המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך שופר המשטר, כיהאן: לאיראן הזכות לסגור את מיצר הורמוז אם יסוכנו האינטרסים שלה
21/12/2022

שריעתמדרי עורך שופר המשטר האיראני, כיהאן: "לאיראן יש הזכות והיא יכולה לסגור את מיצר הורמוז ... אם היא רואה שהאינטרסים הלאומיים שלה בסכנה. אין שום סיבה שמדינות עוינות יורשו לעבור במיצר הנמצא במים הטריטוריאליים של ארצנו"


הקדמה:

חוסין שריעתמדארי, העורך של שופר המשטר, כיהאן, ונציג המנהיג העליון ח'אמנאי במוסד זה, קרא ב-14.12.2022 במאמר המערכת לסגור את מיצר הורמוז בפני כלי השיט של המדינות העוינות את איראן ואף להחרים את מטענם – נפט, סחורות ונשק, אם היא חשה שהאינטרסים הלאומיים שלה בסכנה, וזאת, כדי לפצות על "נזקים כספיים" שהן גרמו לאיראן. לדבריו, "זו זכותה החוקית של איראן להתמודד עם פעולות הטרור של המדינות האלה בתוך ארצנו," ברמיזה לכך שמדינות אלה, העוינות את איראן, אחראיות לפעולות המחאה של הצעירים באיראן נגד המשטר, לפי טענת המשטר האיראני, ובשל הסנקציות הכלכליות שהן הטילו עליה.

 

במאמרו "האם איננו האומה של האמאם חוסין ?" טען שריעתמדרי כי המעבר הבינלאומי החופשי במיצר הורמוז הינו "מיצר הנמצא במים הטריטוריאליים של איראן." לדבריו, "אין שום סיבה שמדינות עוינות יורשו לעבור במיצר הנמצא במים הטריטוריאליים של ארצנו."

 

מיצר הורמוז


 

להלן תרגום מאמרו של עורך כיהאן שריעתמדרי:

 

"לאיראן יש יכולות ומנופים רבים אחרים שיגרמו לאמריקה ולאירופה הטרוריסטיות להתחרט על תמיכתן בטרוריסטים [באיראן]"

"נאמר בחדשות כי משרד החוץ של ארצנו פרסם הצהרה ובה הודיע על הטלת סנקציות נגד כמה מרכזים, ישויות משפטיות וכמה גורמים באיחוד האירופי. פעולה זו של משרד החוץ  [האיראני] נגד מדינות אירופה או זימון שגריריהן והבעת מחאה בפניהם ראויה לשבח, אולם, באמצע המלחמה המשולבת שבה פתחו האויבים החיצוניים וניהלו נגד ארצנו [הכוונה למחאה נגד המשטר באיראן בחודשים האחרונים], בעודם מפרים את כל החוקים הבינלאומיים המוכרים ועוסקים בגלוי בתמיכה כספית, נשק ותעמולה בפשעים האכזריים של המתפרעים והטרוריסטים עד כדי כך שהם קובעים פרס להתנקשות בחייהם של אנשים בעלי שם! – לא רק של סנקציות [איראניות] על גורם אירופי ואמריקאי מסוים או זימון שגריריהם למשרד החוץ אין האיזון הדרוש מול הטינה המתמשכת של המדינות הנזכרות אלא שגם מקדם ההרתעה של [הצעד הזה] בקושי יכול להיחשב גבוה מ'אפס'! כמובן שהפעולות הנזכרות הן כמעט הפעולה המקסימלית שניתן לצפות לה על פי תיאור תפקידי משרד החוץ ובמובן זה ראויה לשבח פעולת משרד החוץ. אבל נאמר בפתגמים ש'כדי לנוע, כל ארבעת גלגלי הכרכרה חייבים להסתובב יחדיו' ולכן יש לומר שלאיראן יש יכולות ומנופים רבים אחרים שיגרמו לאמריקה ולאירופה הטרוריסטיות להתחרט על תמיכתן בטרוריסטים, מנופים שלא נעשה בהם שימוש או פחות נעשה בהם שימוש עד כה. [אלה] מנופים הנחשבים לגיטימיים וחוקיים בחוק הבינלאומי. במאמר זה נזכיר רק את אחד המנופים החזקים שיש לאיראן ונדחה את הדיון על אחרים למועד אחר. קראו!

 

מיצר הורמוז הוא המיצר השני העמוס בעולם, בו עוברות מדי יום כמעט 18 מיליון חביות נפט השוות ל-42% מהנפט הגולמי בעולם המועבר במכליות נפט. על פי אמנות ז'נבה וג'מייקה מן השנים 1958 ו-1982 שנושאן הוא 'המערכת המשפטית של נתיבי מים בינלאומיים וזכות המעבר של ספינות', לאיראן יש הזכות והיא יכולה לסגור את מיצר הורמוז בפני כל מכליות הנפט ואפילו בפני אוניות הנושאות סחורות מסחריות ונשק אם היא רואה שהאינטרסים הלאומיים שלה בסכנה ואין שום סיבה שמדינות עוינות יורשו לעבור במיצר הנמצא במים הטריטוריאליים של ארצנו.

