המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים ערבים: מותר לברך את הנוצרים בחגיהם; המעשה מעיד על סובלנות האסלאם
10/1/2023


כותבים ערבים: מותר לברך את הנוצרים בחגיהם; המעשה מעיד על סובלנות האסלאם

 

כמדי שנה[1] ערב חג המולד והשנה האזרחית החדשה, שב ומתעורר בתקשורת הערבית וברשתות החברתיות ויכוח בין תומכים ומתנגדים סביב השאלה "האם מותר או אסור לברך את הנוצרים בחגיהם". זאת בעיקר לנוכח ביטויי ההזדהות והברכות מצד סמלי דת ודמויות ציבוריות מוסלמיות לנוצרים לרגל אירועים אלה והביקורת על כך מצד מוסלמים קיצונים.

 

מוסדות פסיקת ההלכה העליונים בעולם הסוני, דוגמת מוסד אל-אזהר, דאר אל-אפתאא' והמופתי של מצרים, פרסמו השנה הודעות בהן הדגישו כי על פי האסלאם מותר לברך את הנוצרים בחגיהם. שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב, בירך את הנוצרים לרגל חג המולד בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו ובכללם את ראשי העדה הנוצרית-קופטית במצרים[2] ואף ביקר במקום מושבה של הכנסייה הקופטית בקהיר, על מנת לברכם לרגל חג המולד והשנה החדשה.[3]

 

ברכת שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב לנוצרים[4]

 


גם מוסד דאר אל-אפתאא' המצרי, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי אין כל איסור הלכתי לברך לא מוסלמים בחגיהם וכי זו אינה חריגה מן הדת כפי שטוענים גורמים קיצוניים. הוא הדגיש כי הברכה היא חלק מ"עקרונות אנושיים נעלים שההלכה מטיפה להם בקוראן ובסונה..."[5]. המופתי המצרי שוקי עלאם פרסם גם הוא הודעה בנושא שבה צידד בעמדות אל-אזהר ודאר אל-אפתאא', כי יש לברך הנוצרים בחגיהם.[6] מזכ"ל אגודת העולם האסלאמי, השיח' הסעודי מוחמד אל-עיסא, הדגיש גם הוא כי מותר לברך הנוצרים בחגיהם כדי לחזק את דו הקיום בעולם.[7]

 

עמדתם זו של השיח'ים הממסדיים המוסלמים המתירה לברך נוצרים בחגם, ובפרט ברכתו של שיח' אל-אזהר לרגל חג מולד השנה, עוררו ביקורת חריפה מצד גורמים אסלאמיים קיצוניים, בעיקר ברשתות החברתיות. כך למשל, השיח' הסלפי המרוקאי אל-חסן בן עלי אל-כתאני, שצייץ: "אחד הדברים המבישים הוא מה שעושים שיח' אל-אזהר וכמה מאנשי האסלאם [הבכירים] שהולכים לכנסייה ביום חגם של הנוצרים ומברכים אותם על כך. המעשה הזו הוא חטא עצום כלפי כלל המוסלמים..."[8]. אחרים טענו כי אין לברך את מי שכופרים בדת האסלאם.[9]  

 

מנגד, ההיתר מצד מוסדות הדת ובראשם אל-אזהר לברך הנוצרים בחגיהם, עורר תגובות אוהדות בתקשורת הערבית וברשתות החברתיות. כך למשל, הליברל המצרי סאמח עסכר, בירך את שיח' אל-אזהר על כך שתמך בטענה שהליברלים השמיעו במשך שנים, לפיה מותר לברך את הנוצרים בחגיהם אך הואשמו בגינה בכפירה.[10] איש התקשורת המקורב למשטר המצרי עמרו אדיב, טען כי איש לא יכול להבין או לקבל את הביקורת נגד שיח' אל-אזהר.[11] כמו כן, הכותב האמירתי עבדאללה אל-נעימי, הגן גם הוא על שיח' אל-אזהר באומרו כי התגובות נגדו נובעות מתפיסות קיצוניות.[12]

