המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הברית האיראנית-סורית: היבטים צבאיים וכלכליים
3/8/2007

 

הברית האסטרטגית האיראנית-סורית: היבטים צבאיים וכלכליים

 

לאחרונה ניכרת התרחבות בשיתוף הפעולה בין איראן לסוריה במגוון נושאים, ובהם צבא, ביטחון, כלכלה ומדע. 

 

היחסים ההדוקים בין שתי המדינות משתקפים בין השאר בריבוי ביקורים הדדיים של מנהיגים משתי המדינות ובהצהרות הניתנות במהלכם. כך למשל, הצהיר המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בעת ביקורו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד בטהראן, בפברואר 2007, כי איראן וסוריה מהוות עומק אסטרטגי זו עבור זו.[1] השותפות האסטרטגית בין המדינות השתקפה גם בדבריו של נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד, בפגישה עם ראש ממשלת סוריה, מוחמד נאג'י עוטרי, אשר ביקר באיראן במרץ 2007, ולפיהם  "לאיראן ולסוריה יש אויבים משותפים, ולכן צריך להיות ביניהן תיאום מוחלט אל מול תוכניות האויבים, וזאת באמצעות העמקה מקסימאלית של היחסים ביניהן".[2] מן העבר השני, הצהיר בשאר אל-אסד, במהלך ביקורו בטהראן בפברואר 2007, כי "עידוד הקשרים בין טהראן לדמשק הינו חשוב מאוד לפתרון בעיות העולם האסלאמי, ולהתקדמותן של איראן וסוריה."[3] בנוסף, הדגיש ראש ממשלת סוריה, מחמד נאג'י עוטרי, בטקס שהתקיים ב-11 בפברואר 2007 בשגרירות איראן בדמשק לרגל יום השנה ה-28 לניצחון המהפכה האסלאמית, כי "שיתוף הפעולה האסטרטגי והתיאום בין סוריה לאיראן הם הדרך היחידה להתמודדות עם הלחצים המופעלים על שתי המדינות ועם המתקפה המרושעת נגדן [מצד המערב]".[4] 

 

מסמך זה יתמקד בבחינת ההיבטים הצבאיים והכלכליים של הברית האסטרטגית הסורית-איראנית, כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרות של בכירים משתי המדינות, בחתימת פרוטוקולים ומזכרי הבנה ביניהן ובידיעות ומאמרים שפורסמו בתקשורת הערבית והפרסית בנושא זה.

 

התפתחות הברית הצבאית בין איראן לסוריה

במקביל לביקורים ההדדיים שמקיימים מנהיגי איראן וסוריה, קיימו בתקופה האחרונה משלחות צבאיות משני הצדדים מספר פגישות, בהן סוכם על פיתוח הקשרים הצבאיים בין המדינות ונחתם פרוטוקול לשיתוף פעולה הגנתי ביניהן. 

 

ב-19 ביולי 2007, ביקר נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד, בסוריה. על פי דיווחים בלתי רשמיים, הצטרפה אליו בביקורו משלחת צבאית רמת דרג בראשות שר ההגנה האיראני, מוצטפא מוחמד נג'אר, אשר כללה למעלה מעשרים קצינים מהמטכ"ל האיראני ומ'משמרות המהפכה'. המשלחת הגיעה במטוס הנשיאותי שנחת באזור צדדי בשדה התעופה בדמשק.[5] במהלך הביקור חתמו אחמדי-נז'אד ואסד על גילוי דעת שאישר מחדש את הברית האסטרטגית בין שתי המדינות. במסיבת עיתונאים משותפת שקיימו שני הנשיאים, אמר אחמדי-נז'אד כי "איראן וסוריה היו אחיות ובעלות ברית, כך הן בהווה, וכך יהיו בעתיד". לדבריו, "שתי המדינות ניצבות איתן כחזית מאוחדת נגד אויבי האזור".[6]

 

אל-שרק אל-אוסט: איראן תממן עבור סוריה עסקות נשק

ב-21 ביולי 2007 דיווח עלי נוריזאדה, כתב היומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", מפי מקור איראני שעקב אחר שיחותיו של אחמדי-נז'אד בדמשק, כי במהלך הביקור נחתם הסכם חשאי לשיתוף פעולה אסטרטגי כולל בין שתי המדינות, המכיל את הסעיפים הבאים:[7] 

