המדריך הרוחני של תנועת "האחים המוסלמים" המצרית מותח ביקורת על הדמוקרטיה האמריקאית ומתייחס לשואה כאל "אגדה"

באגרת שפרסם המדריך הרוחני של תנועת "האחים המוסלמים" המצרית, מוחמד מהדי עאכף, באתר האינטרנט של התנועה, הוא מותח ביקורת חריפה על הדמוקרטיה המערבית בכלל והדמוקרטיה האמריקאית בפרט אותה הוא משווה לפרעה המצרי ומתייחס לשואה כאל "אגדה". את דבריו של עאכף יש לראות על רקע הכחשות השואה שהשמיע נשיא איראן במהלך דצמבר 2005, והיא בולטת בחריפותה על רקע הדיווחים על הבנות ועל מגעים המתקיימים בין ארה"ב לבין תנועת "האחים המוסלמים". להלן חלקים מן האיגרת:

"דברי נועדו לחשוף קבל עם ועדה את זיופו של הממשל האמריקאי. העולם התעורר וגילה שממשל זה הפך לסיוט הנושא את השם 'הסדר העולמי החדש'. סדר שלפני הקלעים מונהג על ידי ארה"ב ומאחורי הקלעים מונע על ידי אצבעותיהם של בני ציון הפרושות החל מחלומותיו של הרצל ועד המציאות [הנוכחית של ממשלת] שרון.

המשטר [האמריקאי] מבטיח שהדמוקרטיה תשרור בעולם, אך כאשר כולם נוהים בצמא אחר הבטחתו הם מגלים שמדובר בפטה מורגנה ותו לא וכל שהם מקבלים הוא פירוד והרס... כל מי שחוסה בצלו של המשטר האמריקני הופך עבד לדמוקרטיה המתמסרת לקיומה של הישות הציונית...

ארה"ב הניפה את סיסמת 'האחרים הם גיהינום' וכל הקהילייה הבינלאומית בכלל והמערבית בפרט נגררה אחריה. הם נופפו ב'כותנת עות'מאן' הנושאת את השם המודרני 'טרור' ודרשו מכולם להתאחד ולנקום בו.[1] מי שמכריז על הצטרפותו לבריתם, הוא 'דמוקרט' ומי שיש לו חילוקי דעות לגבי האמצעים לחסל את הטרור, הוא ללא ספק 'טרוריסט' או תומך בטרור...

דוגמא לכך היא עיראק שלאחר הכיבוש... הדמוקרטיה האמריקאית פתחה בפני העם העיראקי את שערי בתי הכלא כדי שבפני העם יעמדו שתי אפשרויות: או להאמין בדמוקרטיה של רכבים משוריינים ורכבי 'האמר', או להגן על חירותו ואז הוא הופך להיות טרוריסט הרסני שגורלו להיכתש תחת הריסות ביתו או במחשכי בורות הכלא האמריקאי...

הדמוקרטיה האמריקאית המצהירה על נטייתה לטובת העמים היא אשר מעלימה עין מהברבריות של בת הטיפוחים הציונית בהשמדת העם הפלסטיני והיא מתנגדת אפילו להחלטה בדבר גינוי הפצצת אזרחים פלסטינים, הפקעת אדמותיהם או הרס בתיהם לצורך בניית גדר ההפרדה. הדמוקרטיה האמריקאית שמיהרה לפתוח בחקירה בינלאומית [בעניין רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי]... על מנת לגרום לשבר בין לבנון וסוריה, היא אותה הדמוקרטיה אשר לא רואה בהתנקשות בשהיד אחמד יאסין ובשהיד אל-רנתיסי כל פשע.

הדמוקרטיה האמריקאית המממנת את תוכניות הדמוקרטיה במדינות העולם, היא זו שהקונגרס שלה הכריז בשבעה-עשר בדצמבר 2005 כי יפסיק את סיועו הכספי לרשות הפלסטינית אם תנועת החמאס תשתתף בבחירות, ובעקבותיה הלך גם הנציג הבכיר של מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה....

זוהי הדמוקרטיה האמריקאית. דמוקרטיה חד קוטבית וחד צדדית... חובה על כולם לחבוש את מגבעת הכוכבים האמריקאית ולא לגעת [לרעה] בבת הטיפוחים הציונית. דמוקרטיה המרחיקה כל מי שלא רואה בה את חלומו וכל מי שדעותיו והשקפותיו אינן מצטלבות עם השקפותיה...