 

תמיכה בהיתר ההלכתי למוסלמים לברך את הנוצרים בחגיהם נשמעה גם במאמרים בתקשורת הערבית. כותבים רבים פרסמו מאמרים בשבח היתר זה וטענו כי אין בקוראן או במסורת המוסלמית כל טקסט שאוסר לברך את הלא מוסלמים בחגיהם. לטענתם, אמירת ברכה לבן דת אחרת אין פירושה אמונה בעקרונות דתו וכי יחס זה לבני דתות אחרות מקדם את ערך הסובלנות בין בני האדם ואף מבליט את מתינות דת האסלאם. הללו טענו כי הביקורת על כך מצד גורמים קיצוניים הינה פעמון אזהרה המחייב להגביר את המאמצים למאבק בקיצוניות הפושה.

 

שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב והאב תאודורוס השני, פטריארך הכנסיה הקופטית במצרים[13]

 


בדוח זה יובאו קטעים מכמה מאמרים שעסקו בסוגיה זו:

 

בעל טור מצרי: האשמת שיח' אל-אזהר בכפירה משום שבירך הנוצרים היא מעשה חמור מאוד

חוסין אל-קאדי, חוקר אסלאם פוליטי וקיצוניות ובעל טור ביומון המצרי אל-וטן, תקף במאמרו את הגורמים שהאשימו בכפירה את שיח' אל-אזהר על רקע ברכתו לנוצרים לרגל חגיהם, בהם גם כמה מבוגרי המוסד עצמו, או מי שמשתייכים אליו, והדגיש כי עלבונות אלו שהוטחו בשיח' מעידים על הפער הקיים בתוך מוסד אל-אזהר בין הגישה המתונה לבין זו הקיצונית, דבר שמצריך תיקון של תוכניות הלימוד בו.

 

הוא כתב: "[שיח' אל-אזהר] האמאם הגדול ד"ר אחמד אל-טיב, כתב בעמוד [הפייסבוק] הרשמי שלו פוסט: 'אני מברך את אחיי ואחיותיי היקרים, האפיפיור פרנציסקוס, האב תאודורוס [השני, פטריארך הכנסייה הקופטית במצרים], את הארכיבישוף מקנטרברי, את הפטריארכיה של קונסטנטינופול [הכנסייה האורתודוקסית המזרחית], את ראשי הכנסיות ואת האחים הנוצרים במזרח ובמערב לרגל חגי המולד ומבקש מאללה שיגביר את קול האחווה והשלום ושביטחון ואחווה ישררו בכל מקום'. התגובות לפוסט זה נעו בין תגובות תומכות לתגובות מתנגדות שכותביהן השתמשו בביטויים גסי רוח, בלעג, בעלבונות, בהפחתה [מערכו] של שיח' אל-אזהר ובהאשמה ישירה ועקיפה שלו בכפירה. לתגובות אלו כמה משמעויות חשובות:


1. אלו שגידפו את האימאם, לעגו לו והאשימוהו בעבודת אלילים היו סלפים, [מקרב] האחים המוסלמים, אנשי אל-אזהר או מי שמשתייכים ל[זרם] קיצוני דתי כלשהו, בכללם סטודנטיות וסטודנטים הלומדים באל-אזהר.

 

2. כמות המאשימים את שיח' אל-אזהר בכפירה, בפוליתיאיזם ובמסמוס הדת, בהם גם מכמה מאנשי אל-אזהר, מוכיחה כי שיח' אל-אזהר וחכמי הדת הנעלים שלו מאמינים בדבר אחד, בעוד כמה מאנשי [מוסד] אל-אזהר מאמינים בדבר אחר. [לכן], אין מנוס מתיקון תוכניות הלימוד באל-אזהר לצורך טיפול בפער הרחב הזה בין רעיון מתון שבו מאמינים גדולי חכמי ההלכה של אל-אזהר, לבין השקפה קיצונית המאפיינת כמה מאנשי אל-אזהר [האחרים]...