 

  1. איראן תממן עסקות [רכש] של נשק רוסי, בלארוסי וצפון קוריאני עבור סוריה, כולל [הקצאת] מיליארד דולר לעסקת רכש של 400 טנקים רוסים מתקדמים מדגם T-72, 18 מטוסי מיג-31, שמונה מטוסי סוחוי-24 ומסוקים מדגם מי- 8.
  2. תוקם תשלובת [תעשייתית] לייצור טילים בעלי טווח בינוני בסוריה על ידי ארגון תעשיות האוויר והחלל האיראני.  
  3. יוקמו מפעלים לייצור משגרי טילים מדגם "נור", "ארש" ו"נאזעאת".
  4. הצבא הסורי יצויד במשוריינים [מדגם] "אל-ברקע" ובטנקים מדגם "ד'ו אל-פקאר" מתוצרת איראן.
  5. חיל הים הסורי יצויד בטילי C801 ו-C802 מתוצרת איראן, המהווים חיקוי של טילי קרקע-קרקע סיניים.
  6. קציני חיל הים והאוויר הסוריים יתאמנו באיראן.
  7. יוגש לסוריה סיוע טכנולוגי בתחום מחקרי הגרעין והנשק הכימי.

 

על פי דיווח זה, "התחייב אחמדי-נז'אד להמשיך לתמוך בעמדה הסורית [לגבי המשבר הפוליטי] בלבנון, לפעול כדי למנוע את כינוס ישיבת הפרלמנט הלבנוני לבחירת נשיא חדש [הצפויה להתקיים ב-25 בספטמבר 2007] ולהמשיך בחתירה להפלת הממשלה הלבנונית. בתמורה, תתחייב דמשק שלא להיכנס לתהליך שלום עם ישראל.[8]  [כן] הדגיש הנשיא האיראני כי ממשלתו לא תנהל משא ומתן על עתיד לבנון, ללא הסכמתה וברכתה של סוריה. בכל הנוגע לעיראק, הביעה סוריה נכונות רבה יותר לקיום קשרים עם ממשלת אל-מאלכי. [במקביל] הסכימו שתי המדינות להרחיב את  ההתנגדות מול ארצות הברית ושותפיה בעיראק, כדי לאלצם לסגת".[9]  

 

הדיווח ב"אל-שרק אל-אוסט" הוכחש ע"י איראן. כתגובה לו, פורסם ב-22 ביולי 2007 מאמר מערכת ביומון כיהאן, המזוהה עם המנהיג העליון ח'אמנאי, אשר טען כי "אל-שרק אל-אוסט הוא אחד ממגיניה העיקריים של המדיניות האמריקאית במזה"ת".[10]  גם יועצו הבכיר של אחמדי-נז'אד, מוג'תבא ת'מרה האשמי, הכחיש את הדיווח, ואמר ש"חיי הציונים לא יוארכו באמצעות הידיעות השקריות שהם מפיצים".[11]

 

יצוין כי כבר ב-16 ביוני 2006 – שבועות ספורים לפני מלחמת לבנון השנייה – פרסם נוריזאדה ידיעה ב"אל-שרק אל-אוסט" על הידוק היחסים הצבאיים בין סוריה לאיראן, כאשר דיווח על חתימת הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין המדינות. ההסכם נחתם בתום ביקור של משלחת קציני צבא ומודיעין סורים בראשות שר ההגנה הסורי, חסן תורכמאני, בטהראן, אשר נפגשה עם שר ההגנה נג'אר ועם הצמרת הביטחונית באיראן. במסגרת ההסכם, נקבע כי איראן תממן עבור סוריה עסקות רכש צבאיות עם רוסיה, סין ואוקראינה, ותאמן את אנשי חיל הים הסורי. סוריה, מצידה, תמשיך לאפשר מעבר סיוע צבאי איראני לחזבאללה בלבנון דרך שטחה. בנוסף, דווח כי שני השרים החליטו על הקמת ערוץ פתוח להתייעצות ולקשר בין המדינות בתחומי צבא וביטחון. בפגישה עם עיתונאים לאחר חתימת ההסכם, הצהיר תורכמאני כי איראן וסוריה "מהוות חזית משותפת נגד איומיה של ישראל" והדגיש כי "איראן רואה בביטחונה של סוריה את ביטחונה שלה".[12] בנוסף,  דיווח נוריזאדה בדצמבר 2006 על הקמת בסיס מיוחד בדמשק עבור כוחות 'משמרות המהפכה' האיראנים.[13]

