כללי

 

תגובות בעיתונות הסעודית על מעצרם של שבעה תאי טרור בסעודיה

לאחרונה עצרו שלטונות סעודיה שבעה תאי טרור שפעלו בתוך המדינה ואשר הסתייעו בגורמים מחוץ לה כדי להקים בסיסי אימונים בחו"ל במטרה לבצע פיגועים בסעודיה.[1] גל המעצרים עורר ביקורת מצד בכירים ובעלי טורים סעודיים על הכשל בטיפול בבעיית הקיצוניות והטרור במדינה. לצד הביקורות, הועלו גם המלצות לטיפול בבעיות אלה. מסמך זה יסקור חלק מהביקורות ומן ההמלצות שהועלו לטיפול בנושא.  

 

שר הפנים הסעודי על חולשת הטיפול בטרור במישור הרעיוני

שר הפנים הסעודי, הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז, מתח ביקורת על רמת הטיפול הנמוכה בקיצוניות במישור האידיאולוגי. בראיון ליומון "אל-חיאת" אמר כי הוא "אינו שבע רצון מרמת הפעילות [בתחומים] האידיאולוגי, החברתי, המדעי, החינוכי והתקשורתי, בהתמודדות עם כוונות הקבוצה התועה ובחשיפת תכניותיה, שמטרותיה להביא למלחמת אחים ולהרוס את המדינה ואת משאביה הלאומיים". לדבריו, הטיפול האידיאולוגי [בטרור] עדיין "חלש" ו"איננו שווה ערך למאמץ הביטחוני".[2]   

ביקורת דומה השמיע בעל הטור ממדוח אל-מוהיני במאמר באתר האינטרנט של ערוץ "אל-ערביה": "ההודעה האחרונה של משרד הפנים הסעודי שחשפה שבעה תאים שהתכוננו לבצע פעולות אלימות נרחבות, חשפה מצד אחר גם את רפיון הטיפול בבעיית הקיצוניות והטרור [במישור] האידיאולוגי. מההתחלה היה ברור שהתפיסה עליה הושתתה התכנית ללוחמה בטרור ובקיצוניות מבחינה אידיאולוגית הייתה משובשת, שצעדיה היו מבולבלים ושהיא פעלה ללא מטרות.

 

אחת הטעויות הגדולות החושפת את הדרך התועה שבה התייחסה [התכנית למאבק בטרור] לבעיית הקיצוניות והטרור, היא הרחקת הילדים והמתבגרים ממעגל המלחמה האידיאולוגית [בטרור]. מלכתחילה, התייחס הטיפול האידיאולוגי לטרור ולקיצוניות כאילו הוא עניין למבוגרים [בלבד], ואילו המתבגרים והקטנים לא מעורבים בו... הדבר החשוב בפועל הוא הרחקת המבוגרים ולא הקטנים, כדי שדעותיהם לא יעברו למתבגרים. אך למרבה הצער, כל ניסיון רציני להגן על הילדים ועל המתבגרים מפני אימוץ רעיונות שידרבנו אותם לקיצוניות ולטרור הוא לא [רק] כושל, אלא [כלל] לא קיים...".[3]

 

ועדות הייעוץ נכשלו

בעלי טורים אחרים מתחו ביקורת על פעילותן הכושלת של ועדות הייעוץ הפועלות מטעם משרד הפנים הסעודי בבתי הכלא, במטרה להחזיר את העצורים הביטחוניים מתפיסותיהם הקיצוניות.[4] בעל הטור ח'אלד אל-ע'נאמי כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-וטן": "... מאז שהופיעו ועדות הייעוץ, הן משווקות לנו בשורות בזו אחר זו על ניצחונותיהן העשויים מנייר. [הוועדות] דיווחו כי בעיית הטרור חוסלה ב-80%, ואינני יודע מהיכן הגיע נתון זה. [כמו כן, הן] דיווחו כי הצעירים התועים חזרו בתשובה ועזבו את [הדעות הקיצוניות] בהן החזיקו. אולם, אנו רואים אחדים מביניהם ששבו והצטרפו לדרך המוות פעם נוספת תקופה קצרה בלבד לאחר שחרורם.

