כללי

שמחה בלבנון על הפלת משטר אסד: עוד צעד בקריסת ציר ההתנגדות ולקח לחזבאללה

הפלת משטר אסד בסוריה ב-8.12.2024 לאחר מבצע צבאי בן כשבוע של פלגי האופוזיציה הסורים בהובלת אחמד אל-שרע, המוכר בכינויו אבו מוחמד אל-ג'ולאני, מנהיג ארגון היא'ת תחריר אל-שאם, התקבלה בתשואות שמחה והקלה לא רק בסוריה אלא גם אצל שכנתה, לבנון.

 

עם היוודע דבר כניסת המורדים לדמשק והימלטות הנשיא בשאר אל-אסד, יצאו המונים ברחבי לבנון לרחובות בקריאות שמחה וצהלה וחילקו דברי מתיקה.

 

לצד ברכות לעם הסורי על "יום העצמאות" ו"ניצחון הצדק", ראו פוליטיקאים, אנשי תקשורת ולבנונים רבים בהפלת משטר אל-אסד בסוריה – באופן בלתי מפתיע - גם ניצחון עבורם, לאחר שבמשך שנים רבות עשה המשטר הסורי בלבנון כרצונו. כוחותיו וצבאו היו פרושים ברחבי לבנון והמשטר הטיל אימתו על חלקים בציבור הלבנוני שהתנגדו לנוכחותו בארצם, בין היתר באמצעות חטיפות, מעצרים וחיסולים של מתנגדי המשטר, הידוע בהם הוא רה"מ רפיק אל-חרירי. בשנת 2004 אולץ המשטר הסורי להסיג את כוחותיו מהמדינה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1559, אולם בהדרגה הוא ניסה לשוב ולהשליט חסותו על המדינה, גם באמצעות בני בריתו בלבנון, בראשם חזבאללה.[1]

 

פוליטיקאים ואנשי תקשורת לבנונים, הידועים כמתנגדים ל'ציר ההתנגדות' בהובלת איראן, חזבאללה וסוריה, הצביעו על השלכות התפתחות זו על לבנון – על יחסי הכוחות בתוך לבנון ועל היחסים הבילטרליים עם סוריה וכן על ציר ההתנגדות, בהסבירם כי נפילת המשטר הסורי, בעל בריתו של חזבאללה, פוגעת בהכרח במעמדו של הארגון בלבנון, שספג גם מפלה בלחימה מול ישראל. הם קראו לשנות את טיב היחסים בין סוריה ללבנון באמצעות ביטול מנגנונים משותפים והסכמים שנחתמו ביניהן לאורך השנים, ואשר למעשה עיגנו את החסות הסורית על לבנון. בנוסף, רבים ראו בנפילת המשטר הסורי אבן נוספת בנפילת אבני הדומינו של ציר ההתנגדות הפרו איראני בשנה האחרונה, בעקבות הפגיעות הקשות שספגו חמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון.

 

מתנגדי המשטר הסורי בלבנון, דחו את האזהרות מפני עליית גורמים אסלאמיסטים קיצוניים בסוריה וטענו כי כל חלופה תהיה טובה יותר ממשטר אסד. כמה מהם אף יצרו קשר עם אחמד אל-שרע והביעו תקווה לכינון יחסים עם המשטר החדש. 

 

חגיגות בטריפולי לאחר השתלטות הפלגים החמושים על העיר חומס[2]

מסמך זה יסקור את התגובות להפלת משטר אסד בסוריה בקרב מתנגדיו בלבנון:

 

ברכות לעמים בסוריה ובלבנון על "ניצחון הצדק"   

פוליטיקאים בכירים ואנשי תקשורת בלבנון בירכו את העם הסורי על הפלת המשטר וקראו לו לכונן מדינה דמוקרטית. לדידם, הפלת משטר אסד הוא סימן מבשר טובות ועשיית צדק לא רק לעם הסורי, אלא גם לעם בלבנון, שכמה ממנהיגיו, שהתנגדו לנוכחות הסורית בלבנון, חוסלו ע"י המשטר הסורי.

