כללי

ביקורת במצרים: הסדרה "המלכה קליאופטרה" של נטפליקס היא זיוף של ההיסטוריה המצרית

 

סערה תקשורתית התחוללה לאחרונה במצרים בעקבות ליהוקה של אדל ג'יימס, שחקנית שחורה, לתפקיד המלכה קליאופטרה בסדרת הדוקו-דרמה החדשה של חברת נטפליקס "המלכה קליאופטרה". הסדרה שתעלה לשידור במהלך חודש מאי מציגה את קורותיה של קליאופטרה השביעית משושלת תלמיי ששלטה במצרים בשנים 30-51 לפני הספירה.

 

גורמים רשמיים במצרים ובראשם משרד התיירות והעתיקות האשימו את הפקת הסדרה ב"זיוף ההיסטוריה" על ידי הצגת  קליאופטרה כשחומת עור ובעלת תווי פנים אפריקאים, על אף היותה מקדונית “בהירת עור ובעלת תווי פנים הלניסטיים”. כמה חברי פרלמנט במצרים קראו לגורמים הנוגעים בדבר "להתמודד לאלתר עם הקמפיינים של זיוף העובדות".[1] בנוסף גולשים מצרים שמתנגדים לשידור הסדרה הפיצו עצומה באינטרנט עליה חתמו יותר         מ-80 אלף בני אדם, בתביעה שלא לשדרה.[2] כמו כן, ערוץ הדוקו של החברה המאוחדת לשירותי פרסום במצרים United Media Services, אחת החברות הגדולות לתקשורת במצרים הודיע כי החל בהפקת סרט תיעודי משלו על המלכה קליאופטרה השביעית וכי במסגרת זו נערכות כעת פגישות עבודה עם מומחים להיסטוריה, לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה על מנת לבצע מחקר מעמיק ומדויק בנושא הסרט. היומון אל-ערבי אל-ג'דיד דיווח כי הרעיון עלה לבקשתם של גורמים בכירים במצרים.[3]

 

הזעם והביקורת על הסרט מצאו ביטוי במאמריהם של כותבים ובעלי טורים בעיתונות המצרית, שטענו גם הם כי הצגתה של קליאופטרה כבעלת עור כהה מזייפת עובדות בהיסטוריה המצרית וקראו לתבוע את רשת נטפליקס ולהפיץ סרטים ומחקרים המציגים את העובדות אודותיה. אחד העיתונאים אף פרסם מאמר אנטישמי שבו האשים את היהודים, שלדבריו שולטים בתקשורת העולמית, בעיוות ההיסטורי בסדרה, כפי שלדעתו עשו גם בסרטים אחרים בעבר.

 

מנגד, נשמעו גם קולות אחרים של כותבים שתהו לפשר הביקורת על הסדרה המתבססת על הקדימונים לה בלבד. לדבריהם, אין צורך להתעקש על פרט שולי כמו צבע עורה של השחקנית ועל מצרים דווקא למנף את הסדרה לטובת קידום התיירות במצרים.

 

דוח זה יציג את ההתבטאויות של גורמים רשמיים במצרים ותרגומים ממאמרים שנכתבו בנושא.

 

משרד התיירות והעתיקות במצרים: קליאופטרה הייתה בהירת עור

בהודעה רשמית מטעם משרד התיירות והעתיקות של מצרים נמסר כי מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות הכפופה למשרד, ד"ר מצטפא וזירי אמר כי "המראה הזה של הגיבורה [קליאופטרה] הוא זיוף של ההיסטוריה המצרית ועיוות היסטורי מובהק, במיוחד לאור העובדה שזו מוגדרת סדרת דוקו ולא סדרת דרמה". לדבריו, מפיקי הסדרה היו צריכים להתבסס על העובדות ההיסטוריות ולהיעזר במומחים לארכיאולוגיה ולאנתרופולוגיה. עוד אמר כי ישנן עתיקות רבות שקשורות למלכה קליאופטרה – פסלים וציורים שלה על מטבעות שמוכיחים את המראה ואת תווי הפנים האמיתיים שלה - וכולם מעידים על תווי הפנים ההלניסטיים (יווניים) של המלכה קליאופטרה ובכלל זאת העור הבהיר, האף המשוך והשפתיים העדינות שלה". הוא העריך כי "ההתנגדות לשידור הסדרה עוד בטרם שודרה נובעת מתוך רצון להגן על... פרק חשוב בהיסטוריה של מצרים העתיקה, ואין לזה שום קשר לגזענות על רקע אתני..."