 

ועדות הייעוץ... אכן נכשלו כישלון חרוץ במשימה שהוטלה עליהן, הן לא מילאו את חובתן לחלץ את הצעירים מציפורני הטרור, ולא הצליחו להפריך את טענות הטרוריסטים ולחסל אותן לגמרי. שאם לא כן, לא היינו רואים את המתנדבים החדשים מקרב הצעירים רצים מאחורי תועמלני ה'ביעה' [שבועת אמונים][5], ומאחורי אלו המתיימרים להיות מהדי [משיח] וכל חולי הנפש האלה המשוטטים לאורכו ולרוחבו של עולמנו האסלאמי, ממרוקו ועד תימן. חלקם מסתננים לשטח הכעבה ברמדאן כדי לפתות את הצעירים הפוחזים והמתלהבים... באמצעות דיבורים על סוף העולם המתקרב, על נחיצות הג'יאהד... על תכפיר...

השיח על ההתאבדות ונטישת החיים היומיומיים המדאיגים לטובת גן עדן ובחורות יפות מפתים מאוד את הצעירים, בניגוד למה שמציגים בפניהם חברי ועדות הייעוץ שאינם נותנים להם שום דבר משמעותי".[6]

דברים ברוח דומה כתב בעל הטור מוחמד אל-עת'ים ביומון "אל-וטן": "... [ועדות] הייעוץ והקריאה לדבוק [בקמפיין] אל-סכינה[7]  אינן מועילות לבעיית התפשטות מדגרת [הקיצוניות]. יש לחסום את פתחיה ולחשוף את המאורות שלה.

 

מוזר שחלק ממדגרות אלה גלוי לעין, אך אסור לדבר עליהן בגלוי, משום שהן קשורות להטפה טובה להאמין באסלאם ובמאמינים הישרים הממונים על אותה הטפה כמו אגודות הצדקה... האגודות לשינון הקוראן... מקומות מפגשם של תלמידי חכמי הדת והמטיפים הנעלים הידועים בחברה, שאינם קשורים לקבוצה [תועה] זו. כל אלה מקומות ל[עשיית] טוב במסורת האסלאמית הסעודית, אולם יש מי שמוצא באפיקיה דרך להסתתר, [לקבל] מימון [לצרכי טרור] ולפעול בחשאיות נתעבת נגד התושבים והמולדת".[8]  

 

עלינו לדעת שהטרור נובע מתוכנו

חבר מועצת השורא והיועץ המשפטי במשרד המשפטים, השיח' עבד אל-מוחסן אל-עביכאן, אמר כי יש לחסל את מקורות הטרור שהם קיצוניות ותכפיר. לדבריו, "יש הסוברים כי הטרור הוא רק פיגועים, אך הם טועים, שכן יש מקורות לטרור והם תכפיר וקיצוניות. הקיצונים קיימים בשפע... ויש בינינו מספר לא קטן של קיצונים שעושים תכפיר. [כמו כן], יש ספרים הנמכרים בסעודיה ואשר קוראים לטרור ולתכפיר. גם אם הם לא מורים במפורש לבצע מעשה טרור, הם מעודדים אותו על-ידי תכפיר וקיצוניות."[9]

 

בעל הטור עבדאללה אל-מטירי טען במאמר ביומון הסעודי "אל-וטן" כי הסיבות לטרור נובעות מבעיות בתוך סעודיה: "השקר הגדול ביותר שהתפשט [בסעודיה] הוא שהחשיבה התכפירית והטרוריסטית באה מבחוץ. כל עוד נחזור על ביטויים אלה, נישאר כמי שנושא עקרב בכיסו ואינו מודה שהוא שם. [העקרב] עוקץ אותו מידי פעם, אחר-כך הולך לעקוץ בחוץ, נכנע לכמה רגעים, ואז שב ועוקץ אותו מחדש, עד שהוא מחסל אותו. הצעד הראשון לטיפול במחלה זו הוא להודות שהעקרב שלנו הוא מתוכנו, לא רק בגופו אלא גם בארס שלו. כמו כן, עלינו להודות שאנו גם כן חלק מהטעות. הטרור הוא מבפנים, כיחידים וכאידיאולוגיה, והוא מעשה הכישוף שלנו שהתקומם נגדנו".

