כללי

כותבים ערבים: על הערבים וציר ההתנגדות להכיר בתבוסתם מול ישראל; יש לפעול לעידן ללא מלחמות

 

עם סיום הלחימה בין ישראל לחמאס, חזבאללה ושאר ארגוני ציר ההתנגדות בהובלת איראן התפרסמו בתקשורת הערבית מאמרים בגנות נרטיב הניצחון ההיסטורי והבסת ישראל שמקדמים דוברי ארגונים אלו[1]. במאמרים נטען כי ארגונים אלו, לא רק שלא ניצחו את ישראל, אלא אף נחלו תבוסה מוחצת במלחמה עמה, שבאה לידי ביטוי בנזק ואבדות כבדות, להם ולאוכלוסייה המקומית. יתרה מכך טענו הכותבים כי תוצאות המלחמה הוכיחו כי קרסה דוקטרינת  'אחדות הזירות', אותה גיבש ציר ההתנגדות בראשות איראן ולפיה כל גורמי הציר יסייעו זה לזה במקרה של מלחמה נגד ישראל.

 

הכותבים תיארו תבוסה זו כחוליה נוספת בשורת התבוסות שנחלו הערבים במלחמות שניהלו נגד ישראל מאז הקמתה בשם "הבעיה הפלסטינית" וטענו כי הן מהוות את החותמת הסופית לירידת קרנו של הענין הפלסטיני כבעיה המרכזית של העולם הערבי ולעוצמתה של ישראל במרחב. 

לפיכך, קראו הכותבים לגורמים שנלחמו בישראל ולאומה הערבית כולה להכיר בתבוסתם  ולהקדיש את מרצם לפיתוח ארצותיהם במקום לנהל מלחמות חסרות תכלית.

 

להלן תרגום של קטעים ממאמרים נבחרים בנושא:

 

חמאס וחזבאללה הובסו; תפיסת "אחדות הזירות" קרסה

אחד הטיעונים המרכזיים נגד גרסת חמאס וחזבאללה על ניצחונם, הוא היקף הנזק ועומק הפגיעה שגרמה ישראל להם ולסביבתם. לדידם של הכותבים, לא רק שמדובר בתבוסה של שני גורמים מרכזיים בציר ההתנגדות – חמאס וחזבאללה - אלא מדובר בקריסה מוחלטת של הדוקטרינה המרכזית של ציר ההתנגדות בדבר "אחדות הזירות". 

 

העיתונאי הלבנוני, ג'אן אל-פר'אלי, עורך ראשי בערוץ הלבנוני LBCI News, כתב ביומון הלבנוני נדאא' אל-וטן המתנגד לחזבאללה: "... תנועת חמאס שפתחה במלחמה זו... הובסה בה, ומי שרוצה להתווכח בעניין זה שיבדוק את מאזן הרווח וההפסד: עזה שמעל פני השטח אינה קיימת עוד; יש שם הרס מוחלט; מנהיגיה חוסלו, החל מיחיא סנואר [מנהיג חמאס ואדריכל מתקפת חמאס] ועד [ראש הלשכה המדינית של חמאס] אסמאעיל הניה... אז כיצד זה יכול להיות ניצחון?

מה שנכון לגבי תנועת חמאס ו'נצחונה' בעזה נכון גם לגבי חזבאללה ו'נצחונו' בלבנון: יותר מעשרים עיירות וכפרים באזור "החזית הקדמית" בדרום [קרי הגבול עם ישראל] נהרסו...  

 

רוב מנהיגי חזבאללה, החל מהמזכ"ל חסן נסראללה, דרך מפקדי השטח ועד לוחמי כוחות רדואן חוסלו. זאת, בנוסף ל[השמדת] מחסני התחמושת והטילים. אז כיצד זה יכול להיות ניצחון?

