מאמרים ביומון הממסדי המצרי אל אהראם מתנגדים לפירוק חמאס מנשקו: יאפשר לישראל לספח את רצועת עזה ולגרש את תושביה
לאחרונה, התפרסמו ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם כמה מאמרים שהביעו התנגדות לדרישת ישראל וארה"ב לפירוק חמאס מנשקה. הכותבים טענו כי הדרישה לפירוק חמאס מנשקה בלתי אפשרית שכן ויתור על ההתנגדות החמושה ימנע את שחרור פלסטין ויאפשר לישראל לספח את אדמות הרצועה ולגרש את תושביה. המאמרים כללו דברי שבח למצרים שסירבה לכלול בסדר היום של הפסגה הערבית את פירוק נשק החמאס; קריאה לגיבוש אסטרטגיית התנגדות כוללת מול ישראל שתשלב בין ההתנגדות החמושה לבין פעילות הדיפלומטית; ועמידה על הצורך להנחלת ההתנגדות בלבבות הדור הצעיר, כדרך להגנה על מדינות ערב.
להלן קטעים מן המאמרים ביומון אל-אהראם המתנגדים לפירוק חמאס מנשקה:
חוקר מצרי: דרישה מחמאס לפרק נשקה - כמו דרישה מקורבן להסגיר עצמו לתליין
עבד אל-עלים מוחמד, יועץ במרכז למחקרים מדיניים ואסטרטגיים של היומון המצרי אל-אהראם טען כי הדרישה לפירוק חמאס מנשקה הינה דרישה בלתי אפשרית כל עוד הכיבוש קיים ושיבח את סירובה של מצרים לכלול את נושא פירוק הנשק בסדר היום של הפסגה הערבית האחרונה שהתקיימה בקהיר, ב-4.3. כך כתב: "בימים האחרונים התמקדה ישראל, בתמיכת ארה"ב, בדרישה לפירוק נשק ההתנגדות, בייחוד של תנועת חמאס... כתנאי הכרחי לעצירת מלחמת הג'נוסייד, ההרעבה וניתוק [אספקת] המים, התרופות והמזון לרצועת עזה. דרישה בלתי אפשרית זו טומנת בחובה הטעיות וסתירות...
הדרישה מהעם הפלסטיני להסכים לוותר על ההתנגדות ועל הנשק בהתמודדות עם הכיבוש, כמוה כדרישה מן הקורבן להסגיר עצמו לידי התליין, וזה דבר ששום אדם נורמלי לא יכול לחשוב עליו. פירוק נשק ההתנגדות משמעותו ]מתן] חירות לכיבוש, שחרורו מכל הכבלים ומתן יד חופשית לדמיונו השטני לעשות ככל העולה על רוחו בעם לא חמוש ש[זכות] ההתנגדות נשללה ממנו, בייחוד כשלכיבוש הישראלי יש תוכנית לחיסול הסוגייה [הפלסטינית], לסיפוח האדמות ולגירוש בכפייה של העם הפלסטיני...
לא ניתן להזדהות עם הדרישה לפירוק נשק ההתנגדות מבלי להתחשב בתמונת החורבן וההשמדה, אלא רק במצב של סיום הכיבוש, שחרור האדמה ומתן אפשרות לעם הפלסטיני להקים את מדינתו שבירתה ירושלים. מצרים צדקה כשסירבה לכלול את [נושא] פירוק נשק ההתנגדות בסדר היום של הפסגה הערבית האחרונה. ההתנגדות שורדת ותמשיך לשרוד בגרסאות ובמשוואות חדשות כל עוד הכיבוש קיים. האסונות שפקדו את העם הפלסטיני לא ייפתרו בלי חידוש ההתנגדות..."[1]
כותב מצרי: לא ייכון שלום בלי התנגדות; יש לשלב בינה לבין פעילות דיפלומטית
סעיד שלש, בעל טור ביומון אל-אהראם, יצא גם הוא נגד הרעיון שחמאס תניח את נשקה בכותבו: "הוויתור על הנשק לא ישחרר את פלסטין ולא יכון שלום ללא התנגדות. מה שדרוש כעת הוא אסטרטגיית התנגדות כוללת שתשלב בין ההתנגדות החמושה לבין פעילות הדיפלומטית, בנייה מחדש של אש"ף ואיחוד המאמצים הפלסטינים [ברמה] המדינית והצבאית. פלסטין לא תשוחרר אלא באמצעות ההתנגדות ו[מאמצי] השלום גם יחד. הכובש לא יעזוב באמצעות המו"מ לבדו".[2]
בעל טור מצרי: יש לטעת את רוח ההתנגדות והחרם המבורכת בלבבות הדור הצעיר
ואא'ל אל-ליתי', גם הוא בעל טור ביומון אל-אהראם, קבע במאמרו כי ההתנגדות היא זכות לגיטימית וכי עזה לא תשוחרר אם חמאס תוותר עליה. כך כתב: "ההתנגדות לכיבוש היא זכות לגיטימית שמְגֻבָּה בידי האמנות והחוקים הבינ"ל, במטרה להעניק לעמים את חירותם; לשם כך נלחמים ומקריבים...
ההתנגדות היא זכות, יהיו אשר יהיו חילוקי הדעות באשר לפלגיה; בלעדיה הפלסטינים לא יקבלו את זכויותיהם. האם עזה תשוחרר אם חמאס תוותר על ההתנגדות ותגורש לחו"ל? בוודאי שלא. אדרבא, ישראל תשתלט על הרצועה ותושביה יגורשו מרצון או בכפייה. מלכתחילה תגובת עמי העולם הייתה תקיפה בהתנגדותה לתוקפנות [הישראלית] והדבר בא לידי ביטוי עד כה בהפגנות המוניות בערים רבות. כמו כן, קמפיין החרם על סחורות של חברות התומכות בישראל חזר וזהו נשק יעיל אם מיטיבים לנצלו...
רוח ההתנגדות והחרם היא דבר מבורך מאוד שיש לשומרו ולפתחו בלבבות הדורות הצעירים כדי שיקשיחו, על מנת לשמור על ארצות המולדת שלנו מפני אויב ששואף לממש את חלום ישראל הגדולה".[3]
