המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פולמוס בעיתונות הערבית על חופש הביטוי והתרבות בעקבות שידור סרט ערבי מתירני בנטפליקס
15/2/2022


פולמוס בעיתונות הערבית על חופש הביטוי והתרבות בעקבות שידור סרט מתירני בנטפליקס בערבית


מאת ב. צ'רניצקי


ב-20 בינואר העלתה נטפליקס לשידור את הסרט "חברים יקרים מכל", הגרסה הערבית של הסרט האיטלקי "זרים מושלמים," שהופק בשותפות עם חברות הפקה ממצרים, איחוד האמירויות ולבנון. הסרט שכלל דמות של הומוסקסואל ונחשפו בו מקרים של בגידות של בני זוג, עורר סערה באמצעי התקשורת בעולם הערבי בכלל ובמצרים בפרט, בשל השתתפותה בסרט של השחקנית המצרית המפורסמת מונא זקי. יתרה מכך, בכווית הגיש עורך הדין עבד אל-עזיז אל-סביעי תלונה משפטית בדרישה לחסום את פלטפורמת נטפליקס במדינה,[1] ובמצרים הגיש עורך הדין אשרף פרחאת, מייסד "הקמפיין לטיהור החברה" תלונה בדרישה לחסום לשידור את הסרט בשטחה.[2] גם גורמים דתיים התנגדו לשידור. כך למשל, מרכז הפתוות של מוסד אל-אזהר פרסם הודעה בעקבות שידור הסרט בה גרס כי "הומוסקסואליות היא תועבה מגונה ונחיתות מוסרית" וכי "נרמולה ושיווקה מהווים פשע, משחיתים את זהותנו, פוגעים בביטחון של חברותנו והורסים את המערכת הערכית החברתית ואת מוסד המשפחה."[3]

 

התגובות בעיתונות הערבית לנטפליקס ולסרט היו מגוונות. המתנגדים לשידור הסרט טענו כי הסרט מהווה ביטוי למטרתה של נטפליקס כפלטפורמה אמריקאית, להרוס את החברות הערביות באמצעות הניסיון לנרמל את ההומוסקסואליות ואת הבגידות בין בני הזוג. מנגד טענו התומכים בשידור הסרט כי יש להכיר בקיומן של תופעות אלה בחברה הערבית ולדון בהן במקום להסתירן. כותבת אחת קראה לחדול ממדיניות של צנזורה ולפתח תעשיית קולנוע מקומית שתייצג את הקורה בה.

 

יצוין כי לאחרונה ישנו עיסוק רב בתופעת ההומוסקסואליות בתקשורת הערבית. זאת ככל הנראה בתגובה לעיסוק הרב במערב למעמד חברי קהילת הלהט"ב בעולם בכלל ובארצות ערביות ומוסלמיות בפרט.[4] מקורות סמכות דתיים שונים בעולם המוסלמי יצאו בחריפות נגד ההומוסקסואליות בטענה כי מדובר בתועבה וכן התפרסמו מאמרים רבים בתקשורת הערבית בגנות התופעה.[5]

 

דוח זה יסקור תגובות מהעיתונות הערבית בעד שידור הסרט "חברים טובים מכל" של נטפליקס ונגדו.


כרזת הסרט "חברים יקרים מכל"[6]



א. שוללי שידור "חברים יקרים מכל": ערכי הסרט זרים לנו; נחוץ נטפליקס ערבי

מתנגדי שידור הסרט כאמור מתחו ביקורת נטפליקס בטענה כי מטרת העל שלו, היא להביא להרס החברות הערביות באמצעות החדרת ערכים זרים להן, כמו הומוסקסואליות ובגידות. מאמר אחד אף טען כי יש חלופות סעודיות לפלטפורמה זו.


