סגן נשיא סוריה בנאום לרגל חג העיתונאים
סגן נשיא סוריה, פארוק אל-שרע, נשא ב-14 באוגוסט נאום בפני עיתונאים ואנשי תקשורת סורים לרגל "חג העיתונאים" בסוריה.[1] בנאומו התייחס אל-שרע לחוסר האחדות בעולם הערבי, "המתפורר" לדבריו, ותקף את המדינות המכוננות יחסים דיפלומטים עם ישראל המנסות "ליצור סדק בגוף הערבי" ואת סעודיה שאינה מעוניינת, לדבריו, לכונן יחסים עם סוריה. כמו כן, מתח אל-שרע ביקורת על מדיניות ארה"ב המנסה, לדבריו, "להשתלט על העולם" וציין כי מדינתו לא תשתתף בועידת השלום שעתידה להתקיים בסתיו ביוזמת בוש, כל עוד לא יתבררו כל פרטיה והם ישתכנעו כי מדובר בועידת שלום אמיתית. כמו כן, התייחס אל-שרע ליחסיה של סוריה עם איראן אשר השקפתה ביחס לעיראק שונה מההשקפה הסורית המעוניינת בעיראק "מאוחדת עצמאית וערבית". להלן קטעים מנאומו של אל-שרע:
"הגוף הערבי מתפורר מבפנים"
לדברי אל-שרע "הגוף הערבי מתפורר מבפנים, ויש אנשים החשים תבוסה פנימית, ללא כל הצדקה. אותם אנשים מצטערים על כך שאמריקה נוחלת תבוסות ונכשלת בעיראק ובאפגניסטן. זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת."
לדבריו בפסגה הערבית הבאה, שתיערך במרץ 2008 בדמשק, תנסה סוריה "לאחות את הסדקים ביחסים הבין-ערביים. ייתכן שיש מי שסבור כי הבעיה היא בין סוריה לבין חלק ממדינות ערב, אך לא כך הוא. מדובר בחולשה ורפיון כלליים הדורשים טיפול... הסולידאריות הערבית היא תנאי הכרחי. כאשר הערבים יהיו חזקים - יכבדו אותם האחרים, אף אחד מאיתנו לא יחוש מבוזה והמיתוס הישראלי יגיע לקצו באופן סופי."
הוא הוסיף: "הסולידאריות הערבית תמשיך להיות מטרה נכבדה שעלינו לפעול למענה. מצרים וסעודיה חיוניות לסולידאריות זו. אין זה סוד שהנשיא בשאר אל-אסד היה מעוניין במהלך פסגת ריאצ' לקיים פסגה משולשת, סורית-סעודית-מצרית, והם לא הסכימו לכך, אדרבא, הם לא מצאו את עוז הרוח הדרוש כדי לעשות זאת. אנו מקווים כי בפסגת דמשק [ב-2008] תימצא להם היכולת והביטחון לערוך פגישה משולשת."
בהתייחסו ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לכמה ממדינות ערב, אמר אל-שרע: "חלק מהבכירים הערביים אינם מוצאים פסול בשיחות עם בכירים ישראלים... לישראל יש שגרירות באותן מדינות ולמדינות אלו יש שגרירים בישראל. הם יכולים להעביר מה שהם רוצים דרך השגרירים, אך נראה כי הם מבקשים ליצור סדק בגוף הערבי המתפורר [ממילא] בעת הנוכחית...
תבוסתה [של ישראל] בשנה שעברה היא העדות החזקה ביותר לכך שהיא לא תרוויח בכל ניסיונותיה העתידיים ליצור מצב של נורמליזציה בינה לבין הערבים. כפי שהיא נכשלה בתוקפנות, כך היא תיכשל גם [במישור] המדיני...ישראל הובסה בניגוד לציפיותיה. אפילו בקרב הערבים היו כאלה שלא ציפו לכך, יתר על כן, אומר בכנות כי חלק מהערבים חשו אי-נוחות והתמלאו חרדה בשל תבוסתה של ישראל. זהו דבר מצער, אך זוהי המציאות."
השיתוק שאחז בסעודיה
בנאומו תקף אל-שרע בחריפות את סעודיה. לדבריו, סוריה "מעוניינת מאוד בכינון יחסים טובים ביותר עם סעודיה, שכן היא [מדינה] בעלת תפקיד חשוב באזור, ביחסים הבין-ערביים וביחסים בין ערבים למוסלמים. אולם, למרבה הצער, תפקיד חשוב זה [של סעודיה], בכל הכנות, כמעט משותק עתה. איני יודע מה הסיבה לכך, אך ישנם נתונים המעידים על כך."
