המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב מצרי: חמאס קמה כדי לחסל את העניין הפלסטיני; בכיריה מוגי לב שסיכנו חיי מיליונים
30/1/2025


כותב מצרי במתקפה על חמאס: חמאס נוסדה כדי לחסל את הסוגייה הפלסטינית; בכיריה מוגי לב שסיכנו חיים של מיליונים


אחמד אל-צר'יר, בעל טור ביומון המצרי העצמאי אל-דסתור, פרסם ב-20.1.25 מאמר חריף ביומון העצמאי המצרי אל-דוסתור נגד תנועת חמאס ובכיריה. במאמר, שכותרתו "אבו עובידה ונאום השקר הברור[1]" הפריך אל-צ'ריר את טענות דובר התנועה בדבר ניצחונה של חמאס במלחמה נגד ישראל[2].

 

אל-צ'ריר ציין כי נאומו של אל אבו עובידה היה נאום גדוש שקרים שחובה לחושפם.

האשים את בכירי חמאס כי הם מוגי לב שהסתתרו במנהרות והפכו את בני עמם למגינים אנושיים. לדבריו, בניגוד לסיסמאותיה החלולות, חמאס לא שיחררה את מסגד אל-אקצא במלחמה הזו אלא רק סיכנה חייהם של מיליוני אנשים והחזירה את הסוגייה הפלסטינית לנקודת האפס. אל-צ'ריר גינה במאמרו את דברי התודה של אבו עובידה לציר ההתנגדות בראשות איראן על תמיכתם בעזה והדגיש כי אלמלא תמיכתה של מצרים – שעוד תבוא לדבריו, חשבון עם חמאס - תושבי עזה היו מגורשים או מתים מרעב.

 

אל-צר'יר דרש שלא להשוות ולו ברמז, בין מחבלי חמאס לבין חברי הנביא מוחמד, הרואים עצמם כבני דמותם – כיוון שזהו עלבון לנביא מוחמד וחבריו אשר לא חטפו ילדים ונשים ומשום שהאסלאם לא התיר את דמם של מיליוני אזרחים כפי שעשתה חמאס.

 

דובר הזרוע הצבאית של חמאס אבו עובידה[3]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו הנ"ל:

 

"בזמן שמצרים הייתה שקועה בהכנסתן של מאות משאיות הסיוע לרצועת עזה ביום ראשון בערב [19.1], שידרו כמה מן הערוצים נאום ארוך של רעול הפנים אבו עובידה [דובר הזרוע הצבאית של חמאס]. הקשבתי בעצב ובצער רב לנאום הזה שאינני מוצא תיאור טוב יותר למה שנאמר בו מאשר נאום השקר הברור ולא נאום הניצחון הברור... תוכן הנאום הסתכם בארבע נקודות: חמאס השיגה ניצחון גדול - היא לימדה את עמי האזור ומדינותיו שיעור בהתנגדות ובמאבק; הבעת תודה לתומכי סוגיית פלסטין כפי שציינם - החות'ים, איראן, המיליציות בעיראק, בירות של כמה מדינות אסלאמיות שסערו בהפגנות תמיכה [בעזה] וכמה מאזרחי המדינות שביקשו שיגייסו אותם למיליציות של חמאס; קריאה לעם בפלסטין להפגין סולידריות וחמלה זה לזה ולהתלכד מאחורי הנהגת חמאס; אִזכור השהידים של התנועה – [אסמאעיל] הניה, [יחיא] סינוואר ואחרים.

 

[אך], האמת היא שהנאום הזה הוא הנאום שהכי נוטה להטעיה, לשקר, לניסיון לרמות ולטרוף את הקלפים של חמאס; לא נִיתן [לשתוק] עליו מבלי להציג את השקרים הגדולים שהופיעו בו...

דבריו של אבו עובידה – עלבון לחברי הנביא מוחמד

תחילת [הנאום] היא, כצפוי וכהרגלם [של בכירי חמאס], הקדמה מליצית דתית על מנת לעורר את רגשות המאזינים ולגזול את מוחותיהם, כדי שישכחו את מה שראו וחוו בכל רגע [של המלחמה]. הצגת דובר חמאס, במשתמע, את ארגונו כדור חדש שמקביל לזה של לוחמי הג'יהאד המוסלמים הראשונים מקרב חברי הנביא [מוחמד], היא שקר מוחלט ועלבון לחברי הנביא, משום שלא הנביא ולא חבריו היו חוטפי ילדים, נשים, קשישים וזרים שיש עמם הסכמים. איש מהם לא [נהג] כפי שנוהג הארגון הזה לאורך ההיסטוריה שלו כלפי שכנתו מצרים: הוא תוקף אותה, מתיר את אדמתה, את משאביה, את גבולותיה ואת דמם של בניה שהיו תמיד התומכים הטובים ביותר של העם שאדמתו נגזלה [קרי: העם הפלסטיני].

