המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכירי חמאס: ההגמוניה האמריקאית נחלשת, העולם נעשה רב קוטבי, עלינו להיפתח לרוסיה וסין
8/7/2022


בכירי חמאס: יש לכרות בריתות אסטרטגיות עם תומכי ההתנגדות ולהיפתח אל רוסיה סין ואיראן, לנוכח השינוי בסדר העולמי וצמצום ההגמוניה האמריקאית


ב-19.6.2022 התקיימה באוניברסיטת "אל-אומה" בעזה ועידה תחת הכותרת "הריבונות הפלסטינית, המשתנים האסטרטגים והמהלכים העתידיים", במהלכה נשאו דברים ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק ובכירים נוספים. בנאומיהם עמדו בכירי חמאס על השינויים המתחוללים באזור ובעולם, בדגש על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבעקבותיה, כך העריכו, יהפוך העולם לרב קוטבי לאחר שארה"ב תאבד את הגמוניה שלה בו. נוכח משתנים אלה, הדגישו בכירי חמאס את הצורך לגלות פתיחות כלפי רוסיה וסין, הניצבות במחנה המתנגד לארה"ב, ולכרות בריתות אסטרטגיות עם כל מי שתומך בהתנגדות, במטרה להשיג את "שחרור [פלסטין וזכות] השיבה". הם צפו כי לתמורות המתחוללות כיום ברמה העולמית ולהיווצרותו של עולם רב קוטבי תהיינה השפעות חיוביות על העולם הערבי והאסלאמי ובפרט על הסוגייה הפלסטינית.

 

להלן תרגום קטעים מהנאומים שנשאו הנייה ואבו מרזוק בועידה.


הלוגו של  ועידת "הריבונות הפלסטינית, המשתנים האסטרטגים והמהלכים העתידיים"[1]



אסמאעיל הניה: יש להיפתח ל סין רוסיה, איראן וכל המדינות המתנגדות למדיניות הישראלית-האמריקאית

דבריו של אסמאעיל הניה לוועידה פורסמו בדיווח באתר הרשמי של תנועת החמאס. בדיווח נכתב: "ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אסמאעיל הניה, קרא לאסטרטגים ולמקבלי ההחלטות להתמקד בכמה משתנים חשובים ולקחת אותם ואת  תוצאותיהם בחשבון כדי לבנות חזון אסטרטגי פלסטיני עתידי.

 

בנאום שנשא בוועידת 'הריבונות הפלסטינית, המשתנים האסטרטגים והמהלכים העתידיים' שארגנה אוניברסיטת אל-אומה בעזה אמר מנהיג התנועה כי 'המשתנה הראשון במישור הפלסטיני מגולם בתוצאות מערכת חרב ירושלים [כינוי לסבב הלחימה בין ישראל לחמאס במאי 2021] שהיוותה מהלך איכותי ומפנה אסטרטגי בניהול הסכסוך עם האויב הציוני'. הוא הוסיף כי התוצאות הללו היו ברורות ביותר, הן בתחום אחדות האדמה והעם ו[הן בכל הנוגע ל]קשירת משוואת הכוח שאותה מייצגת ההתנגדות עם הקדושה שמייצגים ירושלים ומסגד אל-אקצא. עוד ציין כי הסוגייה [הפלסטינית] השיבה לעצמה את מעמדה הנכבד במישור האומה [האסלאמית] ובתשומת הלב העולמית, וירושלים ואל-אקצא שבו להיות ציר הסכסוך עם האויב.  

 

מנהיג התנועה אמר כי המשתנה השני קשור לנסיגה האמריקאית מהאזור ביותר מזירה אחת, ובפרט הנסיגה מאפגניסטן, והוסיף כי 'אין ספק שלכוח האמריקאי ההגמוני בעולם אין עוד את אותה היכולת [שהיתה לו בעבר] להחיל את השפעתו הצבאית, הביטחונית והמדינית על אזורים שונים בעולם, לרבות אזורנו הערבי והאסלאמי'. הוא אמר: 'ישראל נחשפה [בחולשתה] במערכת חרב ירושלים וחלה נסיגה [במעורבות] ארה"ב, במסגרת היערכותה מחדש

והסטת תשומת הלב שלה לנושאים חדשים, כגון ההתמודדות עם סין ורוסיה ועם הכוחות העולים בעולם. אלו נקודות שמהוות מפנה חשוב ביותר ויש להן השפעות והשלכות אסטרטגיות. עלינו לקרוא אותן בזהירות ובקפידה'.

 

הוא המשיך: 'המשתנה השלישי והחשוב הוא המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, שהיא [למעשה, מלחמה] בין רוסיה והמחנה שלה לבין המערב באופן כללי, בהנהגת ארה"ב. זוהי המלחמה הרחבה והבולטת ביותר במאבק בין המחנות בעולם מאז סיום מלחמת העולם השנייה'. הוא הדגיש כי 'לאחר מלחמה זו [קרי, בין רוסיה לאוקראינה], העולם כבר לא יהיה כפי שהיה לפניה. הוא יהפוך, ללא ספק, לעולם רב קוטבי ויבוא הקץ לעידן החד קוטבי השולט כעת במדיניות הבינלאומית. הדבר יהווה בהחלט שינוי חשוב ביותר שיהיו לו השפעות על אזורנו הערבי והאסלאמי וכן על הסוגייה [הפלסטינית] שלנו ועל המאבק עם הכיבוש'.

 

הניה ציין כי 'המשתנה הרביעי הוא... הנורמליזציה והניסיונות הישראליים לחדור לאזור ולכרות בריתות צבאיות וביטחוניות עם כמה ממשלות ערביות, באופן שנראה כי העניין חרג מעבר לנורמליזציה עד לכדי מיזוג הישות [הציונית] באזור וארגון האזור מחדש'.

