עיתונאי סורי: התקשורת הסורית מנוונת את שכלו של האזרח
העיתונאי הסורי חכם אל-באבא פרסם ביומון הלונדוני 'אל-קדס אל-ערבי' מאמר אירוני בו מתח ביקורת חריפה על הרמה הירודה של אמצעי התקשורת הסורית ועל מאמציה להילחם בהתפתחות התקשורתית העולמית, להפעיל צנזורה ולמנוע מהאזרחים הסורים להגיע למידע ולהשתמש בשכלם. לדבריו, התקשורת הסורית הצליחה להוכיח שתורת האבולוציה של דרווין פועלת בכיוון ההפוך, כלומר, התקשורת הסורית הצליחה להפוך את האדם הסורי לקוף.
להלן תרגום עיקרי מן המאמר[1]:
"דורות רבים של סורים בילו את חייהם בשמיעה חוזרת ונשנית של ידיעה אחת במשך כל חייהם. תוכן הידיעה הוא שהנהגתם מקבלת ב-12 השעות הראשונות של כל יום מברקי תמיכה, סיוע והבעת תודה ואיחולים, וב-12 השעות הנותרות של היום היא נפגשת עם אישים שונים ונפרדת מהם לשלום, [לאחר] שדנה עימם ביחסים הבילטראליים. [הידיעה הקבועה מזכירה גם] כי המנהיגים מדגישים יחד את חשיבות חיזוק הסולידאריות הערבית ואת [הצורך] לגייס את כל האנרגיות במאבק מול האויב הציוני. בנוסף לכך, הם מברכים את מדינות האיחוד הסוציאליסטי ובראשן את האיחוד הסובייטי הידיד. התמונה ששידרה הטלוויזיה הסורית בכל הידיעות שלה[...] היתה סרט צילום שקט של המנהיג עם האורח שלו כשהבעות הפנים שלהם מלמדות על רצינות מוגזמת, [והסרט] היה מלווה [תמיד] במוסיקה מונוטונית שהוסיפה לשקט של הסרט המצולם אוירה של ניחום אבלים.
כאשר החליטו עמודי התווך של התקשורת הסורית להתאים את עצמם לתקופה, [בלית ברירה] הם הכניסו שינויים לידיעה היחידה והחביבה עליהם. הם התירו לשדר תמונות של המנהיג הסורי ואורחו כשהם מנופפים בידיהם באוויר כדי להדגיש את רצינות הפגישה, את חומרתן של הסוגיות שנידונו בה ועד כמה הן גורליות ביחס לצופה הסורי[...]
כצעד נוסף לקראת השקיפות התקשורתית, גילה [האזרח] הסורי לראשונה בחייו את מסיבת העיתונאים שבה עומד המנהיג הסורי לצד האורח שלו כדי לענות על שאלות העיתונאים. אז חש הצופה הסורי שמחה המציפה אותו ואושר בל יתואר. הוא שיבח את אלוהיו, הודה לו אלף פעמים על חסדיו הרבים ועל כך שהוא [זכה להאריך ימים] עד לרגע שבו [יכול היה] לצפות במסיבות עיתונאים אלה. תיאורן הטוב ביותר הוא, שהן לא יותר מאשר שיעור בקריאה, לימוד בעל פה והאזנה מהסוג [שמעבירים] לתלמידי בתי ספר יסודי. מנהלי מוסדות התקשורת הסוריים מפנים את שאלותיהם - שאין להן יותר מתשובה אחת - למנהיג [הסורי] ולאורח שלו בנוגע לנכונותה של המדיניות הסורית. אחרי שהמנהיג [הסורי] ואורחו ענו על השאלה - כמו תלמיד בית ספר המשנן קצידה [שיר ערבי קלאסי], או שיר שהוא למד בעל פה - נסובה מסיבת העיתונאים סביב אותן השאלות, למרות שהן היו חוזרות על עצמן בכל מסיבת עיתונאים ונשאלו תמיד ע"י אותם אנשים - מנהלי מוסדות התקשורת בלבד. הם היו מקריאים את השאלות מאותן פיסות נייר[...], ואח"כ קיפלו את פיסות הנייר האלה ושמרו אותן בקפידה בארנקים שלהם עד למסיבת העיתונאים הבאה[...]