 

איראן מעמידה את יכולותיה ההגנתיות לרשות סוריה

בביקור שערכה בדמשק ב- 10 במרץ 2007, קיימה משלחת איראנית ביטחונית רמת דרג, בראשות שר ההגנה נג'אר, פגישות עם הנשיא אסד, עם שר ההגנה הסורי, תורכמאני ועם הרמטכ"ל הסורי, עלי חביב, וסיירה במתקנים צבאיים ובמרכזי תעשייה סוריים. בביקור זה חתמו שרי ההגנה, נג'אר ותורכמאני, על פרוטוקול לשיתוף פעולה הגנתי בין שתי המדינות,[14] הכולל  "פיתוח וחיזוק הקשרים ההגנתיים והביטחוניים, שמירת הביטחון האזורי [על ידי מדינות האזור עצמן], ו[קיום תהליך] התייעצויות רציף, במטרה להבטיח את האינטרסים של שתי המדינות".[15]

 

במהלך הביקור, הצהיר נג'אר כי איראן מעמידה את כל יכולותיה ההגנתיות לרשות סוריה, וציין כי השיחות התמקדו בשיתוף פעולה בתחום ייצור הנשק ובחיזוק היכולות ההגנתיות של סוריה. מן העבר השני, מסר תורכמאני כי הדיונים עסקו "בהעברת ידע טכנולוגי לייצור נשק ובעריכת האימונים הדרושים, זאת לצד נושאים הקשורים לתחומים הצבאיים, ההגנתיים והמדיניים". הוא חזר על דברי עמיתו האיראני לפיהם "היכולות ההגנתיות של איראן עומדות גם לרשותה של סוריה". תורכמאני הוסיף כי "היחסים בין שתי המדינות הם אסטרטגיים, ולכן הן פועלות במטרה לפתח את שיתוף הפעולה בין שני הצבאות ולחזק את יכולתם ההגנתית, כדי לעמוד מול מזימותיהם של האויבים המציבים את האזור – ואת איראן וסוריה בפרט - על הכוונת".[16]

 

דברים ברוח דומה נאמרו גם בביקורו של שר החוץ האיראני, מנוצ'הר מותכי בדמשק, ביוני 2007. מותכי הצהיר כי במקרה של מתקפה צבאית מצד ארצות הברית או ישראל נגד סוריה, "תעמוד איראן לצד סוריה עם כל האפשרויות והיכולות שבידיה."[17] 

 

באפריל 2007, ערכה משלחת צבאית סורית רמת דרג, בראשות יחיא סולימאן, ראש המכללה להגנה לאומית, ביקור בן שבוע באיראן. בפגישתו עם סגן הרמטכ"ל האיראני, חסני סעדי, הדגיש סולימאן את הצורך להרחיב את שיתוף הפעולה הצבאי ההדדי בין שתי המדינות. כמו כן ערכה המשלחת הסורית דיונים עם מפקד משמרות המהפכה, יחיא רחים צפוי, ועם שר ההגנה נג'אר. במהלך שהותה, ביקרה המשלחת בבסיסי צבא איראנים, וצפתה ביכולות הצבאיות של משרד ההגנה האיראני.[18]

 

