המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי סעודי לאנשי הדת: חידלו לזלזל במדע והכירו בתרומתו העצומה
16/6/2022


עיתונאי סעודי לאנשי הדת: חידלו לזלזל במדע והכירו בתרומתו העצומה


ב-3.5.22 פרסם חוסין שובכשי, בעל טור בכיר ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, היוצא לאור בלונדון, מאמר שבו יצא נגד אנשי הדת המוסלמים המזלזלים במדע, מצמצמים את משמעויותיו ומפקפקים בתקפותם של מדעים שונים כמו הרפואה והאסטרונומיה. לדבריו, המדע אינו סותר את הדת אלא להיפך – הוא עשוי לסייע למימוש מטרותיה, אם אנשי הדת יכבדוהו. הוא הדגיש את התרומה העצומה של אנשי המדע לפיתוח העולם במאה השנים האחרונות וטען כי הדורות הבאים יכירו ויעריכו רק את מה שמוכח מדעית.


חוסין שובכשי[1]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"בכל פעם שמחפשים את הופעת המולד של חודש רמדאן המבורך, או של חודש שוואל, כדי לקבוע [את המועד של] עיד אל-פטר, מתחדש השיח על אימוץ [השיטה] של ראיית מולד הירח בעין בלתי מזוינת, במשקפת הגדולה ביותר או בטלסקופ, אל מול הסתמכות על חישוב אסטרונומי מדויק לצורך אותה מטרה. השיח המתחדש הזה חושף בפנינו את המשך הקשר המורכב בין רבים מאנשי הדת לבין המדע על ענפיו הרבים. עניין זה איננו חדש כמובן והוא אינו מסתכם רק בעניין של ראיית המולד, [אלא זהו] עניין ישן מאוד שכולל היבטים שונים ומגוונים.

 

צמצום המדעים למדעי הדת בלבד והטלת ספק גדול בענפי המדע האחרים כמו הרפואה, האסטרונומיה והגיאולוגיה למשל, הפכו את האשמתם של מדענים גדולים ואמינים כמו אבן אל-הית'ם[2], אבן סינא[3], אל-ראזי[4], אל-כנדי[5] ואחרים, ב'היעדר אמונה, פריצות וכפירה' לעניין שבשגרה. מצב זה החל לבסס את הרעיון [שקידמו אנשי הדת] לפיו יש לעשות הבחנה בין המדעים הארציים, תיאור מקטין עד כדי מבזה [למדע], לבין המדעים השמיימיים, שהם הרעיונות שיוצרים אנשי הדת באופן כללי. הקשר הזה המורכב והבלתי יציב [בין אנשי הדת למדע], הוא שאִפשר הפצת מעשיות ואימוץ מיתוסים במקום להסתמך על המדע כמקור ידע.

אווירה מורעלת זו כלפי המדעים והטלת הספק התמידי בהם הן שאפשרו את הופעתן של דעות שהן לכאורה דתיות, אך לאמיתו של דבר הן אינן אלא קומדיה שחורה, כמו למשל, דעות המטילות ספק בהיות העולם עגול, ועד  הסברה כי נהיגת אישה במכונית תשפיע על שחלותיה וכתוצאה מכך גם על יכולתה ללדת!

[רק] כאשר מספר לא מבוטל של אנשי דת ישתכנעו שהמדעים במשמעותם הרחבה הם אמצעים וכלים לביסוס עניינים רבים הנוגעים לאמונה עצמה, באמצעות הוכחות נחרצות, ובה בעת גם יתייחסו במלוא הכבוד למוחו של האדם – או אז יתרחש שינוי לא רגיל בקשר שבין הדת למדע ותהיה הבנה שהם משלימים אחד את השני ואינם מנוגדים זה לזה.

 

קשר זה [בין אנשי הדת והמדע] עתיד להיות מורכב עוד יותר לנוכח הקפיצה המדעית העצומה חסרת התקדים בהיסטוריה האנושית [שהתרחשה לאחרונה]. המשך היחס המתנשא מצד אנשי דת רבים כלפי המדע הוא לא יותר מאשר הפגנת בוז כלפיו, והיחס הזה ינתק אותם [קרי: את אנשי הדת] בהדרגה מן המציאות הקיימת ודעותיהם יהפכו למעין ערבוב של דברי הבל ומעשיות.

 

המדעים אינם סותרים את הדת, וכשהם יובנו [על ידי אנשי הדת מתוך גישה] של כבוד והערכה, הם יהוו אמצעים וכלים אקטיביים ורבי השפעה למימוש מטרה דתית עצומה שהיא שמירה על כבוד האדם.

 

הדורות הבאים יכירו רק במה שמכבד את המדע ואת המתודות שלו ולא יסכימו לתפיסה המתייחסת למדע כאיוולת, ללא הוכחות באותה רמה של שכנוע [כמו זו של המדע], בייחוד בְּתחומים שהתפתחו ויכולים כבר לספק את מה שמוכיח את טענתם כמו אסטרונומיה, רפואה, מדעי הגרעין, גיאולוגיה וחקלאות...

 

אם ניקח בחשבון כי יותר משמונים אחוזים מכלל המדענים בהיסטוריה האנושית [פעלו] בשבעים השנים האחרונות, ונוסיף לכך את הרעיון כי האנושות לא ידעה כזו תקופה של הצטברות ידע כמו זו שאנו חווים במאה השנים האחרונות – נבין לחלוטין את חשיבות התקופה המדעית שבה אנו חיים וכי זהו עניין שמן הראוי להתייחס אליו במלוא הרצינות ולשנות את דרך ההתייחסות שלנו אליו.

 

המדע הוא עזרה משמיים ומתנה, ומשום כך יש לכבדו. המדענים בתחומים השונים תורמים בפועל לפיתוח העולם ולשמירה על כבוד האדם – שהם שתיים מן השאיפות החשובות והעצומות ביותר של האמונה".[6]

 

 

 



[1] אל-שורוק (מצרים), 16.3.2018

[2]  אל-חסן בן אל-חסן בן אל-הית'ם אבו עלי (965-1040) – מדען ערבי שתרם לחקר האופטיקה, האנטומיה, ההנדסה, המתמטיקה ועוד.

[3] אבו עלי חסין אבן עבדאללה בן חסן בן עלי אבן סינא (980-1037) – היה רופא, פילוסוף ומדען פרסי. מחברם של 450 ספרים, בעיקר בתחום הרפואה והפילוסופיה.

[4] אבו בכר מוחמד בן זכריא אל-ראזי (865-925) – פילוסוף פרסי שכתב בערבית ואחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי.

[5] אבו יוסף יעקוב בן אסחאק אל-צבאח אל-כנדי (801-873) – פילוסוף, מתמטיקאי ורופא ערבי מוסלמי שזכה לכינוי 'פילוסוף הערבים'.

[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.5.2022