כללי

עיתונאי לבנוני: חזבאללה, האחראי היחיד להרס שנגרם ללבנון, מוכר לתומכיו ניצחון מזוייף

 

מאז נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון ב-27.11.2024, לאחר יותר משנה של לחימה בין ישראל לחזבאללה, הציג עצמו חזבאללה כמנצח וכגורם היחיד שמנע מישראל מלכבוש את לבנון.  בנאום שנשא ב-29.11, הצהיר נעים קאסם, מזכ"ל הארגון, כי הניצחון שהושג הפעם "הוא גדול אף יותר מזה שהושג ב[מלחמת חזבאללה-לבנון] ביולי 2006"[1] ושב לטעון כך בנאום שנשא ב-14.12, בו הסביר את מהות הניצחון בכך שישראל לא השיגה את מטרתה להביס את הארגון.[2]

 

דברים אלה עוררו ביקורת ולעג בקרב מתנגדי הארגון בלבנון ומחוצה לה, שטענו כי הארגון מתכחש לעובדות ומתעלם מכך שהוא זה שגרר את לבנון למלחמה עקובה מדם, שגרמה הרס רב לארגון עצמו וללבנון כולה. כך למשל, העיתונאי הלבנוני פארס ח'שאן, עורך ואחד ממייסדי אתר החדשות Newsalist שהקימו עיתונאים לבנונים המתגוררים באירופה, ומטהו בשוויץ, לגלג על הארגון שלא מרפה ממאמציו לשכנע את תומכיו בניצחונו, חרף הנזק וההרס העצומים שהתנהלותו "היהירה" גרמה ללבנון וחרף העובדה שאישר הפסקת אש המאפשרת לישראל לעשות כרצונה בדרום לבנון. ח'שאן גם דחה את טענת הארגון כי הוא ונשקו הם המגן היחיד של לבנון והזהיר כי חזבאללה מנסה למנוע את פירוקו מנשקו, כפי שקובע הסכם הפסקת האש, על מנת שיוכל להשתמש בו לצורך כפיית רצונו בתוך לבנון.

 

קריקטורה שפרסם הפעיל הלבנוני ריימונד חכים בחשבונו ברשת X,

המציגה פעיל הארגון חבול ומוכה וטוען "ניצחנו."[3]

 

להלן תרגום מאמרו של ח'שאן:

 

"הוגי הדעות של חזבאללה מתאמצים להכניס שינויים בלקסיקון, ולהציג הגדרות חדשות למילים כמו ניצחון, זכייה, תבוסה והפסד. הם רוצים לשחק במוחה של הסביבה שלהם [קרי, תומכי חזבאללה] – לה הבטיחו בנייה, הגנה, [אפשרות] להתפלל בירושלים ופיצוץ 'הישות הציונית' בלחיצת כפתור - באמצעות מתן משמעויות חדשות עמומות למילים מובנות וברורות. זאת כדי להסיח את דעתם [של תומכי חזבאללה] מלבחון באופן מציאותי ונכון את אסונות ההרג, המוות, העקירה [מהבתים], ההרס, ההשפלה והכניעה.

לצד החריצות הנלעגת הזו ב[שכתוב] הלקסיקון, מנסה חזבאללה להטיל על אחרים את האחריות להמשך הפעולות הצבאיות והביטחוניות של ישראל בדרום הליטני - על העם, על הצבא, על יוניפי"ל ועל הקהילה הבינ"ל - כדי לומר כי רק נשק ההתנגדות מגן [על לבנון], ולכן עליו להישאר, להמשיך ולהתעצם.

 

איזה סילוף [של המציאות]!

חזבאללה לבדו נושא באחריות למה שמבצעת ישראל. העם לא רצה מלחמה, המדינה לא החליטה עליה, לצבא אין את היכולות [הדרושות] לה והקהילה הבינ"ל מעוניינת להציל את לבנון ממפלגה זו [קרי, מחזבאללה]. איש לא שיקר בנוגע להערכת כוחו והבעת כוונותיו; חזבאללה לבדו השקיע את עצמו בגוזמאות, בשקרים, בהגזמה ובשחצנות.

אין צורך במומחים לאסטרטגיה כדי להבין שהסכם הפסקת האש הוא הסכם כניעה עליו חתם חזבאללה שהובס צבאית. פרטיו הכתובים [של ההסכם], וההבנות ההדדיות הלא כתובות מעניקים לצבא הישראלי את הזכות להשלים במהלך חודשיים את מה שהחל בפעולה הצבאית[4]... חזבאללה ידע זאת. הוא עודכן בפרטי הדיונים והסכים על כל הסעיפים. הוא הסכים מראש שישראל תעשה את מה שהיא עושה.
תלונותיו כעת [כי ישראל מפרה את ההסכם] הן הונאה וניסיון שלו להציל את מה שנותר מנשקו, כדי שבאמצעותו יוכל לכפות את משוואותיו בתוך לבנון. 

חזבאללה גרם למלחמה בחושבו שהוא החזק-העצום [שניים משמותיו של אללה]. הוא זלזל באזהרות של כולם; השפיל את מי שהתנגד לפעולותיו הצבאיות שביצע בשם "אחדות הזירות"; הוא דחה את כל ההצעות שהוגשו לו, שהיה בהן כדי למנוע את המלחמה; הוא הכניס את השלטון בלבנון למצב של ייאוש בשל עקשנותו, דבר שגרם לראש ממשלת המעבר, נג'יב מיקאתי לומר כשהמצב היה על סף [פיצוץ]: 'לא נותר לנו אלא לשתוק, להמתין בסבלנות ולהתפלל'.[5]

חזבאללה שהסכים להסכם זה, תחת מתקפות שהרסו את הדאחיה, את הבקאע ואת דרום לבנון, הרגו אלפי לבנונים, והפכו את גורלם של מאות ללא ידוע, רוצה היום שנאמין לאמירתו ש'רק ההתנגדות מגנה על לבנון'. היא "מגנה על לבנון" באמצעות הבאת הכיבוש [ללבנון] מחדש, הרס המדינה, הרג תושביה וחתימה על הסכם כניעה ותבוסה!

זוהי ההגנה שחזבאללה מנסה לספק ללבנון..."[6]