המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
החרפה בהצהרות בכירים איראנים וסורים ביחס למשבר
10/8/2006

 

החרפה בהצהרות בכירים איראנים וסורים ביחס למשבר

 

הקדמה

בימים האחרונים ניכרת החרפה בהצהרותיהם של בכירים איראנים וסורים, כולל נשיא סוריה בשאר אל-אסד, בנוגע למלחמה וכך גם ביומונים הסורים הממסדיים.

 

מפקד 'משמרות המהפכה': לשמר השנאה לאמריקה

סוכנות הידיעות השמרנית האיראנית 'פארס' דיווחה כי מפקד 'משמרות המהפכה' האיראניים, יחיא רחים צפוי, נשא נאום בפני כוחות 'משמרות המהפכה' והבסיג' ב-30.07.2006, בו דרש מהם להיות מוכנים לתגובה נגד ישראל וארה"ב.

להלן קטעים מהדיווח:

"אני מקווה שאומתנו האמיצה והגדולה תצליח יום אחד לנקום את נקמת דמם של המוסלמים המדוכאים והשהידים [שנהרגו על ידי] ישראל ואמריקה.

אנו רואים גם באמריקה את הגורם למותם של כל 200 אלף השהידים במלחמה שנכפתה עלינו [מלחמת איראן-עיראק 1988-1980], משום היא שידלה את סדאם [חוסיין] לתקוף את איראן. אנו צריכים לשמר את אש השנאה הקדושה בוערת בלבבותינו עד לבוא זמן הנקמה.

 

לאור הפשעים והדיכוי של הציונים, אני מבקש מאלוהים להחיש את שנות אי-קיומו של המשטר הזה ... הציונים מקדימים את מותם שלהם באמצעות מעלליהם, כיוון שחזבאללה והעם הלבנוני הם בלתי מנוצחים. יש למוטט את המשטר הציוני המזויף, הגידול הסרטני [שקרוי] ישראל, שהוקם על מנת לבזוז את המשאבים והעושר של המוסלמים.

האם קנאתם של מיליארד וחצי מוסלמים תתיר שדמם של המוסלמים החפים מפשע מאפגניסטאן, עיראק, פלסטין ולבנון יישפך כך לאדמה? ... מה קרה לקנאתם של המוסלמים? לאן הלכו הערביות, ההתלהבות הקולקטיבית, והקנאה [לאסלאם] של 250 מליון ערבים? מדוע ראשי מדינות ערב שותקים לנוכח הפשעים האלו?"[1]

היומון הלונדוני 'אל-קודס אל-ערבי' ציטט עוד מדבריו של מפקד 'משמרות המהפכה', רחים צפוי, בהסתמך על דיווח סוכנות הידיעות 'פארס' שאמר כי "על 'משמרות המהפכה' והבסיג' להיות מוכנים לתגובה נגד ישראל וארה"ב. המנהיג העליון (של איראן, עלי ח'אמנאי) יגיד לכם מתי יגיע הזמן לכך."[2]

 

איתאללה אחמד ג'נתי: על המוסלמים לסייע לחזבאללה

ראש 'מועצת המפקחים', איתאללה אחמד ג'נתי, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות של הסטודנטים האיראניים – 'איסנא', כי מלחמת המשטר הציוני בלבנון מקבילה לעאשורא.[3]  הוא הדגיש את הפן השיעי של המלחמה ואת תפקידו של חזבאללה כמגן השיעים כיום. עוד קרא איתאללה ג'נתי לכל המוסלמים להגיש סיוע צבאי לחזבאללה. להלן קטעים עיקריים מהדיווח:

"חזבאללה, הינו, למעשה, [ארגון] נאמני האל, עלי ובית עלי. על כל האנשים בעולם [מוטלת] החובה לתמוך בנאמן זה. התמיכה הטובה ביותר למען האל היא תמיכה במלחמת האסלאם בכופרים. אני מקווה שאחיה ואזכה לראות את חגיגת ניצחון האסלאם על הכופרים.