אך, ההתפתחות העצומה של התקשורת בעולם והופעתם של ערוצי הלוויין והאינטרנט הביכו את עמודי התווך של התקשורת הסורית. שכן, אם במשך שנים ארוכות הם הצליחו לשבש את שידור הטלוויזיה הירדנית בדמשק ולמנוע את כניסתם של העיתונים הערביים לסוריה, [הרי] שלאחר הופעת ערוצי הלוויין והמצאת האינטרנט אין הם יכולים עוד לשבש את כל הערוצים ואת המידע הזה המגיעים מכל מקום ומציגים דברים שעיניהם של הסורים מעולם לא ראו ואוזניהם מעולם לא שמעו; דברים שמעולם לא עלו על דעתם.
[הערוצים האלה והמידע הזה] זיהמו את האוויר המעוקר בסוריה שהפכה - הודות למאמציהם של עמודי התווך של התקשורת הסורית - למעבדה ביולוגית גדולה. במעבדה זו נערך ניסוי מתמשך ועיקש מדי יום שמטרתו להוכיח את תורת האבולוציה האנושית של דרווין בכיוון ההפוך [כלומר הפיכת] האדם בסוריה בחזרה לקוף!
עמודי התווך של התקשורת הסורית עשו כל שביכולתם, בנאמנות, כדי להמשיך בניסוי הביולוגי שלהם על האדם הסורי. הם עשו כל שביכולתם כדי להתמודד עם סופות ההתפתחות התקשורתית. הם תיארו ערוץ כמו 'אל-ג'זירה' (לפני שאילפו אותו) כערוץ ציוני שכמה אנשי עסקים ישראליים משתתפים במימונו. הם האשימו עיתון כמו 'אל-נהאר' (לפני שהפעילו עליו לחץ) בבדלנות. עמודי התווך של התקשורת הסורית חיפשו במילונים של השפה הערבית את כל המונחים העשויים להפחיד את הסורים כדי שאלה לא יתקרבו לאף מקור מידע שיזכיר להם כי קיים איבר מנוון בגופם שבקושי נעשה בו שימוש והוא השכל, [שכן] אז הם עלולים היו לחזור ולהשתמש בו אחרי יותר מארבעים שנה של חוסר שימוש. אך, ניסיונותיהם [של עמודי התווך של התקשורת הסורית] כשלו והם היו כאדם הנלחם בסופה באמצעות חרב!
למרות זאת, [עמודי התווך של התקשורת הסורית] לא נואשו [והם ממשיכים] בניסיונותיהם "להגביל את השמיים" בסוריה. ליותר ממחצית אתרי האינטרנט לא ניתן להיכנס בסוריה. אחד התנאים העיקריים [שמציבה סוריה] ביחסיה עם לבנון הוא ריסון אמצעי התקשורת [הלבנוניים]. חלק עיקרי מתפקידו של השגריר הסורי בכווית הוא למחות על מה שמפרסמים העיתונים הכוויתיים. בכל דיונים [הנערכים בין סוריה] וסעודיה נכללים סעיפים [התובעים] להשתיק את אמצעי התקשורת שסעודיה מממנת.
רוב הסורים החזירו את שכלם לפעולה והם עוקבים, קוראים ומוצאים דרך כלשהי להגיע אל המידע שהם רוצים. לגבי מיעוט מן הסורים - הניסוי של עמודי התווך של התקשורת הסורית הצליח להוכיח את התיאוריה של דרווין בכיוון ההפוך. העיתונים 'תשרין', 'אל-בעת'', 'אל-ת'ורה', הטלוויזיה הסורית, אתרי [האינטרנט] 'אח'באר סוריה' ו'שאם פרס' [מהווים דוגמא] לכך שאפשר להחזיר את האדם [לצורתו] המקורית בהתאם לתורה של דרווין."