 

זוהי זכותה המוחלטת והחוקית של איראן שלא לאפשר למכליות נפט וכלי שיט הנושאים סחורות מסחריות השייכים למדינות עוינות לעבור במיצר הורמוז. ההסבר הוא שסעיפים 14-23 לאמנת ז'נבה משנת 1958 וסעיפים 17-37 לאמנת ג'מייקה משנת 1982 מוקדשים למי החוף וזכות המעבר של ספינות, ואנו נתייחס לחלק מהמקרים הללו:

 

א- בסעיף 14 לאמנת ז'נבה משנת 1958 נאמר כי 'לספינות של כל המדינות בין אם הן מדינות חוף ובין אם לאו, יכולה להיות זכות מעבר במי החוף מבלי להינזק'.

ב- בפסקה 4 לאותו סעיף נאמר כי 'המעבר והשיט [צריכים] להיות בלתי מזיקים עד כדי כך שלא יפגעו בשלום, בסדר או בביטחונה של מדינת החוף'.

ג- בפסקה 4 לסעיף 14 ובפסקה 1 לסעיף 16 של אמנת ז'נבה משנת 1958 מטילים את האחריות על מדינות החוף (כאן אנו מתכוונים לאיראן האסלאמית) לקבוע האם הספינות העוברות בנתיבי מים אינן מזיקות [לביטחונן].

ד- פסקה 1 של סעיף 16 לאמנת ז'נבה משנת 1958 קובעת כי 'מדינת החוף יכולה לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע מעבר שאינו בלתי מזיק'.

ה- בפסקה 3 לסעיף 16 נאמר כי 'מדינת החוף יכולה, מבלי להפלות בין ספינות זרות, לעצור זמנית את המעבר הבלתי מזיק של ספינות זרות למען שמירה על ביטחונה'.

ו- בפסקה 4 לסעיף 16 לאמנת ז'נבה משנת 1958 תוך הכרה בזכותה של מדינת החוף – כאן, איראן האסלאמית – למנוע מעבר של ספינות שמעברן אינו מוכר כבלתי מזיק קובע כי אם מדינת החוף מקבלת החלטה כזו, יש צורך ליידע את הציבור מראש.

 

בנובמבר 2011 (לפני אחת עשרה שנים) בזמן שהקונגרס האמריקני הניח על סדר יומו את חוק אמברגו הנפט על איראן, הזכרנו במאמר שהדרך הטובה והיעילה ביותר להתמודד עם אמברגו על ייצוא נפט איראני היא סגירת מיצר הורמוז בפני מכליות נפט שעוברות בנתיב מים זה תוך ציטוט סעיפים 14- 23 לאמנת ז'נבה וסעיפים 17-37 לאמנת ג'מייקה. כתבנו שבנסיבות העניין המוזכר, חסימת מיצר זה היא גם זכותנו החוקית. הצעה זו זכתה מיד לתגובתן של מדינות אמריקה, אירופה וחלק ממדינות ערב.

 

העיתון הצרפתי Le Monde כתב שלאיראן יש היכולת לסגור את מיצר הורמוז ואישור חוק אמברגו הנפט האיראני בקונגרס יכול להיות מצער עבור אמריקה, אירופה ובעלות בריתן באזור. העיתון האמריקאי בוסטון גלוב כתב שאיראן יכולה לסגור את מיצר הורמוז בכל רגע וזה יעצור את היצוא של מיליוני חביות נפט ליום. סגירת מיצר הורמוז תהיה התגובה הקשה ביותר נגד האינטרסים של אמריקה ובנוסף, הגידול הנפיץ במחירי הנפט תוך ימים ספורים בלבד יוביל לאסון בלתי הפיך לכלכלה המערבית. אחמד אל-עטאר, פרשן האמירויות ומומחה בולט לענייני הגנה ואנרגיה, אמר שזריעת מוקשים במפרץ הפרסי במיוחד במיצר הורמוז היא האיום העיקרי שצריך לקחת בחשבון. הוא הזכיר כי בשנת 1988 התנגשה הספינה האמריקאית 'סמואל ב. רוברטס' במוקש שהטמינה איראן וכמעט הושמדה. אל-עטאר אמר כי במקרה כזה כמעט בלתי אפשרי להתעמת עם איראן. במקביל, סוכנות המידע האמריקאית לאנרגיה ציינה כי מיצר הורמוז הוא נתיב המים היחיד עבור 8 המדינות שצמודות למימי המפרץ הפרסי [ו]חסימתו נחשבת קטסטרופלית, והיו עוד עשרות תגובות דומות נוספות [למקרה של סגירת מיצר הורמוז].

