פרשן אמירתי: מתקפת ה-7 באוקטובר של חמאס מנוגדת לאסלאם ולעקרונות ההומניים; יש לשים קץ לשלטונה בעזה;
הפרשן האמירתי, סאלם אל-כתבי, פרסם ב- 22.3.25, בטורו ביומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון, מאמר תחת הכותרת "תנועת חמאס ואסטרטגיית ההתאבדות הקולקטיבית", שבו האשים את תנועת חמאס באימוץ מנטליות קיצונית ובגרירת ישראל לעימות צבאי כולל במכוון וחרף ידיעתה שהאזרחים בעזה ישלמו את מחיר העימות. לדבריו, כחלק מקיצוניותה, חמאס נוהגת באזרחים העזתיים כבמגנים אנושיים, מציבה את משגרי הטילים שלה בלב אוכלוסייה צפופה, בבתי חולים ובבתי ספר, מפקיעה את הסיוע ההומניטרי שמועבר לעזה ומשתמשת בסבל העזתים כקלף פוליטי, בזמן שמנהיגי התנועה חיים במלונות פאר ובווילות בחו"ל.
אל-כתבי הוסיף כי המנטליות הקיצונית של חמאס היא שהובילה למתקפת ה-7 באוקטובר, שכוונה לדבריו במודע לפגוע באזרחים ישראלים ולחטוף אותם, תוך הפרה בוטה של הערכים האנושיים האוניברסליים ותוך סתירה מוחלטת לערכי האסלאם ולעקרונות שקבע הנביא מוחמד להתנהגות במלחמה, האוסרים פגיעה באזרחים והתעללות בגופות, וקוראים לנהוג בשבויים באנושיות ובכבוד. הוא גם האשים את חמאס בעשיית מניפולציה בשיח הדתי כדי להצדיק את מעשי האלימות והטרור שלה כשהיא מכנה אותם 'ג'יהאד' ו'שהאדה'.
לסיכום הדגיש אל-כתבי כי יש הכרח להביא לסיום שלטון חמאס ברצועת עזה ולהמירו בשלטון חלופי שיהיה מחויב לערכים האנושיים, לעקרונות הדמוקרטיה ולצרכים של תושבי עזה.
סאלם אל-כתבי[1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"...הראיות בשטח מעידות כי חמאס מאמצת דרך שמבוססת על ניצול סבלם של האזרחים כקלף מיקוח פוליטי, תוך שהיא מתעלמת מהעקרונות ההומניים והדתיים שאותם היא מתיימרת לייצג.
ב-18 במרץ 2025 התחדשו הפעולות הצבאיות הישראליות ברצועת עזה - לאחר הפסקת אש שברירית בת חודשיים - במסגרת הניסיונות הישראליים המתמשכים להחזיר את החטופים ואת גופות ההרוגים שנפלו בהתקפות ה-7 באוקטובר 2023, שבהן נהרגו כ-1200 ישראלים ונחטפו 251 אחרים.
מהם המניעים האמיתיים מאחורי האסטרטגיה של חמאס בסכסוך הנוכחי עם ישראל? ניתוח ענייני של פעולותיה בשטח חושף מנטליות קיצונית החורגת מעבר להתנגדות מזוינת ומגיעה לכדי ניצול האזרחים ככלי בסכסוך האסטרטגי.
המנטליות הקיצונית של תנועת חמאס נגלתה לעיני כל בהתקפות ה-7 באוקטובר 2023, שהיוו הפרה בוטה של כל הנורמות והאמנות הבינלאומיות. אסטרטגיית 'ההתאבדות הקולקטיבית' בולטת כאחת ההתנהגויות המסוכנות ביותר שאותן מאמצת חמאס, שכן התנועה מודעת לחלוטין לעליונות הצבאית הישראלית ולמרות זאת היא מתגרה במכוון במדינת ישראל וגוררת אותה לעימות צבאי כולל, ביודעה שאת מחיר העימות הזה ישלמו האזרחים הפלסטינים.
אחד הגילויים הקיצוניים ביותר בהתנהגותה של חמאס הוא ניצול האזרחים כמגנים אנושיים, בכך שהיא מקימה, במכוון, את מתקניה הצבאיים ואת מחסני הנשק שלה באזורים אזרחיים צפופי אוכלוסין ומשתמשת בבתי החולים ובבתי הספר כעמדות לשיגור טילים. גם סוגיית החטופים הישראלים היא דוגמה בולטת מאוד למנטליות הנפשעת של חמאס, שמשתמשת בהם כקלף מיקוח ומסרבת להיענות ליוזמות הבינלאומיות לשחרורם, אלא בתנאים בלתי אפשריים.