 

5. מה שקרה הוא פעמון האזהרה החמור ביותר שמוכיח כי המאבק בקיצוניות מצריך עדיין מאמצים גדולים יותר שכן הקיצוניות עודה קיימת ונפוצה. ייפוי עובדה זו או הסתרתה לא ישנו את המציאות כלל...

 

המצב חמור יותר מ[סתם] תגובות זועמות [שהשפעתן] תסתיים בחלוף הזמן. אדרבא, אנו ניצבים מול קיצוניות שלבטח תכלה את הכל ותהפוך את המולדת לכאוס כשיתאפשר לה. כאשר מאשימים את שיח' אל-אזהר בפוליתיאיזם, במכירת דתו ובהסכמה על הפסקת אש עם הכופרים רק משום שבירך את הנוצרים לרגל חגיהם – [בפרט] שכמה ממאשימיו [בכך] לומדים במוסד שבראשות האימאם הבכיר ביותר [קרי: שיח' אל-אזהר] בצל שתיקתם של מי שמחובתם לדבר [כדי להגן עליו] – אז המצב חמור מאוד".[14]

 

שר כווייתי לשעבר: ההיתר של אל-אזהר לברך נוצרים בחגיהם הוא הקובע, לא דעת הקיצוניים

סאמי עבד אל-לטיף אל-נצף, שר ההסברה הכווייתי לשעבר, הדגיש במאמרו ביומון הכווייתי אל-נהאר את מעמדו של מוסד אל-אזהר, וטען כי פסיקתו משנת 2018 המתירה לברך את הנוצרים בחגיהם, היא הקובעת – ולא דעתם של הקיצוניים המאשימים את העושים זאת בכפירה. הוא ציין כי במדינות שבהן רוב נוצרי גם מברכים את המוסלמים בחגיהם ומכבדים אותם והדגיש כי לברך אדם ששונה ממך בדת, אין משמעותו לקבל את אמונתו.

 

הוא כתב: "אל-אזהר הוא אחד המרכזים האסלאמיים הגדולים המומחים ביותר... ולבטח בעל ידע רב יותר [בנוגע לאסלאם] ובעל מעמד [דתי] גבוה יותר מכל אדם... בייחוד יותר מאלה שמרבים להוציא פסקי הלכה קיצוניים  המאשימים בכפירה [אנשים אחרים].

 

בפסיקת ההלכה שפרסם מוסד אל-אזהר ב-30.12.2018 נכתב כך: 'האסלאם הטיף לערכי דו קיום, סובלנות וכבוד, וחינך את המאמינים לכך. ערכים אלו כלל לא סותרים את הגאווה של כל אדם מאמין בדתו ואת דבקותו בה. ככל שהמוסלמי יעמיק הבנתו באסלאם, כך ירבה הכבוד כלפי זולתו'. הוא [אל-אזהר] הוסיף: 'ברכת הנוצרים בחגיהם נכללת תחת הקטגוריה של עשיית החסד עימם ומתן כבוד להם ותחת הקטגוריה של דיבור נעים ושיח יפה. אללה ציוונו את כל הדברים הללו ביחס לכל בני האדם ללא שום אפליה ביניהם... האישור לברך את הנוצרים בחגיהם תואם את כוונות הדת ומבליט את סובלנותה ואת מתינותה...'[15]

 

מידי שנה, בחגי האסלאם, מארחים מנהיגי מדינות המערב הנוצריות חכמי דת ואישים מוסלמים כדי לברכם. ברכת המוסלמי את הנוצרי או הנוצרי את המוסלמי, או בני דתות אחרות אינה מעידה על כך שהמברך סבור כי אמונתו של מי שמקבל את ברכתו היא הנכונה, כטענת אחד מהם [הכוונה לאנשי דת קיצוניים שאוסרים לברך את הנוצרים בחגיהם]. לפיכך, כשהנוצרי מברך את המוסלמי, אין פירושו שהוא התחיל להאמין במה שאנו מאמינים [קרי: באסלאם] ושלאחר הברכה הוא יימנע מאכילת בשר חזיר ושתיית יין, יתפלל עימנו, יצום את צום הרמדאן ויעלה לרגל למכה. באופן דומה תהא זו טיפשות גמורה לומר שברכה של מוסלמי לנוצרי פירושה שהמוסלמי החל להאמין במה שמאמין בו הנוצרי...

