המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל תוניסאי: "אל-ג'זירה" – שופר "האחים המוסלמים"
7/8/2006

 

אינטלקטואל תוניסאי: "אל-ג'זירה" – שופרם של "האחים המוסלמים"

 

האינטלקטואל התוניסאי ד"ר ח'אלד שוכאת, המתגורר בהולנד ומנהל בהאג מרכז לתמיכה בדמוקרטיה בעולם הערבי, תוקף את ערוץ אל-ג'זירה שהפך לשופרם של "האחים המוסלמים".[1] להלן חלקים ממאמרו:

 

"אני משוכנע כי המעמד המיוחד שהשיג ערוץ אל-ג'זירה הקטרי בתקשורת הערבית והבינלאומית, יסודו בכך שבשנותיו הראשונות עסק בדבקות בסוגיות הדמוקרטיה וזכויות האדם בעולם הערבי, העז לדון בדברים שלא מדברים עליהם בפוליטיקה הערבית והוקיע את קלון ההפרות והחריגות שפגמו בהתנהלות המשטרים הערביים השליטים. אני משוכנע גם כי אל-ג'זירה חזר בו מכיוון זה בשנים האחרונות מסיבות רבות, וכי הנהלתו הנוכחית מנסה לשמור על הפופולאריות של הערוץ באמצעות סילוף דעת הקהל הערבית על ידי הסערת הרגשות בסוגיות הרגישות באזור כמו פלסטין, עיראק ואפגאניסטן...

 

ההתעניינות המחודשת שלי בערוץ אל-ג'זירה נובעת מכך שלדעתי אל-ג'זירה היה הזדמנות היסטורית לקידום הדמוקרטיה בעולם הערבי... והזדמנות זו הולכת לאיבוד, אם לא אבדה כבר, בדומה להזדמנויות רבות אחרות שניתנו לערבים בעבר ואשר הוחמצו על ידיהם...

 

המגמה התקשורתית הנוכחית של אל-ג'זירה איננה עוד שאיפה להתחרות ב- B.B.C או ב- C.N.N במקצועיות, בעצמאות ובאומץ, אלא להיות [ערוץ טלוויזיה] הקשור לארגון פוליטי, דתי ואידיאולוגי החותר להפיץ את עמדותיו בקרב הציבור הערבי...

 

הנאמנות קודמת לכישורים

ערוץ אל-ג'זירה נחטף על ידי ארגון 'האחים המוסלמים', בין אם נעשה הדבר מרצונם של בעלי הערוץ במסגרת משחק פוליטי מסוים ששליטי קטר [משחקים], ובין אם נעשה הדבר מתוך חוסר מודעות של השליטים, הסבורים כי המצב תחת שליטה וכי למרות שהם העניקו לאחים המוסלמים הזדמנות לשלוט באל-ג'זירה משיקולים מקומיים, אזוריים ובינלאומיים - הם מסוגלים להיפטר מהם או לרסנם מתי שרק ירצו...

 

זכותו של כל מי שיש לו כישורים מקצועיים לעבוד, להתבלט, ליצור ולהתפרסם ללא קשר לאמונותיו האישיות. לפיכך, מעולם לא היתה לי שום בעיה עם כך שאנשי תקשורת הידועים בנטיותיהם האסלאמיות עובדים בערוץ אל-ג'זירה או בערוץ אחר. הבעיה היא כאשר קריטריון הכישורים נסוג לטובת קריטריון הנאמנות [לקבוצה מסוימת] וכאשר העריכה והקו התקשורתי... הופכים להיות בני ערובה של סדר יום שאינו תקשורתי, אלא מפלגתי, פוליטי של קבוצה צרה...

 

לפני כתיבת המאמר שוחחתי עם מספר עיתונאים ידועים ולא ידועים בערוץ אל-ג'זירה, שחלקם עדיין עובדים בו וחלקם נאלצו או החליטו לפרוש ממנו. רובם הסכימו כי 'הנאמנות' [לקבוצה] הפכה להיות קודמת ל'כישורים', וכי בפני עיתונאים, או פקידים חסרי רקע באחים המוסלמים, ניצבת בחירה בין שתי אפשרויות בלבד: להסתגל לתנאי העבודה החדשים ולהישבע אמונים לנציג המדריך הרוחני [של האחים המוסלמים] בערוץ אל-ג'זירה, או לעזוב...

 

רבים בחרו להסתגל לתנאי הניהול של האחים המוסלמים וכל אחד המציא דרך משלו להשביע את רצון האמאם. יש מי שאללה הנחה אותו להתפלל סוף סוף ויש מי שאללה הנחה אותה לעטות חג'אב... יש מי שבתוכניותיהם הפכו להיות נלהבים יותר באשר למגמות האחים המוסלמים וסיסמאותיהם... מאשר מנהיגי הארגון עצמם...

