דרוזי, תושב הגולן: לכורדים בסוריה מגיעה אזרחות סורית לפנינו
בעקבות החלטתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ב-23 באוקטובר 2007, להעניק תעודת זהות סורית לתושבים הדרוזים ברמת הגולן,[1] פרסם פעיל זכויות האדם הכורדי, מוחי אל-דין עיסו, באתר אופוזיציה סורי, מאמר הקורא לאסד לעשות מחווה דומה גם כלפי הכורדים משוללי האזרחות החיים בסוריה.[2] תושב הגולן, חסאן שמס, הביע הזדהות עם קריאתו של עיסו. במאמר שפרסם באתר אופוזיציה סורי אחר, תהה שמס כיצד מדינה כסוריה, אשר אינה מעניקה זהות וחירות לתושביה, מתיימרת להשיב לתושבי הגולן את זהותם ואת אדמתם. להלן קטעים משני המאמרים:
"סבל הכורדים בסוריה אינו נופל מסבל בני הגולן"
מוחי אל-דין עיסו, פעיל זכויות אדם כורדי משולל אזרחות סורית, כתב באתר "הצהרת דמשק" (ארגון גג של כוחות אופוזיציה סוריים): "נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, פרסם החלטה להעניק לאזרחים הסורים בגולן הסורי הכבוש [תעודת] זהות סורית... כמובן שהחלטה זו מהווה יוזמה מבורכת מצד הנשיא אסד, שהרי הגולן הסורי מהווה חלק מהאדמות הסוריות שכל אזרח פטריוטי צריך להגן עליהן... ואולם, האין מותר לנו, הכורדים הסורים משוללי האזרחות הסורית... לשאול את כבוד הנשיא מדוע לאחר 45 שנות קיפוח, הוא לא קיבל החלטה להשיב גם את האזרחות שנשללה מהכורדים? האין הוא בטוח שהם משתייכים למולדת האם שלהם, סוריה? הרי הכורדים, כפי שיודע כבודו, לא התרשלו בשירות מולדתם בכל המישורים, הגנו על אחדות אדמתה והקריבו אלפי חללים בקרבות השחרור. האין הם ראויים לזהות שנשללה מהם בן לילה?...
סבלם של הכורדים בצפון סוריה אינו נופל מזה של בנינו בגולן. [הכורדים] משוללים מן הזכויות ההומניטאריות, הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות הבסיסיות ביותר, כמו גם מיתר הזכויות שהעניק אללה לברואיו... הם סובלים מאפליה במתן טיפול רפואי: בתי החולים הצבאיים וחלק מבתי החולים הציבוריים, לדוגמא, מסרבים לקבלם... [כן] הם סובלים מפגיעה בזכותם לחינוך בשתי רמות: אשר ל'זרים' [כינוי לתושבים הכורדים שאזרחותם נשללה במפקד של 1962]... הבעיה טמונה בכך שלאחר סיום לימודיהם אסור להם לעבוד במגזרים הממשלתיים ולעסוק [במקצוע] אותו למדו. אשר ל'מכתומין' [משוללי האזרחות, כינוי לכורדים בלתי-רשומים שנולדו בסוריה], מצבו של הכורדי 'הזר' טוב משלהם באופן יחסי. ['המכתומין'] אינם מורשים להיכנס לאוניברסיטאות ולסמינרים, יתרה מזו, אין באפשרותם להשיג תעודת בגרות כלל, והם אינם מורשים לעבוד במשרות ממשלתיות.
רבים מהכורדים שהשיגו תעודות אוניברסיטאיות עובדים במסעדות, ברוכלות או בעבודות פיזיות אחרות, כפועלי בניין, מלט, סבלים וכו'. בנוסף לקשיי התעסוקה, הם אינם מורשים להחזיק בבעלותם אדמות חקלאיות, דירות וכדומה... נשללה מהם הזכות להסתייע בחוק הרפורמה החקלאית (בתוקפו נמסרו אדמות לחקלאים), ואדמותיהם נמסרו ל[חקלאים] אחרים באזורים אחרים. [בנוסף, נשללה מהם הזכות] ליהנות מ'כרטיס מנות' [של קיצוב מזון] ומרישום נשותיהם וילדיהם על שמם. [כן] הם אינם יכולים לרשום מקרקעין ורכוש על שמם (שלילת זכות קניין), ו[נשללת מהם] הזכות ליטול חלק בשירות חובה (הגנה על המולדת) ולישון בבתי מלון בסוריה ללא היתר ביטחוני.