כך, זרם אל-מוסתקבל בראשות רה"מ לשעבר סעד אל-חרירי, המוכר בהתנגדותו למשטר הסורי בירך את העם הסורי על "תבוסת אי הצדק לצדק שהוא קרא לו תמיד ולמענו הקריב חיים רבים... וששיאו בהכרזת בני החורין על נפילת משטר העריצות... אנו מברכים את העם הסורי על [השגת] החירות היקרה שהוא ראוי לה והתעקש להשיגה... אנו נמשיך לעמוד לצד העם הסורי, כפי שעשינו מההתחלה, למרות העריצות של המשטר שהופנתה כלפינו... היום העם הסורי זוכה לניצחון החירות והכבוד שלו... התפתחויות אלו הן בשורות טובות לסוריה וללבנון ומגבירות את התקווה לשלב מעבר בו העם הסורי ישיב את מולדתו שנגזלה..."[3]

 

בהודעה שפורסמה מטעם סעד אל-חרירי בהמשך, נכתב: "חיכיתי ליום הזה מאז הלילה השחור [של חיסול אביו רפיק אל-חרירי, ר"מ לבנון לשעבר]... כה שמחתי לראותכם בסוריה מריעים בקול החירות אחרי שהשתחררה מהכלא הגדול שלה, היום אתם חוגגים את נפילת הדיקטטור שעורר אימה בלבבות הסורים והלבנונים... המשטר שסחר בפלסטין מעל חצי מאה, מכר את הגולן בזול ומכר עצמו לכל מי ששילם או הגן עליו נגד עמו..." אל-חרירי הביע תקווה כי סוריה תהיה מולדת ומדינה לכל הסורים.[4]

 

המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט כתב בחשבונו ברשת X: "סוף סוף אחרי המתנה ארוכה הופיעו סימני החירות בסוריה."[5] כמה ימים לאחר מכן דווח כי ג'ונבלאט שוחח בטלפון עם אחמד אל-שרע, מנהיג היא'ת תחריר אל-שאם, ובירכו על הניצחון. השניים אף סיכמו להיפגש "בקרוב" בדמשק."[6]

 

במהלך חגיגות שהתקיימו בעיירה מעראב, מעוז מפלגת הכוחות הנוצרית, הגדיר ראש המפלגה סמיר ג'עג'ע את נפילת בשאר אל-אסד כ"רצון האל" ובירך הן את העם סוריה והן את העם בלבנון על ניצחון הצדק. ג'עג'ע הדגיש כי הוא האמין במהפכה הסורית מההתחלה והמשיך להאמין בה גם כשהיא דעכה וגם כשמדינות ערב ואירופה החלו לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם המשטר. לדבריו, הם המשיכו בכך "עד שראינו את חלומנו מתגשם". הוא הוסיף: "זהו יומו של בשיר אל-ג'ומיל[7] שהם שלחו את רוצחיו וראו בהם גיבורים. הגיע זמנו של הצדק לא רק בסוריה אלא גם בלבנון... זהו יומה של טריפולי ושל כל חללינו שנהרגו ע"י כוחות אסד... זהו יומם של בני החורין בסוריה שסבלו מאוד תחת המשטר הסורי ושנאבקו במשך 55 שנה. רבים מהם נהרגו או היגרו מבתיהם ומולדתם מאחר שלא הצליחו לחיות תחת משטר זה." ג'עג'ע קרא ללבנונים שהיגרו לשוב לארצם לאחר ש"התקווה חזרה והיא זקוקה כעת למאמציכם ונוכחותכם [בלבנון]."[8]

 