אל-שרע הבהיר: "אתם יודעים כי הסכם מכה בין חמאס לפת"ח הושג בדמשק באמצעות פגישות חשאיות בין ההנהגה הסורית לבין יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, והנהגת חמאס, ובראשה ראש הלשכה המדינית ח'אלד משעל. פגישות אלה הובילו להסכם בין שתי התנועות בנוגע להרכבת ממשלת אחדות לאומית פלסטינית... [המשך הטיפול] בנושא נדחה, אולם [רק דבר אחד] נותר לא פתור והוא האם לכתוב [בנוסח ההסכם] את המילה כיבוד [ההסכמים עם ישראל] או מחויבות [להם]." לדבריו, לו רצתה דמשק להתגבר על העניין, הייתה עושה זאת, אולם "אנו והם [הפלסטינים] רצינו שהישג זה יושג במצרים ובסעודיה, ובירכנו על כך. שהרי המטרה אינה רק להגיע לממשלת אחדות לאומית, אלא [להגיע לכך] שממשלה זו תמשיך [להתקיים] ותקבל תמיכה בסיסית ממצרים ומסעודיה...
כולם ציפו שהסכם שנערך במכה בחסות סעודיה ובסמוך לכעבה המכובדת, יוביל להסרת המצור ולשחרור האסירים. אך למרבה הצער, הדבר לא קרה... ארה"ב לא שמעה לבעלת בריתה הסעודית, וזה מציב סימן שאלה גדול באשר לברית ארוכת הטווח הזו [בין שתי המדינות]. יתכן שסעודיה, לאחר חתימת ההסכם, לא היתה במצב [שיאפשר] לה לעקוב אחר הסרת המצור וללחוץ לשחרור האסירים הפלסטינים, כפי שהתבקש מחתימת [ההסכם]."
היעדרותה של סעודיה מכינוס המדינות השכנות לעיראק שנערך לאחרונה בסוריה היתה לדעת
אל-שרע דוגמא נוספת לנסיגה במעמדה: "סעודיה לא נכחה בכינוס של המדינות השכנות לעיראק, לצד חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון, והמזכירות הכללית של האו"ם ומדינות הליגה הערבית, שנערך לפני כמה ימים בדמשק... סעודיה יכולה הייתה [לשלוח] פקיד מהשגרירות שלה, ולא להשאיר את מקומה ריק. נראה היה כאילו [שהיא] התכוונה להותיר את מקומה ריק וזה דבר מצער..."
הפגם ביחסים עם סעודיה איננו באשמת סוריה
לדברי אל-שרע דמשק "מעוניינת בקשרי אחווה חזקים טובים ואסטרטגיים עם סעודיה, אולם קשרים בין מדינות זקוקים תמיד [למחויבות] של שני הצדדים... [אולם כעת] הרצון בא רק מצד אחד, אולם אנו מקווים שהוא יבוא משני הצדדים...
שום דבר לא השתנה מבחינת הסורים. אנו חתמנו על הסכם אזור [סחר] חופשי בין סוריה לסעודיה, והסחורות הסעודיות נמצאות עתה בכל מקום. גם אם סעודיה אינה זקוקה ל-200 מיליון דולר מסוריה, יש סמליות במצב [הזה]. לחצנו על כך כדי שירגישו כי אנו מתייחסים [אליהם] במלוא הרצינות במסגרת שיתוף הפעולה הכלכלי. לכן, הפגם ביחסים הללו אינו מצידה של סוריה. עליכם לדעת זאת, יהיו אשר יהיו הסיבות שיועלו בחלק מאמצעי התקשורת המקורבים לסעודיה...
אין זה הגיוני להקריב יחסים היסטוריים... [הקיימים] מאז 1970. במשך 36 שנה לא הייתה שום אי הבנה [בין המדינות]. יתרה מכך, סוריה לא אמרה דברים שליליים על היחסים עם סעודיה, בשעה שאמצעי התקשורת של סעודיה דברו בטון שלילי, ואף חריף נגד סוריה. אנו מקווים שדבר זה לא יימשך."
לא נלך לוועידת שלום ללא מטרות וערבויות ברורות
על ועידת השלום הבינלאומית העתידה להתכנס בסתיו ביוזמת בוש אמר אל-שרע כי "היא נסמכת על הדמיון יותר מאשר על המציאות". הוא תהה: "האם [האמריקאים] קמצנים במילים? הם הוציאו 500 מיליארד דולר על עיראק ואפגניסטן, והם אינם יכולים לומר חמש מילים על הועידה ולהסביר מהי, מי יהיה נוכח בה, היכן היא תתכנס, מה הן מטרותיה ומה הערבויות שייצאו ממנה?