 

"החשש במערב מהאפשרות של סגירת מיצר הורמוז ... מעיד בבירור שסגירתו ... חוקית"

החשש במערב מהאפשרות של סגירת מיצר הורמוז שהוזכר במאמר הנזכר מעיד בבירור שסגירת מיצר הורמוז בפני המדינות התומכות בטרוריסטים [הצעירים המפגינים נגד המשטר] בארצנו היא ראשית: חוקית, שנית: איראן יכולה לעשות זאת, ושלישית: צעד זה יגרום למדינות התומכות בהתפרעויות ובטרור באיראן להתמודד עם תנאים שבריריים ומשתקים. הוסיפו נקודה נוספת לשלוש הנקודות הללו - מצד אחד, כוחה הצבאי ומעמדה האזורי של איראן גדלו באופן דרמטי בהשוואה לכוחה ומעמדה לפני אחת עשרה שנים ומצד שני, מדינות המערב, בעיקר אמריקה ואירופה, מתמודדות עם עשרות משברים משתקים כמו משבר הדלק, משבר המזון, משבר ביטחוני, משבר תעסוקה, משבר של סכסוכים ומהומות פנימיים וכו' ולסגירת מיצר הורמוז תהיה השפעה משתקת עליהן הרבה יותר מאשר לפני אחת עשרה שנים.

 

נשיא מדינתנו לשעבר [חסן] רוחאני אמר ב-22 ביולי 2018 בתגובה לאמריקה ואירופה שאיימו על איראן למנוע יצוא נפט: 'מי שקצת מבין בפוליטיקה לא יאמר נעצור את יצוא הנפט של איראן. יש לנו מיצרים רבים; מיצר הורמוז הוא רק אחד מהם'. בעקבות עמדה זו של רוחאני, אמר המנהיג [העליון עלי ח'אמנאי] ש'דברי הנשיא במהלך נסיעתו האחרונה לאירופה שאם הנפט של איראן לא ייצא, הנפט של שום מדינה באזור לא ייצא' הם דברים חשובים המעידים על מדיניות וגישתו של המשטר [באיראן].

 

חובתו של משרד החוץ לעקוב ברצינות אחר עמדות כאלה של הנשיא. השהיד [קאסם] סולימאני מפקד הלבבות והכאב המתמשך של ההגנה על איראן ועל המדוכאים בכל העולם, כתב במכתב שהופנה ל[נשיא] רוחאני: "הצהרות כבודו שצוטטו בתקשורת [לפיהן] אם הנפט של איראן לא ייצא אין ערובה לייצוא הנפט של האזור כולו וההצהרות החשובות מאוד שהבעת לגבי עמדת איראן כלפי המשטר הציוני גורמות לגאווה וכבוד... אני מנשק את ידך על המילים החכמות, הנכונות הללו שבאו בזמן ואנו עומדים לשירותך בכל מדיניות שהיא לטובת המשטר האסלאמי."

 

כאן המקום להזכיר את השקפתו החכמה והסמכותית של האמאם [רוחאללה ח'ומייני מייסד משטר המהפכה האסלאמית] שכאשר הגיעה הידיעה במהלך מלחמת [איראן-עיראק 1980-1988] שנכפתה [על איראן]  שאמריקה תכננה לשלוח את ספינות המלחמה שלה למפרץ הפרסי, הוא פנה למפקדי הצבא ואמר 'אם זה תלוי בי, אני אירה בספינה הראשונה ברגע שהיא תיכנס למימי המפרץ הפרסי... [הנקודות במקור].

 

אך למרבה הצער, [הנשיא] רוחאני לא היה איש של עימות עם אמריקה ואירופה! והודות לאמון [שלו] במערב, הוא הביא לנזקים בלתי הפיכים!

 

על פי המסמכים והראיות שהזכרנו, סגירת מיצר הורמוז בפני ספינות נפט וכלי שיט מסחריים של מדינות המערב היא זכותה החוקית של איראן להתמודד עם פעולות הטרור שלהן בתוך ארצנו ואנחנו יכולים אפילו להחרים חלק מהמשלוחים המסחריים שלהן כפיצוי על הנזק הכספי שהן גרמו למדינה שלנו.

 

כעת הביטו שנית על השקפת האמאם [ח'ומייני] לגבי כניסת ספינות מלחמה אמריקאיות למפרץ הפרסי, על השקפת האדון [כינוי לח'אמנאי] לגבי דברי רוחאני באותו יום [בו איימה ארה"ב באמברגו על הנפט האיראני] ולבסוף על השקפת השהיד סולימאני בעניין זה. כפי שסולימאני אמר 'אנו האומה של אמאם חוסין,"[1] האם אין זה כך?!" [2]




[1] אמאם חוסין בן עלי הוא נכדו  של הנביא מוחמד והאמאם השלישי בשיעה. הוא נהרג בקרב כרבלא בעיראק בשנת 680, בארוע המכונן של השיעה במאבק בין הסונים לשיעים על הנהגת העולם המוסלמי. חוסיין בחר למות בקרב שהיה אבוד מראש, כביטוי לאהבת האסלאם והגנה על אללה.

[2] כיהאן (איראן), 14.12.2022