הפוליטיקאית והעיתונאית, מי שדיאק, השרה לשעבר לפיתוח מנהלי וחברת מפלגת הכוחות הלבנוניים בראשות סמיר ג'עג'ע, אשר ניצלה מניסיון התנקשות בשנת 2005, כתבה בחשבונה ברשת X: "לאחר 50 שנות שלטון בעת', משטר בשאר אל-אסד נפל. איזו התרגשות. תודה לאלוהי שהשארת אותי בחיים כדי לראות יום זה:  משטר אל-אסד חדל להתקיים. עידן האלימות, השחצנות וההישענות על הציר [קרי, ציר ההתנגדות] נגד העם הסתיים. ברכות לעם הסורי וברכות לכל הלבנונים שסבלו מאלימות משטר זה. #game_over #finito la musica."[9]   

 

קריאות בלבנון להעמיד לדין בכירים לשעבר במשטר ולכונן יחסים חדשים עם סוריה 

לצד השמחה על נפילת הרודן הסורי, נשמעו גם קריאות לנצל את ההתפתחויות על מנת להסיר כל סממן לתקופת החסות הסורית על לבנון, כולל אנדרטאות, סניפי מפלגות סוריות וכן הסכמים ומנגנונים, שביססו את חסות סוריה על המדינה, ולהעמיד לדין בכירים במשטר באשמת מעורבות בחיסול בכירים בלבנון.

 

סאמי אל-ג'ומיל, חבר פרלמנט וראש מפלגת הפלנגות הנוצרית אמר במסיבת עיתונאים שכינס ב-12.12: "במשך 30 שנה היו יחסים לא תקינים והסכמים לא הוגנים [בין סוריה ללבנון]  ולא היה חשבון נפש [מצד המשטר הסורי] על מה שקרה במשך תקופה זו.... אנו דורשים עונש לחביב אל-שרתוני [רוצח דודו, הנשיא בשיר אל-ג'ומיל] ולחקור את החיסולים [של אישים לבנונים]. יש להעניק פיצויים הוגנים לעצורים הלבנונים בבתי הכלא הסורים ולמשפחות החללים שמתו בעינויים... יש לפרק את המועצה העליונה הלבנונית-סורית,[10] את המזכירות הכללית שלה ואת גוף המעקב והתיאום. על היחסים בין המדינות להתנהל באמצעות השגרירויות הרשמיות ובהתאם להסכם וינה בנוגע ליחסים הבינלאומיים. יש למנוע כינון ערוצים מקבילים מחוץ למסגרת החוקתית והדיפלומטית המוכרת ולבטל את הסכם האחווה, שתה"פ והתיאום ואת הסכם ההגנה והביטחון בין המדינות."

 

בנוסף קרא אל-ג'ומיל לנקוט צעדים משפטיים נגד הבכירים לשעבר במשטר אסד שנמלטו ללבנון ולהעמידם לדין על פשעים נגד העם הלבנוני, להסיר את כל הפסלים והאנדרטאות לכבוד חאפט' אל-אסד ומשפחתו בלבנון ולשנות את שמות הרחובות והכיכרות בלבנון שקשורים למשטר אסד. אל-ג'ומיל גם עמד על הצורך לקבוע את הגבול היבשתי בין המדינות.[11] 

 

קריאות דומות הועלו גם במאמר ביומון הלבנוני אל-מודון שפרסם כמיל מוראני ממפלגת "הגוש הלאומי." מוראני קרא לממשלת לבנון לנקוט בצעדים הבאים: לשלוט בגבולות ובמעברי הגבול ולא לאפשר לפוליטיקאים ולאנשי הביטחון של המשטר הסורי הקודם להיכנס ללבנון; לעצור את כל בכירי המשטר שנמצאים בלבנון ומבוקשים על פשעים "רגילים או פוליטיים"; להסיר את סממני משטר אסד שנותרו בכבישים ובערים; לבטל את המועצה הסורית-לבנונית העליונה וכן את כל ההסכמים שפגעו בזכויות לבנון ואושרו בתקופת "הכיבוש" [הסורי בלבנון]; להוציא הודעה משותפת לשתי המדינות שתכלול התחייבות הדדית לשמור על ריבונותן ולא להתערב האחת בענייני זולתה, לכונן יחסים מדיניים באמצעות המוסדות הרשמיים ולקבוע את הגבול הימי והיבשתי. עוד קרא מוראני למשטר הסורי החדש להתנצל בפני העם הלבנוני על הפשעים שביצע נגדו משטר אסד ולשלם פיצוי "אפילו סמלי" לכל התקופה שעברה. במקביל, כתב כי על לבנון להתנצל בפני העם הסורי על מעורבות חזבאללה בהגנה על משטר אסד.

