המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות חריפות בעיתוני מצרים לביקורת מצד ממשל ביידן והמערב על מצב זכויות האדם בה
11/4/2021

בתגובה לביקורת מצד ממשל ביידן והקהילה הבינ"ל על מצב זכויות האדם במצרים: העיתונות המצרית הממסדית תוקפת את ארה"ב ומאשימה אותה בצביעות, בעוד כותבים אחרים קוראים לתקן את המצב

מאת י. גרף*


הקדמה

מאז נבחר ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, ואף קודם לכן, נמצאת מצרים בדריכות, מחשש שהנשיא החדש ימשיך את המדיניות בה נקט הממשל הדמוקרטי הקודם בראשות ברק אובמה. האחרון, נתפס בעיני משטר אל-סיסי כמי "שהפנה את גבו למצרים" בהתנגדו למהלך הדחת שלטון האחים המוסלמים במדינה ואף הטיח ביקורת נוקבת על משטר אל-סיסי בכל הנוגע לדיכוי זכויות האדם במדינה.[1] זאת, בניגוד למדיניות של הנשיא הקודם דונלד טראמפ ששמר על יחסים חמים עם משטר זה.

 

חששות המשטר המצרי התגברו לאחרונה בשל פרסום דוח המודיעין האמריקאי (26.2.21), שהטיל על בכירים סעודים, ובראשם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, את האחריות לרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י והוביל להטלת סנקציות על חלקם. המשטר המצרי חושש כי דוח זה הוא עדות ליד הקשה שארה"ב צפויה לנקוט גם כלפיו בתחום זכויות האדם.[2] מה שמעצים עוד יותר חששות אלה הם הלחצים המתמשכים על מצרים מצד ארגוני זכויות אדם, להפסיק את דיכוי החירויות במדינה[3] והתגברות הביקורת הבינלאומית עליו מצד מוסדות האו"ם והאיחוד האירופי.[4]

 

ואכן, גם ביידן ובכירי ממשלו כבר הספיקו להשמיע לא מעט ביקורת על התנהלות המשטר המצרי בתחום זכויות האדם. כך, ביולי 2020 במהלך הקמפיין שלו לנשיאות, צייץ ביידן נגד מעצרים והפרות זכויות אדם שמבצע המשטר המצרי והוסיף כי לא יעניק לאל-סיסי "צ'ק פתוח".[5] בחודש נובמבר 2020, כשהמשטר המצרי היה נתון לגל של גינויים בינלאומיים בעקבות מעצר פעילי זכויות אדם מצרים, יצא נגדו גם אנטוני בלינקן, שלימים מונה למזכיר המדינה בממשל ביידן.[6] בינואר 2021 הוקמה וועדה מיוחדת בבית הנבחרים האמריקאי למעקב אחר מצב זכויות האדם במצרים.[7] בפברואר 2021, במהלך שיחת הטלפון הראשונה בין מזכיר המדינה בלינקן לבין שה"ח המצרי סאמח שוכרי, הביע בלינקן חשש ממצב זכויות האדם במצרים.[8] במרץ 2021 חתמו 31 מדינות במועצת זכויות האדם של האו"ם, בהן גם ארה"ב, על הודעה המגנה את דיכוי זכויות האדם במצרים, וקראו לה לשחרר עיתונאים מהכלא ולאפשר יותר חופש ביטוי ועיתונות.[9] ולבסוף, ב-10.3.21, דובר משרד החוץ האמריקאי, נד פרייס, מתח ביקורת על מצב זכויות האדם במצרים ועל דיכוי חופש הביטוי והחברה האזרחית, והבהיר כי הממשל יטפל בנושא.[10]

 