עיתונאית מצריה: נטפליקס הוא כלי מערבי להרס החברות הערביות

העיתונאית המצרית סחר עבד אל-רחים מתחה ביקורת על הסרט "חברים יקרים מכל", בטענה כי זהו ניסיון אמריקאי להרוס את החברה הערבית: "נראה כי עם צמצום תפקידה של ארה"ב באזור ופנייתה מזרחה כדי לטפל בסכנות מצד סין [השואפת] לתחרות ולהגמוניה, [ארה"ב] רוצה להטביע חותם מתמשך ולגרום לעמי האזור, [הפעם] ללא כיבוש ומלחמות להיות שבויים בחשיבה המערבית ובתרבותה ... הסרט 'חברים יקרים מכל' הוא הסרט הערבי הראשון שהפיקה פלטפורמת נטפליקס האמריקאית המפורסמת, אשר ניצלה את מגפת [הקורונה] שבגללה אנשים מבלים בבתיהם תקופות ארוכות, והצליחה לקצור רווחים בלתי נתפסים ופרסום רחב באמצעות מה שמכונה 'בילוי ביתי.' אך למעשה לא מדובר בבילוי כלל אלא במזימה להרס הערבים, הפצת התועבה ותמיכה בהומוסקסואליות...

 

הצעירים והמתבגרים מכירים היטב את נטפליקס והם יכולים לפצח את הקוד שלה ולצפות בקלות בסרטיה... כך שהמטרה היא להגיע לנוער הערבי ולהרוס אותו. זה כל מה שהמערב מייחל לו בגלי האימפריאליזם החדשים שלו, שנמנעים משימוש בנשק ובמלחמות מסורתיות ומשפיכת דם וקורבנות, הסותרים את סיסמאותיהם בנושא זכויות האדם. המגמה [של המערב היא ליזום] מלחמות אשר יפוררו את החברות ויכבשו את מוחות האנשים במקום כיבוש האדמה...

 

יש לקרוא לדברים בשמם האמיתי ללא כחל ושרק: הבגידה היא ניאוף, ההומוסקסואליות היא סטייה והסצנות והביטויים המתירנים הם הפצת התועבה ולא ביטוי של המציאות. גם אם [כל אלה] קיימים בחברה, הם מגונים ונעשים בחשאי, בעוד שהסרט הזה רוצה לנרמלם ולהופכם להתנהגות שגרתית..."[7] 


אקדמאית ועיתונאית מצרית: ערכי הסרט "חברים יקרים מכל" זרים לתרבותנו

ד"ר עזה אחמד היכל, דיקנית הפקולטה לשפה ולתקשורת באקדמיה הערבית למדעים ולטכנולוגיה, כתבה במאמרה ביומון אל-ופד המצרי, כי הערכים המוצגים בסרט לא מקובלים על החברה הערבית ויצאה נגד מי שדוחים את הביקורת על הסרט וטוענים כי מדובר בחופש היצירה ובייצוג של המציאות. כך כתבה:

"הסרט 'חברים יקרים מכל'... המבוסס על שיחות בין קבוצת חברים נשואים וחבר אחד לא נשוי, עוסק ביחסים [בסגנון] מערבי, ביחסים הומוסקסואליים וביחסים אסורים כמו בגידות בבני הזוג וחיים סודיים של מרבית [הדמויות]... הדמויות בסרט חסרות עומק, אך הן מציגות רעיונות, התנהגות וערכים מערביים הזרים לחברתנו הערבית המצרית... [האם יש בחברתנו] אב ש[יקבל בשלווה]... התרועעות של בתו הקטינה עם חבר מבית הספר? [האם יש בחברתנו] בן זוג או בת זוג אשר יקבלו בברכה את כל חבריו של בן הזוג וחברותיה של בת הזוג?

 

איפה יש [בחברתנו] אישה שמחביאה בקבוק יין במקרר הבית ליד החלב של ילדיה הקטנים כדי לשתות אותו בסתר הרחק מחמותה ומבן זוגה? האם כל בני ובנות הזוג מנהלים חיי מין סודיים באופן שגרתי? בשעה שאנו מותחים ביקורת על ה[סרט] ועל [הרעיונות] שהוא מעלה, מתחילים שוחרי החירות חסרת המעצורים להפחיד את כל מי שמביע דעתו [נגד הסרט] באמתלה ש[התופעות המוצגות בו] קיימות בחברה, שמדובר באומנות וביצירה, ושאין ערכים קבועים. וזהו לב העניין: המאבק למען ביסוס ההומוסקסואליות, הבגידה והיחסים של קטינים מחוץ לנישואין. דרוש דיון רציני - מדעי, פסיכולוגי, חברתי כדי לדעת לאן מועדות פנינו נוכח מלחמות הדור החמישי."[8]


