, פורטו מספר החלטות וצעדים שחזבאללה קיבל בנוגע לארגון היציאה לרחובות: "אין עוד אפשרות [להגיע] להסדר חלקי. לאף אחד מהצדדים אין דרך להגן על המדינה מפני רוע העימות שהחל להתנהל לא רק בחדרים הסגורים... הבעיה הגדולה טמונה בכך שהפילוג הגיע למצב בו קשה להשיג פתרון מהיר ללא התערבות חיצונית חזקה ביותר... אך, לדברי מקור דיפלומטי ערבי, הבעיה קשורה לסירובה של ארה"ב לפתוח בדיאלוג עם סוריה לפני שתהיינה התפתחויות הנוגעות קודם כל לנושאים אחרים ולא ללבנון...
מבחינת האופוזיציה [חזבאללה, אמל ומפלגתו של עון] נפל הפור. אין להכיר בממשלה ולא בהחלטותיה והיחס אליה יהיה כאל ממשלה לא חוקית. לכן, תכנית הפעולה של האופוזיציה אינה תלויה בסדר יומה של הממשלה הנוכחית ולא בקבלת רשות [להפגין] ממנה. שר הפנים, אחמד פתפת, אינו מבין עדיין את העניין הזה [ולכן הוא אינו מבין מדוע] הוא עדיין לא קיבל אף בקשה [מהאופוזיציה] לרישיון להפגין... למנגנוני הביטחון הרשמיים הכפופים ישירות לכוחות הרוב [14 במרץ] יש מידע מספיק על כך שההחלטה של האופוזיציה לצאת לרחובות היא על סף הכרזה וכי בשלב הביצוע האופוזיציה לא תיידע את משרד הפנים בנוגע לקביעת הזמן והמסלול ולא בנוגע לשום דבר אחר...
חלק ממפקדי [מנגנוני] הביטחון הבכירים הבינו כי כוחות האופוזיציה החליטו [לנקוט] בסדרת צעדים פנים ארגוניים כדי למנוע התרחשותם של מקרים רבים:
- המפגינים של חזבאללה והזרם הלאומי החופשי [מפלגתו של מישל עון] לא ייפנו אל השכונות הפנימיות של ביירות, שכן במקומות אלה עלולים להיווצר חיכוכים שקבוצת הרוב [כוחות 14 במרץ] יהפכו לעימות בין עדות או בין אסכולות.
- ריכוז מאות ואף אלפי פעילים מכוחות האופוזיציה שיהיו אחראים... לפעילויות העממיות. בין היתר [הם יהיו אחראים] למנוע [מהמפגינים] להתקרב לכל מוסד כדי למנוע כל סוג של [גרימת] הרס. כמו כן, הם יבצעו פעילות שתאפשר את מטרת ההפגנה מבלי לאפשר לקבוצת הרוב [14 במרץ] לבצע התקפות [על המפגינים של חזבאללה], אלא אם כן בקרב קבוצת הרוב יש מי שמתכוון להוביל את העניינים אל מצב רע. כמו כן, המפקחים על ההפגנה התבקשו לסבול כל רמה של דיכוי [מצד מנגנוני הביטחון הלבנוניים] ואפילו את האפשרות שהם יהיו נתונים לירי...
- [נקבעה] חלוקת עבודה בין כוחות האופוזיציה השונים ובקרב כל אחד מהם. כמו כן נערכה חלוקה של כל האזורים בלבנון לגזרות, כך שהדבר יאפשר להטביע את לבנון בשני מיליון מפגינים ביום אחד במידה ויוחלט על כך.
- [כן הוחלט] לא להוציא מן הכלל אף אזור [כאזור לקיים בו הפגנה] באמתלה שהוא שייך למוסד רשמי כזה או אחר. במסגרת זו, אין לראות ברחבת אל-שוהדאא כשייכת רק לקבוצה אחת ["כוחות 14 במרץ"], ויש להשתמש בה כל אימת שיהיה צורך בכך.
ההחלטה לצאת לרחובות כבר התקבלה והביצוע קשור לעניינים הנראים פשוטים לכאורה אך הם שיכריעו את התוצאות. גורמי האופוזיציה נחושים להשאיר את העניין הזה בגדר ההפתעות שיבואו".[10]