... מלחמת המשטר הציוני בלבנון מקבילה לעאשורא, כשם שיזיד סבר שהוא ניצח לאחר שהביא למותו של אמאם חוסיין, בעוד [שלמעשה] בני אומיה נחלו בכרבלא את תבוסתם הגדולה ביותר [כך גם המשטר הציוני].[4]

למרות שכל עולם המערב והמזרח [גם יחד] תמך בעיראק במלחמת [איראן-עיראק], ואיש לא תמך באיראן, אנו הצלחנו לנצח בעזרת האל.

גם כיום יש לצפות ממדינות המוסלמים שלא לסרב [להגיש] כל סוג של סיוע ובמיוחד סיוע צבאי, תרופות ומזון עבור חזבאללה והעם הלבנוני, ואפילו להעביר את הפצועים לטיפול במדינות השכנות."

הוא הוסיף כי "חסן נסראללה הינו איש המאה, שכן הוא לבדו עומד מול ההתקפות הפראיות של המשטר הציוני."[5]

 

היומון כיהאן: "תל-אביב מצפה למטר טילים"

היומון השמרני כ'יהאן' המקורב למנהיג העליון עלי ח'אמנאי, פרסם בכותרתו הראשית בגיליון 1.8.06: "הודעה מיוחדת של 'כיהאן' לגבי ההתפתחויות האחרונות בלחימה בלבנון: תל-אביב מחכה למטר של  טילים".

 

במסגרת דיווח אודות התגובות לפרשת כפר קאנא כתב 'כיהאן' כי: "גל התמיכה העממית בעיקר במזה"ת זורם לכיוון חזבאללה בלבנון... חסן נסראללה, הדמות הערבית האסלאמית המוכרת ביותר במזה"ת, אמר בתגובה לפשעי קאנא כי הוא יגיב תגובה נחרצת ומפתיעה כנגד המשטר הציוני. למשמע דבריו, הם [הציבור במזה"ת] מחכים שהטילים של חזבאללה יפגעו בעיר המרכזית תל-אביב ויהרסו אותה. גם הישראלים ממתינים למאורע הזה, כי הם עצמם הודיעו שהטילים של חזבאללה יכולים לפגוע עד [למרחק] 200 ק"מ, זאת כאשר המרחק מגבול לבנון עד ישראל הוא רק 120 ק"מ."[6]

 

בשאר אל-אסד: השהאדה - הדרך לניצחון

לרגל יום השנה ה-61 להקמת הצבא הסורי פרסם בשאר אל-אסד איגרת לצבאו להלן תרגום עיקריה: "יום השנה לייסוד הצבא [הסורי] חל השנה בנסיבות בינ"ל של אתגרים אזוריים המחייבים אותנו לנקוט זהירות ועירנות ומחייבים כוננות ומוכנות. שכן, מלחמת ההשמדה הברברית שמבצע האויב הציוני נגד עמנו הערבי הגאה בלבנון ובפלסטין, הולכת והופכת לאכזרית יותר ויותר. לבנון האחות נתונה להתקפה גלויה ע"י מכונת התוקפנות הישראלית באוויר, בים וביבשה כאשר האויב נוקט בצורות הנתעבות ביותר של רצח, הרס וחורבן ולא פוסח על אף אדם, אבן, מתקנים או תשתית..

 

חלק מהמערכה והתוקפנות שלהם מתבסס על זיוף העובדות והאמת. [גם] אם יש מי שמקל עליהם את תכניותיהם ומפיץ עבורם את הטענות שלהם - הרי הדופק של העמים חזק יותר וממשיך להתקיים. הזמן כעת הוא זמן ההתנגדות העממית הלאומית. ההתנגדות הזו הצליחה להשפיל את הכובשים, לשבור את יראת הכבוד שלהם בעיראק ובפלסטין, והיום בלבנון, והיא הוכיחה לעולם כי הכוח של האמת חזק יותר מכל השחצנות של הכוח העושק.