בעל טור סעודי: רשת MBC  שלנו מהווה חלופה ערכית לנטפליקס המקדם ערכים משחיתים

בעל הטור הסעודי מוחמד אל-סאעד כתב במאמרו ביומון עוכאט', כי נטפליקס פועלת כדי לנרמל בחברות הערביות התנהגות סוטה, שלה יש חלופות סעודיות: "רשת כמו נטפליקס אינה פרוייקט טלוויזיוני או בידורי היא השתוללות של חוסר ערכים ושל אמות מוסר משחיתות, של יחסים לא תקינים לצד קידום של סמים והתנהגות סוטה על מנת להפכם ביום מן הימים לערכים מקובלים בחברות הערביות...

 

[נוכח זאת] בולטת  פלטרפומת 'שאהד' השייכת ל-MBC  כחלופה טלוויזיונית שניתן להתבסס עליה כעל חיץ מול המתקפה של נטפליקס ואחיותיה, הפלטפורמות המערביות המצטיינות בהפקות יקרות ונוצצות... [ולכן], חשוב להעצים את פלטפורמת 'שאהד' ולחזק את תפקידה בהפקת סיפורים, דרמה, היסטוריה מקומית סעודית וערבית ולבסס ערכים ברורים שיהוו חלופה לאובדן השליטה שמציגה נטפליקס. 'שאהד' יכולה להפוך להיות [ביטוי של] עוצמה רכה שהמשפחה והפרט יחשפו אליה. כמו כן, יש פלטפורמות רבות אחרות שיכולות לקדם מטרה זו ולהוות ערוץ נוסף כמו למשל, ערוצי רוטאנה וערוצי הספורט הסעודים."[9]

 

ב. תומכי שידור "חברים יקרים מכל": הבעיות שמוצגות בו ישנן גם אצלנו וראויות לדיון

התומכים בשידור הסרט "חברים יקרים מכל" טענו כי הסרט משקף בעיות הקיימות גם בחברה הערבית, אשר יש לדון בהן ולא להסתירן, כפי שעושים עדיין רבים. לדידם, הטלת צנזורה וחסימת ערוצים אינה אפשרות מעשית בעידן הנוכחי בו קיימות הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים, ובמקום אמצעים אלה יש לטפח מודעות ולקדם תעשיית קולנוע מקומית.


עיתונאית מצרית: אין טעם להטיל צנזורה או לדכא את האומנות

העיתונאית המצרית עביר טאיל כתבה כי במקום להטיל צנזורה ולחסום את נטפליקס, יש לדון בנושאים הקיימים גם בחברות הערביות ולא לטמון את הראש בחול: "מה שהיכה בי כמכת ברק הוא שכמה אנשים בעלי מעמד ניסו לערב את הפרלמנט המצרי בנושא הזה כדי להגיש תלונות [נגד הסרט]. וכך גם את התובע הכללי במטרה לאסור את [שידורי] רשת נטפליקס במצרים. אנו בשנת 2022 ולא במאה ה-19 ועדיין יש אנשים שמדברים על צנזורה ואיסור [צפייה] בעידן מטהברס [[METAVERSE ?! אנו מדברים על סרט הלא כך?... מה שמוזר הוא שלמרות כל הדיון הזה [אודותיו] מבין מילות החיפוש השכיחות ביותר ניתן למצוא את 'אופן ההתחברות לנטפליקס', בשל מה ש[מכונה] 'מים גנובים ימתקו'. מה שמפתיע אף יותר מכך, הוא שמתנהלת מתקפה נגד האומנית  מונא זקי, שמסבה הרבה כבוד למצרים ולאומנות הערבית בכלל...