הידוק שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי

במקביל להידוק שיתוף הפעולה הביטחוני, פועלות איראן וסוריה לקידום יחסיהן גם במישור הכלכלי. מהתבטאויותיהם של מנהיגי שתי המדינות ניתן ללמוד על החשיבות שהם מייחסים לנושא זה והדבר בא לידי ביטוי בהצהרות של אחמדי-נז'אד טרם צאתו לדמשק ביולי 2007.[19] בפגישה שקיים עם ראש ממשלת סוריה, מחמד נאג'י עוטרי במרץ 2007, אמר אחמדי-נז'אד כי "איראן תומכת בהרחבת שיתוף הפעולה עם סוריה... בכל המישורים, ובין היתר בתעשייה, בחקלאות, במדע, בטכנולוגיה, ברפואה, ובאנרגיה".[20] במהלך אותו ביקור, חתמו עוטרי ויועצו הבכיר של אחמדי-נז'אד, פרויז דאודי, על הסכם שיתוף פעולה בין שתי המדינות. בהסכם כלולים 12 סעיפים והוא עוסק בתחומים שונים כגון חשמל, חקלאות, טכנולוגיות מודיעין, בינוי, שיכון וביוב. דאודי ציין כי "בכוונת איראן לקיים מסגרת [משותפת] הולמת לפעילות בתחום הנפט והגז... וברשותה טכנולוגיות חדישות ומשמעותיות, ביניהן... טכנולוגיה גרעינית למטרות שלום... והיא נוטה להעביר את הטכנולוגיות הללו לידידתה ואחותה, סוריה..."[21]

 

יש לציין כי כבר בפברואר 2006, במהלך המושב השמיני של הועדה העליונה הסורית-איראנית בדמשק, חתמו שתי המדינות על שורה ארוכה של מזכרי הבנה ושיתוף פעולה בתחומים רבים, בהם כלכלה, מסחר ותעשייה, תרבות ומדע, חקלאות, בריאות, תיירות, גז, נפט ואנרגיה, תקשורת ותעבורה.[22]  סחר החליפין בין שתי המדינות הגיע בשנה זו ל-200 מיליון דולר, לעומת 115 מיליון דולר בשנת 2005. עלייה נרשמה גם בהיקף הפרויקטים וההשקעות האיראניות בסוריה, אשר צפוי להגיע לשלושה מיליארד דולר בתוך שלוש שנים.[23]

 

לצד שיתוף הפעולה הכלכלי, מקדמות איראן וסוריה את יחסיהן גם במישור המדעי. במסגרת זו, ביקר בסוריה ביולי 2007 שר המדע, המחקר והטכנולוגיה האיראני, מוחמד זאהדי. במהלך ביקורו, הוא נפגש עם ראש ממשלת סוריה, נאג'י עוטרי, והשניים דנו בקידום שיתוף הפעולה המחקרי בין שתי המדינות ובהרחבת קשריהן בתחומי המדע והטכנולוגיה.[24] כמו כן, נפגש זאהדי עם נשיא אוניברסיטת דמשק, ד"ר ואא'ל מעלא, והביע את נכונותה של איראן לסייע לאוניברסיטת דמשק בכל תחומי המדע והטכנולוגיה.[25] בנוסף הכריז זאהדי בביקורו, על הקמת אוניברסיטה איראנית בסוריה שתהא שלוחה בינלאומית של אוניברסיטת תרבית-י מודרס האיראנית המתמחה במדעי החיים, ותעסיק מרצים ואנשי אקדמיה מאיראן ומסוריה.[26]      

 

הברית עם איראן בדיווחי העיתונות הסורית

בעיתונות הסורית פורסמו מספר מאמרים שהצביעו על החשיבות האסטרטגית של הברית הסורית-איראנית. להלן קטעים מתוכם:

 

בעל טור סורי: הברית בין סוריה לאיראן היא אילוץ אסטרטגי

איאד אל-ג'עפרי, בעל טור באתר האינטרנט Syria News, המקורב לחוגי השלטון הסוריים, טען במאמר שפורסם ב-22 ביולי 2007, כי פירוק הברית בין איראן לסוריה יגרום לשתי המדינות להפסיד את הקלפים החזקים שלהן, בדמות חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי: "מעת לעת מתמלאת העיתונות הערבית והלבנונית הנמנית על הציר המדיני הנגדי באזור, הציר המכונה 'מתון', בניתוחים [לגבי יחסי איראן וסוריה]. התיאורטיקנים של [ציר זה] מרבים להצביע על סימנים לפילוג סורי-איראני, ולא פעם [מציגים] נתונים המעידים על התרופפות היחסים בין שתי בעלות הברית... [לעומתם], מומחי ועדת בייקר [המילטון] מבינים כי הברית בין דמשק לטהראן היא ברית אסטרטגית, ולא טקטית כפי שמתארים אותה חלק מהמשקיפים. אין זו ברית אסטרטגית מפני שדמשק וטהראן - או אחת מהן – רוצות שתהא אסטרטגית, אלא מפני שהן נאלצות לעשותה כזו.

