עיתונאי תימני: החות'ים הם חלק מתוכנית התפשטות אימפריאליסטית שיעית; התקיפות של ארה"ב נגדם נעדרות אסטרטגיה; עליה להקים קואליציה עם מדינות ערב נגדם
העיתונאי התימני, האני סאלם מסהור, פרסם מאמר ביומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון בו קרא לחיסול האיום החות'י באמצעות הקמת קואליציה רחבה של ארה"ב ומדינות ערב יחד עם כוחות מקומיים מדרום תימן, דוגמת הקואליציה הבינ"ל למאבק בדאעש במטרה לבלום את מימושה של התוכנית הדתית השיעית להתפשט באזור.
לטענתו, התקיפות האוויריות שמבצעת ארה"ב נגד החותי'ם, ללא תיאום עם מדינות ערב וללא תמיכה של כוח יבשתי מקומי הינן תקיפות טקטיות בלבד חסרות תועלת שאינן נשענות על אסטרטגיה אזורית כוללת. לדבריו, "הפיצול האסטרטגי" בין ארה"ב הפועלת בים האדום לבין המדינות השכנות דוגמת מצרים וסעודיה, רק מעצים את האיום החות'י, ממצב אותו ככוח אזורי דה פקטו ומהווה חזרה על טעויות שביצעה ארה"ב בעבר באפגניסטן ובסוריה ואשר הובילו בסופו של דבר להשתלטות ארגוני הטרור על מדינות אלה.
לדבריו, ללא עקירת החות'ים מן השורש במסגרת קואליציה אזורית ובינלאומית נחרצת, הם יהפכו ל"גרסה התימנית של טאליבאן", שיפעלו תחת איראן ויאיימו על הביטחון הלאומי הערבי בעשורים הבאים.
ארה"ב מנסה לגדוע את תמיכת האיראנים בחות'ים[1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"ההתמודדות הצבאית עם ארגון החות'ים בשיטת [נשיא ארה"ב דונלד] טראמפ מציבה אותנו בפני תמונה חוזרת ונשנית של המדיניות האמריקאית העיוורת, שמתחילה בתקיפה טקטית מוגבלת ולאחר מכן מסתיימת ביצירת מציאות אסטרטגית הרת אסון בשטח...
ארה"ב, ששבה וקטלגה את ארגון החות'ים כארגון טרור זר, מנהלת [נגדם] התקפות אוויריות שאינן נושאות בחובן חזון ברור ואינן נשענות על אסטרטגיה אזורית כוללת. מדובר בפעולות צבאיות שמתיימרות להרתיע, אלא שבפועל הן שבות ומייצרות אותן טעויות: הפצצה מהאוויר ללא תמיכה יבשתית וללא תיאום אזורי שיאפשרו לפעולות הללו לחולל שינוי ממשי במאזן הכוחות. כך, נראה הדבר כאילו המטרה היחידה היא 'הענשת' החות'ים ולא חיסולם. הדבר מזכיר את 'מלחמת ההטרדה' שניהלה ארה"ב נגד דאעש בשנותיו הראשונות, לפני שתיקנה את העניין בהמשך באמצעות הקמת קואליציה בינלאומית רחבה, שאותה גיבתה באמצעות השתתפות פעילה של הכוחות המקומיים, דבר ששינה את התמונה לחלוטין...
עבודה עם שותף מקומי בעל רצון, יכולת וחזון היא הערובה האמיתית לכל אסטרטגיה צבאית מוצלחת. לעומת זאת, המשך התקיפות האוויריות של ארה"ב נגד עמדות החות'ים בצנעא, בצעדה, בחודידה ובאזורים אחרים שבשליטתם - ללא מנוף יבשתי שיאחז בשטח ויגרש את המיליציה – הוא חסר תועלת, שכן הוא משחזר את הניסיון האמריקאי הכושל בעיראק ובסוריה.
מה שגרוע מכך הוא ש[הפעילות האמריקאית] חסרת התועלת הזו מעניקה לגיטימציה לנוכחותם של החות'ים וממצבת אותם מחדש ככוח שהוא עובדה מוגמרת. אין הבדל בין זה לבין מה שקרה עם תנועת טאליבאן שהפכה מארגון טרור נרדף לממשלה לגיטימית מוכרת, לאחר שארה"ב נסוגה והותירה חלל שרק הרובים של האידיאולוגיות [הרדיקיליות] מילאו אותו.