מוראני גם קרא לממשלת לבנון לאסוף את הנשק הפלסטיני שמצוי מחוץ למחנות הפליטים הפלסטינים בידי ארגונים הנאמנים למשטר הסורי, ולטפל בנושא האסירים הלבנונים הכלואים בסוריה.[12]  

 

העיתונאי הלבנוני ראמי נעים קרא בחשבונו ברשת X למנגנוני הביטחון הלבנונים "לסגור את שגרירות סוריה בלבנון ולעצור את השגריר וכל אנשי הביטחון, כלקח לכל מי שחושב שמותר לו לעשות כרצונו בלבנון ולהרוג לבנונים..." בפוסט נוסף כתב: "כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון, על המדינה הלבנונית לפשוט על כל המשרדים של המפלגות הלא לבנוניות במדינה, כמו מפלגת הבעת', המפלגה הסורית הלאומית ולהסיר את תמונותיו של בשאר אל-אסד ולסגור את המשרדים האלה. מפלגות אלה השתתפו בפשעים נגד הלבנונים בזמן המשטר הסורי [הקודם] וכעת הן מאיימות על השקט בלבנון. אם כוחות הביטחון לא יפעלו, זה עלול [להיחשב] אישור לרבים לפעול, מה שעלול ליצור מלחמת אזרחים. תודה רבה למהפכה הסורית על שחרור לבנון מכל הציר [קרי, ציר ההתנגדות]."[13]

 

נואל ברו, בעלת טור ביומון הלבנוני נדאא' אל-וטן, הידוע בהתנגדותו למשטר אסד, קראה למדינה הלבנונית "להסיר את כל זרועות המשטר הסורי שנותרו בה", כולל את סניפיי מפלגת הבעת' הסורית, "כדי שנוכל לומר שעידן הכיבוש הסורי תם, על כל צורותיו,"[14] קריאות שאף קיבלו ביטוי במעשים בשטח.

כך, למשל, היומון הלבנוני אל-נהאר דיווח ב-13.12 כי בעיירה תכרית בצפון לבנון הרסו צעירים לבנונים "התומכים באופוזיציה הסורית" אנדרטה לזכר עלי ר'אזי טאלב, אחד מלוחמי המפלגה הסורית הלאומית סוציאליסטית והניפו במקום את דגל המהפכה הסורית.[15] 

תביעות מחזבאללה לבחון את דרכו ולמסור את נשקו לידי המדינה

מתנגדי המשטר הסורי בלבנון ניצלו את נפילת המשטר גם כדי לתקוף את בעלי בריתו של המשטר בלבנון, בראשם חזבאללה, וקראו לו למסור את נשקו. חבר הפרלמנט נדים אל-ג'ומיל ממפלגת הפלנגות אמר במהלך חגיגות שנערכו בבירות לרגל נפילת אסד: "כפי שאחיו הגדול של חזבאללה בדמשק נפל, יגיע היום בו חזבאללה ימסור את נשקו מאחר שאין לו ברירה אחרת."[16]

 

במהלך החגיגות בעיירה מעראב, מעוז מפלגת הכוחות הנוצרים, אמר סמיר ג'עג'ע, מנהיג הכוחות הלבנונים: "זהו יום של כולנו, אך עליו להיות יום של עצב וקלון עבור הלבנונים שבמשך עשרות שנים התרפסו בפני משטר אסד למען כמה משרות פוליטיות או חתיכת מזון. כפי שאנו שמחים וגאים, כך עליהם להתבייש ולא להופיע בערוצי הטלוויזיה מאחר שאנו נזכיר להם את חנופתם לאסד, ויתורם על הכבוד והריבונות ואת התעלמותם ממה שעולל משטר אסד בלבנון... כל מי שהאמין שאסד מגן על הנוצרים צריך להתבייש..."

