כללי

 

התקשורת הערבית: איראן וסוריה מעורבות ישירות במלחמה בלבנון

 

המלחמה בין ישראל לחזבאללה חשפה פילוג עמוק בעולם הערבי בין המדינות התומכות בארגון חזבאללה לבין המדינות המתנגדות לו. המחלוקות שהתגלעו בין שני המחנות מצאו ביטויין בתקשורת הערבית שפרסמה גילויי תמיכה בחזבאללה לצד ביקורת והאשמות קשות נגד הארגון.

 

אחת ההאשמות שהופנו כנגד חזבאללה היתה הטענה כי הארגון כלל אינו פועל בשירות העם הלבנוני אלא בשירות סוריה ואיראן ומסכן בכך את האינטרסים הערביים. במאמרים רבים נטען כי סוריה ואיראן יצרו משבר אזורי מלאכותי במטרה להסיט את דעת הקהל העולמית מסוגיית הגרעין האיראני ומתוצאות חקירת רצח ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי. כמו כן היו שטענו כי איראן פועלת להרוס את מדינות ערב באמצעות עידוד מרי של מיליציות חמושות נגד המשטרים הערבים. 

 

מנגד תומכי הארגון בסוריה ובלבנון דחו את הטענה כי חזבאללה פועל בשירות סוריה ואיראן וטענו כי ישראל היא שפועלת בשירות המערב אשר מנסה לשרטט מפה חדשה לאזור ופועל נגד הערבים והמוסלמים.

 

להלן תרגום קטעים ממאמרים בעיתונות הערבית בעניין: 

 

מאמרים בעיתונות הערבית: חזבאללה בשירות איראן וסוריה

פעולת החטיפה היא תכנון איראני וסורי מוקדם

בעלת הטור הלבנונית הודא אל-חוסייני כתבה ביומון הסעודי היוצא לאור בלונדון "אל-שרק אל-אוסט" כי איראן וסוריה "מעוניינות להשאיר את הבעיות הרחק מהן ושתיהן מחזיקות בכמה קלפים משותפים, ובהם חמאס וחזבאללה. סוריה מעוניינת להסיר מעליה את הבידוד ולטרוף את הקלפים כדי להימנע  מתוצאות חקירת רצח ראש ממשלת לבנון [לשעבר] רפיק אל-חרירי, ואיראן אינה מעוניינת לתת שום תשובה להצעה האירופית-אמריקאית [בנושא הגרעין]...

 

איראן שלחה את עלי לאריג'אני, בכיר צוות המו"מ בנוגע לתכנית הגרעינית, כדי לדחות את מועד הפסקת העשרת האורניום וכאשר נודע לו שהנושא יועבר למועצת הביטחון, באה פעולת חטיפתם של שני החיילים הישראליים... לאריג'אני הגיע באופן פתאומי לדמשק ונועד עם סגן נשיא סוריה פארוק אל-שרע, לאחר שקיבל הוראה מטהראן לפעול למען גרימת משבר אזורי שיסיט את תשומת הלב מאיראן. [לאריג'אני] דיבר על הצורך במלחמה נגד ישראל ו[פארוק אל-שרע] השיב כי הכיבוש מצדיק את פעולת ההתנגדות בלבנון ובפלסטין... סוריה מדברת על התנגדות, ולו על גופתה [המתה] של לבנון, איראן מדברת בשם כל המוסלמים, לבנון הפכה בת ערובה בידיהן של חזבאללה, סוריה ואיראן, והאסלאם כמעט נפל בן ערובה לשאיפותיה של איראן... מדוע לבנון צריכה לשלם תמיד את מחיר ההרפתקנות של גורמים מקומיים הנתמכים על ידי גורמים אזוריים."[1]         

 