עוד כתב אל-מטירי: "במסגרת אירועי מכללת אל-ימאמה, ראיתי צעירים רבים שברור שהם מוכנים להיות הקאדרים הבאים של הטרור ולעשות כל דבר כדי לרצות את מנהיגיהם.[10] צעירים אלו לא היו תוצאה של מחנות המוג'אהידון באפגניסטן או בצ'צ'ניה, אלא הם היו תוצאה מבפנים ובתקופה בה הכה הטרור בסעודיה בכמה מקומות".[11] 

נחוצה רפורמה במערכת החינוכית והדתית

אחדים מבעלי הטורים קראו לערוך רפורמות במערכת החינוך ובמוסדות הדת המעודדים לדבריהם את הקיצוניות. בעל הטור עבדאללה בן בג'אד אל-עתיבי כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-ריאץ'": "יש בחברה שלנו שיח שלם המצמיח שנאה בכל מקום בו הוא נמצא... ישנם מורים בבתי הספר ודרשנים במסגדים, מטיפים ופוסקי הלכה, שאינם עושים דבר חוץ מלהפיץ שנאה ותכפיר בחברה. אלה צריכים לעמוד לדין על מעשיהם היוצרים את הבסיס לטרור.

 

בחברה שלנו תעשיית השנאה נעשית בפומבי, ומובילים אותה אנשים המוכרים בשמותיהם ובפעולותיהם הנעשות בגלוי. הם מפרסמים פסקי הלכה [המתירים] תכפיר מבלי לקחת בחשבון [את דעותיהם של] מספר מנהיגים לאומיים בולטים בתחום המחשבה והמדיניות, וחותמים עליהם את שמם בגלוי. הם ממלאים את לב הצעירים, שהולכים בעקבותיהם ללא הכרה, באיבה ובשנאה כלפי רבים ממוסדות החברה האזרחית...

 

החובה ההכרחית ביותר היא להפעיל בדחיפות את תהליכי הרפורמה הדתית במסגדים, בתכניות הלימוד, בבחירת המורים ובמוסדות הדת והצדקה. יש להפעיל [תהליך זה] במהירות של תכנית חירום, לא יועילו דחיות ואסור שיהיו מחלוקות ועיכובים. זאת, אם אנו באמת מעוניינים לשמור על מדינתנו, על עצמנו ועל החברה שלנו מהרשע של השטנים החדשים האלה".[12]

 

ביקורת נוספת על המוסד החינוכי והדתי בסעודיה השמיע טארק אל-חומיד, עורך היומון הבינערבי "אל-שרק אל-אוסט": "לא די בכך שהורה ישמור על ילדיו רק מפני סמים וגניבות. [הוא חייב לשמור עליהם] גם מפני סטייה אידיאולוגית... לא די לשלוח אותם לבתי הספר. כמה הורים כבר הגישו תלונה נגד מורה? כמה מאיתנו הגישו תלונה כשהרגשנו שדרשת יום השישי דומה לערוץ 'אל-ג'זירה'?...

כאשר חזרתי [לסעודיה] מוושינגטון… רשמתי את ילדיי לבית ספר בינלאומי בג'דה, כדי שלא יושפעו מהמעבר מתכנית לימודים אחת לאחרת. בתי שאלה אותי: 'האם נכון שמוצאם של היהודים הוא מהקופים?'. השבתי לה: 'מי אמר [לך] זאת?'. אמרה: 'המורה'... ומדובר בבית ספר לא ממשלתי ואפילו פרטי, שתכנית הלימודים בו בינלאומית, המורות אינן סעודיות ומלמדות באנגלית...

