איתאללה מונתזרי: המשטר באיראן מדכא את חופש הביטוי
איתאללה מונתזרי קובל בריאיון על כך שהמשטר מדכא את חופש הביטוי של העם, חופש הבחירה הפוליטית שלו ואינו מאפשר לו לקיים חיים פוליטיים תקינים כפי שהובטח על ידי ראשי המהפכה. מונתזרי קורא לכונן יחסים עם ארה"ב כדי לפתור את משבר הגרעין. גם מונתזרי, כרבים ממנהיגי איראן, רואה בישראל את שורש הבעיה של איראן עם מדינות העולם.
למרות בידודו רב השנים מן המשטר, מונתזרי היה ועודנו 'בן נאמן של המהפכה האסלאמית', ומבטא את עקרונות היסוד של המהפכה כפי שהותוותה לפני 27 שנים – עצמאות, חירות ורפובליקה אסלאמית.
בריאיון מספר מונתזרי על נסיבות פרישתו לעיר קום. לטענתו, בתחילה לא היתה מחלוקת בינו לבין ח'ומיני, והוא אף השתתף – מטעם העיר טהראן – בבחירות ל'מועצת המומחים' שנועדו לקבוע את סעיפי החוקה. משנקבעה החוקה, הוא פנה לאיתאללה ח'ומיני בבקשה לשוב לעיר קום, ולהמשיך בלימוד ובמחקר. מונתזרי טוען כי הממשלה הזמנית בראשות מהדי באזרגאן ושריו התמסרה לענייני השלטון וניהול המדינה ולפיכך, לא היה צורך יותר בנוכחותו במרכז הפוליטי בטהראן והוא שב ללמד במרכז הדתי בקום. בהתאם לפרשנותו את עקרון 'שלטון חכם ההלכה', הוא נהג לענות לשאלות בתחום הפוליטי שהופנו אליו, ואת עצותיו מסר לשרי הממשלה. מונתזרי אינו מתייחס לתקופה שלאחר ממשלת באזרגאן, שהתפטרה בנובמבר 1979 במחאה על תפיסת השגרירות האמריקאית – ובמיוחד בתקופה שהובילה להדחתו מתפקיד יורשו של ח'ומיני.
להלן עיקרי הריאיון:[1]
הממשלה משבשת את פעילות המפלגות
בהתייחסו לשאלה אודות המגרעות שהוא רואה בממשלה הנוכחית אמר מונתזרי:
"לפני המהפכה האסלאמית ובמהלכה היתה סיסמת העם, אותה הציג האמאם ח'ומיני בפני הציבור וכך גם אנחנו (אנשי הדת) – עצמאות, חירות ורפובליקה אסלאמית. [היא התגבשה] מתוך כך שהשלטון הזר בימי השאה היה מתערב בענייני המדינה באופן מוחלט ... האנשים לא היו בני חורין להביע דעתם ולא נשמרו האיזונים האסלאמיים. משמעות [המילה] 'עצמאות' היתה אי התערבות של מדינות אחרות במדיניות של איראן. 'החרות' - פירושה שהאנשים בני חורין להתבטא. 'הרפובליקה האסלאמית' - פירושה שהממשלה היא עממית, נבחרת ע"י האזרחים ומיישמת את האיזונים האסלאמיים.
זו היתה סיסמת העם, ואיתאללה ח'ומיני [ואנו] אנשי הדת נתנו הבטחות [ברוח זו] לציבור, אולם, רצונותינו לא התממשו. המשמעות של רפובליקה היא שהממשלה מקורה באזרחים, ומי שניחן בתודעה פוליטית זכותו שיהיו לו מפלגות פוליטיות. מפלגות אלה הן שצריכות להקים את הממשלות, לפקח על הממשלה ועל המשטר ולהביע את השגותיהן. אולם מה שמתרחש כעת הוא שמזמנים את ראשי המפלגות לבתי המשפט, מפעילים עליהם לחצים ומאיימים עליהם, בשעה שהמפלגות הן שצריכות לפקח על פעולות הממשלה, לבקר אותה ולהביע התנגדות כלפיה. בפועל, הממשלה [היא זו] המשבשת את ענייני המפלגות.
