המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איגרת ממפקד מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק
24/6/2006

 

מפקד מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק: מות אל-זרקאוי יהווה תמריץ לדרך הג'יהאד והאסתשהאד

 

ב- 16 ביוני 2006 פרסמו האתרים האסלאמיים קלטת אודיו שכללה איגרת מאת עבדאללה בן רשיד אל-בגדאדי, מפקד מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק. האיגרת הוקראה בקולו של אבו עמאר אל-דולימי, דובר מפקד מועצת השורא. באיגרת מבטיח אל-בגדאדי כי מותו של אל-זרקאוי לא ישפיע על הג'יהאד בעיראק ולא יחליש אותו, אלא דווקא יחזק את המוטיבציה של הלוחמים ללכת בדרכו ולהפוך לשהידים.

 

בצמוד לתמליל האיגרת, שפורסם למחרת, ב-17.6.06 באתרים האסלאמיים, נאמר אודות האיגרת: "זוהי איגרת ממפקד מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק, עבדאללה בן רשיד אל-בגדאדי, אל האומה האסלאמית בנוגע לעתיד הג'יהאד בעיראק ו[עתיד] האומה בעקבות הריגתו של השיח' אבו מוצעב אל-זרקאוי, מי יתן ואללה יקבל אותו בין השהידים.  האיגרת פורסמה ביום שישי 20.5.1427 [לספירה ההג'רית], 16 ביוני 2006,  על ידי מדור ההסברה של מועצת השורה של לוחמי הג'יהאד בעיראק".[1] להלן תרגום קטעים מן האיגרת:

 

"אל אומתי האסלאמית... שמחי אומת האסלאם על מותו של אחד ממפקדי לוחמי הג'יהאד אבו מוצעב אל-זרקאוי, המפקד האמיץ והאריה הגיבור אשר הטיל אימה על אויבו, שבר את עוצמתו והביס את רוחו. [מפקד] שלא נח ולא נהנה [אלא] עקב אחר המתרחש בזירת הקרב ופיקח על האירועים, יחד עם אחיו ועשה לילות כימים ללא לאות... בדברי אלו אני רוצה להעביר [כמה] מסרים שאין להתעלם מהם באירוע גדול מעין זה :

 

מסר לאומה האסלאמית בכללה: אללה הטיל על קבוצה [מסוימת] מן האומה [האסלאמית] לשאת את דגל הג'יהאד... והמפקד המבורך הזה [אל-זרקאוי] נימנה על הקבוצה הנבחרת הזו, אחד מתוך אומה, אחד מתוך מיליונים, אשר באורח חייו  המעשי ובג'יהאד שלו הצליח לשבור את עוצמתו של האויב, לבלום את התקדמות [צבא] הצפאויין [הכוונה לשיעים]  ולקטוע את ראשיהם של הבוגדים.[2]  אולם בזירה העיראקית לא יחסרו [אנשים] כמותו ובשעה שאני מברך את האומה לרגל הפיכתו של הגיבור הזה לשהיד, אני מבשר לה [גם] כי בזירה [העיראקית] ישנם רבים כמותו ההולכים בדרכו וכי אירוע זה [קרי, הריגתו] לא יהווה אלא תמריץ ומוטיבציה לדרך הג'יהאד ולדרך האסתשהאד [מסירת הנפש], [שכן] אחת [הראיות] לצדק של הג'יהאד שלנו היא האסתשהאד של המפקדים שלנו.

 

אובדן המפקד הזה [אבו מוצעב אל-זרקאוי] אין פירושו שיבוש מהלך הג'יהאד או האטה שלו. גם אם הוא נהרג הרי הג'יהאד ממשיך עד יום הדין ומותו של [שום] מפקד ממפקדינו  [אין בו כדי] לפגוע בג'יהאד, לעכב אותו או להחליש אותו. אדרבא, יש [במוות כזה] משום לקח ומסר לכל חכמי הדת של האומה [האסלאמית], דרשניה ונאמניה אשר משתמטים [מהשתתפות בג'יהאד]  לקום ולשאת באחריות, לבדוק את חולשותיהם, להעריך מחדש את עמדותיהם כלפי דת [האסלאם] ואת תרומתם לה... היכן אנשי העקרונות והעמידה האיתנה, היכן אנשי זירת [הקרב] וההקרבה. האומה [נמצאת] במערכה אכזרית עם אויביה הצלבנים, הצפאויין [השיעים] והבוגדים והיא זקוקה לחכמי הדת שלה, דרשניה ונאמניה שיעמדו לצדה כאיש אחד, שכן כך יסוכלו כל המזימות [נגד האומה האסלאמית].