 

הוא [אבו עובידה] מתייחס לתחילת סורת אל-אסראא' [סורה 17, וטוען] כי הם [חמאס] יהיו אלה שייכנסו ל[מסגד] אל-אקצא; האם שחררתם את אל-אקצא? מי אמר לך שהאסלאם מתיר את דמם ואת סיכון חייהם של מיליוני אזרחים כדי לשחרר את אל-אקצא? האם הנביא לא אמר כי הריסת הכעבה, אבן אחר אבן, פחות חמורה מאשר שפיכת דמו של אדם אחד?...

 

אבו עובידה מפנה את דבריו לעם הפלסטיני, לאומה האסלאמית ולשוחרי החירות בעולם! האם דוברה הרשמי של חמאס לא קרא את התבטאויותיהם של תושבי הרצועה שמקללים את חמאס מבוקר ועד ערב ומאשימים אותו בבירור בבגידה בעם הפלסטיני?!... כיצד אתה פונה לעם שארגונך היה הסיבה הישירה להכרעת ההתנגדות שלו, ולהפקרת הישגי מאבקו לאורך עשורים ארוכים?

 

מי שכנע את האיש הזה שהוא או ארגונו, מנהיגים את האומה? בכירי תנועתו שהופצצו בידי ישראל – חלקם חוסלו בבית מלון וחלקם הסתתרו, בעוד עצמותיהם של ילדי הרצועה ונשותיה רוסקו ובשרם נשרף. האם חברי הנביא היו מוגי לב שדחפו את נשותיהם ואת ילדיהם להרג בעודם מסתתרים, עד הריגתם במקומות מחבואם?... את חברי הנביא הטהורים אין להזכיר במשפט אחד עם מי שהפרו את ההבטחות, בגדו בהתחייבויות ובכך דמו לבני ישראל, עליהם דיבר אבו עובידה!

חמאס השיבה את הסוגיה הפלסטינית לנקודת האפס

[אבו עובידה] אומר כי מערכת מבול אל-אקצא [קרי: מתקפת חמאס] היא הקדמה לשחרור פלסטין! האם יש מי שיאמר לו כי ארגונו השיב את הסוגייה [הפלסטינית] לנקודת האפס?

התמיכה הבינ"ל שקיבלה הסוגייה [הפלסטינית] בעקבות התוקפנות של ישראל לא קשורה למה שעשתה חמאס – זו הייתה תגובת המצפון האנושי לפשעיו של נתניהו. העולם כולו גינה את מה שעשתה חמאס [במתקפת ה-7 באוקטובר] ואם ישראל לא הייתה מבצעת את תוקפנותה,  חמאס הייתה מתמודדת עם מלחמה בינ"ל משפטית ופוליטית ואותו עולם היה מונע את המשך קיומה... על איזה עמידה איתנה של תושבי הרצועה הוא מדבר? מאות אלפי אנשים נמו בבתיהם והתעוררו לטבח מבלי שנשאלו או הוזהרו או שהשלטון ברצועה, קרי: תנועת חמאס, סיפק להם מינימום הגנה, ציוד, מזון או תרופות, הגם שהוא זה אשר החליט [על המתקפה]...


הוא [אבו עובידה] מנסה לטהר את פשעו ואת הפשע של ארגונו בטענה כי הרצועה הייתה תחת מצור וכי הייתה תוכנית לגירוש [תושביה]... תוכנית הגירוש מוכרת לכל ומי שסיכלה היא מצרים ולא חמאס. אדרבא, הנשיא הפלסטיני [מחמוד עבאס] האשים את חמאס בפומבי כי היא הסכימה רשמית לרעיון הגירוש של תושבי הרצועה. הצהרותיו של [בכיר חמאס] אוסאמה חמדאן בשיא הטבח מוכיחות זאת; הם ייחלו לצאת לסיני ולהופכה למרכז של מה שהם מכנים 'ההתנגדות'...

 

תנועת התנגדות מכובדת מספקת הגנה לבני עמה

שקר נוסף [של אבו עובידה] הוא שמה שעשתה חמאס [במתקפת ה-7 באוקטובר], מציג אסכולה חדשה של התנגדות, אסכולה שמעניקה השראה לשוחרי החירות בעולם. סליחה, אבל התנגדות לכל כיבוש שהוא אינה חדשה; היא למעשה אחת המוסכמות של ההיסטוריה האנושית ויש לה כללים, אתיקה, מודלים [של פעולה] וחוקים משלה.