 

[נשאלת השאלה] מה הן הסיבות שמאלצות את איראן וסוריה לקיים ברית אסטרטגית? [התשובה היא כי] השימוש בקלפים החזקים שלהן וחיזוק השפעתן כרוכים [ביצירת] הבנה ההדדית בין שתיהן. [לדוגמא], אף אחד משני הצדדים לא יכול להצליח ליצור יציבות בעיראק ללא תאום ושיתוף פעולה עם [הצד] האחר. כמו כן, פרישה של אחד משני הצדדים מהברית עם [הצד] האחר, תחליש את התועלת והאפקטיביות של קלפים חזקים משותפים כגון חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי. כפי שסוריה משמשת עורק דרכו עוברים כל מרכיבי התמיכה של איראן בכוחות הנזכרים לעיל, כך איראן משמשת מקור סיוע ראשי בכסף ובנשק עבור כוחות אלה.

 

אם סוריה תפרוש מהברית עם טהראן, אין ספק שהיא תאבד את [קלף] החזבאללה, כמו גם מרכיבים מהותיים מהסיוע לחמאס, הבאים לידי ביטוי בכסף ונשק. [בדומה לכך], אם איראן תפרוש מהברית עם דמשק, הרי שהיא תפסיד את העורק הראשי דרכו עובר הסיוע הלוגיסטי, הכספי והצבאי האיראני לחזבאללה, לחמאס ולג'האד האסלאמי. דהיינו, החלטה של אחד משני הצדדים, סוריה או איראן, להיפרד מהצד האחר, פירושה הפסד של מרבית הקלפים החזקים של שני הצדדים גם יחד, מה שיחליש את הכלים העומדים לרשותם במשא ומתן עם המערב. נראה כי דמשק וטהראן מבינות זאת היטב, ונראה כי גם האמריקאים, האירופאים והישראלים החלו להפנים את הדבר, אך טרם ויתרו על הניסיונות לפרק את הקשר בין דמשק לטהראן".[27]

 

יומון ממסדי: הברית הסורית-איראנית תנהיג את השלב הבא באזור 

מיח'אא'יל עוץ', בעל טור לבנוני הכותב בקביעות ביומון הסורי הממסדי, "אל-ת'ורה", כתב ב-2 במרץ 2007 בעקבות ביקורו של נשיא סוריה באיראן: "לזכות הברית הסורית-איראנית ניתן לזקוף [את העובדה] שהתמידה בקו ההתנגדות והעימות מול התכניות המערביות, חרף מעידתו של העולם והסכמתו - על יבשותיו ואומותיו - לשלטון היחיד האמריקאי, וחרף קבלת ההגמוניה של וושינגטון על העולם ועל התפתחויות החלות בו. משך חמש עשרה שנים מאז קריסת האיחוד הסובייטי, לא היה בעולם גורם שיכול היה לומר לאמריקה 'לא'... למעט הברית הסורית-איראנית, כוחותיה ובריתותיה...

 

בביקור [של נשיא סוריה באיראן] ובתוצאותיו [ניתן למצוא] אמירות, הבנות ונתונים המצביעים על כך שסוריה ואיראן מבינות מה השיגה הברית האסטרטגית ארוכת [השנים] ביניהן, ועל כך שהנהגתן של שתי המדינות... החליטה באופן מודע להיות הכוח המשפיע ביותר על שטף האירועים ועל עיצוב עתידם. סוריה ואיראן יודעות מקרוב מהו גודל המשבר בו נתונה ארצות הברית באפגניסטאן, עיראק, לבנון ופלסטין, כמו גם בסביבה האזורית ונוכח השינויים במאזני [הכוח] בזירה הבינלאומית. הן מכירות [את המשבר של ארצות הברית] כפי שבעל מלאכה מכיר את מלאכתו וכפי שחקלאי מכיר את פרי עמלו, שהרי הברית [הסורית-איראנית] הייתה מקור כל השינויים והתמורות, כפי שהודו כולם, כולל הממסד השלטוני [בארה"ב], בהסתמך על מה שהופיע בהמלצות דו"ח בייקר-המילטון...