 

בהודעת משרד התיירות והעתיקות צוטטו בכירים נוספים מתחום העתיקות בהם גם ד"ר נאצר מכאוי, ראש מחלקת העתיקות המצריות בפקולטה לארכיאולוגיה באוניברסיטת קהיר שאמר כי דמותה של קליאופטרה כפי שהיא מוצגת בסדרה "מנוגדת לעובדות ההיסטוריות הבסיסיות ביותר" ולכתוב בספרים על ההיסטוריה הרומית במצרים בתקופתה של קליאופטרה בהם נאמר כי היא הייתה בהירת עור וממוצא מקדוני טהור.

 

ד"ר סאמיה אל-מירר'ני, לשעבר מנכ"לית מרכז המחקרים ושימור העתיקות במועצה העליונה לעתיקות, טענה כי ממחקרים אנתרופולוגיים וביולוגיים ובדיקות DNA שנערכו למומיות המצריות עולה כי למצרים לא היו תווי פנים אפריקאים.[4] ד"ר קתלין  מרטינס, ארכיאולוגית החופרת במקום הפולחן תפוריסיס באלכסנדריה טענה כי הפסלים והמטבעות שנותרו מאותה תקופה מוכיחים ללא שום ספק כי מוצאה של המלכה קליאופטרה הוא מקדוני ותווי פניה הלניסטיים[5].

 

להודעת משרד התיירות צורפו תמונות של מטבעות ופסלים שמציגים את דמותה של קליאופטרה[6]

      

 

 

חוקר העתיקות המצרי ד"ר זאהי חואס הדגיש גם הוא כי המלכה קליאופטרה לא הייתה שחורה אלא ממוצא יווני כפי שעולה מדמותה בפסלים שלה ושל אביה ואחיה. לדבריו, אין כל הוכחה לכך שהייתה בעלת עור שחור.[7]

 

כותבים מצרים: אסור לנו לשתוק על זיוף ההיסטוריה

כאמור, הביקורת על ליהוקה של שחקנית שחורה לתפקיד המלכה קליאופטרה בסדרה מצאה ביטוי גם בקרב כותבי מאמרים בעיתונות המצרית שטענו כי אסור למצרים לשתוק על כך והציעו דרכים שונות להתמודד עם המצב.

 

בכיר בתחום העתיקות: עלינו להפיק סרטים שיענו על כל שקרי הסדרה לגבי קליאופטרה

מנהל מוזיאון העתיקות בספריית אלכסנדריה, ד"ר חוסיין עבד אל-בציר קרא להגן על התרבות המצרית ולהקדים ולהפיק סרטים בכל השפות לגבי מצרים העתיקה על מנת להגיב למה שכינה "הטענות הכוזבות" אודותיה. כך כתב: "...בקרוב ישודר סרט [כך במקור] שעוין את התרבות המצרית ומסלף אותה, אשר מציג את קליאופטרה שחומת עור, בניגוד לאמת. כתגובה לסרט הזה, עלינו להפיק סרט שבו נשיב על טענות הכזב הללו אודות המלכה קליאופטרה... על כל הנוגעים בדבר במצרים [העוסקים] במורשת, עתיקות, היסטוריה וקולנוע להגיב באופן הולם שמבהיר את האמת. התגובה צריכה להיות סרט כנגד סרט, מאמר כנגד מאמר. עלינו לפרסם את הסרט הזה או את המאמר הזה בכל השפות ובכל האמצעים בעולם כולו... עלינו להקדים ולהפיק סרטים בכל השפות אודות מצרים העתיקה, ומלכיה ומלכותיה הבולטים ואודות הסוגיות שמעסיקות את האנשים בעולם הנוגעות למצרים העתיקה. עלינו להיות ערוכים ולהגיב באמצעות היצירות ההיסטוריות והארכיאולוגיות הנכונות הללו...

