כללי

עיתונאי מצרי בביקורת על החלטת איגוד העיתונאים במצרים לאסור נורמליזציה עם ישראל: "החלטה שגויה מקצועית, לאומית ומשפטית"

 

ב-17.3 הצביעה האספה הכללית של איגוד העיתונאים המצרים פה אחד על המשך איסור הנורמליזציה עם ישראל וחקירת כל מי שיבצע את "פשע הנורמליזציה" בין אם מדובר בפעולה אישית, מקצועית או מטעם האיגוד. במהלך הכינוס צעקו המשתתפים 'תפול תפול ישראל' וכן 'לא... לא... לנורמליזציה עם הישות הציונית."[1]

 

יצוין כי בין ישראל ומצרים קיים הסכם שלום למעלה מארבעה עשורים אולם השלום ביניהן נותר קר, והנורמליזציה בין המדינות מוגבלת. גם איחוד הסופרים המצרים אוסר על נורמליציה עם ישראל ולאחרונה אף נחקרו שלושה סופרים מצרים ידועים לאחר שהפרו איסור זה כהכנה להרחקתם מהאיחוד.[2]

 

החלטת איגוד העיתונאים על המשך איסור הנורמליזציה עם ישראל לא עוררה ענין רב בקרב העיתונאים המצרים. תגובה חריגה נרשמה מטעם העיתונאי והפוליטיקאי המצרי אוסאמה אל-ר'זאלי  חרב שפרסם מאמר בגנות ההחלטה ביומון המצרי אל-אהראם. חרב טען במאמרו כי ההחלטה שגויה מקצועית, לאומית ומשפטית וכי ראוי שהאזרח המצרי יידע על המתנהל בישראל וכי תפקידו של העיתונאי הוא לחקור ולהתעדכן במתרחש בעולם ובפרט אם מדובר במדינה שכנה ויריבה כישראל, כפי שמדווחים עליה עיתונאים ממדינות ערביות אחרות כמו ירדן, איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו.

 

כינוס האסיפה הכללית של איגוד העיתונאים המצרים[3]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אוסאמה אל-ר'זאלי חרב:

 

"באופן אישי, אני מתנגד לחלוטין להחלטה שאישרה האספה הכללית של אגודת העיתונאים, האוסרת נורמליזציה עם הישות הציונית. לדעתי, זוהי החלטה שגויה מקצועית, לאומית ומשפטית, משום שעיתונאי אינו אזרח רגיל, אלא הוא משתייך למקצוע שתפקידו לחפש ידיעות ולוודא [אמיתותם של] מקרים ואירועים. הדבר ראוי יותר כאשר מדובר במדינה שכנה של ארצך ועל אחת כמה וכמה כאשר היא יריבה שלה ומתחרה עמה.

כאזרח מצרי, אני אוהב להתעדכן במהלך האירועים בישראל, שיש בה עיתונאים מכל ארצות העולם - לרבות עיתונאים ערבים מארצות אחרות שנִרמלו את יחסיהן עמה, קרי: ירדן, איחוד האמירויות, בחרין, סודאן, מרוקו וכמובן עיתונאים פלסטינים - ויש בה גם ערוצים ערביים שיש להם כתבים משלהם בישראל. מדוע אפוא העצלות המקצועית הזו, המוּסְוֵוית בטון נלהב ונמלץ, נגד הישות הציונית?

 

החלטה זו, להערכתי, שגויה ברמה הלאומית! מיהו זה שהאינטרס שלו הוא להסתיר מהעם המצרי ומהאזרח המצרי את מה שקורה בישראל, כאילו שהיא חושך מוחלט, ובכך לשוב לאווירה שהייתה לפני מלחמת 1967, שבה הכרת ישראל הייתה בבחינת טאבו? האם אתם זוכרים את העיתונאי הבכיר אחמד בהאא' אל-דין שתבוסת 1967, לאחר התוקפנות הישראלית, הניעה אותו לפרסם את ספרו המפורסם 'אִסראא'יליאת'[4] כדי להסביר לעם המצרי את ישראל? 

החלטה זו של אגודת העיתונאים שגויה משפטית, מכיוון ששום מוסד (איגוד או גורם אחר) אינו רשאי לאסור על שום אזרח את זכותו החוקית לצאת, בראש ובראשונה, לישראל!

 

לבסוף, לידיעה בלבד, אני מודיע לעמיתיי העיתונאים היקרים כי במעבר טאבא עברו אשתקד מישראל למעלה מ-566 אלף תיירים, אשר 124 אלף מהם ביקרו בשרם אל-שייח' ו-54 אלף הגיעו לקהיר כדי לטייל ברחובותיה וליהנות ממקומות הביקור בה!"[5]