כללי

עורך עיתון אל-ג'זירה הסעודי: ארה"ב אשמה במתיחות עם סעודיה; עליה לבחון מחדש את מדיניותה

בשבועות האחרונים גוברת המתיחות בין סעודיה לארה"ב כשאחת הסיבות העיקריות לכך היא החלטה שקיבלה קבוצת אופק פלוס, הכוללת גם את רוסיה וסעודיה, לצמצם את מכסת תפוקת הנפט שני מיליון חביות ביום. ההחלטה עוררה את זעמו של ממשל ביידן שביקש מסעודיה דווקא להגדיל את ייצור הנפט, בשל משבר האנרגיה העולמי המחריף. הנשיא ביידן הצהיר ב-12.10.22 כי להתנהגות הסעודים תהיינה השלכות על יחסי שתי המדינות, בכירים אמריקאים קראו לקצץ בסיוע הצבאי לממלכה ולהוציא ממנה את הכוחות האמריקאים והיו שהאשימו את סעודיה בהתייצבות לצד רוסיה. סעודיה מצידה דחתה את הביקורת וטענה כי ההחלטה התקבלה משיקולים כלכליים ומקצועיים גרידא. בעיתונות הסעודית התפרסמו לאחרונה עשרות מאמרים שדחו את ההאשמות האמריקאיות וטענו כי סעודיה אינה משתמשת בנפט לצורך מאבקים פוליטיים וכי זכותה של סעודיה לקבל החלטות עצמאיות בהתאם לשיקולים ולאינטרסים שלה. מאמרים רבים מתחו ביקורת חריפה על ממשל ביידן והאשימו אותו בהחרבת היחסים בין שתי המדינות.[1]

 

אחד המאמרים הבולטים ברוח זו הוא של ח'אלד בן חמד אל-מאלכ, עורך היומון הסעודי אל-ג'זירה ויו"ר מועצת המנהלים של מועצת העיתונאים הסעודים שטען כי ארה"ב, ולא סעודיה, היא שאחראית למשבר ביחסי שתי המדינות שכן היא מאמצת שורה של עמדות אשר מתעלמות מן האינטרסים הביטחוניים של סעודיה ושל מדינות האזור, כמו מסירת עיראק לידי המליציות הפרו-איראניות, חתירה להסכם הגרעין עם איראן והתעלמות מהאיומים שמהווים החות'ים וחזבאללה על סעודיה. אל-מאלכ טען כי לנוכח התנהלות זו, סעודיה רשאית לטעון כי ארה"ב ניצבת לצד החות'ים, איראן וחזבאללה, בדיוק כפי שארה"ב מעזה לטעון שסעודיה מתייצבת לצד רוסיה.

 

ח'אלד אל-מאלכ[2]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו.

"...יחסי הממלכה [הסעודית] עם ארה"ב מושתתים על אינטרסים [משותפים] ועל [הזכות של כל מדינה לאמץ] עמדות עצמאיות בהתאם להשקפתה. מבחינת הממלכה, [היחסים הללו] מושתתים על הכלל לפיו השוני בעמדות אינו פוגע בידידות שקיימת בין שתי המדינות. זאת, גם אם וושינגטון נפגעה מחלק מן העמדות הסעודיות שלא תואמות את [עמדותיה].מטבע הדברים היחסים הבינ"ל יודעים מעת לעת עליות ומורדות.

 

על וושינגטון לבחון מחדש את עמדותיה ואת מדיניותה בכל פעם שמתרחשים אירועים או שיחסיה עם [מדינות] אחרות מחייבים זאת. שכן, השחצנות, ההתנשאות ותכתיביה הכוחניים לא יסייעו להתגבר על המחלוקות. אדרבא, הם עלולים להביא לקרירות ביחסים, דבר שאיננו חושבים שייטיב אם ארה"ב ובעלות בריתה. אין מנוס מבחינה מחודשת של יחסי סעודיה-ארה"ב על מנת לרסן את וושינגטון ואת חריגתה החוזרת ונשנית מעקרונותיה הבסיסיים ואת ייצור המחלוקות הלא מוצדקות... בדיוק כפי שקרה [לאחרונה], כאשר ארה"ב חוללה מחלוקת עם הממלכה לאחר ש[מדינות] אופק פלוס הסכימו להפחית את ייצור הנפט בשני מיליון חביות ביום.

