כללי

שופר המשטר האיראני כיהאן נגד נשיא תורכיה ארדואן "הפועל להחיות את הח'ליפות העת'מאנית"

 

הקדמה

במאמר שכותרתו "השכנה הזו כבר אינה אמינה יותר" האשים שופר המשטר האיראני, כיהאן, ב-16.12.2024 את נשיא תורכיה, רג'ב טייפ ארדואן, אותו כינה "אופורטוניסט", בסיוע צבאי למורדים הסורים, במיוחד ארגון היאת תחריר א-שאם, ובפעילות להחייאת הח'ליפות העת'מאנית.

 

האימפריה העת'מאנית התפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה ובשטחי המזרח התיכון כוננו אזורי השפעה בריטי וצרפתי ואחר כך נוצרו המדינות במזרח התיכון – סוריה, לבנון, פלשתינה-א"י, ירדן, עיראק, ערב הסעודית והנסיכויות במפרץ.

 

מפת חלוקת האימפריה העות'מאנית לווילאתים בשנת 1900 [1]

 

המזרח התיכון על פי הסכם סייקס-פיקו 2016                מפת המזרח התיכון, לאחר החלוקה למדינותך [2]

 

כיהאן קבל על כך שבעוד ארדואן מציג עצמו כמי שדואג לעם הסורי ומחויב לסוגיה הפלסטינית הוא פועל למעשה באמצעות קבוצות הטרור החמושות נגד האינטרסים של העמים השכנים. כיהאן ציין את דבריו לאחרונה של ארדואן, הפועל "כח'ליפה"[3] בעיני עצמו, בוועידת מפלגת הצדק והפיתוח שבראשה הוא עומד, כשהסביר את מעורבותה של תורכיה בסוריה ואמר כי לולא חולק האזור "הערים חלב, שאם [דמשק], חמה וחומס, היו נשארות ערים תורכיות כמו הערים גאזי אנטב ואסטנבול והיינו עדיין מדינה אחת."  

כיהאן הזהיר את ארדואן כי פעילותו לחיזוק ארגוני הטרור מסוכנת ועלולה לפעול נגד משטרו.

להלן עיקרי מאמר כיהאן:

 

כיהאן: "לממשלת תורכיה של היום ולארדואן עצמו לא יהיה מקום בין הערבים"

"בתחילת שנות ה-2000 חשפה תורכיה את תורכיה החדשה בסימן היחסים עם השכנים על בסיס מדיניות 'צמצום הבעיות עם השכנים לאפס', שהיא הדוקטרינה של מפלגת 'הצדק והפיתוח' למדיניות החוץ, וארדואן בעל הניסיון כראש עיריית איסטנבול, יישם, הפעם כראש הממשלה, את המדיניות שיכולה להפוך את תנאי האזור לשונים ממה שנהוגים במדינה זו כיום. דעת הקהל האמינה במדיניותו של ארדואן כראש ממשלה ונשיא ועד לפני התקפות הטרור על סוריה ב-2012 כשאמר: 'אנו נעים על סמך דוקטרינה זו. לכן אנחנו לא רוצים בעיה בגבול שלנו עם סוריה'.

 

מאוחר יותר, במלחמת סוריה ובתמיכת ארדואן בטרוריסטים ויצירת חוסר ביטחון בסוריה, הוכח שהוא בעצם מנהל את המשבר בסוריה ולא רק שהוא אינו פועל לפי מדיניות של אפס בעיות עם השכנות אלא שבכל יום הוא הוסיף לבעיות של שתי המדינות, סוריה ותורכיה, שעד 2012 קיימו יחסים טובים ביניהן.

 

אולם [מטרת] הפעילות של ארדואן באזור היא להחיות את הח'ליפות העות'מאנית והוא רואה עצמו כח'ליפה שהפריד את אזורי סוריה מהממשלה העות'מאנית בתום השלטון העות'מאני. ארדואן שכח שאם הבסיס של החלוקה הגיאוגרפית של האזור של היום מבוסס על ריבונות הממשלות במאה הקודמת, אזורים קיימים רבים יעברו שינויים וישנם רבים הטוענים שלממשלת תורכיה של היום ולארדואן עצמו לא יהיה מקום בין הערבים.

 

בימים האחרונים היינו עדים ל'אשלייה של ארדואן' בנאומו בוועידה האזורית השמינית של מפלגת 'הצדק והפיתוח' שבו התייחס להתפתחויות בסוריה כשאמר: מנהיגי האופוזיציה התורכית תמיד שואלים מה תורכיה עושה בסוריה? אני אומר להם, האם אתם יודעים למה תורכיה נמצאת בסוריה ולמה יש לה את העמדות האלה. אם האזור לא היה מחולק לאחר מלחמת העולם השנייה, הערים חלב, שאם, חמה וחומס היו נשארות ערים תורכיות כמו הערים גאזי אנטב ואסטנבול והיינו עדיין מדינה אחת.'

 

יש לציין כמה נקודות בהתנהלותו של נשיא תורכיה היום ועל מטרותיו הברורות והחבויות בסוריה:

 

התערבות תורכיה במלחמת האזרחים בסוריה החלה תחילה באופן דיפלומטי ולאחר מכן הסלימה מבחינה צבאית. התערבות ממשלת תורכיה היתה הדרגתית במהלך 13 השנים הללו ומהתערבויות דיפלומטיות הפכו לסיוע צבאי לטרוריסטים ביולי 2011 וסכסוכי גבול ב-2012 ולהתערבויות צבאיות ישירות בין 2016 ל-2022 ולאחרונה תמיכה גלויה בתחריר א-שאם ובקבוצות המזוהות עמו וחימושן עד לתוצאה של נפילת ממשלתו החוקית של בשאר אל אסד וכיבוש הערים ובירת סוריה. תורכיה היא המקום ממנו עברו הטרוריסטים מהקווקז, צ'צ'ניה וכו' יחד עם משפחותיהם לסוריה. לכן, השאלה היא, אם הבעיה והדאגה של תורכיה היא טרור, מדוע הפכו גבולותיה למקום המעבר לטרוריסטים במהלך 13 השנים האחרונות?