התוצאה היא "אחדות התבוסות" שנבעה מ"אחדות הזירות": חזבאללה הובס בלבנון ותנועת חמאס הובסה בעזה... ההוכחה הניצחת לקריסת דוקטרינת "אחדות הזירות" היא שחזבאללה הסכים להפסקת האש, מבלי להתנות זאת בהפסקת אש בעזה... אז היכן אחדות הזירות?"[2]

 

הנצחון עליו מדבר ציר ההתנגדות הוא פיקטיבי

ח'אלד בן חמד אל-מאלכ, עורך היומון הסעודי הממסדי אל-ג'זירה, מתח גם הוא ביקורת על טענות ציר ההתנגדות וקרא לו להכיר בתבוסתו: "בתנועת חמאס מדברים אודות נצחון על ישראל במלחמת ההשמדה [שניהלה נגד רצועת עזה]. גם חזבאללה טוען שהוא ניצח את ישראל במלחמה, וכך גם איראן והחות'ים. [כולם] מתכחשים למתקפות שספגו, אשר החלישו אותם, מבלי שהצליחו להגיב בצורה דומה. ההתייחסות השטחית הזו לתוצאות המלחמה עם האויב הישראלי היא בבחינת ניצחונות פיקטיביים שאין להם כל קשר להתנהלות המלחמה ולתוצאות המתקפה הישראלית... כיצד [אפשר לומר ש] חמאס ניצחה שעה שכל מפקדיה בעזה נהרגו וגם אלו בלבנון ובאיראן נרדפו ונהרגו [?]. היכן הניצחון, שעה שעשרות אלפי פלסטינים נהרגו, נפצעו או שגורלם אינו ידוע [?]. איך אפשר להאמין לניצחון חמאס כשישראל כבשה את כל עזה לאחר ש- 80% מהרצועה נהרסו [?]. [ישראל] לא תצא [מרצועת עזה] בכוח הנשק של חמאס והג'יהאד [האסלאמי] אלא בהסכם שכולל הסדר לפיו חמאס לא יחזור למצבו טרם המלחמה.

 

כך גם לגבי חזבאללה שטוען כי ניצח את התוקפנות הישראלית על לבנון, למרות שישראל הרגה את כל מנהיגיו, כוללהמזכ"ל [חסן נסראללה], כבשה את דרום [לבנון], הרסה את המבנים וחיסלה את נשקו שהיווה את מקור כוחו. היא מנעה כל אספקה עתידית מאיראן דרך סוריה והים וכיום הארגון נאלץ [גם הוא] לקבל הסכם שלא [יאפשר לו] לחזור למצבו בעבר.

 

אשר לאיראן שטוענת שהיא עמדה בפני מתקפות ישראל... לא ראינו ממנה תגובה המשתווה להרג מנהיגיה ואורח בשטחה [הכוונה לאסמאעיל הניה, מראשי חמאס שחוסל בטהראן].

האשליה בנוגע לניצחונות ממשיכה [לחיות] בראשיהם של מי שמרשים לעצמם לשקר ולשקר עד שהם מאמינים לשקריהם, כמו החות'ים שמשגרים טילים ומל"טים לעבר ישראל שלא פגעו בצורה משמעותית בבסיסים הישראלים."[3]

 

הקריקטוריסט הסורי דג'ואר אבראהים לועג לטענת חזבאללה וחמאס שניצחו את ישראל:

 פעיל חמאס פצוע: "גם אתה ניצחת?" פעיל חזבאללה על כיסא גלגלים: "כן, ניצחנו". [4[

 

עידן המלחמות נגד ישראל תם בעוד תבוסה ערבית; העניין הפלסטיני נדחק לשוליים

כמה מהכותבים הצביעו על הנזק וההרס לחברות ולמדינות בעולם הערבי שגרמו המלחמות שניהלו במשך עשרות שנים נגד ישראל בשם "הבעיה הפלסטינית." היו אף מי שטענו כי לא רק שמלחמות אלה לא סייעו לבעיה הפלסטינית, אלא הן הזיקו לה והביאו לדחיקתה לשוליים בעוד ישראל הצליחה לבסס את הלגיטימיות שלה. הכותבים קראו למדינות ערב להפנים את תבוסתם מול ישראל ולהתמקד בפיתוחן.