 

ישראל היא זו שביצעה ומבצעת את התוקפנות, היא זו שמחזיקה בשבי מדינות [שלמות]... היא זו שמחזיקה אלפי אסירים בבתי הכלא ובבתי המעצר שלה. ישראל, לפני כל אחד אחר, היא זו הכובשת את אדמתנו הערבית בפלסטין, בגולן ובדרום לבנון. לוחמי ההתנגדות האלה והעם הזה נלחמים כדי לפדות את המולדות והמדינות שלהם. הם  נלחמים כדי להגן על אדמתם ועל כבודם. אין להם דגל מלבד [דגל] הניצחון והם הוכיחו שהניצחון מתחיל בעמידה איתנה של כבוד, ממשיך בחשיפת הסוכנים שנטשו [את האחים הערבים] ומסתיים בשחרור.

סוריה שעמדה תמיד לצד אחיה והקריבה שורות של שהידים כדי להגן על חירותה של לבנון, כפי [שעשתה זאת כדי להגן] על חירותה של סוריה, היא היום - כמו בעבר -  הכוח החזק ביותר ובעל הנחישות הרבה ביותר לעמוד לצד עמנו הערבי הסבלני והנאבק בלבנון ובפלסטין, ולצד ההתנגדות הלבנונית הגיבורה שהכתה את האויב בבסיסו. כל צווחות האיומים שמשמיעים כוחות ההגמוניה התומכים בתוקפנות לא יניאו אותנו מלהמשיך בדרך השחרור, התמיכה באחינו ובעזרה להתנגדות.

אסד קרא לכוחות המזוינים, על כל חטיבותיהם ויחידותיהם להגביר את המאמצים בזירות האימונים, לעבוד ולהתאמץ להיות מוכנים יותר ולהעלות את רמת המוכנות ואמר: "למרות אמונתו  כי השהאדה היא הדרך לחירות ולניצחון  עלינו להאמין כי כל מאמץ וכל טיפת זיעה כעת באימונים יחסכו טיפת דם כאשר תגיע השעה. המערכה נמשכת כל עוד אדמתנו כבושה וכל עוד זכויותינו נגזלות. הניצחון יבוא בעזרת אללה."[7]

 

עורך יומון סורי: זהו רגע היסטורי מכריע

במאמר שפרסם העורך הראשי של היומון הסורי הממסדי 'תשרין', ד"ר ח'לף אל-ג'ראד, נכתב: "מעצבי התכניות האסטרטגיות, מקבלי ההחלטות ו[מצביאי] המלחמה של הישות הציונית ותומכיה, צריכים ללמוד על אופיו של האזור הזה ועל משמעות השהאדה והכבוד אצל בני האזור... [אם ילמדו] יבינו שכל המלחמות האכזריות שלהם, ההרס, החורבן והרצח הקולקטיבי של עמינו בעיראק, בפלסטין ובלבנון לא יועילו להם כלל ולא יאלצו את אומתנו לנחול תבוסה ולהיכנע. להיפך, זה ידחוף מיליונים מקרב הערבים במדינות השונות להצטרף להתנגדות, לשאת נשק ולהילחם בציונות...

 

ההיסטוריה איננה מרחמת. כל אדם באומה הזו - ובמיוחד שליטיה - חייב לבחור את השוחה בה יעמוד וממנה יילחם. או שתהיה זו השוחה של ישראל, הציונות וארה"ב (בהנהגת  השמרנים החדשים) והזרמים הימניים והגזעניים שכרתו עימם ברית, וכן הכוחות והארגונים התומכים בהם מבחינה צבאית, פוליטית, כלכלית, מחשבתית, דיפלומטית, אידיאולוגית ואשר קשרו עימם קשר. או שתהיה זו השוחה של ההתנגדות המגנה על האדמה, הזכויות, הכבוד, ההיסטוריה והזהות ולצידה כל כוחות ההתנגדות הערביים, האסלאמיים והעולמיים.