עיתוי הפעולה מצביע על מעורבות ישירה של איראן

עבד אל-רחים עלי, מנהל המרכז הערבי למחקרים בנושא אסלאם ודמוקרטיה בקהיר, כתב ביומון הממסדי המצרי "אל-אהראם": "כאשר חזבאללה נענה למגמות האיראניות ולהסתות אזוריות אחרות וחטף את שני החיילים הישראליים, הוא ידע מההתחלה שהוא נכנס למלחמה בין שני צדדים לא שקולים וכי את מחירה ישלם העם הלבנוני לבדו... [איראן] החליטה להשתמש בזירה הלבנונית לצד הזירה העיראקית כקלף להגברת הלחץ על האמריקאים, מרגע שהחלה לראות באופק את ההחלטה להעביר את התיק שלה למועצת הביטחון. השאלה היא האם הלבנונים צריכים לשאת את כל החורבן הזה למען מערכה שאין להם כל חלק בה. אם חטיפת שני החיילים הייתה נעשית במהלך מתקפה ישראלית על דרום לבנון או [במסגרת] מלחמה בינה לבין חזבאללה, ניתן היה להצדיק את ההרפתקה הזו. אך הפעולה נעשתה בעיתוי מעורר תמיהה המצביע בבירור על מעורבות איראן במשבר."[2]

 

פואד מטר, בעל הטור הלבנוני ביומון "אל-שרק אל-אוסט", כתב: "חזבאללה העמיד את [הערבים] בפני מצב מעורר תמיהה [שכן] הפעולה [שלו] נועדה לשרת את האינטרס האיראני, בייחוד מאחר ועיתוי הפעולה היה ביום שבו החזירו חמש המדינות החברות בקביעות [במועצת הביטחון], פלוס גרמניה, את הנושא הגרעיני האיראני למועצת הביטחון." [3]       

 

לא ייתכן שמשאבינו יהרסו בשירות אג'נדות אחרות

טארק אל-חומיד, העורך הראשי של "אל-שרק אל-אוסט", כתב: "לא ייתכן שיכולותינו ומשאבינו יהיו חשופים להרס וחיסול [רק] משום שקבוצה [כלשהי] החליטה להצית את האזור, בשירות אג'נדות אחרות... על מי שרוצה לנהל את המאבק עם ישראל לשאת באחריות, בייחוד מאחר שנאומו של נאסרללה מציג אותו כמנהיג הערבי האולטימטיבי, שכן הוא אומר 'אינני מבקש עזרה מאיש'. זהו גם הדין לגבי [ראש הלשכה המדינית של החמאס] ח'אלד משעל. שאו איפוא [שניכם] באחריות שלכם [למצב], תאכלו את מה שבישלתם." [4]

 

איראן רוצה להרוס את מדינות ערב מבפנים

מחמד עלי אבראהים, העורך הראשי של היומון המצרי הממסדי "אל-גומהוריה", כתב: "אנו מוקפים בשתי תוכניות וכל אחת מהן מסוכנת יותר מהשנייה. [התוכנית] הראשונה היא התוכנית הישראלית-אמריקאית השואפת להרוס ולמוטט את מדינות ערב מבחוץ, בין אם באמצעות פעולות צבאיות, או באמצעות הגבלות כלכליות. [התוכנית] השנייה הוא התוכנית האיראנית השואפת לחסל את מדינות ערב מבפנים [באמצעות] חזבאללה בלבנון, חמאס בפלסטין ובליעת עיראק שכפי הנראה כבר התבצעה בפועל... איראן רוצה ומתכננת להפוך את העולם הערבי כולו למיליציות חמושות כדוגמת חזבאללה.

 

המאבק הבא שיתרחש באזור הערבי יהיה בין שני צירים או מחנות, ולבנון, היא כנראה הדוגמא הראשונה למאבק בין שני הצירים או המחנות - האיראני והאמריקאי... מדובר בצירים המחפשים מלחמות בשמם, או באמצעות מלחמות המתבצעות על ידי סוכנים מבלי ללכלך את ידיהם [של הצירים]. מלחמות אלו יעמיקו את המאבק בין התנועות לבין המדינות, או בין המורדים לבין המשטרים הערבים, וליתר דיוק  בין קבוצת האחים המוסלמים, חמאס וחזבאללה לבין שאר הממשלות הערביות. ההוכחה לדברי היא ההפגנה בה יצא השיח' מהדי עאכף, המדריך הרוחני של תנועת האחים המוסלמים, וקרא לג'יהאד נגד ישראל. זהו ג'יהאד מנקודת המבט האיראנית הרוצה להרוס את מצרים, סעודיה וירדן מבפנים ולהפוך אותן [לזירת] מאבק של מיליציות שונות כפי שקורה בלבנון..."[5]