כבוד הנשיא, אנו מברכים על החלטתך האמיצה להעניק אזרחות לאנשינו בגולן הסורי הכבוש, ומפצירים בך לפרסם החלטה דומה בדבר הענקת אזרחות סורית גם לכורדים משוללי [האזרחות] במחוז אל-חסכה."[3]
תושב הגולן: הטרגדיה הכורדית גדולה משלנו
בתגובה למאמרו של מוחי אל-דין עיסו, כתב תושב הגולן, חסאן שמס, באתר האופוזיציה הסורי, "Syrian Elector": "אחי מוחי אל-דין, לאחר קריאת מאמרך היה עליי להמיר את דמעותיי במילים. התעכבתי עליו ארוכות וקראתי בו שוב ושוב. אנא מחל לי על כך שדמעות הציפו את עיניי, שהלא בכי בארצותינו מהווה חרפה לגבי גברים, אלא שכך אירע לי...
כבוד הוא לי להחזיק בתעודת זהות ישראלית. זו אינה אזרחות, כי אם תעודה מזהה המעידה שאני פלוני בן-פלוני ומגדירה את השתייכותי לגולן... היא אינה כשאר תעודות הזהות אותן נושאים ברואיו של אללה, אך היא מאפשרת לי – על מגרעותיה – לעבור ממקום למקום ולנהל את חיי...
אחי הכורדי, קבל ממני את [תעודת] הזהות [הסורית שהוענקה לי], שהרי אתה ראוי לה יותר ממני. מידותי המוסריות אינן מאפשרות לי לשאת את [תעודת] הזהות [הסורית] בהיותי תחת כיבוש, בשעה שאתה משולל ממנה בהיותך במולדת!!!? הבעיות והטרגדיות של המולדת צריכות להיפתר כמקשה אחת. אחרת, אמשיך לסרב להאמין כי עם החי במולדתו ללא זהות וללא חירות, מסוגל להשיב לי את זהותי החסרה ואת אדמתי הכבושה.
הזהות של שנינו, אחי מוחי אל-דין, היא זכות שהרווחנו, ואינה חסד או מתת מצדו של איש. אף על פי כן, אני מוותר עליה לטובתך, שכן סבלי וסבלך חד הם... אני מרשה להם להעניק לך את זהותי. הטרגדיה שלך, ללא ספק, עולה על שלי כפל כפליים. לפחות אצלנו – ואנחנו תחת כיבוש – אין חוק חירום ובית משפט לביטחון המדינה [כפי שיש בסוריה]. [בנוסף לכך] ישראל היא שניסתה לכפות עלינו בכוח את אזרחותה, ואנו היינו אלה שסירבו לה, בעוד אתם - זהותכם הופקעה בכוח במולדתנו שלנו!
אחי לאזרחות, אל נא תצטער על [תעודת] הזהות שאינה ברשותך, כפי שאני איני שמח ב[תעודת] הזהות ששבה אליי... הוראות מסוג זה – לאחר 40 שנות כיבוש – באות לרוב כהכנה או ככיסוי לשערורייה גדולה או לעניין כלשהו. ואולי, אם אכן כך הם פני הדברים, על [המנהיג הדרוזי], וליד ג'ונבלאט, להגביר את אמצעי הזהירות בימים אלה. הרי דבר בארץ 'התיקונים'[4] [סוריה] אינו קורה מאהבה לאללה ועבדיו..."[5]
[1] אל-ת'ורה (סוריה), 24.10.2007.
[2] בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך במחוז אל-חסכה בנובמבר 1962, הכריזה ממשלת סוריה כי כ-100 אלף כורדים המתגוררים במדינה אינם אזרחים סורים, היות שלא נמצאו נתונים על סביהם במפקדים וברישומים העות'מאנים מלפני 1920. ע"פ מקורות כורדים, מגיע כיום מספרם של הכורדים משוללי האזרחות בסוריה ללמעלה מ-200 אלף איש. ראה: http://hrw.org/reports/1996/Syria.htm.
[3] אתר "הצהרת דמשק" (www.damdec.org), 24.10.2007.
[4] הכותב רומז כנראה ל"תנועת התיקונים", הכינוי שהעניק נשיא סוריה לשעבר, חאפט' אל-אסד, לעלייתו לשלטון בהפיכה צבאית בנובמבר 1970.