 

לוחמי ההתנגדות מציגים עצמם כמגינים [אנושיים] של עמיהם ולא להיפך. כל תנועת התנגדות מכובדת בוחנת היטב כל צעד מצעדיה ומעריכה את התגובה שתבוא בעקבותיו נגד אזרחיה, מבחינה אנושית ומוסרית ונגד סוגייתה במישור הפוליטי. היא שוקלת את תגובת אויבה נגד עמה הלא מזוין ואת [השפעת] תגובתו על הסוגייה והאם סוגיה זו תזכה לקרקע חדשה שתתווסף לרזומה של מאבקה הלאומי או תגרע ממנו. כל מה שעשתה חמאס היה ההיפך לחלוטין מכל זה. היא סיפקה הגנה ומקלט חשאי לחטופיה ולבכיריה אך לא [סיפקה] מקלט בטוח [ולו] לילד פלסטיני אחד.

 

אבו עובידה פותח את פרק התודות למי שכינה 'תומכי ההתנגדות': ... הוא מודה לאיראן למרות שמכרה אותם בגלוי לטובת שיקוליה ושיקולי תוכניות החימוש הפנימיות שלה; הוא מודה למי שהסגירה במוצהר את כל הזרועות [קרי: המיליציות הפרו איראניות] בהן השתמשה ושאותן היא מכנה 'ציר ההתנגדות' למען האינטרסים שלה. הוא הציג את שמותיהן של כל המיליציות באזור ובכך הוכיח כי לתנועתו אין קשר לסוגיה לאומית [פלסטינית], או לשחרור אדמה...

 

המצרים לא ישכחו את נבזיות חמאס

דובר חמאס נמנע במכוון מלהזכיר את מצרים ואנו המצרים לעולם לא שוכחים את הנבזות הזו, כשם שאיננו שוכחים את הנאמנות. למען התיעוד ההיסטורי אני אומר בפה מלא שאילולא מצרים, תושבי הרצועה היו מתים מ[המתנה] בסבלנות, מרעב ומהרג – משום שלאבו עובידה, או למי שמשתמש בו או בתנועתו, לא אכפת מהם. אילולא מצרים, לא היו נכנסים לתושבי הרצועה קופסת תרופות אחת או כיכר לחם אחד.

 

שום גורם בינ"ל לא היה מצליח לקרוא תיגר על הציונות העולמית. אילולא מצרים, המצב לא היה כפי שהוא היום. אילולא מצרים, הרצועה הייתה כיום מלאה עד אפס מקום במתנחלים [ישראלים], לאחר שתושבי עזה היו נמלטים... אתם [חמאס] אנשי בגידה והתכחשות [לעמכם]. אנו [המצרים] עושים את מה שאנו עושים למען האישה שזעקה מעל חורבות עזה כי חמאס לא מייצגת את הרצועה... אני אומר לאבו עובידה כי כשתפקע סבלנותה של מצרים, תגיע השעה לתת דין וחשבון...

 

[אבו עובידה] השקרן חותם את דבריו בחשיפת מטרתו האמיתית. הוא יודע היטב [עד כמה] תושבי הרצועה שונאים את הכנופייה הזו [קרי: חמאס] ומנסה להתחבב עליהם ולהתנקות באמצעות ערכי החמלה והלכידות, ביודעו, הרבה יותר מאיתנו, כי ארגונו מעולם לא שלט בתושבי הרצועה בחמלה או ברחמים, אלא בברזל ובאש ובירי חי. הם [בחמאס], כולל בכיריהם, נהגו להרוג פלסטינים ברחוב בהאשמות מעורפלות.


הארגון [קרי: חמאס] רוצה לבצע את המבול שלו עד הסוף אך זה אינו מבול אל-אקצא, אלא מבול איסוף הכספים באמצעות דמם של תושבי עזה. זה לא יקרה, שכן [נשיא ארה"ב דונלד] טראמפ שלחץ להשלמת העסקה, כל המדינות האזור והעם הפלסטיני – לא יסכימו לטרור הזה. מצרים לא תזנח את תפקידה ולא תאפשר לפגוע בביטחונה הלאומי...

 

יש להפריך את נאום השקר המובהק בכלי התקשורת כדי שהעמים, ובמרכזם העם המצרי והפלסטיני, לא ישכחו את מה שקרה. אני צופה כי כשהארגון יתייאש מקבלת מקום בסצינה של [היום] שאחרי המלחמה, הוא ינסה לחבל בהסכם, כדי לחקות את שמשון היהודי ולהוכיח עד אחרון הדפים בהיסטוריה שלו כי הוא ארגון שנוצר כדי לחסל את הסוגייה [הפלסטינית]".[4]



 



[1] הביטוי "השקר הברור" (אל-אפכ אל-מובין) לקוח מתוך הקוראן סורה 24 פסוק 12: "מדוע כשומעכם את הדבר, לא חשבו המאמינים והמאמינות טובות על אחיהם, ולא אמרו, זהו שקר ברור?". על פי הפרשנות הפסוק מתייחס לסיפור הפצת הדיבה בדבר ניאוף של עאישה, אשתו הצעירה של הנביא מוחמד עם אחד מחברי הנביא צפואן אבן מועטל.