מאמר ביומון קטרי מסית לפיגועים נגד ישראלים: כָּתרו אותם, רִדפו אותם וגִרְמו לכך שלא יהיו בטוחים לא בירושלים ולא בתל-אביב
סמיר אל-ברגותי, עיתונאי פלסטיני בעל טור ביומון הקטרי אל-וטן, המרבה לקרוא במאמריו למאבק מזוין בישראל, פרסם ב-12.3.23 מאמר תחת הכותרת "הגיע הזמן להסתלקותכם", שבו טען כי הגיע הזמן לסלק את הישראלים "מחווארה עד תל אביב... מהים ועד הנהר" ולהילחם בהם כגדודים או כמפגעים בודדים. עוד כתב ברגותי כי "אנשים המקריבים את עצמם עתידים לצאת מכל הכפרים והערים ומכל שכונה ורחוב" כדי שהישראלים לא יחושו בטוחים בשום מקום, לא בירושלים ולא בתל אביב. אל-ברגותי חתם את מאמרו באומרו לישראלים: "נילחם [בכם] עד סוף החיים ואתם לעולם לא תיהנו מחיים טובים על אדמה שדוחה אתכם".
לוגו היומון הקטרי אל-וטן[1]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"משכם עד ירושלים, מג'נין עד בית לחם, מחווארה עד תל-אביב, מכל הערים והכפרים, מההר ומהמישור, מהנהר עד הים, בנחלים ובפלגים, מפלסטין לפלסטין – כָּתרו אותם, רִדפו אותם, הַפחידו אותם! זהו זמן השיבה למולדת. זהו זמן הסתלקותם. הניצחון טמון בסבלנות בלבד. היינו סבלנים מאז הצהרת [בלפור] הבריטית הארורה שהעניקה להם את מולדתנו - את אדמתנו, את ארצנו, את עפרנו שממנו יצר אותנו [אללה] - כמולדת [עבורם], כדי שאירופה תיפטר מהם, לאחר שסבלה מרשעותם ומאסונות המלחמות שהבעירו, ממזימותיהם ומבוגדנותם. מאז שאללה העמידנו בניסיון באמצעותם, אנו סובלים מהאסונות שלהם, [לרבות] מלחמות אזרחים והשתלטות איש על אחיו. השפה הערבית אינה מאחדת אותנו עוד, גם הדת אינה מאחדת אותנו עוד והמנהגים אינם מחברים בין לבבותֵינו.
בחלוף מאה שנים מאז הסתלקות הח'ליפות האסלאמית, הגיע הזמן להתנגד למזימות שלהם ולשוב אל ספרנו [הקוראן] ואל המסורת שלנו. מה שעשו השהידים של ג'נין, חווארה וירושלים זו הדרך לה אנו מייחלים, מאז שהרשות [הפלסטינית] התרשלה [בתפקידה], ביצעה תיאום עם האויב, הסגירה את לוחמי הג'יהאד ועצרה אותם. יתרה מזו, היא [הרש"פ] אף עצרה את מי שחשבו לפגוע במתנחלים, אשר התירו את דמם של [פלסטינים] חפים מפשע בלתי חמושים, [פגעו] במקורות פרנסתם, שרפו את שדותיהם וכרתו את עציהם.
הגיע זמן התגובה הסופית, שכן הם [הישראלים] התעייפו כעת והותשו מאימה ומפחד... גִרְמו לכך שהם לא יהיו בטוחים - לא בירושלים, לא בתל-אביב ולא בהתנחלויות שלהם. עמנו נשבע להמשיך את המהפכה, כגדודים, כאריות בודדים[2] וכקבוצות. אנשי הקרבת הנפש עתידים לצאת מכל הערים והכפרים ומכל שכונה ורחוב ויחזירו את שיר הנקמה 'הו אויבי, אני יוצא אליך מכל בית, שכונה ורחוב'[3].
שיסתלקו הזרים! האדמה הזו אינה דומה להם והם אינם דומים לה. אין להם שום קשר למרווה שלה, לזעתר שלה... או ללוטוס שלה... אנו נילחם [בכם] עד סוף החיים ואתם לעולם לא תיהנו מחיים טובים על אדמה שדוחה אתכם".[4]