עליכם לדעת כי במשא ומתן הסורי-אמריקאי, בשנים 1990 ו-1991, עברו שבעה חודשים עד שסוכם על מתכונת ועידת מדריד, מי יהיה נוכח בה, היכן היא תיערך, כיצד יתחלקו הועדות ומהם מסלולי המו"מ. קיבלנו ערבויות מארצות הברית שהיא לא תאמר לצד אחד משהו שצד אחר אינו יודע, וערבויות אלו מצויות במשרד החוץ הסורי."
אל-שרע המשיך ואמר: "[האמריקאים] הרחיקו את סוריה, ואנו לא מצטערים על כך. אינני יכול לומר שנלך לוועידה שאיננו יודעים מה מטרותיה, מה רוצים [להשיג] בה ומה הבסיס עליו היא נערכת. אפילו אם יזמינו אותנו, לא נלך אליה לפני שנסתום את הפרצות האלו ונשתכנע כי זוהי ועידת שלום אמיתית שתוביל את הערבים [להשגת] זכויותיהם ולהשבת כל אדמותיהם הכבושות."
לדברי אל-שרע, ג'ורג' בוש "נמצא בתסבוכת גדולה. הוא בוחן מחדש את מדיניות החוץ שלו מבלי להודות בכך ומיישם את דוח בייקר-המילטון מבלי להצהיר על כך." הוא הוסיף: "כאשר הוא מדבר על פגישה בינלאומית ומסתער לפתע על המסלול הפלסטיני, הוא כאילו אומר לערבים ולמוסלמים 'אני נותן לבעיה הפלסטינית עדיפות על פני כל יתר הסכסוכים'. אולם, איני סבור כי הערבים תמימים עד כדי כך שהם יאמינו לכך..."
לגבי הצהרותיו של בוש, לפיהן לבנון חשובה לביטחונה הלאומי של ארצות הברית, אמר אל-שרע כי "ממשל בוש סבור שכל העולם חשוב עבור ביטחונה הלאומי [של ארה"ב], ולבנון היא חלק מהעולם... ארה"ב מעוניינת לשלוט בעולם, אך מטרה זו אינה קלה להשגה. נכון שארה"ב היא המעצמה העולמית היחידה, אך לא כל מה שבן אדם רוצה הוא משיג. היא לא הצליחה בעיראק והסתבכה באפגניסטן...
[האמריקאים] תמיד חולמים, אך מרבית חישוביהם שגויים. הבה לא נשלה את עצמנו שפירוש הדבר שהם יחדלו מלהיות מעצמה... יחד עם זאת, הם לא יצליחו להגשים את חלומותיהם להשתלט על המזרח התיכון, או על כדור הארץ."
תמיכת סוריה בתנועת החמאס
אל-שרע הסביר את תמיכת סוריה בתנועת החמאס: "הנקודה החשובה ביותר שסוריה רשמה [לזכותה] בשנים האחרונות היא שהיא באותו קו עם כל הפלגים הפלסטינים ושהיא מצליחה בכך. אף פעם אין עוינות בין סוריה לבין פלג פלסטיני כלשהו... אין שום פלג פלסטיני לאומי אשר עוין את סוריה לא בתוך [השטחים] ולא מחוצה להם וזהו הישג גדול." לדבריו מדובר בכל הפלגים הפלסטינים חוץ מ"הסוכנים הישראלים [חלקים מארגון הפת"ח] השונאים את סוריה."
עוד אמר: "האמירה כי הבעיה הפלסטינית היא קלף בידי סוריה, משמעותה כי לא יהיה שום פתרון במזרח התיכון ללא סוריה. אין זה רק בגלל הגולן אלא בשל התמיכה התמידית המאוזנת [של סוריה] בכל פלגי העם הפלסטיני. אין אף מדינה ערבית המחזיקה ביתרון המיוחד הזה. ודאי שמתם לב [שלאחר שחמאס השתלט על עזה] כל הערבים היו נגד החמאס, אולם כאשר הם ראו שהעמדה הסורית תומכת בדיאלוג בין פת"ח וחמאס, כדי להפסיק את שפיכות הדמים הלא מוצדקת הזו, החלו הבכירים הערבים לעיין שוב בעמדתם...