 

כמה [דגשים] לגבי הסרט: ראשית, הסרט הוא הפקה של חברה אמריקאית דיגיטלית [המבוססת] על מינויים. כלומר... שהסרט לא הוצג ולא יוצג בבתי הקולנוע במצרים, בערוצי הלווין או בטלויזיה הרשמית. שנית, יש סרטים מצריים שהופצו בתוך החברה המצרית והוצגו לאורך השנים שעסקו בנושאים נועזים בהרבה ממה שעוסק הסרט הנוכחי...

שלישית, הסרט שופך אור על בעיה חשובה מאוד, שהיא לדעתי הנגע של העידן הזה והוא שכל אחד מאיתנו חי בשני עולמות: העולם המציאותי על הבעיות שבו; והעולם הווירטואלי בו [קל] להעז. כל אחד מאיתנו מתנהל בחיים האלה כאשר הוא נושא בידו או בתיקו את חייו הווירטואליים בתוך הטלפון הנייד... הסרט רק דימה מה יקרה אם העולם הווירטואלי ייחשף בפני האנשים הקרובים ביותר...

 

באשר לנושאים [הנוספים] בהם דן הסרט, הרי שהם אינם זרים לחברותינו וקיימים בה מזמן, אלא שאנו כמו יען מעדיפים לטמון ראש בחול כדי לא להתעמת עמם. הבריחה מדיון בבעיות לא תפתור אותן, כמו שהיצירה והאומנות לא יעודדו תועבות כפי שטוענים אחדים. להיפך, הן שמות את הזרקור על בעיה או תופעה ומתריעות כדי שנתחיל להתמודד איתה ולא כדי שנברח ממנה.

 

הזמן אינו עומד מלכת. בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והמטאברס כבר לא [ניתן לדבר] על 'צנזורה' ועל חסימה. אין מקום להטיל צנזורה או לדכא את האומנות והיצירה, אחרת הבה נחסום את כל אתרי הרשתות החברתיות שפולשות לבתינו מבלי להבחין בין מבוגר לצעיר או ילד בעת הצגת תוכנן. חיסמו את האינטרנט, הפסיקו [את השימוש] באפליקציות של הטלפונים הניידים, חיסמו את ערוצי הלווין וכפו עלינו מה לראות ומה עליכם למנוע מאיתנו! אני חוזרת ואומרת אנחנו בשנת 2022!"[10]

 

עביר טאיל[11]



איש תקשורת אמירתי: ילדינו חשופים ברשתות החברתיות לתכנים חמורים מאלה שבסרט

איש התקשורת והעיתונאי האמירתי, עלי עוביד אל-האמילי, הביע תמיכה בשידור הסרט, שכן לדבריו, החברה הערבית לא יכולה לחיות במנותק משאר העולם: "אנו לא יכולים לחיות במנותק מהעולם כל עוד בחרנו להיות חלק ממערך הזה שמושפע מכל מה שקורא מסביבו. מעניין שמרבית הביקורות התמקדו בסצנות ובהתבטאויות אחדות, אותן החשיבו [המבקרים] כבלתי ראויות, בעוד הם שוכחים או עושים עצמם שוכחים שהפלטרפומות של הרשתות החברתיות כוללות סצנות והתבטאויות העולות פי מיליונים [בחומרתן] על אלה שכלולות בסרט - שבנינו ובנותינו ישנים ומתעוררים איתן כל יום [ו]הם שומעים ורואים אותנו נכנעים למצב הנתון.

 

אין זה תפקידה של האומנות להציע פתרונות אלא לחשוף את הפגמים [בחברה]. אנו סבורים שהסרט 'זרים מושלמים' על כל גרסאותיו, כולל זו בערבית, חשף פגמים רבים בחברה הגלובלית שלנו והפשיט את גיבורי הסיפור כדי שישרטטו מחדש את מפות חייהם כך שאנו לא נהיה הזרים האמיתיים."[12]

 

הערבים זורקים נעליים על ערוץ נטפליקס במחאה, בעוד הוא הערוץ הכי נצפה על ידם[13]