 

שתקנו די על גניבה, סילוף וזיוף של התרבות המצרית העתיקה ו[ושל קורותיהם] מלכיה ומלכותיה המפורסמים ביותר. היכונו להגן על תרבותכם המצרית העתיקה ועל כל מה שנוגע לה, כדי שלא נופתע ביום מן הימים, שאינו רחוק, ונגלה כי תרבותנו המצרית המפוארת נגזלה מבין ידינו מבלי שנדע".[8]

 

עיתונאי מצרי: ההיסטוריה של מצרים אדירה ובסדרה נעשה זיוף שלה

בדומה לכך גם אחמד אבראהים אל-שריף, בעל טור ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע, טען כי ההתנגדות לסדרה נעוצה בזיוף ההיסטוריה וקרא למצרים להפיץ בעצמם ברחבי העולם מחקרים ומידע בנוגע למורשת ולהיסטוריה המצרית. כך כתב: "הסיבה להתנגדות לסדרה קליאופטרה ברורה ופשוטה והיא זיוף ההיסטוריה. אסור, משום סיבה שהיא, שאחרים יציגו אותנו מנקודת ראותם ועל פי האג'נדה שלהם. כדי שנבין את המשבר בצורה פשוטה, הבה נדמיין כי אנו צופים בסרט שמציג את [שחקן הכדורגל] פלה כשחקן לבן עור, או את כריסטיאנו רונאלדו כשחקן שחור-עור. אינני נגד לבן או שחור, אך אני נגד זיוף ההיסטוריה, והצגת הדברים שלא כהווייתם. 

כן, ההיסטוריה של מצרים אדירה, אטרקטיבית ושופעת תרבות. אנו שומריה של תרבות זו, ותפקידנו לשוב ולגלותה תמיד מחדש באמצעות כל האומנויות: כתיבה, משחק, שירה, ציור ועוד. רק אם נציג חומרים אותנטיים נוכל להתמודד עם 'האחרים'. במילים פשוטות: למה שלא נציג בעצמנו סרטים תיעודיים בינלאומיים על קליאופטרה, רעמסס, תות ענך אמון ואחמס, וכך נעמיד את ההיסטוריה על דיוקה.

מדוע שכתבי העת התרבותיים שלנו לא יפרסמו סיכומים של מחקרים מדעיים הקשורים לאגיפטולוגיה [מדע העוסק בחקר מצרים העתיקה], יתרגמו אותם לשפות בינלאומית ויפרסמו אותם בכתבי עת בינלאומיים? מדוע לא נרים את קרנם של המחקרים הזרים שנוהגים בצדק עם תרבותנו? מדוע איננו מעסיקים את העולם במורשת ובתרבות שלנו, במקום שהעולם יעסיק אותנו בתעתועי הדמיון החולניים שלו?"[9]

 

כותב מצרי בכיר: יש לתבוע את יוצרי הסדרה בארה"ב

מוחמד אמין, כותב מצרי בכיר ביומון אל-מצרי אל-יום קרא בטורו, לתבוע את יוצרי הסדרה בארה"ב באשמת זיוף ההיסטוריה המצרית. הוא כתב: "השאלה כעת היא: האם ננקוט אמצעים משפטיים נגד הפלטפורמה הבינלאומית, [קרי: נטפליקס] לא באמצעות איסור שידור [הסדרה] במצרים, אלא באמצעות [הגשת] תביעה נגדה בארה"ב, על פי חוקיה? או שניכנע לרוח עד שהמשבר יעבור? אם נגיש תביעה, [ניצחוננו בה] מובטח מפני שזוהי לא תביעה נגד חופש הביטוי והבעת הדעה אלא נגד השוד התרבותי והזיוף של התרבות המצרית!".[10]

 

עיתונאי מצרי: היהודים ששולטים בתקשורת העולמית אחראים לעיוות ההיסטורי בסדרה על קליאופטרה

