ארה"ב איננה צריכה להיות מעורבת ישירות במלחמה עתידית מול איראן, היא יכולה להסתפק ואף חייבת לתמוך בקבוצות האתניות החילוניות המתנגדות למשטר האייתולות

מאת אנה מהג'ר ברדוצ'י*

ממשל טראמפ הנכנס אינו מעוניין במלחמות.

עם זאת, אם המשטר האיראני יהפוך לאגרסיבי יותר, ואף יגיע לנקודת ההתחמשות בפצצה גרעינית, כיצד יוכל ממשל טראמפ להימנע משליחת חיילים אמריקאים למזה"ת?

הרפובליקה האיסלאמית של איראן לא תוותר על תכנית הגרעין שלה. במצב זה, ישראל תפעל לפי "דוקטרינת בגין" על מנת למנוע מאיראן פצצה גרעינית. אך תקיפה ישראלית נגד יכולות הגרעין של איראן לא תגרום להתמוטטותו של המשטר האיראני, אלא רק להיחלשותו. גם לאחר תקיפה שכזו, עדיין צפויה איראן להמשיך בפעילותה החתרנית והטרוריסטית במזה"ת ובעולם כולו, ואף ביתר שאת.

מה, אם כן, ניתן לעשות?

אוכלוסיית איראן (כ-89 מיליון) נחלקת בין הפרסים (המהווים כ-50 אחוז) לבין הקבוצות האתניות 

השונות, שהעיקריות שבהן באלוצ'ים, אהוואזים, כורדים ואזרים, שאינן פרסיות, ומהוות גם הן 

כ-50 אחוז. קבוצות אלה מדוכאות ע"י המשטר ומתנגדות לו באופן פעיל

במהלך השנים, ממשלים אמריקאים שפעלו נגד משטר האייתולות ע"י חיזוק מתנגדי המשטר, הגבילו את תמיכתם במתנגדיו רק לאוכלוסייה האתנית הפרסית, וזו גילתה יכולת ונכונות מוגבלות בלבד. מהקבוצות האתניות שאינן פרסיות המתנגדות למשטר, הממשלים האמריקאים התעלמו.

על ממשל טראמפ לאזור את האומץ לשנות מדיניות זו, שכן כל עוד התמיכה האמריקאית במתנגדי המשטר באיראן מוגבלת לאוכלוסייה הפרסית בלבד, היא לא תוכל למוטט את משטר האייתולות.  יתרה מזו, למתנגדי המשטר הלא-פרסים יש התארגנויות צבאיות פעילות. דיכויים ע"י המשטר במשך שנים הביאם למאבק בו. הם מחרימים את הבחירות באיראן, ובאופן כללי ניתן לומר שהמשטר חושש מהתקוממות קבוצות אלה נגד דיכוין הרבה יותר מאשר מפני התקוממות עממית של האוכלוסייה הפרסית.

דיכוי המחאות של שנת 2022 במחוזות בלוצ'יסטן, אהוואז וכורדיסטן היה ברוטלי יותר מהדיכוי שהופעל נגד המפגינים באזורים הפרסיים שבמרכז איראן. המחאות, יש לזכור, פרצו בעקבות הריגתה של ג'ינה מהסא אמיני, כורדית איראנית בת 22 אשר נעצרה ונרצחה על ידי משטרת המוסר האיראנית בעוון עטיית החיג'אב באופן "בלתי ראוי". גורלה של אמיני נחרץ לא רק בגלל שלבשה את החיג'אב שלראשה באופן "רופף" מדי, אלא גם בשל מוצאה הכורדי. המחאה החלה ביציאתם של אלפי כורדים לרחובות העיר סאקז, עיר מגוריה של אמיני במזרח כורדיסטאן (כורדיסטאן האיראנית), ומשם גלשה לרחבי איראן. המפגינים שרפו תמונות של המנהיג העליון ח'אמנאי, וקראו "מוות לדיקטטור"[1].

כמו כן, יש לציין כי הקבוצות האתניות שאינן פרסיות, המהוות כאמור כחצי מאוכלוסיית איראן, לא יקבלו את מרותו של "מנהיג" בדמותו של בנו של השאה הקודם, החי בבוורלי הילס ואינו זוכה לכל תמיכה פנימית באיראן, פרסית או אחרת. הוא בוודאי לא יוכל לעמוד אתגרים ואיומים מבחוץ, הנשקפים מרוסיה, סין, טורקיה ואזרבייג'ן.

במפה: מספר ההרוגים במחאות 2022 לפי מחוזות. כורדיסטן, בלוצ'יסטן ואהוואז ספגו מספר

 גבוה יותר של הרוגים מאשר אזורי מרכז איראן, המאוכלסים בפרסים. (מקור: En-hrana.org)