'השליטים אומרים: 'המסגדים הם המפלגות שלנו'"
אם אנו רוצים ממשלה עממית באמת, על האליטות בחברה, ובעלי המחשבה והתודעה הפוליטית להקים מפלגות, באופן עצמאי. [מפלגות] המסוגלות להקים ממשלה ולפקח עליה. אולם דבר זה לא בוצע. השליטים אומרים: איננו זקוקים למפלגות, המסגדים הם המפלגות שלנו. כלומר אם מישהו דיבר במסגד, דבריו נושאים צביון הלכתי והוא מניע את האנשים ללכת ולהצביע לפלוני ולבצע את העניין המסוים.
זו פעולה שגויה. אם אנו רוצים ממשלה עממית, צריך שלאנשים יהיה תפקיד אמיתי בהקמת הממשלה וכך גם לגבי שרידותה. הם צריכים לפקח [על הממשלה], בתנאי שלא יעברו על החוק ועל [עיקרון] 'שלטון חכם הדת' [ולאית-י פקיה], הנזכר בחוקה. הוא [חכם הדת השליט] צריך לפקח על כך שהממשלה לא תחרוג מהאיזונים האסלאמיים. הוא אינו השליט המוחלט שכל העניינים מסורים בידיו. לצורך זה, הניהול צריך להיות מסור בידי הציבור והאליטות הפוליטיות ובאמצעות המפלגות [...] עד עכשיו לא התירו למפלגות למלא את תפקידן, מייסדים מפלגות זמניות ומנהלים בחירות פורמליות [בלבד], ומבטיחים לאנשים הבטחות, ואם אחד האזרחים מביע את מחאתו הוא נתון לדיכוי...
'כוחות הביטחון והצבא הם בעלי המלה האחרונה'
ההבטחות שנתנו איתאללה ח'ומיני והאחרים לאנשים לא הביאו להישגים כפי שהיינו רוצים. למשל בתורכיה, אנו רואים שנשיא הרפובליקה נבחר ע"י העם, ראש הממשלה ו[חברי] הממשלה ממלאים את תפקידם. אולם בנסיבות רגישות אנו רואים שהצבא הוא זה שאומר את המלה האחרונה. [גם] באיראן יש מצב כזה וכוחות הביטחון והצבא הם בעלי המלה האחרונה והם מתערבים בעניינים מדיניים." [איתאללה מונתזרי] הדגיש כי "המלה האחרונה [צריכה ] להיות של האזרחים ואפילו בנסיבות רגישות צריכה דעתם של האזרחים להיות הקריטריון [לפעולה] ולא דעתם של הגורמים הצבאיים".
'מדוע לא תהיה ברשותנו אנרגיה גרעינית לצרכי שלום?'
בהתייחסו למדיניות ממשלת אחמדי-נז'אד ושאלת הגרעין, אמר איתאללה מונתזרי:
"אחד מיסודותיה של 'המהפכה האסלאמית' הוא 'עצמאות' שמשמעה הוא שהממשלה האיראנית צריכה לפעול לפי האינטרסים של החברה. אם אמריקה או אירופה רוצות לכפות על איראן שלא להחזיק באנרגיה גרעינית לצרכי שלום, המשמעות היא התערבות בענייניה. יש לתת את הדעת לאופי העימות ולכך ש[ינוהל] רחוק מהיסטריה המביאה לעימות [פיזי בין איראן למעצמות], בתנאי שהמדינה והאזרחים לא יינזקו."