עיתונאית לבנונית: במקום להתנגד לנטפליקס השקיעו בפיתוח תרבות וקולנוע מקומיים

העיתונאית הלבנונית סחר נאצר קראה במאמרה ביומון הקטרי אל-שרק לקוראים להילחם ב"פלישה התרבותית" של נטפליקס באמצעות עידוד התעשייה הקולנועית המקומית המבוססת על ערכים מקומיים ובאמצעות ביסוס החברות על שקיפות, חופש יצירה ודיון פתוח בתופעות חברתיות. כך כתבה: "הדיון אודות נטפליקס והשפעתו על תרבויותינו וחברותינו מחריף בכל פעם כאשר מופיע סרט או סדרה חדשה שאנו רואים בהם מפלצת [שעלולה] לבלוע את אומתנו... האנשים, תומכים ומתנגדים [לנטפליקס] עסוקים ב'פלישה התרבותית', אותו [ביטוי] בו אנו תולים בו את כשלונותינו בבניית חברותינו. אך האם שאלנו את עצמנו אודות השקעות ממשלתיות ושל אנשי עסקים בכירים בכל מדינות ערב ללא יוצא מן הכלל? אני קוראת לכם להשקיע מחשבה ולבחון [לאן תועלו] ההשקעות מתרומות של מוסלמים לאגודות צדקה מידי שנה. כמה מהכספים האלה תועלו לפרוייקטים מסורתיים שהחברות בעיקרון לא זקוקות להם? מדוע הם לא מושקעים בייצור סרטים חינוכיים בהם באים לידי ביטוי מידות המוסר הערביות הבסיסיות, והמשקפים סיפורים חברתיים ואנושיים ש[יכולים] להגיע לעולם כולו? כי הקולנוע אסור? מדוע אנו מבקרים חברות רב לאומיות כמו נטפליקס ובה בעת מונעים מבנינו ללמוד את תעשיית הסרטים, הבימוי והמשחק ומסתפקים בהבאת שחקנים בינלאומים להם אנו משלמים סכומי עתק כדי שיאמרו דברי שבח על חברותינו?...

 

לגבי מי שקורא לממשלות הערביות לחסום את נטפליקס - אתם בורחים מאחריותכם להקנות מודעות לילדיכם, לחנכם וללמדם כיצד להתמודד עם החוליים החברתיים...  עלינו ללמד את ילדינו לדבוק בעקרונותינו מתוך שכנוע עצמי ולא באמצעות כפייה מצד המדינה וכך לפתח את דרך חשיבתנו לגבי המאבק ב'פלישה התרבותית'... מי שרוצה להילחם ברעל שנטפליקס [מפיצה], שישקיע מאמצים, כסף ומחשבה בביסוס החברות על אמת, שקיפות, חינוך, מתן חירות למשכילים באמצעות דיון ברעיונות ובתופעות, עידוד היצירה הנובעת מתרבותינו, מנהגינו ומידות המוסר שלנו. לא חסרים לנו משאבים ואנרגיות צעירות שיכולים לבסס את אותה תרבות, אך מאמצינו, רעיונותינו וכספינו נתקלים בצנזורה הנדרשת לנטר כל נשיקה ו[מראה של] בגדים תחתונים."[14]


סחר נאצר[15]



