אופוזציונר איראני: נפילת שלטונו של בשאר אל-אסד סוללת את הדרך להפלת המשטר האיראני
האופוזציונר האיראני, מהדי עקבאי, פרסם ב-10 בדצמבר באתר החדשות הסעודי www.elaph.com מאמר שכותרתו "נפילת אסד: תחילת הסוף של ח'אמנאי" ובו טען כי נפילת שלטונו של בשאר אל-אסד הינה צעד רב חשיבות, אשר עשוי לזרז את הפלת המשטר האיראני, שהיה בעל בריתו. לדבריו, ארוע זה מחליש באופן דרמטי את כוחה והשפעתה של איראן באזור ומהווה השראה לשאר העמים להתייצב נגד משטריהם הדיקטטורים ולממש את חירותם.
מהדי עקבאי[1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו של עקבאי:
"ב-8 בדצמבר, רשמה ההיסטוריה יום בלתי נשכח עם נפילת [שלטון] בשאר אל-אסד ששמה קץ לחצי מאה של שלטון משפחתו, שנודעה לשמצה בדיכוי ובפשעים שביצעה נגד עמי האזור. זהו יום הניצחון של העם הסורי והמורדים הגיבורים שלו שהתעמתו עם הדיקטטורה של אסד בדם ובקורבנות, והוכיחו שהרצון לחירות חזק מנשק העריצים.
בשאר אל-אסד היה בעל ברית אסטרטגי של [המנהיג העליון של איראן עלי] ח'אמנאי וסמל לדיכוי ולאכזריות במזרח התיכון. בשנים האחרונות הוא דיכא את ההתקוממויות העממיות בסוריה באכזריות בל תתואר, שגרמה להרג של יותר מ-500,000 בני אדם ולעקירת מיליוני אנשים מבתיהם. עם זאת, חרף כל הפשעים שבוצעו, הוא לא הצליח לעמוד בפני רצון העם הסורי ודבקותו בחירות.
כאשר אסד התמודד עם [איום] התמוטטות שלטונו בתחילת המהפכה הסורית, משטר ח'אמנאי התערב כדי להצילו, בשלחו את קאסם סולימאני [מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית] ואת שכירי חרב של כוח קודס לתמוך בו ובזבז מיליארדי דולרים שנבזזו מהעם האיראני. על פי דיווחים, התערבות המשטר האיראני לתמיכה באסד עלתה יותר מ-50 מיליארד דולר, דבר המשקף את עומק מעורבותם של שני המשטרים בדיכוי העמים. עם נפילתו של אסד, קרסה אבן הפינה של העומק האסטרטגי של המשטר האיראני... קריסה שמבשרת על השלכות שיגיעו עד לעיראק ולאיראן...
נפילת [משטר] בשאר אל-אסד הייתה לא רק ניצחון של הסורים, אלא גם מסר של תקווה לעמים המדוכאים באזור. בדמשק - סמל העריצות, העם [הסורי] הסתער על ארמונו של בשאר אל-אסד והפיל את שגרירות איראן שבמשך עשורים היתה סמל הכיבוש האיראני בסוריה. בחלב הקונסוליה של המשטר האיראני נהרסה וזהו סימן מובהק להתנגדות העם הסורי להשפעה של האייתולות [בסוריה].
כמו כן, המורדים והעם הרסו את פסלי חאפט' אל-אסד [אביו של בשאר אל-אסד], הדיקטטור שביצע מעשי טבח עקובים מדם ב-50 אלף איש בחמאה בשנת 1982. הם גררו את שרידי פסליו השנואים והשליכום למזבלות. זהו מסר סמלי בנוגע לגורלו של כל רודן, כולל ח'מנאי שגורלו דומה.
עם שחרור הערים הסוריות, פתחו המורדים את שערי בתי הכלא ושחררו את האסירים שסבלו מדיכוי המשטר [הסורי]. המחזה המשמח הזה הוא סימן לבאות באיראן, עת יפתחו בתי כלא כמו אווין, עאדל אבאד, ווכיל אבד על ידי העם והמורדים כדי לשחרר את האסירים ולסיים את הדיכוי.
נפילת בשאר אל-אסד לא הייתה אירוע חולף, אלא אירוע בעל השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת על האזור כולו. התמוטטות שלטון אסד הובילה לשינוי ברור במאזן הכוחות, שכן איראן איבדה את אחת מבעלות בריתה האזוריות החשובות ביותר, ובכך היא הפכה למבודדת יותר והשפעתה נחלשה. התפתחות זו לא הצטמצמה רק למישור הפוליטי [בסוריה], אלא היא היוותה מקור השראה לעמים אחרים באזור, שכן הצלחת העם הסורי להיפטר מהדיקטטור שלו הוכיחה שהתייצבות נגד רודנים אינה דבר בלתי אפשרי.
נפילת המשטר הסורי מהווה גם צעד חשוב בהחשת סופו של משטר ח'אמנאי, שכן אובדן העומק האסטרטגי האיראני בסוריה מוטט את יסודות ההגמוניה של המשטר האיראני וסלל את הדרך לקריסתו. מ[כלא] סידנאיה [בסוריה] ועד [כלא] אווין [באיראן] ומדמשק ועד טהרן ילמדו את אותו הלקח שרודנים, חזקים ככל שיהיו, אינם יכולים לעמוד בפני רצון העמים השואפים לחירות. נפילת אסד היא הוכחה לכך שהצדק והחירות יוגשמו עבור כל מי שסובל מדיכוי ועושק, וכי לעריצים לא יהיה שום מפלט מפני סופם הבלתי נמנע, למרות כוחם ונשקם.
העמים המתקוממים בסוריה, באיראן ובשאר האזור ראויים לחיים מכובדים תחת חופש. עם נפילת אסד נסללת הדרך לכתיבת פרק חדש בהיסטוריה של המזרח התיכון, פרק שכותרתו: תקווה, כבוד וחירות לכולם."[2]