הוא ציין כי "אחת מדרכי ההתמודדות היא קיום דיאלוג דיפלומטי בהנחה כי אין חובה שיהיו קשרים עם אמריקה בזמן כלשהו. אולם השאלה היא מה מונע כינון קשרים כעת [עם ארה"ב], כך שהבעיה תוכל להיפתר בדרכי שלום, ויימצא מוצא בלא להגיע לעימות [פיזי] בין שני הצדדים.
בה בעת, אם אמריקה תנסה לכפות על איראן את כוחה כדי שזו לא תוכל ליהנות מאנרגיה גרעינית לצורכי שלום, ייחשב הדבר לזיוף משום שידע וטכנולוגיה אינם מונופול אלא זכות של כל בני האדם. כיצד זה ישראל מחזיקה [גם] אנרגיה גרעינית וגם נשק גרעיני, ואילו אנו, שאיננו רוצים נשק [גרעיני], מדוע לא תהיה ברשותנו אנרגיה גרעינית לצרכי שלום?...
'כיבוש השגרירות האמריקאית היה פעולה שגויה'
זכותו של כל מוסלמי להפיק תועלת מטכנולוגיה. הנביא [מוחמד] אמר: 'בקשת הידע היא חובה של כל מוסלמי ... לכן בקשת המדע היא חובה של כל מוסלמי, בין אם המדע הזה דתי או חילוני, משום שהעולם של ימינו מתנהל על בסיס המדע. אם האמריקאים אומרים אל תתקרבו לידע הזה ואל תלמדו אותו, זו טעות והעם ודאי לא יקבל זאת. כמו שאמרתי, יש לפעול להסרת חוסר האמון בין הצדדים ולפעול [לכינון] קשרים טובים וכבוד הדדי בין [איראן ואמריקה]...
השימוש בכוח וכפייה על איראן אינם דבר נכון. האנשים לא יקבלו זאת והאמריקאים טועים כאשר הם כופים את דעתם. אין בעולמנו מקום לכוחות השקר. לפיכך, יש לפתור את הבעיה [בדרכי] שלום, יש לכונן קשרים [בין איראן וארה"ב] או לשלוח מתווכים, במקום שבוש ישמיע באמריקה סיסמאות נגד איראן ואנו נשמיע [סיסמאות] נגד בוש באיראן.
כיבוש השגרירות האמריקאית באיראן היה פעולה שגויה ויש לתקן את הטעות הזאת, לכונן קשרים ולפתור את הבעיה בדרכי שלום."
טעות לתקוף את איראן
בהתייחסו למתקפה אמריקאית אפשרית על איראן ולצעדים שעל ממשלת איראן והעם לנקוט כתגובה אמר איתאללה מונתזרי:
"אם אמריקה רוצה לתקוף את איראן, זו טעות, בפרט שהם תקפו את אפגניסטן ועיראק וכעת הם סובלים מבעיות ובפרט בעיראק, שהפכה ביצה לאמריקאים. איראן אינה חלשה מעיראק ואינה נופלת ממנה. בזמן שהעמים סבלו מן האימפריאליזם הבריטי והסובייטי נתפשה אמריקה כמושיעה שלהם, אולם למרבה הצער כאשר הגיעה [אליהם] היא הוכיחה כי גם היא יורשת האימפריאליזם והיא חלק מהאימפריאליסטים.
בהתחשב בנסיבות אם נניח שאמריקה תתקוף את איראן, היא תעשה טעות שבוודאי תזיק לה, משום שהעם מגויס נגדם. עולמנו היום אינו עולם המלחמה וההתקפה. קשר שניתן לפרק ביד אין צורך לפרקו בשיניים...
'ישראל היא ממשלת גזל'
יש קושי [ביחסינו עם תורכיה] ואני מציג לממשלת תורכיה שאלה [מדוע יש לה] יחסים עם ישראל. שכן, ישראל היא ממשלת גזל שהשתלטה על אדמות הפלסטינים והפכה אותם לפליטים. אלמלא ישראל לא היתה לנו כל בעיה עם שאר המדינות."