 

כיהאן: "יש לראות בארדואן אופורטוניסט"

לאחר נפילת ממשלת אסד והקמת תחריר א-שאם בדמשק, אמר נשיא תורכיה [ארדואן] משפט שהפתיע את כל מי שעוקב אחרי ההתפתחויות באזור ואחר התנהגות ממשלת תורכיה יותר מעשור. הוא אמר: 'המאה השנייה של תורכיה החלה ואנחנו עומדים להיכנס לעידן חדש ונמשיך בדרכנו להילחם ולחסל את הטרור'. רטוריקה זו שגורה תדיר בפי בכירים אמריקאים באזור. האמריקנים יצרו את דאעש וציידו אותו בנשק כבד ושילחו אותו במדוכאים בעיראק ובסוריה [כדי להורגם] ולאחר מכן עשו עצמם כביכול נגדו וזאת למרות שכולם ידעו מאין הגיעה קבוצה צמאת דם זו.

 

את המדיניות העלובה הזו של האמריקנים מיישם היום ארדואן כלפי קבוצות הטרור הקיימות במענה לדעת הקהל שנרדמה בימים אלו כשחגגה את נפילת אסד ודמשק ולא רואה מי פרש בימים אלה את השטיח האדום מתחת לרגלי הטרוריסטים בסוריה [ומציג את השקר] שגם הוא עצוב יחד עם אלו שתחת אש שנאת הטרוריסטים והרג ילדי עזה על ידי הציונים הטובחים בילדים [מקיימים] וועידות בינלאומיות למלחמה בטרור ונושאים נאומים רמים בגנות תופעת הטרור!

 

יש לראות בארדואן אופורטוניסט שהיה מודע לתנאים הכלכליים הקשים של העם הסורי בזמן שזה נאבק בשתי הקטגוריות של חוסר ביטחון ורעב. במצב כזה, במקום לעזור לעם כזה במסגרת התחייבויותיה בפסגות 'אסטנה'[4] דבר שהיא שמעולם לא עמדה בו, תורכיה גרמה להם אי יציבות פוליטית במשך זמן רב עם הקמת כמה קבוצות חמושות [שהשפיעו] על גורל האומה הסורית.

 

ארדואן, כיוצר הסצנה וקובע מדיניות בזירה זו, ניצל את התעסקות רוסיה במלחמה נגד אוקראינה וכן את הסכסוך של ציר ההתנגדות בלבנון ובעזה כהזדמנות להגשים את מטרותיו מאחורי הקלעים. במקרה של סוריה, אנקרה, תוך שימוש בסטנדרטים כפולים, מתארת ​​את עצמה כתומכת בעם הפלסטיני וההתנגדות ומאשימה את המשטר הציוני, ומצד שני, ארגנה בהסכם סודי עם המשטר הציוני בתוכנית משותפת, יום לאחר הפסקת האש בלבנון, את תנועת הטרוריסטים לעבר מרכז סוריה ואת נפילת אסד כדי לנתק את מסדרון התמיכה בציר ההתנגדות שהשתרע עד לים התיכון. אך על מנת להבהיר מהם היעדים אליהם חותרת תורכיה בסוריה במצב הנוכחי ניתן לציין מניעים דתיים, ביטחון, סיכויים כלכליים, פתרון בעיית הפליטים בתורכיה, וכו'.

 

כיהאן: "תורכיה משחקת באש, למרות שמנהיגיה מאמינים שביכולתם לשלוט במשחק זה"

אך מה שבטוח הוא שעם כל גאוות הניצחון הכוזבת שיש היום לארדואן מנפילת ממשלת אסד ומהמצב הכאוטי בסוריה, הוא לא רואה אופק ברור לממשלתו. הגעתם של [ארגון] תחריר א-שאם ושש קבוצות הלווין שלו שלעתים יש להן מטרות שונות ומנוגדות, מבשרת על התרחשות מלחמה חדשה שבה תורכיה, למרות היותה מודעת ליתרונותיה ומכחישה את מעורבותה בה, אינה נטולת סכנה עבור ממשלת ארדואן.

 

העובדה היא שבשל הידע של הקבוצות החמושות שאינן כפופות לתקנות רשמיות ודיפלומטיות כלשהן, קיים חשש שבעתיד הלא רחוק הקבוצות החמושות שנתמכות היום על ידי תורכיה יפנו את קני הנשק שלהן לעבר המקור שלהן [קרי, תורכיה].

 

ארדואן צריך לזכור את העובדה שהוא נכנס להימור מסוכן. כיום תורכיה משחקת באש, למרות שמנהיגיה מאמינים שהם יכולים לשלוט במשחק זה. תורכיה צריכה לדעת שהיא עדיין בתחילת הדרך וההשלכות ארוכות הטווח של ההימור שהיא החלה ואשר התפשט היום לסוריה, עשויות בעתיד הלא רחוק להניח את היסודות להפלת משטרה כמו משטרו של בשאר אל-אסד."[5]