 

בפנותו לחזבאללה אמר: "המשחק הסתיים... אתמול כבר הייתם צריכים לדבר עם הצבא הלבנוני ולקבוע לו"ז כדי להיפטר מהתשתיות הצבאיות שלכם. עלינו להתכנס כלבנונים ולהתחיל לדון בעתיד המדינה. אנו, כיתר הלבנונים, לא נסכים לחזרת העבר. איננו רוצים שיקרה בלבנון מה שקרה בסוריה ובמקומות אחרים. יש לכם שבוע, חודש, או חודשיים לכל היותר, כדי לדון עם הצבא ולמצוא פתרון לנשק שלכם. החזירו אותו לאיראן, מכרוהו או מסרוהו [לידי המדינה]."[17]

 

דברים דומים כתב העיתונאי הלבנוני טוני בולוס שבירך ברשת X את סוריה "האחות" על סיום "התקופה החשוכה" וקרא לחזבאללה "שגורש מדרום [לבנון] וגם מסוריה, ללמוד את הלקח ולמסור את נשקו למדינה במהירות לפני שהזמן יאזל."[18]

 

ד"ר ג'יראר דיב, פרשן לבנוני ובעל טור ביומון אל-ערב האמירתי היוצא לאור בלונדון כתב: "נפילת המשטר הסורי הוא נקודת מפנה בחזרת חזבאללה לחיק הלבנוני, לאחר שפעל בזירות ערביות ואזוריות רבות. חזבאללה אינו יכול עוד להחליט לבדו על עתיד לבנון ולפתוח חזיתות מול האויב הישראלי, או כל אויב אחר תחת אמתלה כלשהי. הוא אינו יכול להחזיר את מחוגי השעון לאחור. מה שקרה הוא אירוע עצום בהיסטוריה של סוריה... נפילת אסד משרטטת מפת דרכים חדשה עבור לבנון... הכנסת לבנון למשחקי הצירים אינה אפשרית עוד..."[19]

 

נפילת משטר אסד - צעד נוסף בהתמוטטות הציר האיראני

מתנגדי ציר ההתנגדות רואים בנפילת משטר אסד, תוצאה ישירה של המכות שסבל ציר ההתנגדות בשנה האחרונה, במהלך הלחימה שניהל נגד ישראל, החל מחמאס ברצועת עזה ועבור בחזבאללה בלבנון וכן צעד נוסף לקראת התמוטטות הציר כולו.

 

הארגון הלבנוני הנוצרי "מפגש סידת אל-ג'בל" פרסם בתום ישיבתו השבועית הודעה בה נאמר:  "נפילת משטר אל-אסד 13 שנה לאחר תחילת המהפכה הסורית, מהווה צעד מרכזי בהתמוטטות ההשפעה האיראנית באזור לאחר נפילת חמאס בפלסטין וחזבאללה בלבנון. נפילה מהדהדת זו תשנה את פני האזור כולו בכיוון הנכון לעבר תקומה אנושית, פוליטית, כלכלית ומודרנית ותפתח חלון של תקווה עבור הצעירים ומיליוני אנשים ששילמו בחייהם את מחיר החירות... אנו מברכים את העם הסורי על חירותו ומאחלים לו מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה באמצעות הגעה להבנות על חוקה חדשה שתסדיר את היחסים בין חלקיו. על סוריה החדשה לכבד את ריבונות לבנון ועצמאותה ולכונן יחסים של שת"פ ותיאום בין המדינות... "[20]

 

העיתונאי הלבנוני טוני בולוס כתב בחשבונו ברשת X: "שמחת הלבנונים זהה לזו של הסורים על נפילת עריץ סוריה בשאר אל-אסד והתמוטטות הציר האיראני. המזה"ת יהיה יציב רק עם גירוש זרועות איראן והכלים האזוריים שלה – החל מחמאס וחזבאללה, עבור במשטר אל-אסד והפלגים העיראקים וכלה בחות'ים בתימן." [21]