העיתונאי המצרי הבכיר, רפעת רשאד, האשים במאמר בטורו ביומון המצרי אל-וטן את היהודים באחריות לעיוות ההיסטורי בסדרה על קליאופטרה. הוא טען כי היהודים שולטים בתקשורת ומשתמשים בה כדי לקדם את התיאוריות והאג'נדות שלהם וכי הסדרה על קליאופטרה לא תהיה האחרונה. כך כתב: "היהודים המציאו את התעמולה, את ההסברה ואת ההשפעה הפסיכולוגית של הכלים השטניים הללו שבאמצעותם ניתן לשלוט במוחותיהם של האנשים ולהפוך את העמים לכלי בידיהם. היהודים ניצלו את התעמולה הלא ישירה לצורך הקמת מדינתם על אדמת פלסטין, זאת עוד לפני שהופיעו בכלל סיפורי האגדות של התעמולה של הרוסים והאמריקאים... גם גבלס עוד לא היה קיים אז. עוד לפני כל אלה [בנימין זאב] הרצל וחבריו עשו מניפולציות במוחותיהם של העולם. הם הטילו מרותם על האנגלים ששלטו בעולם בזמנו וכן על מדינות אירופה כדי לממש את חלומם על [הקמת] מדינת ישראל.

 

הסדרה קליאופטרה היא עוד חוליה בשרשרת ההשתלטות על המוחות על ידי היהודים ששולטים בתקשורת ובתרבות בעולם... יש לבחון את המטרות הנסתרות [שלהם]. שכן העניין הוא לא מחלוקת לגבי עניין היסטורי או בורות במשהו שכל העולם יודע. העניין הוא מה יהיה [השלב הבא של היהודים] לאחר השרשת מושגים מסוימים במוחות העולם, וקודם כל במוחות של המצרים ושל הדורות החדשים. שכן, המטרה שלהם [קרי: של היהודים] היא לעקור מבעוד מועד את המניעים שלהם [של המצרים] להגן על ההיסטוריה ועל התרבות שלהם. [הסדרה על] קליאופטרה לא תהיה סוף פסוק בעניין זה".[11]

 

כותבים מצרים נגד הביקורת על נטפליקס: זוהי הזדמנות לקידום התרבות והתיירות המצרית

מנגד, היו כמה כותבים מצרים שטענו כי אין לשפוט את הסדרה טרם הקרנתה והעריכו כי היא עשויה לקדם את התיירות במצרים. אחד מהם טען כי צבע עורו של המנהיג איננו העיקר, אלא הישגיו שאותם יש להבליט.

 

כותב מצרי בכיר: מה פשר הביקורת עוד טרם השידור? הסדרה היא מנוף לקידום ההיסטוריה של מצרים

עבד אל-מונעם סעיד, חבר הפרלמנט המצרי ויו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-מצרי אל-יום, תהה לגבי פשר הביקורת על הסדרה עוד בטרם שודרה והזכיר כי בעקבות הקרנת הסרט ההוליוודי על קליאופטרה משנת 1963 בכיכובה של אליזבת טיילור לא נמתחה כל ביקורת על ההבדל בינה לבין הנשים המצריות והיווניות. לדבריו, הסדרה החדשה היא דווקא הזדמנות עבור מצרים לקדם את התרבות וההיסטוריה שלה. הוא כתב: "בשבוע האחרון של חודש רמדאן התעוררה מהומה במצרים נגד רשת נטפליקס עקב פגיעתה בהיסטוריה ובזהות המצרית באמצעות סרט דרמה תיעודי על המלכה קליאופטרה שהגיבורה שלו היא שחורה ממוצא אפריקני. פניתי ל[אתר של] רשת [נטפליקס] וצפיתי בפרסומת של הסרט ומצאתי כי הוא ישודר ברשת החל מה-10 במאי הקרוב [2023]. משמעות הדבר היא שאיש עדיין לא צפה בסרט והדבר הוודאי היחיד הוא צבע עורה של המלכה...

 

דחיתי את הכרעתי לגבי הסרט עד שישודר ושבתי למסמכיי הישנים מן התקופה שבה הוצג הסרט המפורסם 'קליאופטרה' בכיכובה של אליזבת טיילור... לא מצאתי [שהתעוררה אז] מחאה סביב ההבדל בין הכוכבת המפורסמת לבין הנשים המצריות ואפילו לא בינה לבין היווניות המודרניות... אין במסמכים שום דבר אשר מצביע על כך שהייתה [בזמנו] מורת רוח לאומית על הסרט ואיש לא הגיש תביעה בבתי המשפט כדי לקבל פיצויים בסך מיליארד דולר, או [אפילו תביעה] ללא מטרה, למעט מחאה על החריגה מן העובדות ההיסטוריות. היו ביקורות על הסרט ששיקפו היבטים של התרשלות כמקובל בביקורת אמנותית ולא היסטורית...