 

ד"ר האני עאנותי, מרצה למדיניות המזה"ת, כתב ביומון הלבנוני אל-נהאר: "... יש היסטוריה ארוכה של מאבק ושל קורבנות למען פלסטין. מאות אלפי הרוגים ושהידים קבורים מתחת לאדמה, מיליוני פצועים סובלים בערים הרוסות שנשללו מהן פיתוח ושלום, כתוצאה ישירה או עקיפה של הסכסוך הפלסטיני והערבי עם ישראל. לסכסוך זה שמתקרב לשנת המאה שלו, יש השלכות מדיניות, צבאיות, כלכליות וביטחוניות שליליות על כל מדינות האזור ועמיו...

 

בפועל, הפלסטינים ניהלו מלחמה אחת בלבד נגד ישראל, בשנת 1948... אשר למדינות ערב, הן ניהלו, ביחד, שלוש מלחמות נגד ישראל. חלקן נלחמו באמצעות צבא, אש ודם וחלקן באמצעות תמיכה כספית, מדינית ודיפלומטית. אולם, התוצאה הייתה הרת אסון למדינות הללו ולחברות שלהן, עד שמצרים שמה קץ למעגל האלימות ולהתשת יכולותיה וחתמה - באומץ רב ובניגוד לקונצנזוס הערבי והאסלאמי - על הסכם שלום עם ישראל ו[בכך] ביססה לראשונה בהיסטוריה של הסכסוך את הלגיטימציה לקיומה של ישראל....

 

למרבה הצער, הפלסטינים אינם מסוגלים להתייחס לסכסוך הזה בצורה ריאלית, בניגוד לישראל שכפתה את הלגיטימיות שלה ואת קיומה באמצעות כוח ודיפלומטיה... שום מדינה לא הצליחה להשיג את מה שישראל השיגה במאה שנים, בהופכה ממדינה מנודה ובלתי לגיטימית המוקפת אויבים חזקים למדינה לגיטימית חזקה שיש בכוחה, יחד עם כמה מדינות, לשנות את גורל המזה"ת.

 

מי שבוחן את ההיסטוריה של הסכסוך [הערבי] עם ישראל, לא יכול להתעלם מעובדה חשובה שמתבטאת בהיכחדות הדרגתית של הבעיה הפלסטינית במישור המדיני והמעשי ואפילו העממי במדינות רבות, ערביות ושאינן ערביות. למרות חשיבותה, הבעיה [הפלסטינית] איבדה את המומנטום שלה ואת חיוניותה מסיבות רבות ומצערות... ישראל הצליחה לחסל את כל אויביה... כך שאין עוד כוח צבאי לגיטימי או בלתי לגיטימי באזור שמסוגל בפועל להילחם נגדה ולהביסה, ובכך שמה קץ לעידן המלחמות הערביות נגדה.  

 

היום, עם סיום תקופת המלחמות הקונבנציונאליות הישירות עם ישראל, מתחדש השיח אודות עתיד האזור ו[עתיד] המדינות ותפקידן בעולם... האם אנחנו אכן בפתחו של עידן חדש של צמיחה, פיתוח וחדשנות באזור, עידן שהסתיימו בו המלחמות נגד ישראל?"[5]

 

משטרים ערבים ביצעו פשעים והשתיקו מתנגדים בשם סיסמת שחרור פלסטין

פלאח אל-משעל, עיתונאי עיראקי ובעל טור באתר הסעודי אילאף, כתב: "הערבים הובסו בכל המלחמות שניהלו נגד ישראל. בהתעלם מהסיבות הרבות לתבוסות הללו, התוצאה בשטח מוכיחה את העליונות של כוח האויב...