 

יש להבין כי לאמירת שלום, לאמירת ברכה [לרגל החג] כמו גם להשתתפות בניחום אבלים נוצרים, יהודים ואחרים אין כל קשר לסוגיות של אמונה או כפירה, אלא – כפי שהובא בפסיקת ההלכה של גדולי חכמי ההלכה באל-אזהר פה אחד – זהו ביטוי של מידות מוסר טובות שנכון לעשותן. כל עוד האסלאם התיר [למוסלמי] להתחתן עם אישה מבין אהל אל-כתאב [קרי: נוצרייה או יהודייה] שתחנך את ילדיו בעודה מחזיקה באמונתה, הרי שאין זה מתקבל על הדעת שהוא יאסור על בעלה וילדיה לברכה או יאשימם בכפירה על כך.

 

יצירת כלל חמור וקיצוני שקובע כי אמירת ברכה למישהו היא אמונה באמונתו משמעותה גם שהמוסלמים אינם יכולים לברך זה את זה מפני שהם מפולגים באופן טבעי לעשרות קבוצות, אמונות ואסכולות הלכתיות. [יתרה מכך], ישנם עשרות מיליוני מוסלמים שחיים ועובדים במדינות נוצריות. האם זה חכם למנוע מהם לברך את הנוצרים בארצותיהם?!"[16]

 

כותב סעודי: אין בקוראן שום טקסט ברור האוסר לברך הנוצרים בחגיהם באופן גורף

בעל הטור הסעודי תופיק אל-סיף, הסביר במאמרו ביומון אל-שרק אל-אוסט, כי אמנם ישנם חכמי דת שמשווקים בתקופה זו מדי שנה את האיסור לברך הנוצרים בחגיהם, אך הוא איננו מכיר טקסט ברור בקוראן שאוסר זאת. לדבריו, ברכת הנוצרים בחגיהם מדגישה דווקא את אחת המעלות המפוארות באנושות – הסובלנות כלפי בני דתות אחרות וההכרה באמונתם.

 

הוא כתב: "המטרה במאמר הזה היא להזכיר שחג המולד... הוא הזדמנות להדגיש את אחת המעלות המפוארות של האנושות – הסובלנות. בשנים עברו, בשבוע האחרון של השנה האזרחית [היו תופעות] שדמו לשווקים העונתיים שמארגן אחד מן הארגונים הפוליטיים-הדתיים כדי לגייס תומכים ולהכשיר את חבריו למאבק ביריבים. תכני פעילותם... היו הדרשות והכתבים אשר מטילים ספק באמיתות [הנראטיב הנוצרי על] הולדת [ישו] ובאמיתות השתייכותם של הנוצרים בני זמננו ל[זרם] ההטפה של נביאו של אללה ישו. [פעילות] זו הסתיימה בהדגשה כי אסור לברך את הנוצרי לרגל חג המולד או השנה החדשה ובגינוי מוסלמים אשר התייחסו יפה לשכניהם בני דתות אחרות או נהגו עימם באדיבות. תודה לאל שאותם שווקים אינם קיימים עוד...

 

ברור לי שהדבר מביך חלק מהאנשים, לאור העובדה שהם מכירים פתוות של חכמי הלכה בני זמננו וקדומים שמדגישים את האיסור הזה, אך אני גם יודע כי אין בקוראן או בסונה של הנביא [קרי: טקסטים על המעשים והאמירות של הנביא מוחמד] אף טקסט מפורש שתומך באיסור הזה בצורה שלא תהיה נתונה למחלוקת. ניסיון המציאות שחוזר על עצמו בארצות המוסלמים ו[במדינות] אחרות הוכיח כי חגיגת חג המולד או ברכה [לרגל החג] לא מסבים שום נזק ניכר. יתרה מזו, יתכן שיש בכך אף תועלת...

