בעל טור לבנוני: הימנעות הרש"פ וממשלת לבנון מגינוי מתקפות חמאס וחזבאללה נגד ישראל היא מחדל מדיני
בעל הטור הלבנוני ח'יראללה ח'יראללה פרסם ב-23.10.2024 מאמר ביומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון תחת הכותרת "לבנון אינה חזבאללה ופלסטין אינה חמאס", בו מתח ביקורת קשה על הרש"פ וממשלת המעבר הלבנונית, על כך שלא גילו אומץ מדיני ונמנעו מגינוי מתקפת חמאס וחזבאללה נגד ישראל - צעד שלדבריו היה עשוי למנוע את הפגיעה הטראגית בתושבי עזה ולבנון.
לטענתו, הנהגת הרש"פ "נכשלה במבחן מבול אל-אקצא" וגילתה חוסר אחריות, כשלא גינתה באופן חד משמעי את מתקפת חמאס וכאשר אש"פ, בראשו עומד נשיא הרש"פ מחמוד עבאס, הציג את מנהיגה, יחיא סינוואר, כ"גיבור לאומי" בהספדיו על מותו. ביקורת דומה, הפנה ח'יראללה כלפי ממשלת המעבר בלבנון אשר נקטה, לדבריו, עמדה מהוססת כלפי הכפיפות המלאה של 'חזבאללה' לאיראן והחלטתה לתקוף את ישראל מדרום לבנון. עם זאת הבהיר, כי ממשלת לבנון - בניגוד לרש"פ - התעשתה לאחרונה והחלה להביע "עמדות אמיצות" נגד מעורבות איראן במדינה.
לדברי, ח'יראללה נחוצה הנהגה מדינית פלסטינית חדשה, שתוכל לשכנע את העולם "שפלסטין אינה חמאס" ושיש אזרח פלסטיני אחר שאינו רעול פנים ונושא נשק. עוד טען כי יש הכרח בהצהרה לבנונית רשמית הקובעת כי לבנון איננה "חזבאללה", ולא קולוניה איראנית.
ח'יראללה ח'יראללה[1]
להלן קטעים מן המאמר:
"הרשות הלאומית [הפלסטינית, להלן הרש"פ] נכשלה במבחן 'מבול אל-אקצא' שיכול היה לספק הזדמנות להכשרתה מחדש ולהוכיח כי ביכולתה לשאת באחריותה וכי עמדתה כלפי אלימות היא עמדה עקרונית, יהא אשר יהא מקורה.
יש מכנה משותף בין הרש"פ לבין ממשלת המעבר בלבנון, אך יש גם הבדל ביניהן, שיכול לגדול ככל שיתפתחו העניינים בצל טרגדיה פלסטינית או לבנונית.
המינימום שניתן לומר על הרש"פ - שמסתעפת מאש"פ - הוא שלא היה בכוחה לשאת באחריותה בתקופה נוראה זו שפוקדת את סוגיית העם הפלסטיני. הרש"פ בראשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) לא הייתה מסוגלת להתמודד עם האירוע הגדול, 'מבול אל-אקצא', כש'חמאס' פתחה לפניי שנה וכמה ימים, במתקפה נגד התנחלויות בעוטף עזה [הכוונה ליישובי הנגב המערבי], שהרעידה את אמות הסיפים של ישראל וגרמה לה לשקוע במשבר קיומי. הרש"פ לא הבינה את משמעות הדבר ולא עצרה לרגע בעת שהיה צורך לבצע הבחנה ברורה בינה לבין 'חמאס' והאישיות של יחיא סינוואר, אשר אין ספק לגבי האומץ שלו, כפרט שהחליט להיכנס למלחמה עם הישראלים, [אך פעל] ללא אופק מדיני ומבלי לקחת בחשבון את התוצאות שיכולות להיות למעשהו.
הרש"פ לא בידלה את עצמה מספיק מאדם שגרם לאסון שהתבטא במחיקת קיומה של עזה וגירוש רוב תושבי הרצועה. אש"פ הספיד את סינוואר והגדירו 'הגיבור הלאומי', תוך התעלמות מוחלטת מכך שהוא [סינוואר] לא היה כשיר לשום תפקיד מנהיגותי משום סוג - נוכח בורותו ביחס לעולם ולאזור - ו[בשל] אמונתו ש'הרפובליקה האסלאמית' באיראן תמהר ליישם את תיאוריית 'אחדות הזירות'.
'חמאס' רצחה ב-7 באוקטובר 2023 כ-1,200 ישראלים ולקחה בשבי כ-250 אחרים. הרש"פ הייתה אמורה להדגיש מהתחלה כי פעולה כזו מזיקה לסוגייה הפלסטינית, בייחוד נוכח קיומה של ממשלה ימנית בראשות בנימין נתניהו, שמוכנה למחוק את עזה מעל פני האדמה. םדבר כזה דורש אומץ מדיני וראייה לטווח רחוק. [במקום] כניעה לרחוב וליצרים, [היה עליה] לחשוב על צעדים מעשיים שחותרים לעימות עם התוכנית הימנית הישראלית שרואה בכך הזדמנות נאותה לחסל את הסוגייה הפלסטינית ולפעול בכל כוחה בגדמ"ע, אחרי עזה.