על המשטרים הערבים להפנים את המציאות של 75 השנים שחלפו והיא שהפסד במלחמה משמעותו פגיעה בקשרינו עם המערב; הפסד [בתחומי] הקִדמה הטכנולוגית, המדע, והכלכלה. המשטרים  מפסידים את [תמיכת] עמיהם והעמים מפסידים את עתידם. התעלמות מעובדות אלו מנציחה את ההפסדים בכל המלחמות ולא רק ב[מלחמות] הצבאיות. הוא הדין לגבי תפיסת פלסטין כבעיה הערבית הראשונה במעלה, בעוד שהעמים הערבים מתעבים את פלסטין, משום שהפכה להיות הקמע להמשך קיומם של המשטרים הפוליטיים המושחתים והעריצים, ו[משום ש]בשם סיסמת שחרור פלסטין וההתנגדות בוצעו פשעים נוראיים של השתקת הקול האחר, המתנגד...

הקשבתי לנאום של [חבר הלשכה המדינית של חמאס] ח'ליל אל-חיה... לאחר ההכרזה על הסכם הפסקת המלחמה.[6] היה זה נאום ארוך מאוד, עמוס במשפטים נמלצים, בנרטיב משעמם ובהפרחת ברכות, סיסמאות וכיוצא באלה. אולם, הוא התעלם מהסיבה האמיתית למלחמה של האחים המוסלמים בעזה[7] וכן מההרס המוחלט של העיר עזה, מוסדותיה ושירותיה – שהם התמורה היחידה  שהשיגה חמאס עבור למעלה ממאתיים אלף קורבנות - הרוגים ופצועים!

 

מלחמת עזה ותוצאותיה חשפו את המציאות על כל היקפה ועומקה, כמו גם את הזיוף של המדינות שהניפו את סיסמאות [שחרור] ירושלים כדי שעזה ותושביה ישלמו את דמי הערבות להמשך שלטונן... הגילוי הנוסף הוא ההונאה של ציר ההתנגדות, שהוכח כי הוא ציר של שכירי חרב ועסקאות בינלאומיות לפי דרישה.   

מלחמת עזה תהיה המלחמה הערבית האחרונה וההפסד [הערבי] האחרון, אם הערבים יפיקו לקח מתוצאות המלחמה ומניעיה הנסתרים, זאת לאחר שלא טרחו להפנים 75 שנים של הפסדים!"[8]

 

ניצחון מגיע כשמודים בתבוסה, גם אם מידי ישראל הפושעת

ח'אלד בן חמד אל-מאלכ, עורך היומון הסעודי הממסדי אל-ג'זירה קרא לערבים ולציר ההתנגדות להכיר בתבוסתם על מנת שיוכלו להתכונן היטב למערכה הבאה. הוא הדגיש כי הוא מתנגד לישראל ואף ייחל לתבוסתה אולם "המציאות היא אחרת -  [ישראל] ניטרלה את איראן, כבשה את רצועת עזה ואת דרום לבנוון וביצעה מתקפות כואבות נגד איראן והחות'ים..."

 

הוא הוסיף: "ניצחון מגיע כשמכירים בתבוסה, גם אם מידי פושע כמו ישראל. ניצחונות משיגים כשמטפלים בסיבות לתבוסה ומתכוננים לניצחון באמצעות מעשים ולא דיבורים, בתכנון ולא בהרפתקאות שתוצאותיהם אינן מחושבות.

 

התוצאה של מבול אל-אקצא היא עוד אסירים פלסטיניים ולבנוניים בבתי הכלא הישראלים, הרס עזה ודרום לבנון, הרג מנהיגי חמאס וחזבאללה ומפקדים איראנים, כיבוש עזה ודרום לבנון ואלפי הרוגים, פצועים, עקורים ונעדרים בלבנון וברצועת עזה, וכן חזרת השבויים שבידי חמאס למשפחותיהם בישראל תמורת מספר מצומצם של אסירים פלסטינים שבידי ישראל...

 

לא משיגים ניצחונות באמצעות דיבורים או טענות [שקריות] וסימום האנשים במידע שקרי ושקרים. היה עלינו להיפטר מתרבות זו לאחר מלחמת 67' כשהתגלו תוצאותיה שהדהימו את האנשים לאור המידע שהופץ ואשר הוכח שאינו נכון."[9]