אני תוהה מהו המחיר האנושי האמיתי שהאזרחים בעזה משלמים כתוצאה מהתנהגות חמאס? התשובה חושפת טרגדיה אנושית רבת היבטים, שבה תושבי הרצועה מוצאים את עצמם לכודים בין פטיש הפעולות הצבאיות הישראליות לבין סדן מדיניות הניצול של חמאס.
על פי דו"חות השטח, חידוש הלחימה במרץ 2025 גרם למותם של יותר מ-500 פלסטינים תוך ימים אחדים, שנוספו למספר הכולל העצום של כ-48 אלף הרוגים [פלסטינים] מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023. בתי החולים והמרכזים הרפואיים בעזה מתמודדים עם מצב הרה אסון, לצד מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי, בעוד התושבים סובלים ממשבר מזון חסר תקדים.
מה שמחריף את המשבר הזה הם מעשיה של חמאס, שמתבטאים בהשתלטות על חלק מהסיוע ההומניטרי והפנייתו לאנשיה, דבר ששולל מהאזרחים את זכותם לקבל את הסיוע הזה. בו בזמן, חיים מנהיגי התנועה בחו"ל במלונות פאר ובווילות, הרחק מהסבל היומיומי שעמו מתמודדים התושבים הפשוטים.
האם התנהגותה של תנועת חמאס - המוכרת כתוצר של אידיאולוגיית האחים המוסלמים ו[מאמצת] סיסמאות דתיות - תואמת את העקרונות האסלאמיים שהיא מתיימרת לייצג? ניתוח ענייני של התנהגות התנועה בשטח חושף סתירה ברורה בין יומרותיה הדתיות לבין מעשיה המנוגדים למהות האסלאם ולערכי היסוד שלו.
האסלאם מבוסס על מערכת ערכים שמציבה את השמירה על האדם ועל כבודו במרכז תשומת לבה. הנביא מוחמד קבע עקרונות ברורים להתנהגות במלחמה, שאוסרים פגיעה באזרחים ובמי שאינם לוחמים, אוסרים התעללות בגופות וקוראים לנהוג בשבויים באנושיות ובכבוד.
חמאס נהגה בניגוד לעקרונות הללו בהתקפות ה-7 באוקטובר 2023, שבהן פגעה באזרחים הישראלים באופן ישיר, במתכַּוֵּן. התנהגותה שבאה לידי ביטוי בחטיפת אזרחים והחזקתם כבני ערובה, מנוגדת לעקרונות האסלאם שקובעים את היחס לשבויים. זאת, בנוסף לשימוש שהיא עושה באזרחים הפלסטיניים כמגנים אנושיים בעוד שהאסלאם מדגיש את כבוד חיי האדם ואוסר לחושפם לסכנה.
ייתכן שההיבט העומד בניגוד [לעקרונות האסלאם] ומדאיג יותר מכל הוא הניצול של חמאס את השיח הדתי כדי להצדיק את מעשיה, כשהיא משתמשת במושגים דתיים כמו 'ג'יהאד' ו'שהאדה' כדי להקנות הכשר דתי לפעולות האלימות, תוך התעלמות מחוקי השריעה הנוקשים שקבע האסלאם למושג הג'יהאד...
אחד הפרדוקסים המצערים הוא שחמאס, שמתיימרת להגן על הסוגייה הפלסטינית, הזיקה לה באמצעות מעשיה הטרוריסטים, שהכפישו את תדמיתה ברמה הבינלאומית והחלישו את האהדה כלפיה. שכן, התקפות שפוגעות באזרחים, חטיפת בני ערובה ושימוש באזרחים כמגן אנושי הם התנהגויות המנוגדות לערכים האנושיים האוניברסליים.
לאור מצב טרגי זה עולה השאלה הדוחקת ביותר: מהו עתיד עזה, נוכח המשך שליטת חמאס עליה? התשובה מחייבת שינוי שורשי בגישה המקובלת כלפי סוגיית עזה, שמבוסס על הצבת האינטרסים של האזרחים וזכויותיהם בראש סדר העדיפויות; הבאת שלטון חמאס ברצועה לידי סיום; מציאת חלופה מדינית שמחויבת לערכים האנושיים ולעקרונות הדמוקרטיה ושואפת לממש את האינטרסים של התושבים ולשפר את תנאי חייהם."[2]