 

זהו מסר לדור [הנוכחי] של האומה [האסלאמית] שינער מעליו את אבק החולשה (אהבת העולם הזה ושנאת המוות) ויקום כדי לשאת באחריות של האומה לג'יהאד נגד אויבי אללה...

 

זהו גם מסר ללוחמי הג'יהאד מחוץ לעיראק ובתוכה המדגיש בפניהם כי אנו דבקים בעקרונות דרך האמת וכי הג'יהאד שלנו אינו תלוי באישים ובמנהיגים, יהא אשר יהא מעמדם או תפקידם...

 

הגם שאני סמוך ובטוח כי מותו של המפקד האהוב הזה [אל-זרקאוי] רק יחזק אצל אחיו ואנשיו את הדבקות, הקשר, העמידה האיתנה והמסירות [שלהם] לדרך [שלו], אני שולח את המסר הזה כדי להזכיר את קרב אוחוד ולהתנחם בו.[3]  לכן אני אומר: קומו ומותו למען מה שאבו מוצעב (אל-זרקאוי) מת למענו...

 

כמו כן, זהו מסר לאויבי אללה הצלבנים, הצפאויין [השיעים] והבוגדים, כי הפיכתו של המפקד [אל-זרקאוי] לשהיד לא תשנה דבר בזירת העימות בשום אופן. יתרה מזו, הדבר יוסיף ל[לזירת העימות] כוח ואכזריות [שכן אל-זרקאוי] הקים בסיסי [כוח אדם] וייצב [בהם] עמודי תווך [כך ש]אובדנו לא יהווה בשום אופן גורם מחליש, אלא שהוא יהפוך לסמל שלוחמי הג'יהאד ניזונים מאורח החיים שלו, מעמידתו האיתנה, מאומץ לבו ומהלחימה שלו, ואין בהריגתו כדי [להשכיח את] נוכחותו. ממשלת [עיראק] המשתפת פעולה [עם האויב] והכוחות הצלבניים ייווכחו בכך בימים הבאים ויבינו אל נכון את המסר הזה, ובינינו לבינם [יתרחשו בהכרח] התקפות וקרבות אשר בהם הם יטעמו את מרורי הקטל, יישתו מכוס המוות ויובסו.

 

בזאת אני שולח מסר גם לסונים בתוך עיראק [וקורא להם] לשמור על כבודו של המפקד [אל-זרקאוי] ולחנך את בני הדור לאור עמדותיו ולאור הג'יהאד והגבורה שלו...

 

לסיום, מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בעיראק, על כל פלגיה, מפקדיה וחייליה מבשרת לאומה [האסלאמית] ומדגישה כי אובדנו של [אל-זרקאוי], אחד מחברי המועצה המבורכת הזו, רק יגביר את כוחה [של המועצה] ואת דבקותה [בדרכה] והאומה [האסלאמית] תפיק ממנו רק שמחה בגין הג'יהאד שלו [בעוד] האויב  יפיק ממנו רק נזק...

 

מי יתן ואללה יקבל את אחינו אבו מוצעב [אל-זרקאוי] אל בין השהידים ויצרף אותנו אליו כשהידים המתקדמים [בקרב] ולא נסוגים...[4]

 

  



[2]  המונח "צפויין" מתייחס לשושלת איראנית מאזרביג'אן אשר שלטה באיראן בין השנים 1736-1501 ואשר ייסדה את השיעה כדת הרשמית של איראן. שושלת זו איחדה את הפרובינציות שלה תחת ריבונות איראנית אחת, ועל ידי כך ביססה מחדש את הזהות הפרסית ושימשה גשר לאיראן המודרנית.

[3]  קרב אוחוד התנהל בשנת 625 בין כוח קטן של מוסלמים ממדינה לבין תושבי העיר מכה ובמהלכו ספגו המוסלמים תבוסה מרה ואיבדו כ- 70 מאנשיהם.