כללי

עיתונאים מקטר ומערוץ אל-ג'זירה משבחים את המחבל, עודיי אל-תמימי, שביצע שני פיגועי ירי ורצח חיילת ישראלית: גיבור שיונצח בדפי ההיסטוריה

ב-19.10.22 ביצע המחבל הפלסטיני, עודיי אל-תמימי, פיגוע ירי במחסום הכניסה למעלה אדומים, שבסופו חוסל בידי כוחות הביטחון הישראלים. עשרה ימים קודם לכן, ביצע אל-תמימי פיגוע ירי נוסף במחסום שועפאט שבצפון ירושלים, במהלכו רצח את החיילת הישראלית, נועה לזר.

 

בעקבות הפיגוע השני שביצע אל-תמימי ובמהלכו מת, עיתונאים מקטר ומערוץ אל-ג'זירה חלקו לו שבחים  בציוצים בטוויטר והציגוהו כגיבור שיונצח בדפי ההיסטוריה.

 

קריקטורה המפארת את המחבל עודיי אל-תמימי שפרסם העיתונאי הפלסטיני, מחמוד עבאס

מצוות הקריאייטיב של ערוץ אל-ג'זירה: "לאריה מת יש כבוד שאין לאחרים בעודם חיים"[1]

 

דוח זה יציג את השבחים שהרעיפו העיתונאים בקטר על המחבל עודיי אל-תמימי:

 

עיתונאי קטרי: הגיבור אל-תמימי מת כשהיד בשיא הגאווה והגבורה

העיתונאי הקטרי, ג'אבר אל-חרמי, עורך היומון הקטרי אל-שרק לשעבר צייץ: "[עודיי אל-תמימי] התעמת עם הכיבוש בפעם הראשונה [קרי, בפיגוע הראשון שביצע] ממרחק אפס והסב להם הרוגים ופצועים, אך הכיבוש, על כל כוחותיו ויחידותיו, לא הצליח ללוכדו. לאחר עשרה ימים הוא בעצמו יצא נגדם עם אקדח כדי להתעמת באמצעותו עם הכיבוש, כשהוא תוקף ולא נס. זהו הגיבור עודיי אל-תמימי, בן שועפאט, בן פלסטין אשר מת כשהיד במלוא הגאווה ובגבורה."[2]

הציוץ של ג'אבר אל-חרמי[3]

 

מגיש באל-ג'זירה: גבורתו של אל-תמימי תונצח לעד בהיסטוריה

אחמד מנצור, מגיש בערוץ אל-ג'זירה, הילל אף הוא את המחבל כשצייץ: "לאחר שבמשך עשרה ימים צבא הכיבוש עם כל יכולותיו לא הצליח לתפסו, יצא האריה עודיי אל-תמימי מהגוב שלו[4] והתעמת עם הכיבוש במלוא הגבורה. הוא המשיך להילחם כשהוא תוקף ולא נס, [והפגין] גבורה נדירה. הישראלים פרסמו [סרטון שמציג זאת] כדי להוכיח כי הרגוהו, אך פרסום זה רק הדגיש ופיאר את גבורתו, אשר תונצח לעד בהיסטוריה."[5] 

הציוץ של אחמד מנצור[6]

 

מנכ"ל אל-ג'זירה לשעבר: סרטון הוידאו של הפיגוע מציג את הגבורה בדרגה הגבוהה ביותר

מנכ"ל ערוץ אל-ג'זירה לשעבר, יאסר אבו הלאלה, שיבח גם הוא את אל-תמימי בטוויטר: "האויב פרסם את סרטון הוידאו כדי להפחיד את הפלסטינים, אך [סרטון זה] הוא בבחינת קצידה [סוג של שיר ערבי] המציגה את הגבורה בדרגתה הגבוהה ביותר. עודיי אל-תמימי הפך לסמל בכך שיצא אל מול צרורות היריות כאילו היה בבחינת גשם המשקה את עץ הזית..."[7]

הציוץ של יאסר אבו הלאלה[8]

 

ר'אדה עויס, גם היא מגישה בערוץ אל-ג'זירה, שיתפה את תמונתו של אל-תמימי לצד הכיתוב: "זהו עם שלא יובס לעולם".[9]

הציוץ של ר'אדה עויס[10]