הרש"פ נכשלה במבחן 'מבול אל-אקצא', שיכול היה לספק [לה] הזדמנות להכשיר את עצמה מחדש ולהוכיח שביכולתה לשאת באחריות; שעמדתה כלפי אלימות היא עמדה עקרונית, יהא אשר יהא מקורה; ושהפנים האמיתיות של האזרח הפלסטיני הם פנים של מתבגר וצעיר שוחר שלום שהשתתף ב'אינתיפאדת האבן' ב-1987 ו-1988, שהצליחה בראש ובראשונה בזכות אופייה הבלתי אלים.
בו בזמן, נכשלה ממשלת המעבר הלבנונית, כאשר נקטה עמדה מהוססת כלפי ההחלטה האיראנית לפתוח את חזית דרום לבנון. ליו"ר הפרלמנט נביה ברי ולראש הממשלה נג'יב מיקאתי לא היה די אומץ כדי לומר מהתחלה באופן מפורש וברור שללבנון הרשמית יש עמדה שונה מזו של 'חזבאללה' שהמזכ"ל שלו, נסראללה, התחיל להצדיק, טרם הריגתו, את מלחמת 'התמיכה בעזה'. [כל] תינוק הבין שלבנון בדרכה לאסון ודאי, נוכח הכפיפות המלאה של 'חזבאללה' להחלטה האיראנית.
כמו לרש"פ, כך גם לנביה ברי ולנג'יב מיקאתי היה חסר אומץ. אך, יש להכיר בכך שממשלת המעבר [הלבנונית] התעשתה לאחר שמכונת המלחמה הישראלית התפנתה ללבנון ופתחה בתהליך הריסה שיטתית של המדינה. לאחרונה, נקט נג'יב מיקאתי עמדות אמיצות. אין ספק שהוא זוכה לגיבוי מנביה ברי אשר מבין לחלוטין מה משמעות התוכנית הישראלית, החותרת לגרש חלק מהשיעים מדרום לבנון ולהרוס כפרים וישובים שיעים בבקאע.
כעת, יותר מאי פעם, יש צורך פלסטיני בצוות מדיני חדש שמחובר למה שקורה בעולם. צוות כזה, שכולל אישים חשובים - שיש מאות [כמותם] בתוך פלסטין ומחוץ לה - שמבינים כיצד להתמודד עם המפעל הישראלי המבוסס על הכיבוש. מדובר באישים שבכוחם לשכנע את העולם שיש אזרח פלסטיני אחר, השונה מזה רעול הפנים הנושא נשק, שאת דמותו שיווקו 'חמאס' ודומיה מקרב הארגונים שנבטו מרחם ארגון האחים המוסלמים.
כמו כן, כעת, יותר מאי פעם, יש צורך לבנוני בעמדה רשמית שאומרת כי לבנון אינה 'חזבאללה' מצד אחד ולא קולוניה איראנית מצד שני. נג'יב מיקאתי נהג נכון כשהתנגד לדבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, שרצה לשאת ולתת בשם לבנון בנוגע ליישום החלטה 1701. לבנון אינה 'חזבאללה', כפי שרוצה אותה איראן, ופלסטין אינה 'חמאס', ששירתה את תכנית הימין הישראלי מאז הקמתה.
לאחר יותר משנה מאז פרוץ 'מבול אל-אקצא' נראה שכל האזור עומד בפני אירועים גדולים, בייחוד מאחר שהעימות בין ישראל לבין איראן - ששני הצדדים שאפו במשך זמן רב להימנע ממנו - נראה בלתי נמנע. הודעתה של טהראן כי אין לה קשר להפצצת ביתו של נתניהו בקיסריה וכי מי שביצע זאת הוא 'חזבאללה' עוררה תשומת לב.
'הרפובליקה האסלאמית' רצתה שלבנון תישא בתוצאות ההפצצה הזו, בעוד שכל המפלגות הישראליות החלו להשתכנע שאין מנוס מטיפול רציני בתוכנית ההתפשטות האיראנית במקום להסיח את הדעת בעימות עם כְּלֵי השרת שלה, בין אם בעיראק, בסוריה, בלבנון או בתימן.
האם הפלסטינים מבינים לאחרונה ש'חמאס' חיסלה את סוגייתם ושעליהם להציל מה שניתן להציל ממנה? האם הלבנונים - כולל השיעים שבהם - מבינים ש'חזבאללה' מעולם לא עשה דבר זולת למען הרס מדינתם והפיכת ביירות לעיר איראנית המשקיפה על הים התיכון?"[2]
