כותב עיראקי: הקמת ערוץ אל-ג'זירה אינה הישג שיש לחגוג אלא בושה שיש להדחיק
לרגל
חגיגות ה-25 לייסודה של רשת אל-ג'זירה הקטרית פרסם הכותב העיראקי עלי אל-צראף מאמר
ביקורת נגד אל-ג'זירה ומייסדה אמיר קטר לשעבר השיח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני -
אביו של אמיר קטר הנוכחי, תמים בן חמד אאל-ת'אני. במאמר ביומון האמירתי אל-ערב היוצא
לאור בלונדון טען אל-צראף כי אל-ג'זירה הוקמה ככלי להגשמת תוכנית שהגה השיח' חמד
למוטט מדינות ערב ולהפוך את האזור לזירת מלחמות ומאבקים. לטענתו מטרת אל-ג'זירה,
שהפכה לשופר תנועת האחים המוסלמים, אינה להוות פלטפורמה חדשותית אלא פלטפורמה
פרובוקטיבית במטרה ליצור כאוס בשירות התוכנית הקטרית לזרוע הרס באזור. לדבריו,
העמים הערבים סופרים עד היום את קורבנות המלחמות המיותרות שליבה הערוץ שאין לחגוג
את ארוע הקמתו אלא יש לנסות להדחיקו.
להלן קטעים ממאמרו של אל-צראף:
"מה
עושה אדם אשר חווה אירוע אלימות כואב ופוגעני ואינו יכול להתגבר עליו? אללה העניק
לו את היכולת לשכוח. זה הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות בנוגע לערוץ אל-ג'זירה
שאמיר קטר הקודם, השיח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני חגג 25 שנה לייסודה. הוא הציג זאת
[את ייסוד אל-ג'זירה] כנס של שחרור, כפלטפורמה של הקרבות ושהידים וכן לימד עליה
סנגוריה כפרויקט 'תקשורתי אשר עומד בפני אתגרים'.
כלפי חוץ אל-ג'זירה הוא 'פרוייקט תקשורתי' אולם הוא גם 'פרויקט פוליטי'. תיאור אל-ג'זירה כפלטפורמה של 'שירותי חדשות' הוא רק ניצול חוסר תשומת הלב של האנשים. עבור אלה שנכוו מהאש של הערוץ [דברי האמיר הקודם בחגיגות] רק פותחים מחדש את הפצעים וזורים עליהם עוד מלח.
אחד הפצעים הוא שהשיח' חמד רצה שאל-ג'זירה תהיה הפנים של תוכניתו המיוחדת לקרוע לגזרים את מדינות האזור ולהפוך אותן לזירה של מלחמות אחים ומאבקים שבטיים, דתיים ופוליטיים מכל סוג. כאשר התוכנית הזו נחשפה בקלונה, נאלץ השיח' חמד להסתלק מן השלטון. אולם אל-ג'זירה לא חדלה לעולם ממעשיה ותוכניתה נותרה בעינה.
אל-ג'זירה
הגשימה בפועל את מטרתה – לשמש ככלי לשיסוע, להרס ולהפצת אנרכיה וזה מה שעודד את
השיח' חמד לחזור מעולם הבושה ולחגוג את המטרות שהושגו.
מטבע הדברים, יהיו מי שיגידו כי שורות אלו הן חלק מההתנכלות לאל-ג'זירה ולקטר אולם אלו למעשה דברי הבל. כל מי שיש לו כושר הבחנה לא יכול להתעלם מהעובדה שאנו עודנו משלמים את המחיר [על ההתנהלות של אל-ג'זירה] בקריסת [משטרים] פוליטיים שהיה ניתן להימנע מהם ובסכסוכים אזרחיים מיותרים. זאת משום שלצד 'הפרויקט התקשורתי הזה' [קרי, אל-ג'זירה] מימנה קטר מפלגות קיצוניות, ארגוני טרור [וגרמה] לכאוס פוליטי, קורבנות בנפש והפגיעה הכלכלית....
לא ניתן להפריד בין אל-ג'זירה לבין התוכנית ההרסנית שהוביל השיח' חמד. לדעתי הוא לעולם לא יתחמק ממתן דין וחשבון על כך. לא הוא ולא אל-ג'זירה שלו. הקורבנות שמתו במלחמת האזרחים שמימנה קטר בסוריה; החורבן אליו דחפה במצרים; המשטר הכושל [של האחים המוסלמים] בתוניסיה לו הריעה [אל-ג'זירה]; ההרס והפילוגים שעודם קיימים בלוב – כל אלה היו חלק מהתוכנית של קטר שאל-ג'זירה הפכה להיות הבמה התקשורתית שלה. לכך יש מחיר שיש לשלמו. ויש לבוא חשבון עם מבצעי [התוכנית הזו], בשל היותם פושעי מלחמה שניהלו תעמולה אשר הזינה את התוכנית לקרוע לגזרים [את האזור] ולשרת מטרות שרבים מהחוקרים חשפו את הפרטים אודותיהן...