במקום ללמוד מטעויותיו, ממשיך ממשל הנשיא דונלד טראמפ באותו כיוון ממש, מבלי להתחשב בהשלכות של מיצוב ארגון דתי מזוין שמנוהל מטהראן ומאמץ שיח עדתי עוין חוצה גבולות [קרי: החות'ים] ככוח [דה פקטו]. מה שגרוע מכך הוא שהפלישות האמריקאיות הללו מבוצעת מחוץ לכל מטרייה של קואליציה אזורית פעילה, כאילו שמה שנחוץ הוא שוושינגטון תקבל על עצמה לשמור על הביטחון בים האדום, בעוד המדינות השכנות - ובראשן סעודיה ומצרים - עוקבות מרחוק.
הפיצול האסטרטגי הזה [בין ארה"ב למדינות האזור] אינו מטפל באיום החות'י, ואף מכפיל אותו, שכן הוא מעניק לחות'ים לגיטימציה של 'קורבן' בעיני מעוז התמיכה העממי שלהם ומקנה להם הזדמנות פז לחזק את המצב הפנימי ולהשתמש בהפצצה האמריקאית כהוכחה לצדקת הלחימה שלהם. יתרה מזו, ייתכן שהדבר יפתח את הדלת בפני גיוס ומימון נוספים ואפילו בפני תמיכת העמים הערביים והאסלאמיים הנגררים אחר סיסמאות ההתנגדות המזויפת.
הגיע הזמן שהערבים - בפרט המדינות השוכנות לחופי הים האדום - ישימו קץ לאבסורד הזה. אסור שארה"ב תמשיך ליישם סדר יום מעורפל, ללא תיאום אמיתי עם שותפיה באזור. מה שדרוש כעת הוא קואליציה צבאית בעלת מאפיינים ברורים - דוגמת קואליציית המאבק בדאעש - בהנהגת ארה"ב ובהשתתפות ערבית ישירה, שנתמכת בידי אסטרטגיה יבשתית שאותה יבצעו הכוחות [התימניים] הדרומיים, בהיותם הגורם היחיד שהוכיח את יכולתו להביס את החות'ים בשטח.
אם זה לא יקרה, נגיע בסופו של דבר לגרסה תימנית של טאליבאן שתשלוט בצפון תימן. איראן [למעשה] תשלוט בה ותנצל אותה נגד הביטחון הלאומי הערבי במהלך העשורים הבאים. החות'ים אינם רק מיליציה, אלא הם התגלמות של תוכנית דתית אימאמית [קרי: של הזרם השיעי התרי-עשרי שהוא הזרם הדתי הרשמי באיראן] אימפריאליסטית. הספרות של ארגון החות'ים אינה מסתירה את רצונו להתפשט בתוך חצי האי ערב.
המשוואה כיום ברורה: או עקירת החות'ים מן השורש במסגרת קואליציה אזורית ובינלאומית נחרצת; או כניעה למציאות הנכפית באמצעות נשק ותעמולה, שתנציח את שלטון החות'ים כעובדה מוגמרת ותעניק לו פלטפורמה מדינית וחסינות במו"מ, ממש כפי שקרה בהתחלה עם אל-ג'ולאני [הכוונה לנשיא סוריה הנוכחי אחמד אל-שרע] באדליב והנה כעת הוא פורש את שלטונו על כל אדמת סוריה והפך לשותף בהסדרים להפחתת ההסלמה, לאחר ש[קודם לכן] נכלל ברשימות הטרור ונרדף.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה רק כאשר הכושלים מתעקשים לחזור על טעויותיהם, והיום כל האינדיקציות בזירה התימנית מצביעות על כך שוושינגטון עומדת לחזור על אותה טעות ממש. זאת, כל עוד לא ייבלם טירוף ההתקפות חסרות האסטרטגיה, וכל עוד לא תוסר היד [המרסנת] מעל השותפים מתוך [תימן] שרק הם מבינים כיצד להביס את החות'ים..."[2]