אין אופציה אחרת במשוואה הקיומית והמכריעה הזו וברגע ההיסטורי המכריע הזה."[8]

 

שרה סורית: מערכה של קיום או אי קיום

השרה הסורית לענייני מהגרים, בות'ינה שעבאן, כתבה ביומון הממסדי  הסורי 'תשרין' וכן בטורה השבועי ביומון הלונדוני 'אל-שרק אל-אוסט':  "ברור כי פירוק ההתנגדות [חזבאללה] מנשקה, הרס עיראק, קריעת העם בעיראק לגזרים וכן האיום על סוריה כולן מטרות [בדרך] לכינון המזרח התיכון החדש בזהות ציונית מערבית... הערבים צריכים להבין היום כי 'כל מה שמאחד אותם הוא נכון וכל מה שמפלג אותם הוא בבחינת טעות'. לכן, המערכה היא ארוכה, מערכה של קיום או אי-קיום.

 

[קונדוליסה] רייס צדקה כשאמרה שלא תהיה חזרה [למצב שהיה קיים] לפני שפרצה המלחמה. גם אם היא וישראל ירצו [שהמצב] יחזור לקדמותו, הרי שהתנפצות האשליה האגדית של העליונות הישראלית ושבירת רוח התסכול שישראל הפיצה בקרב הערבים - לא יאפשרו לערבים להסכים שוב להשפלה לנחיתות ולייאוש ששררו [לפני המלחמה]. אין ספק שהמזרח התיכון נמצא היום בצירי לידה. אך, הלידה תהיה לידה של עולם ערבי בו ישלטו בניו האצילים, המבינים את האינטרסים שלהם, הגאים בעברם, בהווה שלהם ובעתידם ומקריבים למען עתיד של כבוד לילדיהם בו ישיגו הערבים שלמות ושיתוף פעולה זאת, כדי שהקול הערבי יגבר גם בזירה הבינ"ל..."[9]

 

עורך יומון ממסדי סורי תוקף את שליטי ערב

עורך היומון הממסדי הסורי "אל-ת'ורה", עבד אל-פתאח אל-עוצ', כתב: "הוי שליטי ערב, הרציונאליים והמציאותיים ויוני השלום אתם יכולים לשתות את הקפה של הבוקר עם הארומה של ילדי [כפר] קאנא. אתם יכולים עכשיו להמשיך להשיק כוסות לחיי השלום עם רייס ולייצר מהעורות של אלה שנהרגו גלימות לחלקכם ועניבות לאחרים בתור מזכרות מלבנון. מי יגער בישראל? מי יעז?! ההיסטוריה של ישראל המלאה במעשי טבח מעידה על האופי התוקפני והברברי עליו היא מתקיימת ואשר לא ניתן לשנותו בדרכם של שליטי [ערב] החכמים אלא באמצעות המנטאליות של לוחמי ההתנגדות ההרפתקניים...

התשובה [שלנו] אליכם היא: כל אלה שנהרגו הם ילדינו, האם יסלח האב לרוצח בנו?!..."[10]



[1] סוכנות הידיעות האיראנית פארס, 30.07.2006 

[2] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 31.07.2006

[3]  בעאשורא מציינים השיעים את מות השהידים של חוסין, נכדו של הנביא מוחמד בידי יזיד בן מעאויה הסוני שגזל, לטענתם, את השלטון מבית עלי. העאשורא הפכה על ידי מייסד המהפכה האסלאמית, איתאללה ח'ומיני, לסמל ההתקוממות של מעטים כנגד החזק העושק.

[4]  יזיד הינו השליט הסוני מבית אומיה שהרג את חוסין, נכדו של הנביא מוחמד ובנו של עלי, בקרב כרבלא בשנת 680. חוסין לפי  השיעים אמור היה להיות שליט המוסלמים ולא יזיד. קרב כרבלא סימן למעשה את הפילוג בעולם האסלאם בין הסונים לשיעים.

[5] סוכנות הידיעות האיראנית איסנא, 1.08.06

[6]  כיהאן (איראן), 1.8.06.

[7] אל-ת'ורה (סוריה) 1.8.06

[8] תשרין (סוריה) 31.7.2006

[9] תשרין (סוריה) 31.7.06 ;  אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 31.7.06

[10] אל-ת'ורה (סוריה) 1.8.2006