כללי

בכירי חמאס: אין מקום לדון על פירוק נשקנו

 

סוגיית הנשק שבידי חמאס וארגוני הטרור הפלסטיניים, הינה אחת הסוגיות המרכזיות בדיונים אודות שלב ב' של הסכם הפסקת האש בין ישראל וחמאס ואף בשיחות הישירות שקיימה התנועה עם השליח האמריקאי לנושא בני ערובה, אדם בוהלר.[1] בהקשר זה, בכירים בחמאס שבים ומדגישים בהצהרותיהם הרבות בשפה הערבית כי נושא התפרקות חמאס מנשקה אינו נתון למו"מ, וכי התנועה תמשיך לדבוק בדרך הג'יהאד.

 

יתרה מכך, תנועת חמאס הכחישה את ההצהרות שיוחסו לבכיר התנועה, מוסא אבו מרזוק, ביומון האמריקאי הניו יורק טיימס ב-24.2.25, לפיהם אמר כי הנהגת חמאס מוכנה "לדבר על כל נושא", כולל הנשק שבידי התנועה, וכי "אם היה צפוי שמה שקרה יקרה, אז ה-7 באוקטובר לא היה מתרחש".[2]

 

הפובליציסט איש החמאס אבראהים אל-מדהון, הסביר את סרבנותה של חמאס להתפרק מנשקה בציינו כי "חתימה על מסמך פירוק מנשק, היא חתימה על הצהרת כניעה", ולפיכך חמאס לא תסכים לכך לעולם.

 

דוח זה יציג את הצהרות בכירי חמאס לאחרונה בנושא פירוק חמאס מנשקה:

בכיר חמאס, ח'אלד משעל: דרך הג'יהאד וההתנגדות היא הדרך; יש "מזימה" נגד נשקנו

באירוע שקיימה חמאס במצרים ב-9.3.25 לכבודם של מחבלים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של הסכם הפסקת האש עם ישראל וגורשו לחו"ל, אמר בכיר התנועה, ח'אלד משעל, כי הפלסטינים לא יתפרקו מנשקם כל עוד הם נמצאים תחת כיבוש ישראלי, והתריע מפני "מזימה" גדולה שמאיימת על "העתיד של עזה, ניהולה, שלטונה, נשקה, והכוח ההתנגדות בה". הוא הוסיף "אנו אומרים למנהיגי האומה [הערבית] ובמיוחד למצרים היקרה – שיודעת כי לולא ה-6 באוקטובר [1973 – קרי, מלחמת יום הכיפורים] לא הייתה משיבה את סיני – [כי] ללא ה-7 באוקטובר [2023] לא נשיב את פלסטין... דרך הג'יהאד וההתנגדות היא הדרך להשבת [אדמות] המולדת, הכבוד והחרות, לשחרור האסירים... העולם מכבד רק את החזקים".[3]

 

בכיר חמאס, מוחמד נזאל: "ההתנגדות לחמה בחירוף נפש יותר משנה ולא מסרה את נשקה"

הצהרות דומות נשמעו גם מפי בכיר חמאס, מוחמד נזאל, שאמר ליומון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד ב-26.2.25: "אנו מוכנים למסור את הנשק כשתקום המדינה הפלסטינית העצמאית והריבונית... ההתנגדות נלחמה בחירוף נפש במשך שנה ורבע ולא מסרה את נשקה. האם ייתכן שמה שהכיבוש לא הצליח [להשיג] במהלך מלחמת הג'נוסייד יקרה באמצעות דיפלומטיה?!..."[4]

בכיר חמאס, אוסאמה חמדאן: הנשק של חמאס לא נתון למו"מ

דברים דומים אמר גם אוסאמה חמדאן ב-15.2.25: "אנחנו נהיה אלה שנקבע כיצד לנהל את ענייני הפנים שלנו... זו הסיבה שנושאים כגון נשק ההתנגדות, מנהיגי ההתנגדות, ויחסינו עם [המדינות] שתומכות בהתנגדות, אינם עומדים למשא ומתן. זה לא שאנחנו נצמדים לעמדה נוקשה בשיחות – זה פשוט לא נתון לדיון. לא נסכים שמישהו ידבר אתנו על כך, ואני אומר זאת בקול רם וברור..."[5]