 

בעל הטור המצרי, חאזם עבד אל-רחמן, כתב ביומון אל-אהראם: "[נאמר] בפעם האלף, כל מה שרוצה איראן הוא להכריז על פריסת ההגמוניה שלה על ארצות ערב המזרחיות. היא מנסה לנצל את חזבאללה כסוס טרויאני בעניין הזה. המפלגה [חזבאללה] משלמת [את המחיר] בחיי מנהיגיה, פעיליה ותומכיה וכן בעתיד ובמשאבים של לבנון ותושביה.  [זאת בעוד] איראן מסתפקת באיסוף הפירות ומחמד אחמדי נג'אד מסתפק בהצהרות חוצבות להבות על מפת המזרח התיכון החדשה בלי ישראל."[6]

 

פעולות חזבאללה נועדה לחזק את מעמד איראן וסוריה בעולם

אשרף אל-עג'רמי, בעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם", כתב: "אפשר לומר שהציר דמשק – טהרן הכולל את חזבאללה וחמאס [שאמנם הם] שחקני משנה אך הם משחקים תפקיד עיקרי, רצה לטרוף את הקלפים באזור. הדבר נעשה בעיקר בשתי זירות, הפלסטינית והלבנונית, תוך שימוש בפלסטינים ובלבנונים כחיילים במשחק האזורי הבין-לאומי, כדי לשרת את האינטרסים של טהרן ודמשק בעימות עם ארה"ב וכדי לחזק את מעמדם בזירה הבין-לאומית..."[7]

  

העולם הערבי היה צריך ללחוץ על סוריה ואיראן לשים קץ לעניין חזבאללה

ג'מאל חאשוקג'י, העורך לשעבר של היומון הסעודי "אל-וטן", התייחס לעמדה הסעודית המתנגדת לפעולות חזבאללה כעמדה "אמיצה", אולם טען כי "הגיעה באיחור" מאחר ומדינות ערב היו צריכות לפעול מבעוד מועד לפירוק חזבאללה מנשקו: "לא רק סעודיה איחרה, אלא גם מדינות ערב האחרות איחרו, בכך שהזניחו את המצב המיוחד של חזבאללה שנמשך שנים רבות בצפייה להתערבות ערבית חזקה שתכריע אותו. גם ארה"ב איחרה ויש להטיל עליה את האחריות ליצירת המשבר הנוכחי בכך שהתעלמה מתהליך השלום...

 

לא היה צורך בנביא או במגיד עתידות כדי לצפות משבר עתידי בלבנון... חזבאללה הוא בעל האינטרס הראשון בהסלמה האחרונה. הוא נדרש להתפרק מנשקו מצד הכוחות הפוליטיים בלבנון [עצמם]עוד לפני ארה"ב וישראל. חזבאללה האריך את חייו 'הצבאיים' באמצעות חטיפת שני החיילים וליבוי האזור. כמו כן איראן היתה מעוניינת להסיט את הנושא [שעל סדר היום] הרחק מהפרויקט הגרעיני שלה. וכן סוריה הכועסת, המתוחה והכואבת מאובדן ההגמוניה שלה על לבנון היתה מעוניינת להסיט את הנושא [שעל סדר היום] הרחק מתחקירי פשע ההתנקשות בנשיא אל-חרירי... 

 

חלק מהפוליטיקאים הלבנוניים פעלו באומץ והעלו את נושא פירוק הנשק של חזבאללה. זאת על בסיס העובדה שלבנון שוחררה ואין עוד צורך בהתנגדות. אולם, המפלגה [חזבאללה] הצדיקה [את קיומו של הנשק] בטענה שהשחרור לא הושלם בשל קיומו של הכיבוש הישראלי בחוות שבעא... הסורים שיתפו עמם פעולה ב'אמתלה' הזו כאשר התנגדו להגיש מסמך המכיר בכך שחוות שבעא לבנוניות... או להודיע שחוות [שבעא] הן סוריות. [אילו היו עושים כן] דינן [של חוות שבעא] היה כדין הגולן הכבוש, והיתה הודעה רשמית בנוגע להשבת מלוא הריבונות ללבנון ושחרור כל אדמותיה. חזבאללה היה מוותר על נשקו בטקס מכובד, הצבא הלבנוני היה קולט חלק מאנשיו ואת כל הציוד הצבאי שלו, והמפלגה היתה מתפנה [רק] לתפקידה הפוליטי בשירות השיעים בדרום שתמיד מתלוננים על מעמדם השולי בחברה. כולנו טעינו שלא לחצנו על סוריה לשים קץ לעניין... היה ניתן לפתור את העניין באמצעות הסכם והבנה עם איראן, סוריה והצדדים הלבנונים השונים הנוגעים בדבר."[8]