השאלה איננה האם שורות אלו עושות עוול לקטר ולאל-ג'זירה. השאלה הנכונה היא מדוע קטר עושה לנו עוול? מה עשינו?מה עשתה לוב לקטר כדי שתהפוך לקרבן של תוכנית של ארגוני טרור וכנופיות פוליטיות? מה עשתה סוריה לקטר כדי שהאחרונה תתנכל לה ברמה כזו ששר החוץ [לשעבר] שלה, השיח' חמד [בן ג'אסם] יבטיח 100 מיליון דולר למימון ארגוני טרור אשר מוטטו את סוריה אבל לא את משטר בשאר אל-אסד. מה עשינו [רע] לקטר כדי שתשקיע את כספיה כדי לדחוף מדינה בסדר גודל של מצרים לפי התהום[?]...
נכון מאוד שאל-ג'זירה חשפה דיבורים שהיו מתחת לשולחן. אולם האם יש טיפש אחד בעולם שאינו יודע שהיא עשתה זאת לא כדי לחשוף את הכביסה המלוכלכת אלא כדי להגן על תוכניתה המלוכלכת.
טוב לנהל ויכוח, לחשוף את השוני ואת חילוקי הדעות, לחשוף את הליקוים ואפילו טוב לחשוף את השתיקה עליהם. אולם זוהי רק חצי המשוואה. חציה השני [של המשוואה הוא השאלה] למען מה אנו מנהלים ויכוח? [והתשובה לכך] היא שתקבע אם אל-ג'זירה היא אוצר של זהב או עץ הטבול במי ביוב.
הדבר היחיד ב'מקצועיות' השקרית של אל-ג'זירה הוא שהיא עשתה רעש בסביבה בה שלט השקט. כמו ילד שחי בבית שלא מדברים בו אלא רק לוחשים, והוא התפוצץ והחל לצרוח, לקלל, לשבור רהיטים ולהכות את האורחים בנעלים. האם זהו [יישום עקרון] 'הדעה והדעה אחרת' או שמדובר סתם בנסיון להפוך את החוצפה וחוסר הנימוס כאמצעי לעורר 'דיון מעורר ענין'?
אין פלא שדיונים כאלה יהיו מעוררי ענין? כל דבר יוצא דופן הוא מעורר ענין. ולא היה מנוס שהשאיפה לעורר ענין תוביל לזריקות נעליים הדדיות. מדוע? כי ההתנהלות של מתקפות ומתקפות הדדיות בין אנשים שטחיים לבין אנשים שטחיים כמותם [בהכרח] תוביל אותם לכך. איזה מין דיאלוג זה כאשר [אל-ג'זירה] מביאה עיתונאי חלש כדי להגן על סעודיה ומעמידה מולו עיתונאי תקיף ואף מאפשרת לו להכין את התחמושת שלו היטב...
הפילוסופיה של אל-ג'זירה היא: להתעמת, להרוס, לקלל ולהפוך את הדו קיום של רעיונות שונים לבלתי אפשרי. הכל כדי להזין את רעיון ההרס, הרצח והפצת האנרכיה ואי ההסכמה על שום דבר. לזה אין שום קשר לשום לדמוקרטיה.
הדמוקרטיה היא תוכנית של דו קיום ובניה, תוכנית לבסיס משותף של דעה ודעה אחרת ולא תוכנית לגידופין וקללות בין [תומכי] שתי הדעות. הדמוקרטיה גם אינה תוכנית של מלחמות לוויניות שהופכות למלחמות קטלניות בשטח. זוהי מגמה משותפת למען מטרה רציונאלית מסויימת ולא סכסוך עקר ללא מטרה.
אל-ג'זירה נוצרה [קודם כל] כדי לבצע את מה שביצעה ולאחר מכן כדי לשמש גורם שיוצר כאוס מתוך בחירה מכוונת כדי שתהווה פלטפורמה למאבקים ונציגה של ויכוחי סרק.
לא עבר זמן רב עד שהתברר שאל-ג'זירה הפכה לבמה רשמית של האחים המוסלמים. שכן, הכנופיה המאפיונרית הזו היא שהיתה 'המדריך הרוחני' שיוביל אותנו אותנו לפירוד וריסוק... ואשר יבטיח שהמאבקים יהפכו למלחמות אחים שיתנהלו בכל בית ובין כל שכן.
קטר הגנה על התפקיד של אל-ג'זירה מפני שתוכנית החורבן הפכה להיות תוכניתה היחידה [של קטר], עד כדי כך שהיה קשה להבחין אם קטר היא אל-ג'זירה או שאל-ג'זירה היא קטר...
השיח' חמד בא כדי לחגוג 25 שנה לייסוד אל-ג'זירה בעוד עמים ערבים רבים עדיין סופרים את הגופות. לא צריך לחגוג בושה שכזו. עדיף להסתיר ולשכוח אותה."[2] .