 

אין ספק כי מי שעוקב אחר תוכניות אל-ג'זירה בחודשים האחרונים מבחין כיצד האורחים מקרב מנהיגי האחים המוסלמים השתלטו על האורחים האחרים מקרב מנהיגי התנועות הפוליטיות [האחרות], כך שלפעמים מתקבצים בתוכנית חדשותית אחת שלושה או ארבעה מאנשי האחים המוסלמים, כאילו שלא ניתן לנתח ולהעריך נכונה את ההתרחשות הפוליטית בעולם הערבי, אלא באמצעות השקפת מנהיגי הקבוצה המנחה [את הציבור] באורח מישרים והמונחה [על ידי אללה]...

 

לפני מספר שבועות התארחתי בתוכנית 'מאחורי החדשות' של אל-ג'זירה, כדי להגיב על פרשת חברת הפרלמנט ההולנדית, עייאן הירסי עלי. הייתי האורח הראשי בתוכנית משום שהייתי הפרשן היחיד [שדיבר] ממקום ההתרחשות [הולנד]. ואולם, הופתעתי שרק ממני נמנע מלומר מילות סיום וכן מכך ששמי הושמט מרשימת אורחי התוכנית בגרסה הכתובה המופיעה באתר האינטרנט של אל-ג'זירה. ידיד שהיה בחדר הבקרה של התוכנית אמר לי כי המפיק הורה למגיש שלא לתת לי את רשות הדיבור פעם נוספת, משום שלדעתו מתחתי ביקורת על אל-ג'זירה בראשית דברי...

 

המינויים בתחנה אינם עוד על סמך כישורים, אלא על סמך בחירה מוסכמת מראש או באמצעות אחד ממנהיגי הארגון. על סמך מה שמסר לי אחד הידידים בתוך התחנה, קרוב לשמונים אחוז מהאנשים שמונו לאחרונה בתחנה, במיוחד בצוותי ההפקה והעריכה האחוריים, הם חברים באחים המוסלמים או קרובים לתנועות החברות בארגון האחים המוסלמים. המינויים על סמך שיקולי נאמנות [לארגון] הגיעו אף להנהלת ערוצי לווין המתמחים [בנושאים ספציפיים חדשים] שאל-ג'זירה החליט להשיקם בקרוב, כשלמתמנים אין קשר מקצועי להתמחויות אלו. לאחרונה [נפוצה] בדיחה המסבירה

את העיכוב בהשקת ערוץ אל-ג'זירה הבינלאומי בשפה האנגלית: המנהל האנגלי מסרב עד עתה להישבע אמונים למדריך הרוחני של האחים והם לא הצליחו למצוא לו מחליף הנאמן להם...

 

אני מקווה שאל-ג'זירה ישוב למקורו [ויעודד דמוקרטיה וזכויות אדם] ושזמן חטיפתו [על ידי האחים המוסלמים] לא יתארך כפי שהתארך זמן העריצות..."

 

המשטרים והאופוזיציה במדינות ערב לא הפנימו עדיין את מהות הדמוקרטיה

במאמר שפרסם מספר ימים אחר כך מתייחס ד"ר ח'אלד שוכאת לתגובות הנזעמות שקיבל בעקבות  מאמרו על אל-ג'זירה, במיוחד מקרב פעילים בתנועות אסלאמיות. לדבריו, הפעילים האסלאמים קללוהו נמרצות והאשימוהו בבגידה ובשיתוף פעולה עם המתקפה הציונית – אמריקאית על האומה המוסלמית. מן התגובות שקיבל הסיק ד"ר שוכאת מספר לקחים:

 

"ראשית... התרבות הדמוקרטית בעולם הערבי והאסלאמי עדין שבירה ושטחית ביותר, שהרי ההאשמות בבגידה ובהתגייסות מודיעינית לטובת גופים זרים אינן מושרשות במשטרים הערביים הקיימים ותו לא, אלא גם בקרב האופוזיציה. אינני יודע כיצד אנשים שגורשו מארצם או שנעצרו ועונו משום שהואשמו בהאשמות דומות מסכימים להפנותן בקלות כה רבה, במשיכת קולמוס, לעבר מי שחולק עליהם בדעותיהם...

 

שנית... הטיהור העצמי באמצעות [טענה של] סיוע לעיראק, פלסטין ושאר המדינות האומללות אינו מאפיין רק את המשטרים השליטים או האינטלקטואלים הקשורים בהם, אלא הוא גם הרגל של כל מי שרוצה לטעון למעשי גבורה כוזבים. אל-ג'זירה, שאין ביכולתו עוד לאזור עוז כנגד ממשלות ערביות רבות, יכול לצאת ממבוכתו רק על ידי הפגנת מעשי גבורה בזירות הפתוחות...

 

שלישית... [מנקודת מבט מוסלמית] כשיש משבר אזורי או בינלאומי החיים חייבים לעצור מלכת ועל המבקרים והפרשנים להימנע מלעסוק בסוגיות [אחרות]. כל מי שמעז להעלות סוגיה שאינה מופיעה בסדר היום... הופך לחלק ממזימה אמריקנית-ציונית... הואיל ואל-ג'זירה מסקר משבר אחר משבר [בעולם הערבי] שהרי אין עשיר מן העולם הערבי במשברים - חובה תמיד לשתוק ולא למתוח ביקורת..."[2]