עיתונאי ופוליטיקאי מצרי: סרטים מייתגים מציאות ואל לממסד הדתי להתערב בנושאי תרבות

העיתונאי והפוליטיקאי המצרי, אוסאמה אל-ר'זאלי חרב גרס במאמרו ביומון אל-אהראם כי אל לממסד הדתי להתערב בנושאים שלא קשורים לדת. לדבריו, הסרט "חברים יקרים מכל" כמו כל סרט אחר מייצג את המציאות החברתית. כך כתב: " הייתי שמח לו אל-אזהר היה נמנע מלהשתתף בדיון אודות הסרט 'חברים יקרים מכל', [זאת לאחר] שמרכז הפתוות העולמי של אל-אזהר פרסם הודעה בנושא וכן פורסמה הודעה שיוחסה לד"ר אלהאם שאהין, סמזכ"לית מכון המחקרים האסלאמיים של אל-אזהר בה קראה להגיש תלונות לתובע הכללי ולדרוש ממנו לבטל את שידור הסרט[16]... איש אינו חולק על העקרונות האדירים של דתנו... אך מי טוען שהמסר של הסרט, של כל סרט חייב להעביר גם מסר דתי? ההיפך הוא הנכון. כל סרט משקף [דווקא] את ההיבט האחר של החיים בעולם הזה, הכוללים חטאים ומידות טובות; בעיות ופתרונות; מאבקים בין טוב לרע; בין מעלה טובה לבין תועבה. הסרט כמו כל הסרטים והמחזות מציג לנו את העולם כפי שהוא: על הדברים הרעים והמעלות הטובות שבו... אני קורא תיגר על מי ממתנגדי הסרט שיאמר כי הדוגמאות המופיעות בו – אינן קיימות בכל מקום סביבנו, לרבות המושחתות ביותר שבהן.

 

אלה עובדות ברורות שמבטאות את חולשת הטיעונים של אלה אשר מרימים קולם [נגד הסרט] מתוך שמירה על ערכי החברה והמוסר שלה, כאילו שאנו חברה של מלאכים ואנשים טובים. [אז] לא. אנו חברה נורמלית שכוללת את כל סוגי [האנשים] כמו כל חברה [אחרת] בעולם...  במשפט אחד אני אומר לכל אלה שצועקים במחאה [נגד הסרט]: חפשו נושאים אחרים חשובים ומועילים יותר [למחות עליהם]."[17]



 



[1] www.skynewsarabia.com , 3.2.2022 אל-סביעי הדגיש כי התלונה נגד נטפליקס נבעה מכך שהרשת מציגה בתוכניות רבות שלה תוכן בלתי מוסרי.

[2] alarabiya.net, 24.1.2022. חבר הפרלמנט המצרי, מוצטפא בכרי אף הביע חשש משלב בו תידרש החברה המצרית להעניק זכויות להומוסקסואליות וטען כי נטפליקס מקדמת את ההומוסקסואליות- fath-news.com, 24.1.2022  כמו כן, מאמרים בעיתונות המצרית יצאו נגד השחקנית המצרית, מונא זקי שמשחקת בסרט. ראו למשל : חמדי רזק, אל-מצרי אל-יום (מצרים), 25.1.2022; עמרו ג'לאל , אח'באר אל-יום (מצרים), 22.1.2022

[3] facebook.com/fatwacenter/, 26.1.2022

[4] כך למשל הביקורת במערב על יחסה של קטר לקהילת הלהט"ב בשל החשש לגורלם של הומוסקסואלים שיבקרו במדינה במסגרת אירועי המונדיאל שהיא תארח בנובמבר 2022; הביקורת על דברי כוכב הכדורגל המצרי לשעבר, מוחמד אבו תריכה, כי הומוסקסואליות מנוגדת לערכי האסלאם, לטבע האנושי ואינה נחשבת לאחת מזכויות האדם, הדיון על הצעת החלטה בעצרת הכללית בנוגע לביסוס הדמוקרטיה, שבמסגרתה דובר על הגדלת מעורבותו של האו"ם בקיום בחירות ברחבי העולם ובכלל זה הדרישה לבטל חוקים המפלים לרעה אנשים על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית- al-ain.com 1.12.2021; https://www.un.org/, 16.12.21 עוד בנושא ראו דוחות ממרי: חרף התחייבותה לכבדם במונדיאל, נמשכת בקטר ההסתה נגד הלהט"בים, 19.12.2021; כותב מצרי: להומוסקסואלים יש זכויות על פי האסלאם; אין לפגוע בהם, 13.1.2022.

[8] אל-ופד (מצרים), 24.1.2022

[9] עוכאט'  (סעודיה), 27.1.2022

[12] אל-ביאן (איחוד האמירויות), 1.2.2022

[13] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 31.1.2022

[14] אל-שרק (קטר), 26.1.2022

[15] אל-שרק (קטר), 26.1.2022

[16] ראו https://www.masrawy.com/ , 25.1.2022

[17] אל-אהראם (מצרים), 31.1.2022