 

סוריה בתגובה: ישראל - בשירות המערב נגד האסלאם

הסורים הכחישו כי חזבאללה פועל בשירות סוריה ואיראן וטענו כי ישראל היא שפועלת בשירות המערב אשר מנסה לשרטט מפה חדשה לאזור ופועל נגד הערבים והמוסלמים. לצדם של הסורים עמד נשיא לבנון, אמיל לחוד שאמר לרשת פוקס: "חזבאללה הוא לבנוני ודרישותיו הן רק בשירות הריבונות הלבנונית... לוחמיו לבנונים ודרישותיו לבנוניות ולא סוריות או איראניות."[9]

 

שרה סורית: המערכה בלבנון - מלחמת העצמאות של הערבים מהמערב

השרה הסורית לענייני מהגרים, בות'ינה שעבאן, כתבה בטורה ב"אל-שרק אל-אוסט": "ישנה מלחמה [המנוהלת ע"י] סוכנים במזרח התיכון, אך לא חזבאללה הוא הסוכן שמנהל מלחמה בשם סוריה ואיראן כפי שחלק ניסו להטעות את ההמונים הערבים, אלא ישראל היא זו המנהלת מלחמת [סוכנים] בשם ארה"ב ובריטניה ובשם המערב כולו נגד הערבים והמוסלמים על האדמה הלבנונית... האינדיקציה הראשונה שבאה מהמערב היתה שמדינות המערב פעלו בבת אחת להוציא את נתיניהן מלבנון. וושינגטון, לונדון ופריס שלחו ספינות קרב וקנדה, אוסטרליה ומדינות אחרות שכרו ספינות באזור כדי לזרז את יציאת נתיניהן. זאת, לאחר שהן קיבלו החלטה לתת לישראל אפשרות לבצע את פשעי המלחמה שהיא רוצה לבצע כדי לחסל את ההתנגדות באופן מוחלט...

 

מכאן, שהמערכה בלבנון היא מערכת העצמאות לא רק של לבנון בלבד אלא של ההמונים הערבים, מהאוקיינוס ועד המפרץ, שצריכים היום [לנהל]  את מערכת העצמאות האמיתית כדי להוכיח  לגורמים המערביים - שהטילו על ישראל לנהל את המלחמה הזו נגד הערבים והאסלאם - שהערבים והמוסלמים זכאים לחיות בכבוד על אדמתם וכי פשעי הטרור של ישראל והתמיכה שנותנות לה המעצמות לא יכולים להניא את הערבים והמוסלמים מלהביע את זעמם...

 

התכנית, כפי שאמרה רייס, היא 'מזרח תיכון חדש' שבו לערבים לא יהיו כבוד, זכות או קול. האם אתם מסכימים [לכך]?!... מטרת הפעולה הפוליטית היא להביא את הקיום הערבי באזור לקיצו ולהפוך את הערבים באזור לפליטים, לגולים או לתושבים מדרגה שנייה באזור. לכן, התוצאה של מה שמתרחש [כיום] באזור [תקבע] אם הערבים יהיו כאן או לא."[10]

 

זו מלחמה אימפריאליסטית חדשה

במאמר ביומון הסורי הממסדי "תשרין" נטען כי הממשל האמריקאי הוא שמקבל את ההחלטות במלחמה נגד לבנון וישראל רק מבצעת אותם: "ביום השלושה עשר [למלחמה] הממשל האמריקאי מאשר יותר ויותר שהוא לא רק שותף לתוקפנות הישראלית אלא הוא מקבל ההחלטות בעוד המכניזם ליישום הוא [מכניזם] ישראלי מובהק...