על סמך טענות [כמו אלו] של הדמוקרטיה האמריקאית קרא פרעה לעמו: "רק את דעתי אומר לכם, ואינני מובילכם כי אם בדרך הנכונה"[2] והתוצאה: "כך הסית את בני עמו, והם נשמעו לו".[3] על סמך אותן הטענות יצא פרעה בראש חייליו אל הים ובוש יצא עם חייליו לאפגניסטן ולעיראק ובעקבותיו יצאו המשטרים המערביים והגרורים במזרח. כולם שולפים את חרב הדמוקרטיה בפני כל [מגמה] אסלאמית על מנת לגדוע אותה. משחק זה לא התחיל היום אלא מזמן, שהרי אם לא כן מדוע התערבה צרפת באלג'יריה כדי לבטל את בחירות 1992 [שבהן זכו האסלאמיסטים ברוב גדול]...

יתר על כן, הדמוקרטיה המערבית תקפה כל מי שחושב אחרת מבני ציון בכל הנוגע לאגדת השואה. בהתאם לכך נשפט [הפילוסוף הצרפתי שהתאסלם] רוג'ה גארודי בשנות התשעים באשמת הכחשת שואה... וההיסטוריון הבריטי דיויד אירוינג נעצר באוסטריה באמצע נובמבר 2005 [בשל אשמה דומה].

חרב הדמוקרטיה המערבית הכתה בלב החירויות וכך אסרה צרפת את עטיית הרעלה... [דמוקרטיה זו] אסרה על מפיצי האסלאם להיכנס לאדמת ארה"ב ומסרה את אנשי האופוזיציה האסלאמיים למשפט [בארצות מוצאם]...

הו מוסלמים, אם זו הדמוקרטיה שלהם הרי שדרככם רחוקה מהם. חירותכם אינה מפלה אלא כוללת את כל הדתות, שהרי [נאמר בקוראן] "לכם דתכם ולי דתי"[4]... אין הבדל בשמירת הזכויות של מוסלמי ושל לא מוסלמי משום שהבסיס הוא שהאסלאם שומר על הזכות לחיים, לרכוש ולכבוד. המערב משתדל להרחיק דמות זו [של האסלאם] מתודעת אזרחיו והוא מחנך את הצעירים [להכיר] מאפיינים מסולפים של האסלאם ונביאו כדי שישרטטו אותו בדמיונם בדרך שאינה הולמת אותו..."[5]

יום לאחר פרסום האיגרת טענו מהדי עאכף ובכירים בתנועת "האחים המוסלמים" כי אין בדברים שנאמרו משום הכחשת השואה. לדברי עאכף, "מה שנאמר בסוכנויות הידיעות לגבי הכחשת השואה הוא 'מהומה ציונית'. העניין [קרי: השואה] אינו [מטריד את] מחשבתי ואינני מתעסק בשאלה האם השואה היא אמיתית או לא. דברי על השואה באגרתי השבועית היו אך ורק ביקורת על הדמוקרטיה המערבית ועל נטייתה [לטובת ישראל]."

סגנו של עאכף, מחמד חביב, אמר: "אין לנו הוכחות מוצקות המאפשרות לנו להוכיח את [התרחשות] השואה או להכחישה. הסוגיה היא היסטורית והיא מצריכה תיעוד. יש הטוענים שהשואה התרחשה ויש המכחישים אותה כמו האינטלקטואל הצרפתי רוג'ה גארודי. מה שברור הוא שהדיווחים בנוגע לשואה שביצעו הנאצים נגד היהודים מוגזמים." [6]

דובר "האחים המוסלמים", עצאם אל-עריאן, אמר: "השואה אירעה ליהודים כפי שאירעה לקבוצות אחרות. איננו יכולים להכחישה."[7] לדבריו, "השואה היא עניין מערבי ומה שקושר אותנו אליה הוא השלכותיה השליליות על הערבים והמוסלמים בפלסטין ותו לא." [8]

הסתייגות מפורשת יותר מהכחשת השואה הביע בכיר אחר בתנועה, עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח. לדבריו, "עובדה מדעית היא שהיתה שואה ליהודים מידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה." דבריו של עאכף נועדו למתוח ביקורת על הדמוקרטיה המערבית הנוקטת מוסר כפול: "בשעה שהיא מגנה ומרשיעה מי שמותח ביקורת על השואה, היא מניחה למי שפוגע באסלאם ובמוסלמים או תוקף אותם. הערבים והמוסלמים לא היו צד לרדיפת היהודים על ידי הנאצים ולמרות זאת שילמנו ואנו עדיין משלמים את מחיר המעשה שלא ביצענו. זהו פשע של המערב כלפינו."[9]