 

הוא הבהיר כי לנוכח ארבעת המשתנים הללו, סדר העדיפויות האסטרטגי חייב להתמקד בארבעה נושאים: ההתנגדות, כריתת בריתות אסטרטגיות, העברת העמים [הערבים] מאסטרטגיה של תמיכה בשחרור [פלסטין] לאסטרטגיה של שותפות בו ו[הפגנת] פתיחות לקהילה הבינלאומית.

 

עוד הדגיש כי ההתנגדות בעזה, בגדמ"ע, באדמות 48' ומחוץ [לפלסטין] היא בראש סדר העדיפויות האסטרטגיות והיא צריכה לזכות בתמיכה וסיוע מצד עמנו ומצד שוחרי החירות וכי ההתנגדות מהווה כיפת פלדה להגנה על ירושלים, אל-אקצא, הגדמ"ע, האסירים ותושבי [אדמות] 48'.

 

הוא ציין כי יש הכרח לְאזור אומץ ולכרות מחדש בריתות אסטרטגיות, שיתמקדו באסטרטגיה של [הפגנת] פתיחות כלפי כל מי שתומך בהתנגדות[2]... על האומה לשוב ולאמץ את אסטרטגיית השותפות והמעורבות הישירה בדרישות השחרור.

 

הניה אמר כי הנרטיב הציוני אינו עוד [הנרטיב] הנוֹכֵחַ ולישראל אין עוד אותו מעמד שהיה לה. וכי יש משתנים חשובים שצריך להתבסס עליהם ובכללם הפתיחות למדינות גדולות ובעלות משקל כמו סין ורוסיה, לצד איראן האסלאמית וכל המדינות המתעמתות עם המדיניות הישראלית-האמריקאית באזור...

 

הוא הביע תקווה שהועידה תהווה אחד המנופים החשובים לגיבוש המגמות העתידיות וסדרי העדיפויות האסטרטגיים ברמה הפלסטינית, האזורית והבינלאומית ותהווה נקודת אור שמקבלי ההחלטות יקבלו את מסקנותיה."[3]   

 

ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה[4]


 

מוסא אבו מרזוק: סדר עולמי רב קוטבי יציב את הסוגייה הפלסטינית במקום טוב יותר

כאמור, גם חבר הלשכה המדינית של תנועת חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר דברים ברוח דומה בוועידה והצביע על האפשרות כי המלחמה באוקראינה תשרת את העניין הפלסטיני. גם דבריו של אבו מרזוק דווחו באתר חמאס. בדיווח נכתב: "חבר הלשכה המדינית של תנועת חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר במהלך ועידת 'הריבונות הפלסטינית'...:'עודנו נמצאים בשלב המהפכה והשחרור, לא בשלב הקמת המדינה, ולכן שחרור פלסטין ופירוק הכיבוש הישראלי הם [עניין] הכרחי כדי [שנוכל] לדבר על סוגיות [הקשורות ל]ריבונות הפלסטינית. אין קיום לריבונות [פלסטינית] כל עוד הכיבוש ממשיך להיות נוכח בחיי הפלסטיני'. הוא ציין כי העניין הפלסטיני אינו מנותק מהשפעת האזור והסביבה הקרובה לו או הרחוקה ממנו, אדרבא, לאירועים ברמה האזורית וברמה הבינלאומית יש השפעה ישירה על שלב השחרור הלאומי.

 

אבו מרזוק אמר כי לתנועת חמאס יש מערך קשרי חוץ שהיא מתבססת עליהם במערכה שלה למען השחרור והשיבה. הוא ציין כי חמאס כתנועת שחרור עוקבת אחר ההתפתחויות במישור הסדר העולמי, ובפרט אחר הפעילות הצבאית הרוסית באוקראינה, אחר מצב ההתנגשות בין רוסיה למערב והאפשרות של מעבר אל סדר עולמי חדש שבו תצטמצם ההגמוניה האמריקאית המוחלטת, ש'ישראל' שואבת ממנה את כוחה. זאת, בתקווה להגיע לסדר [עולמי] רב-קוטבי, מה שיציב את הסוגייה הפלסטינית במיקום טוב יותר.

 

בכל הנוגע לנורמליזציה [של מדינות ערביות עם ישראל] אמר אבו מרזוק כי היא חרגה מעבר ליחסים קרים לכדי יחסים של ברית ותמרונים משותפים...והם פעלו כדי להפוך את הסכסוך באזור מ[סכסוך] בין הערבים לישראל ל[סכסוך] בין הערבים לאיראן'.

 

חבר הלשכה המדינית אמר  כי במאי 2021 ניהלה ההתנגדות מערכה גדולה ומכובדת [נגד ישראל, קרי, חרב ירושלים], אלא שהסביבה האזורית וכוחות מרכזיים באזור פעלו כדי למנוע מהתנועה [חמאס] להפיק תועלת פוליטית מסבב הלחימה המבורך הזה. הוא ציין כי האינטרסים של המדינות שקשרו עצמן לישות [הציונית] ולארה"ב מנעו מכמה מהן לנקוט עמדת תמיכה בעם הפלסטיני באופן שהולם את מעמדן של מדינות אלו." [5] 

 

חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק[6]



 

 

 



[1]  https://uou.edu.ps/ , 19.6.2022

[2] לאחרונה היו דיווחים סותרים אודות חידוש אפשרי של קשרי חמאס-סוריה. ייתכן שבדבריו אלה הנייה גם רומז לכך.

[3] Hamas.ps/ar, 19.6.2022

[4]  Hamas.ps/ar, 19.6.2022

[5] https://hamas.ps/ , 19.6.2022

[6] https://hamas.ps/ , 19.6.2022