הממלכה תמיד מתמודדת עם העמדות האמריקניות השנויות במחלוקת ברוגע, איפוק, תבונה ותוך הפעלת שיקול דעת. זאת, על אף שהממלכה חשה כעס חוזר ונשנה כלפי ארה"ב בשל עמדות רבות שלה אשר פוגעות בסעודיה, חרף הידידות ההיסטורית והברית האסטרטגית בין שתי המדינות במשך למעלה משמונים שנה... 

 

יש לנו הוכחות רבות לכך, כמו למשל [ההחלטה] של ממשל הנשיא ג'ו ביידן לבטל את הסיווג האמריקני של החות'ים כארגון טרור. מהחלטה זו נראה כאילו שארה"ב תומכת בתוקפנות של החות'ים כלפי הממלכה ושהיא אינה מתנגדת להמשך השליטה שלהם על חלק מאדמת תימן...

כמו כן, מה עשתה ארה"ב נוכח התנגדות החות'ים לחדש את הפסקת האש? [כלום], זאת למרות שאי חידושה מזיק לממלכה [הסעודית] לתימן ולמדינות האזור, ולמרות שישנו הסכם בינ"ל לגבי חשיבות הפסקת האש הזו[?]... ארה"ב לא הפעילה שום לחץ כדי לטפל במשבר הזה, זאת למרות שהיא המעצמה שמסוגלת לעשות זאת. 

רוצים [דוגמאות] נוספות? ראו את העמדה האמריקאית בעידן הנשיא ביידן כלפי הכור הגרעיני האיראני, [וכיצד] הבית הלבן להוט להגיע להסכם עם איראן, חרף הנזק שיש בו לממלכה ולמדינות האזור, [נזק שהיה נגרם] אלמלא העמדה הישראלית, שריסנה את הלהיטות האמריקאית לחזור להסכם, ועצרה את קלות הראש של הבית הלבן...

 

האם העמדה [החלשה] שהפגינה ארה"ב, שהיא בעלת הברית ההיסטורית והאסטרטגית של הממלכה, כלפי שיגור הטילים והכטב"מים על מפעלי ארמקו, שאיראן מואשמת במעורבות באירוע הנפשע הזה לא עוררה תדהמה? שהרי הפסקת [הפעילות] של מפעלים אלה מקטינה את תפוקת [הנפט] כתוצאה מתוקפנות. כך גם הטילים והכטב"מים האיראנים שהחות'ים משגרים מתימן נגד אזרחים, שדות תעופה ושווקים במספר ערים בממלכה. 

 

ישנו גם חזבאללה. זרוע הטרור החזקה באזור, שמממנת איראן. אין [שום] פעילות אמריקאית שנועדה  לעמוד על הסכנה שמהווה ארגון זה לממלכה [הסעודית] ולמדינות האזור. והרי הארגון הזה נמצא עם כוחותיו בסוריה, בתימן ובכל מקום שיש לאיראן אינטרס לערער את המשטרים ולחבל בביטחון המדינות.  

 

עוד לא דיברנו על עיראק ועל תפקידה של ארה"ב במסירתה [לידי] מליציות שנאמנות לאיראן, על חשבון טובתו של העם העיראקי והרחקתו מסביבתו הערבית. דבר זה פוגע [גם] בממלכה [הסעודית] אשר חולקת גבול עם עיראק, שלא לדבר על הנזק שנגרם ליתר מדינות האזור, שאיראן שואפת להתרחב על חשבונן. הרי היא זו שכובשת איים ששייכים לאמירויות ומכריזה שיש לה ארבע ערי בירה: בגדאד, בירות, צנעאא' ודמשק, לצד [בירתה] טהראן.

 

[אז] מי זאת שיצרה ויוצרת קרע ביחסים בין שתי המדינות, ופועלת במטרה להזיק לצד השני, וושינגטון או ריאד? מי מייצרת חילוקי דעות באמצעות סיבות ותירוצים שהשכל לא יכול לתפוס, ריאד או וושינגטון?

 

כשם שארה"ב טוענת, שלא בצדק, שסעודיה מתייצבת לצידה של רוסיה במלחמתה באוקראינה, האם אין זו זכותה של ריאד לומר כי וושינגטון מתייצבת לצד החות'ים, חזבאללה ואיראן נגד האינטרסים של הממלכה ומדינות האזור?

 

אלו הן דוגמאות והוכחות, וישנן עוד רבות. יהיה זה לטובת שתי המדינות לשמור על הידידות [ביניהן], לדבוק בברית [ביניהן] ולכבד זו את עמדתה של זו, באופן שנותן מענה לאינטרסים המשותפים."[3]