 

הנטייה של פוסקי ההלכה [האסלאמית] להחמיר בכל הנוגע לקשר עם מי שאינם מוסלמים, איננה תוצר של בחינה אובייקטיבית של הטקסטים הקשורים לנושא ולא תוצאה של איזון אינטרסים שמן הראוי שחכם ההלכה יבחנם בטרם הוא מפרסם את פסק ההלכה [שלו]...


זוהי אם כן הזדמנות להדגיש את מעלת הסובלנות וליישמה בפועל ... סובלנות אין משמעותה יחס רכרוכי... אלא הכרה בכך שלכל אדם מאיתנו ומאלה ששונים מאיתנו יש זכות בסיסית שאין עליה עוררין, לבחור את הדת שבה הוא רואה את ישועתו ודרך חיים שתבטיח את אושרו. אנו בחרנו בדתנו והם בחרו בדתם, לאיש מאיתנו או מהם אסור להכחיש את זכותו של האחר לבחור את דרכו לישועה או לשמחה. אסור לך להיות יריבם כפי שאסור להם להיות יריביך בשל בחירותיך – זוהי בפשטות משמעות הסובלנות.

 

כולי תקווה כי כולנו נזדרז לברך את שותפינו בעולם הזה בחג מולד שמח, ובכך נדגיש את הכבוד שאנו רוחשים לזכויותיהם ולבחירותיהם... אם אתה רוצה להפיץ כבוד בעולמך – הֶיֶה הראשון לעשות זאת."[17]


עיתונאית סעודית: מי שמכנים את הנוצרים "כופרים", אצים לבקש את עזרתם בשעת הצורך

הילה אל-משוח, עיתונאית סעודית בעלת טורים ביומון הסעודי הממסדי עוכאט' וביומון האמירתי אל-אתחאד, הביעה במאמרה תמיכה בשחקן הכדורגל המצרי מוחמד צלאח שפרסם תמונה משפחתית כשברקע עץ חג המולד והסבירה כי זו מחווה יפה של סובלנות מצידו כלפי הנוצרים שבקרבם הוא חי. היא יצאה נגד גורמי האסלאם הקיצוני שמתעקשים להתנגד לסובלנות בין הדתות ולעגה לכינויים את הנוצרים "כופרים", בעודם אצים לארצותיהם כדי לבקש הגנה וסיוע.

 

היא כתבה: "[לאחרונה], תמונתו של כוכב הכדורגל המצרי, השחקן המקצועי מוחמד צלאח [המשחק] בקבוצת ליברפול הבריטית – שבה נראה מבלה את ליל חג המולד עם משפחתו... כשברקע עץ חג המולד המואר וכמה מסממני החגיגה המשפחתית הפשוטה – עוררה כמה ויכוחים.

 

לדעתי, זו מחווה יפה של סובלנות מצידו של שחקן מוסלמי בעל מוניטין עולמי שחי בחברה נוצרית כשהוא מוקף בכל האהבה והכבוד. אך לאחר ערב חג המולד הפכה התמונה הזו לשיח ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת [אחרים] ומספר הצפיות בה עלה על 80 מיליון [גולשים, ובהם] תומכים וכועסים, תוקפים ומגינים. תמונה סובלנית ומשמעותית כמו זו הפכה למגרש כדורגל שבו האנשים מטיחים זה בזה דעות ומקטלגים זה את זה.

התמונה הנ"ל... לא הייתה ההתחלה או הגפרור הראשון [שהצית] את המחלוקת בנוגע לפסיקה בנושא איחולי ברכות ללא מוסלמים בחגיהם ולא חידשה דבר בזירת ויכוחי הסרק שנועדו להתנגד לאחר, ללבות סכסוכים ופילוגים בין תומכי הסובלנות לבין האדוקים [דתית]... זוהי למעשה עקשנות וקנאות בנוגע לעניינים שהם בבחינת אקסיומות [של נימוס אנושי] שלא יטלטלו את קדושת דת האסלאם ואת אמונתו של המוסלמי ולא יסיטו אותן ממקומן כהוא זה...