בכיר חמאס, סוהיל אל-הינדי: לא נסכים למסור את נשקנו והדבר כלל לא הוצע לנו

לאחר שארה"ב הודתה כי היא מנהלת ערוץ קשר ישיר מול חמאס, הבהיר בכיר התנועה, סוהיל אל-הינדי, בראיון לערוץ אל-ג'זירה מובאשר, כי חמאס לא תסכים למסור את נשקה וטען כי הדבר כלל לא הוצע לה. כך אמר: "עמדת חמאס ועמדת ההתנגדות היא שהנשק הטהור הזה יישאר בידי ההתנגדות כל עוד הכיבוש נמשך. לכשתהיה מדינה פלסטינית, נהיה חלק מהצבא של המדינה הזו." עוד אמר:" לוותר על הנשק כל עוד הכיבוש רובץ על אדמתנו – זה לא יקרה. זו המילה האחרונה של ההתנגדות, של [הזרוע הצבאית של חמאס,] גדודי אל-קסאם, ושל כל זרועות של ההתנגדות. אם הכיבוש יעזוב לבלי שוב, נהיה חלק עיקרי בצבא הפלסטיני – אנו מבטיחים זאת. אולם, לא נשליך את הנשק... כולם יודעים מהי עמדת חמאס ועמדת העם הפלסטיני: הנשק הוא נשק של ההתנגדות ושל העם הפלסטיני... לא נניף דגל לבן, לא נעזוב את ארצנו ולא נמסור את נשקנו. נושא ויתור על נשקנו לא הוצע לנו. לא נסכים לכך וכולם יודעים זאת."[6]

בכירים בחמאס ערב פסגת הליגה הערבית: "נשק ההתנגדות הוא קו אדום"

גם לקראת כינוס פסגת הליגה הערבית בקהיר ב-4.3.25, שהייתה אמורה לעסוק בין היתר בנושא סוגיית הנשק שבידי חמאס, הדגישו בכירי חמאס כי הם מתנגדים באופן מוחלט לוותר על הנשק ועל דרך הטרור והמאבק המזוין נגד ישראל.

 

יו"ר מועצת ההנהגה של התנועה, מוחמד דרוויש, הבהיר ב-1.3.25, כי חמאס מוכנה לשתף פעולה עם כל יוזמה ערבית, ובלבד שלא תיפגע "זכותו האיתנה של עמנו להתנגד לכיבוש".[7] בכיר חמאס, סאמי אבו זוהרי, אמר ביום הפסגה כי "נשק ההתנגדות הוא קו אדום", והוסיף כי כל שיח על פירוק חמאס מנשקה הוא "דבר הבל". לדבריו, הנושא "אינו נתון למיקוח, לדיון או למשא ומתן".[8]

 

למחרת הודעת הסיכום של פסגת הליע"ר, שלבסוף לא התייחסה ישירות לסוגיית הנשק שבידי חמאס, אלא רק קראה לפרוס ברצועת עזה ובגדה המערבית כוחות בין-לאומיים לשמירת שלום, לאור המחלוקות הפנימיות בין מדינות הליע"ר,[9] הדגיש בכיר חמאס מחמוד מרדאוי: "נשק ההתנגדות נועד לשחרר את מדינת פלסטין, וזו מטרת קיומו". הוא הבהיר כי כשמטרה זו תושג, המדינה הפלסטינית תוכל לקבוע את גורלו של "נשק ההתנגדות". מרדאוי הוסיף: "אנחנו מסרבים עקרונית לכניסתם של כוחות זרים כלשהם לאדמות פלסטין".[10]

 

חמאס: אין ממש בדברים שיוחסו לבכיר התנועה בנ-י טיימס על מוכנות לדון בנשק התנועה 

הצהרות אלו של בכירי חמאס סותרות לחלוטין דברים, שיוחסו לבכיר חמאס מוסא אבו מרזוק בראיון בשפה האנגלית לעיתון ניו יורק טיימס ב-24.2.25. על פי היומון, אבו מרזוק אמר כי "אם היה צפוי שמה שקרה יקרה, אז ה-7 באוקטובר לא היה מתרחש", וכי הנהגת חמאס מוכנה "לדבר" על עתיד הנשק שבידי התנועה.[11]

 

חמאס הכחישה באופן רשמי את דבריו של אבו מרזוק, ובהודעת ההכחשה בערבית נכתב כי הוא אמר לעיתון דברים הפוכים: "אבו מרזוק הדגיש את עמדתה האיתנה של התנועה לדבוק בזכותו של עמנו להתנגדות על כל צורותיה – ובראשן ההתנגדות החמושה – עד השחרור והשיבה [של הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל]. הוא הבהיר כי נשק ההתנגדות... נועד להגן על עמנו ועל מקומותיו הקדושים, וכי אסור להפקירו או לוותר עליו, כל עוד יש כיבוש של אדמתנו". עוד נכתב: "ההתבטאויות בתקשורת, שיוחסו באותו ראיון לדוקטור מוסא אבו מרזוק אינן נכונות והן הוצאו מהקשרן... דוקטור אבו מרזוק הדגיש כי המבצע המבורך ב-7 באוקטובר ביטא את זכותו של עמנו להתנגדות ואת סירובו למצור, כיבוש והתנחלות..."[12]

 

אין זו הפעם הראשונה שחמאס משחררת הודעות "מתונות" באנגלית כדי לרכוש את דעת הקהל במערב, ובהמשך מכחישה אותן בערבית.[13] נראה כי דברי אבו מרזוק באנגלית הם עוד ניסיון של חמאס להטעות את דעת הקהל האמריקאית והמערבית.