 

שידור הסרט החדש 'קליאופטרה' הוא הזדמנות חדשה עבור מצרים... אז מדוע שלא ננצל אותה ונציג את כל התמונות והשרידים הארכאולוגיים שברשותנו על התקופה התלמיית[12]בהיסטוריה של מצרים כפי שאנו עושים לגבי תקופת [השושלת] הפאטמית ותקופת [הסולטנות] הממלוכית!"[13]

 

סופר מצרי: צבע עורו של המנהיג איננו העיקר, אלא הישגיו עבור המדינה

הסוציולוג המצרי ד"ר סעד אל-דין אבראהים, טען בטורו ביומון אל-מצרי אל-יום, כי הוויכוח על צבע עורה של קליאופטרה הוא עקר, שכן מה שחשוב אינו צבע עורו של המנהיג אלא הישגיו. לטענתו, הסדרה יכולה להועיל למצרים, כיוון שהיא תמשוך אליה תיירים. הוא כתב: "הוויכוח אודות השאלה אם צבע עורה של קליאופטרה, אחרונת צאצאי השליטים היוונים במצרים, היה לבן או שחום הוא ויכוח עקר משום שהאמת צפונה עמוק בהיסטוריה ואיש לא יודע אותה פרט לאללה...

 

לפני חמישים שנה צפיתי בסרט הוליוודי בשם 'קליאופטרה' שאותה גילמה המפורסמת שבשחקניות הוליווד דאז, אליזבת טיילור, שעורה לבן. בזמנו, איש לא התנגד או מתח ביקורת [על כך]. הביקורת האמנותית במערב על הסרט ההוא התמקדה בבזבזנות ובהגזמה [בתפאורת הסט]...

 

מה שחשוב יותר מצבע עורה של קליאופטרה הוא תיעוד הישגיה החשובים בתקופת שלטונה במצרים. ההיסטוריונים מסכימים על כך שקליאופטרה ניסתה לשמור על עצמאותה של מצרים בזמן חולשתה הצבאית  באמצעות מדיניות ניטרלית כלפי שניים ממנהיגי האימפריה הרומאית העולה: מרקוס אנטוניוס ויוליוס קיסר ושבמסגרת זו היא השתמשה בנשיותה ובמראה המושך שלה. עם כל הכבוד הרב [שאנו רוחשים] לחוקר האגיפטולוגיה המפורסם ד"ר זאהי חואס שקבע, על בסיס מוצאה היווני, כי צבא עורה של קליאופטרה היה לבן, האם לא ייתכן שהיוונים ההם ששלטו במצרים למעלה ממאתיים שנה התחתנו עם אנשי הארץ המצרים בעלי העור השחום והולידו מהם ילדים ובנות וחיו יחד באושר ועושר?!

 

האם אביו של הגנרל המנוח [נשיאה הראשון של מצרים] מוחמד נגיב לא נישא במהלך שירותו בסודאן לאישה סודאנית שהולידה את הבן מוחמד שגדל במצרים, השתלב בשורות צבאה וגילה אומץ לב במלחמת פלסטין הראשונה (1949-1948)? דבר זה זיכה אותו בפופולאריות רבה בקרב חבריו הקצינים הצעירים וגרם להם לבחור בו לראש מועדון הקצינים... ובהמשך הוא ביצע את הפיכת הקצינים [החופשיים] ביולי 1952 [שהדיחה את פארוק מלך מצרים]. האם הדבר לא נכון גם לגבי אימו של הנשיא המנוח מוחמד אנור אל-סאדאת, גיבור המלחמה והשלום? צבע עורו של אל-סאדאת היה שחום כהה, אך העם המצרי, האומה הערבית והעולם לא זוכרים לאדם הענק הזה אלא את הישגיו החשובים במלחמה ובשלום.

 

ייתכן שחברת '20^th Century Fox' שהפיקה את הסרט 'קליאופטרה' [ב-1963] צדקה או שגתה באי-אלו פרטים,  אך הדבר החשוב ביותר הוא סך כל הסיפור והשפעתה של הפקה זו על הפצת האמת לגבי ההיסטוריה הארוכה שלה [קרי: של קליאופטרה] והותרתה באור הזרקורים, דבר שמושך עניין ותיירות למצרים..."[14]