[הדבר] שמצער יותר הוא שחיצי ההשפלה מופנים כלפי הנוצרים ברוב מדינות ערב וכלפי מי שמברכם, ויתר על כן, מוסלמי שעושה זאת מואשם בכפירה... השאלה שעולה היא: 'כיצד [הקיצוניים] שופכים חמתם [על מוסלמים] בשל ברכת הנוצרים ומכנים אותם 'כופרים', אך בכל עת חירום הם חשים לארצותיהם בבקשה להגנה, לצדק, לזכויות ולסיוע?!'..."[18]


שחקן הכדורגל המצרי מוחמד צלאח וברקע עץ חג המולד[19]

 


בעל טור קטרי: זכותם של מי ששונים מאיתנו באמונתם – שנברכם בחגיהם

עיסא בן מוחמד אאל אסחאק, בעל טור ביומון הקטרי אל-שרק, הביא במאמרו אנקדוטות על חייו לצד נוצרים בתקופת לימודיו בארה"ב ועל הקשר ההדוק שנרקם ביניהם.

 

הוא כתב: "המחלוקת אשר מתנהלת בתקופה הזו בכל שנה בנוגע לברכת הנוצרים בחגיהם... השיבה אותי לשנות הלימודים במהלכן הכרתי את מארק וולטר ואת רעייתו סוזן, שני אנשים אמריקנים נוצרים קתולים. חייתי עימם ובקרבם – בדירה ששכרנו מהם – כמעט חמש שנים במהלך לימודיי בעיר אוסטין במדינת טקסס בארה"ב. הם היו שותפים לשמחותיי ולאירועים העצובים בחיי ואני הייתי שותף [לאירועים] שלהם... הם ביקרוני ואני ביקרתי אותם. ילדיי שיחקו ובילו עם ילדיהם. הם בירכו אותי בחגיי והביאו מתנות לילדיי וכך עשינו גם אנו. מזה 32 שנה לא ניתק הקשר בינינו... כשנזקקנו להם בכל זמן או בכל עניין, הם נענו לקריאה... אני מספר זאת ותוהה – מדוע אנו כמוסלמים מוצאים כי סוגיה זו [קרי: ברכת הנוצרים בחגיהם] עדיין תלויה ועומדת ללא הכרעה? שהרי המוסלמי עדיין אובד עצות בשאלה האם זה מותר או אסור לברך את הלא מוסלמים בחגיהם ובשמחותיהם? מהם הכללים ההלכתיים אשר אוסרים ומתירים? ומיהו פוסק ההלכה או השיח' המוסמך להתיר או לאסור זאת?...

 

האין זו זכותם של אלו המחזיקים באמונה שונה מאיתנו, אך מכבדים אותנו ונוהגים בנו בדרכי שלום – [בכללם] אנשים אשר חיים בתוכנו, משרתים בתחומי מומחיות כמו מדענים, רופאים ויועצים ואשר שותפים לחגיגותינו ולשמחותינו – לקבל את ברכתנו בחגיהם, מתוך נימוס כלפיהם ולא בהכרח כהשתתפות פעילה [בחגיהם]. מדובר רק בברכה מילולית שמבטאת את ההשתתפות הרגשית עם מי שהשתתפו בחגינו, בירכונו בהם וחיים בקרבנו. ומה באשר לאלו שהתאסלמו לאחרונה – האם מותר להם ליצור קשר עם משפחותיהם ולהחליף איתן מתנות? או שמא זה אסור?...