 

חמאס: הדברים "שיוחסו" לאבו מרזוק ע"י הני-י טיימס "אינם נכונים" ו"הוצאו מהקשרם"[14]

 

עם פרסום דברי אבו מרזוק בריאיון בניו יורק טיימס, התפרסמו הכחשות נוספות לדבריו מצד בכירי חמאס. לדוגמה, דובר חמאס, חאזם קאסם, הוסיף: "חמאס שומרת בקפידה על נשק ההתנגדות שלה, בהיותו נשק לגיטימי. אין ויכוח על כך כל עוד ישנו כיבוש של אדמתנו הפלסטינית. ההתבטאויות המיוחסות לדוקטור מוסא אבו מרזוק לא מייצגות את עמדת חמאס... ההתנגדות על כל צורותיה תמשיך להיות זכותו הלגיטימית של עמנו, עד השחרור והשיבה [של הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל], ומערכת ה-7 באוקטובר תמשיך להיות ציון דרך בהיסטוריה של כל העמים הכבושים ונקודת מפנה אסטרטגית בדרכו של המאבק הלאומי הפלסטיני".[15]

 

בכיר חמאס: חמאס מבינה כי פירוק מנשק הוא הצהרת כניעה; לא נניח את נשקנו

אבראהים אל-מדהון, פובליציסט, ובכיר בסניף חמאס בחו"ל, פרסם מאמר בחשבון הטלגרם שלו בעקבות פסגת הליע"ר, שבו הבהיר כי חמאס לא מוכנה לוותר על נשקה בשום אופן. הוא כתב:

 

"בשנת 1994, ישבה אוקראינה לשולחן [המו"מ] כשלפניה מסמך [מזכר בודפשט] וברשותה ארסנל הגרעין השלישי [בגודלו] בעולם. שכנעו אותה כי הביטחון אינו תלוי באצבע שלוחצת על הכפתור, אלא בחתימה על הנייר... כששבה [לשולחן המו"מ] כדי לדון באותן חתימות כעבור שנים, כל מה שמצאה הוא גֵּיסוֹת [רוסיים] שפולשים אליה, את עריה נכתשות [בהפצצות] ואת ההבטחות [לכבד את שלמותה הטריטוריאלית] מתאדות באוויר האינטרסים המשתנים. ארה"ב, שהעניקה לה 'ערבויות'... הבטיחה לסייע [בתקופת הנשיא ביידן], ולאחר מכן [בתקופת הנשיא טראמפ], היא עושה עמה עסקת חליפין על מה שנותר ממשאביה...

 

לפני כמה שנים, בחדר אחר, ישבו הנושאים והנותנים של הטליבאן בפני האמריקאים. אחד [האמריקאים] שאל אותם אם יוותרו על נשקם. אחד [מאנשי הטליבאן] חייך ואמר: 'הנשק הזה הוא שהביא אתכם לשולחן הזה ובלעדיו לא הייתם מתייחסים אלינו כלל. כיצד [נוכל] להניח [את נשקנו]?'

 

היום, הישראלים מניפים את אותו המסמך ודורשים מחמאס שתחתום, תניח את הנשק ותיכנס ל'עולם חדש' ללא התנגדות, ללא כוח וללא יכולת תגובה. הם אומרים שהשלום מבוסס רק על פירוק הנשק, וכי הביטחון [יושג] רק לאחר שהפלסטינים יפורקו מהאמצעי היחיד שלו להגן על עצמו.

 

אך ההיסטוריה לא טועה כשהיא חוזרת על עצמה. כאשר מסרו האינדיאנים [באמריקה] את חרבותיהם וקשתותיהם, באו מעשי הטבח, שמחו את קיומם... חמאס מבינה את הלקח הזה היטב... היא יודעת שחתימה על מסמך פירוק מנשק, היא חתימה על הצהרת כניעה. לפיכך, היא אומרת לישראלים ולעולם כולו: לא נהיה אינדיאנים חדשים, לא נניח את נשקנו כדי להיות מובלים לטבח. הנשק, שיצר את המשוואה [הצבאית בין חמאס לבין ישראל], הוא זה שיגן עליה..."[16]