זהו דבר מסוכן לתמוך בצד פלסטיני אחד כנגד צד אחר. זה הרי מה שישראל רוצה. איננו יכולים להיות באותו [קו] עם ישראל. היום אפילו הבריטים והאיטלקים דורשים לעיין מחדש בעמדתם ביחס לפלסטינים. לא ניתן להגיע למדינה פלסטינית כל עוד ישנו פילוג מסוכן כזה בין חמאס ופת"ח...
אין זה קל להשיב את המגעים ואת הדיאלוג בין פת"ח וחמאס [על כנם]. הדבר דורש מאמץ גדול מאוד. התחלנו במאמץ הזה אולם אל תצפו לתוצאות מהירות מפני שמה שקרה [בעזה] היה מצער מאוד. ריפוי הפצע דורש זמן, במיוחד כאשר הוא עמוק כפי שהוא כעת."
אל-שרע האשים את הממשל האמריקאי ואת ישראל באחריות למה שקרה ברצועת עזה ואמר: "הם המשיכו במצור וסירבו לנהל מגעים עם חמאס... כדי שהשגת מדינה פלסטינית עצמאית תהיה דבר בלתי אפשרי. ועוד [אח"כ] הם מאשימים את הפלסטינים ולא את ישראל או את ארה"ב... אנו שומעים את אותו הפזמון לגבי מה שמתרחש בעיראק. לטענת [האמריקאים] הם סילקו את הסיוט של סדאם חוסיין וחילצו את עיראק משלטון עריץ דיקטטורי, אולם הבעיה היא שהעיראקים אינם מעוניינים במדינה דמוקרטית ואינם יודעים כיצד לנהל אותה."
הקשר הסורי-איראני הוא אסטרטגי, אך לא עיוור
בתגובה לטענה כי סוריה ואיראן מתחרות ביניהן על השפעתן באזור אמר אל-שרע: "אין בינינו תחרות, כי אם הסכמה, הבנה הדדית והשקפה מאוחדת... הקשר בינינו אסטרטגי [אולם] הוא איננו עיוור, אלא שם לנגד עיניו את כל הפרטים...
ידוע לכם כי לא ייתכן שהעמדה האיראנית כלפי עיראק תהיה זהה לעמדה הסורית, שהרי עיראק הייתה שרויה במלחמה במשך שמונה שנים עם איראן, בעוד שסוריה לא הייתה שרויה במלחמה עם עיראק... האיראנים מעוניינים בעצמאות עיראק ובביטחונה, בעוד שסוריה מעוניינת באחדות עיראק ו[בזהותה] הפאן-ערבית." לדבריו, "שיתוף הפעולה בין סוריה, עיראק ואיראן יוביל [לגיבוש] חזון מאוחד על מנת לחלץ את עיראק מייסוריה, להדגיש את הרצון הפוליטי העצמאי שלה ולשים קץ לכיבוש אדמותיה." הוא הוסיף כי "בסיכומו של דבר ובראייה אסטרטגית מטרותינו משתלבות יחדיו למען עיראק מאוחדת, עצמאית וערבית, בה אין כוחות כיבוש משום סוג שהוא."
עוד הוסיף: "הם [האמריקאים] מדברים על ציר סורי-איראני בשיתוף חמאס וחזבאללה, אך הם [עצמם] אמונים על הצירים, והראשון שהמציא את עניין הצירים באלף השלישי הוא בוש, כאשר דיבר על ציר הרשע. לעומת זאת, סוריה ואיראן לא הזכירו את המילה ציר, והן אינן חושבות בצורה זו."
עוד אמר: "אנו המתונים, בעוד האחרים המכונים מתונים הם [למעשה] הכנועים." לדבריו, "מתינות אין פירושה כניעה והסכמה לרצונו של הזר. מתינות ופשרה הן מילים חיוביות ביסודו של דבר במילון הערבי... "
לא מעונינים במלחמה עם ישראל, אך ערוכים לכל אפשרות
אשר לאפשרות שתפרוץ מלחמה בין סוריה לישראל, אמר אל-שרע: "סוריה אינה מעוניינת במלחמה וישראל יודעת זאת. יחד עם זאת, סוריה בכוננות מאחר שהיא למדה שישראל מחפשת כל אמתלה בכדי לפתוח במלחמה, כפי אירע ביולי 2006. לכן, עלינו להיות ערוכים להתמודד עם כל אפשרות." הוא הוסיף כי "כאשר אנו אומרים שהשלום הוא הבחירה האסטרטגית של סוריה, אין אנו מבטלים בכך את האפשרויות האחרות."