 

מצאתי כי בברכתי ללא מוסלמים בחגיהם [אני פותח] פתח לשיח על האסלאם, שכן השאלה הראשונה שמעסיקה אותם היא 'מהם חגיכם מוסלמים? וכיצד אתם חוגגים אותם? ומדוע? מה משמעות הרמדאן ומדוע אתם צמים במשך שלושים ימים?' ובהמשך 'מדוע [נחגג] חג הקורבן? מדוע אתם שוחטים [כבש] כקורבן? ומדוע קשרתם זאת לנביא אברהם ולבנו ישמעאל'?' ו[מה לגבי] העלייה לרגל למכה?'...

 

חכמי ההלכה ואמאמים כמו אבן תימיה,[20] אבן אל-קים [אל-ג'וזיה],[21] ומי שבאו אחריהם כמו [המופתי לשעבר של סעודיה] השיח' [עבד אל-עזיז אבן] באז ו[חכם ההלכה הבכיר הסעודי] השיח' אבן עת'ימין – כולם גם יחד ראו במתן ברכה ללא מוסלמים בחגיהם מעשה מגונה עד כדי אסור בהתבסס על הפסוק: 'הוי המאמינים, אל תיקחו את היהודים והאת הנוצרים למגינים לכם, כי מגינים הם זה לזה, ומי מכם אשר ייקחם למגינים, כמוהו כאחד מהם...'[22] זאת בעוד שקבוצה של חכמי דת מודרניים ומועצות הלכתיות כמו המועצה האירופית למחקר ולפסיקת הלכה, כמו עבד אל-סתאר פתח אללה סעיד, ד"ר לפרשנות קוראן ולמדע הקוראן באוניברסיטת אל-אזהר וכן אסמאעיל אל-כילאני, בעבר ראש [מחלקת] ההדרכה למדעי השריעה במשרד החינוך [הקטרי], התירו לברך לא מוסלמים בחגיהם בהדגישם כי אסור להשתתף בציון חגיהם בהתבסס על שני הפסוקים 8-9 בסורת אל-ממתחנה: 'אין אללה אוסר עליכם לכבד ולעשות צדק עם אלה אשר לא יילחמו בכם בשל הדת ולא יגרשוכם ממושבותיכם. אללה אוהב את העושים צדק; אללה אוסר עליכם לקחת לכם למגינים את אלה אשר לחמו בכם בשל הדת וגירשו אתכם ממושבותיכם וסייעו לגרש אתכם. הלוקחים אותם למגינים הם בני העוולה'[23]...

 

המעשים נדונים על פי הכוונה ולכל אדם כוונה משלו. אם [הבעת] הברכה למי שמאמין באמונה אחרת, גם לוקחת בחשבון שזוהי עבירה ההלכתית לקחת חלק [בחגיגות הנוצרים] ולעסוק במסגרתם בדברים שספק אם הם מותרים [באסלאם] – הרי שהדבר מותר כפי שפסקו חלק.

 

עניינים הלכתיים רבים הנוגעים למוסלמים... עדיין שנויים במחלוקת בין פוסקי הלכה ושיח'ים, השואבים השראה ממקורות שונים וממוסדות פסיקת הלכה שונים ברחבי המולדת הערבית והאסלאמית. עד מתי יישאר עניין פסיקת ההלכה תלוי באנשים פרטיים [ספציפיים] ולא במוסדות הלכתיים משותפים אשר ייצגו את האסלאם ולא במדינות ובממשלות?"[24]



[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 1.1.2023

[11] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.12.2022

[14] אל-וטן (מצרים), 4.1.2023

[16] אל-נהאר (כוויית), 30.12.2022

[17] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.12.2022

[18] אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 5.1.2023

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.12.2022

[20] אבן תימיה (1263-1328) – תיאולוג ופרשן אסלאמי סוני המזוהה כיום עם האסכולה הסלפית הקיצונית.

[21] אבן אל-קים אל-ג'וזיה (1292-1350) – פוסק הלכה מוסלמי מן האסכולה החנבלית.

[22] מתוך סורה מספר 5, פסוק 51. התרגום לקוח מתוך: אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005.

[23] מתוך סורה מספר 60, פסוקים 8-9. התרגום לקוח מתוך: אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005.

[24] אל-שרק (קטר), 1.1.2023