 

במקרה אחר אדם שביקש מאמאם עזרה לשכנע את בנו שלא ייסע לעיראק, הופתע לגלות שהאמאם עצמו הוא ששכנע את בנו לנסוע לעיראק ולא דיווח לשלטונות. היכן אחריות התושבים כלפי ילדיהם?... מדוע אנו נגררים אחרי מי שמפיץ שנאה נגד עמים אחרים?... מדוע מלכתחילה מסתכלים על פיתוח החינוך כעל התמערבות?... מדוע כל מי שמפרש עניינים באופן רציונאלי מואשם כאויב הדת, אך איש אינו מונע מאדם לקיים את מצוות הדת? מי העניק לך את הזכות לעשות תכפיר נגד אדם אחד ולהציג אדם אחר כטהור? עד מתי נכחיש את הדברים [ונאשים] את 'האחר'?... אנו עדים לטרור הסוער בעולם ואנו יודעים מי האחראים לו...".[13]      

 

בעל הטור פהד בן סלימאן אל-שקיראן כתב מאמר ביומון הסעודי "אל-יום" תחת הכותרת: "הכיתה איננה משחק ביד המורה". במאמר סיפר אל-שקיראן על תלמיד שסיפר לאביו כי מורהו אמר לו שעליו להיות מוג'אהד ולהילחם בכופרים כל אימת שיוכל. על רקע סיפור זה, מתח אל-שקיראן ביקורת על כך שמורים רבים מנצלים את זמן ההוראה ללימוד רעיונות קיצוניים. לדבריו, "מורים רבים זקוקים להכשרה מחדש בכל התחומים וליצירת תדמית חדשה שתתחיל מאפס... לפיכך [יש] להקים מרכז גדול מאוד שימלא תפקיד של הכשרה מלאה של המורה המעורב עם ילדינו במשך שעות ארוכות...".[14]

 

יש להקים 'מרכז לאומי למיגור הטרור'

בעל הטור ד"ר נאצר אל-חג'ילאן, חבר סגל ההוראה באוניברסיטת המלך סעוד, הציע לפתוח בתכנית לאומית ללוחמה בטרור כדי לטפל בבעיית הקיצוניות בסעודיה. במאמר ביומון הסעודי "אל-ריאץ'" כתב אל-חג'ילאן: "צריך לחשוב באופן פרקטי על קביעת תוכניות לאומיות קצרות וארוכות טווח להתמודד עם הטרור כדי להילחם בו ולחסלו ככל שניתן. אחת התוכניות החשובות והמועילות ביותר היא הקמת 'מרכז לאומי למיגור הטרור', שתהיה לו סמכות עליונה ושיהיה אחראי למלא משימות הקשורות בלימוד, במחקר, בכתיבת תוכניות ובמעקב אחר יישום העבודה והערכתה.

אחד הכיוונים הבולטים שמרכז זה יכול לקחת על עצמו הוא בחינת המציאות וחשיפת הגורמים המזינים את הטרור... לאחר מכן, [יש] להכין תכנית עבודה שתסתמך על נתונים מציאותיים הלקוחים מהשטח ולא על סתם השערות. למשל, יש ביקורת רחבה על מערכת החינוך אצלנו, ומשערים כי [התכנים של] תכניות הלימוד מחנכים את התלמידים לחשוב בצורה מונוליטית ויש בהם קריאה לא ישירה לחשוב בצורה קיצונית או להתווכח בחריפות...        

 

'המרכז הלאומי למיגור הטרור' יוכל להרכיב קבוצות של מחקר מדעי, כדי לחשוף את מצב החינוך מבחינת תכניות לימוד, מורים, דרכי הוראה, פעילויות ושאר השפעות שיש להן קשר לתלמידים. [כמו כן, יכול מרכז זה] לבדוק את מידת אמיתותן של ההנחות הקשורות לחינוך. באמצעות התוצאות המדעיות... ניתן יהיה לקבוע תכנית לימודים חדשה, כדי להעלות את החינוך לרמה טובה יותר...".[15]