 

המלחמה האימפריאליסטית לה נתונים לבנון והאומה מוכיחה כי האימפריאליסטים החדשים האלה לא מכבדים את החלטות האו"ם, ואת האמנה לזכויות האדם... כל דאגתם היא לפלג את האזור הערבי שלנו ולפורר אותו לעוד ועוד [חלקים] כדי לבצע את [תכנית] 'המזרח התיכון החדש' ששמעון פרס הכריז עליה יום אחד והממשל האמריקאי הטיל על ישראל להתחיל בשלב הראשון של יישומה. השאלה המדאיגה בהקשר זה היא: האם האומה תתעורר כדי להגן על הזהות והכבוד שלה לפני שנטבע כולנו..."[11]

 

יוזמה אמריקאית שנועדה לפצות על הכישלון בעיראק

במאמר שפרסם מחמד עלי בוט'ה, בעל טור ביומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה, נטען כי ישראל מנהלת מלחמה בשם הממשל האמריקאי כדי לפצות על הכישלון בעיראק: "...הצבת לבנון כמטרה, שינוי פני לבנון ושינוי המפה שלה, אינם אלא שלב נוסף בסדרת המעשים הנמהרים, הטיפשיים וההרפתקניים של השמרנים החדשים בארה"ב ושל בעלת בריתם ישראל, שמטרתם להכפיף את האזור למרותם, להכניע אותו ולשבור את רצונו. ממשל בוש הוא זה שמנהל... את מלחמת הרצח וההרס העוברת [ממדינה למדינה במזה"ת] וממשלת אולמרט היא מכניזם [הביצוע]. שכן, כשלון האסטרטגיה האמריקאית בעיראק וחוסר האונים [האמריקאי] לאחר שנים [שם]... הביאו את ארה"ב - כדי לפצות את עצמה, לחפות [על כישלונה] ולייצא את המשבר מתוך תקווה להביא לפריצת דרך - ...  להרחיב את מעגל האש והמוות [ולהפנות] את כל השנאה הנפשעת והעיוורת הזו אל לבנון..."[12]

 

בעל הטור עדנאן עלי כתב ביומון הסורי הממסדי "אל-ת'ורה": "הצהרותיה החוזרות ונשנות של שרת החוץ האמריקאית בנוגע להולדתו של מזרח תיכון חדש, חושפות את הכוונות של אלה שתכננו את המלחמה הזו נגד לבנון ורצו שהיא תהיה הזדמנות להפוך את המשוואות הקיימות וליצור מציאות חדשה [באזור], על בסיס התפיסה האמריקאית והישראלית ביחס לאזור... האמריקאים התחילו בשלב מוקדם להפיץ את [רעיון] המציאות החדשה שהם מקווים שתצמח [במזרח התיכון] על גופת לבנון וחזבאללה. הם חילקו את התפקידים בין כמה גורמים, חלקם למרבה הצער [הם גורמים] ערביים, והמטרה היא מזרח תיכון צייתן שלא תהיה בו אף [תנועת] התנגדות ואף התנגדות לתכניות האמריקאיות- ישראליות..."[13]

 

המלחמה מוכיחה שישראל וארה"ב מאחורי רצח אל-חרירי

היומון הסורי הממסדי "אל-ת'ורה" פרסם מאמר בו טען כי המלחמה בין ישראל וחזבאללה מוכיחה שארה"ב וישראל עומדות מאחורי רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי: "המלחמה המתנהלת עם מטרותיה המוצהרות והלא מוצהרות גורמת לנו להיות בטוחים יותר מאי פעם שישראל וארה"ב הם הכוחות העומדים מאחורי רצח ראש [הממשלה] רפיק אל-חרירי. הרצח בא במסגרת ניסיון כושל מצד ארה"ב לכפות את החלטת [האו"ם] 1559. התוקפנות היום באה משום שישראל, כפי שהתברר, היא היחידה המרוויחה מהחלטה זו ומרצח אל-חרירי. ריבונות לבנון מעולם לא היתה חלק משיקוליהם של ישראל, ארה"ב, צרפת ואף גורם ערבי שחמתם בערה על סוריה ..."[14]