 

סוריה ואיראן יודעות כי האזור מתקדם במרץ אל עבר שלב עליו נאמר שהוא שלב של ואקום, לאחר נסיגת התכנית המערבית, אך הן גמרו אומר לנהל את שלב הואקום. יש ביכולתן לעשות זאת ולמלאו  בהתאם לאינטרס של הערבים והמוסלמים ולשים קץ לעשורים של שלטון אימפריאליסטי באזור... סוריה ואיראן יודעות היטב כי אומות האזור ועמיו ראויים יותר ובעלי יכולת רבה יותר לנהל את ענייניהם [מכל גורם אחר], וכי הם נמצאים בשלב בו יש ביכולתם לשאת בנטל ובתפקידים ההיסטוריים. אין להם כל צורך במדינות אחרות שיכנסו לנעליהן של מדינות [המערב] ששליטתן באזור מצויה במשבר ובנסיגה...

 

הברית הסורית-איראנית, אשר ניצחה בקרב על הכשלת התכנית האמריקאית והתכניות של המערב, ערוכה להנהיג את השלב הבא, שיתאפיין הלכה למעשה בברית זו ובתפקידה ויהיה שלב השייך לערבים ולמוסלמים באופן מובהק [ולא יושפע על ידי גורמים חיצוניים כפי שהיה עד כה]".[28]

 

 


[1]  כיהאן, (איראן), 19.2.2007.

[2]  אירנא (איראן), 19.7.07

[3]  טהראן טיימס, (איראן), 18.2.07.

[4]  תשרין (סוריה), 12.2.07.

[5] סוכנות הידיעות אל- מרכזיה (לבנון), 23.7.07.

[6]  מהר, (איראן), 20.7.07.

[7]  יש לציין כי על פי דיווחו של עלי נוריזאדה כולל ההסכם החדש ביו טהראן לדמשק – בנוסף לסעיפים החשאיים – גם היבטים גלויים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, התיירות והטכנולוגיה. 

[8]  דברים ברוח דומה השמיע אכרם שהיב, חבר סיעת "המפגש הדמוקרטי" בפרלמנט הלבנוני בראשה עומד וליד ג'ונבלאט, אשר טען כי אחמדי-נז'אד העניק לסוריה, בעת ביקורו בדמשק, חופש פעולה בנושא הלבנוני, וזאת בתנאי שלא תפגע במרקם היחסים בין הסונים לשיעים במדינה. אל-חיאת (לונדון), 4.8.2007. 

[9]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.7.2007; יצוין כי בדצמבר 2006 כתב נוריזאדה בבלוג שלו כי איראן וסוריה מקיימות מפגשים ושיתוף פעולה עם סעד בן לאדן, בנו של מנהיג אל-קאעדה, אוסאמה בן לאדן. http://www.nourizadeh.com/archives/002463.php  22.12.06.

[10]  כיהאן, (איראן), 22.7.2007.

[11]  אירנא, (איראן), 22.7.07.

[12] אל- שרק אל- אוסט (לונדון), 16.6.06.

 [13]הבלוג של עלי רזא נוריזאדה, 22.12.06. http://www.nourizadeh.com/archives/002463.php

[14]  תשרין (סוריה), 13.3.07.

[15]  אירנא, (איראן), 12.3.07.

[16]  אל-נהאר (לבנון), 11.3.07.

[17]  אל-ספיר (לבנון), 2.6.07

[18]  אירנא, (איראן), 21.4.07.

[19]  אירנא (איראן), 19.7.07

[20]  ג'ומהורי-י אסלאמי, (איראן), 19.3.07.

[21]  מהר, (איראן), 15.3.07.

[22] אל-ת'ורה (סוריה), 18.3.07.

[23] אל-ת'ורה (סוריה), 19.7.07.

[24]  אירנא (איראן), 10.7.2007.

[25]  סאנא (סוריה), 10.7.2007.

[28]  אל-ת'ורה (סוריה), 2.3.07.

תגיות