לביקורת זו הצטרפו גם ארגוני זכויות אדם מצרים. הללו מוחים מזה שנים על מדיניות משטר אל-סיסי שבאה לידי ביטוי במעצרים וסנקציות כנגד מתנגדים פוליטיים וכנגד כל מי שמעז למתוח עליו ביקורת ואף העמדתם לדין בהאשמות מפוברקות ובכללן השתייכות לארגון טרור והפצת מידע כוזב. לטענת ארגונים אלה, המשטר המצרי משתמש בתירוץ של מאבק בטרור כדי לדכא כל ביקורת וכל אופוזיציה לגיטימית. כך למשל, בנובמבר 2020 עצרו מנגנוני המשטר המצרי עצרו בכירים מארגון "היוזמה המצרית למען זכויות הפרט", זמן קצר לאחר שקיימו מפגש עם שגרירים ממדינות אירופיות שעסק בזכויות האדם במצרים. התביעה הכללית במצרים האשימה אותם ב"הצטרפות לארגון טרור והפצת ידיעות כוזבות". ארגונים אלה שבים וקוראים לארה"ב, אירופה ולגורמים נוספים בקהילה הבינלאומית להפסיק את תמיכתם במשטר אל-סיסי וללחוץ עליו להפסיק עם הפרות זכויות האדם במדינה.[11]

 

המשטר המצרי מצידו הודף בעקביות את הביקורת כלפיו מצד ארה"ב, אירופה, האו"ם וארגוני זכויות אדם וכופר בזכותם להתערב בענייניה הפנימיים של מצרים. כך, בנובמבר 2020, טען דובר משרד החוץ המצרי, אחמד חאפז, כי נושא זכויות האדם הוא עניין מצרי פנימי, שאין למדינות זרות זכות להתערב בו.[12] יתרה מזו, הנשיא אל-סיסי, משרד החוץ, בכירי המשטר ומקורביו והעיתונים המשמשים כשופרותיו, שבים וטוענים כי מצרים מתמודדת עם נסיבות מיוחדות של חוסר יציבות ואיומי טרור, ולפיכך, אל למערב לבחון את נושא זכויות האדם במצרים בעיניים מערביות, אלא עליו להתחשב במצב ייחודי זה. הנשיא אל-סיסי עצמו פרש משנתו זו במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא צרפת מקרון בחודש דצמבר 2020 בעקבות פגישתם, באמרו: "האחריות המוטלת על כתפינו היא לאזן בין השמירה על הביטחון והיציבות הפנימית מחד, ובין השמירה על זכויות האדם במובנן הכולל מאידך."[13] ברמזו לאח"ס, אמר אל-סיסי באותה מסיבת עיתונאים כי הוא "נדרש להגן על המדינה מפני ארגון שפועל במצרים כבר תשעים שנה" ולכן המשטר נאלץ להטיל מגבלות על זכויות אדם.[14]

 

טענה נוספת של המשטר המצרי היא שארה"ב והמערב נשענים על מידע מוטעה ושקרי שהם מקבלים מ"מקורות לא אמינים", בהתכוונם לאח"ס ותומכיהם. כך, שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, קרא בינואר 2021 לממשל ביידן להעריך את מצב זכויות האדם במצרים על בסיס מידע אמין ולא לפי פרסומים של "גורמים שלא מייצגים את המגמות בעם המצרי ולהם מטרות [משלהם]".[15] לאחרונה המשטר המצרי לא מסתפק רק בהדיפת הביקורת כלפיו והוא החל לתקוף את ארה"ב והמערב, ולהאשימם בהפרת זכויות אדם ואף בגזענות.[16]

 

הדיפת הביקורת והשפה הבוטה נגד ארה"ב והמערב מוצאות ביטוי גם בעיתונות המצרית הממסדית והמקורבת למשטר אל-סיסי. מאמרים רבים המתפרסמים בעיתונים שבים וטענים כי ההתערבות של ארה"ב והמערב בענייניה הפנימיים של מצרים איננה מוצדקת ומתעלמת מאיומי הטרור עימם היא מתמודדת. בחלק מהמאמרים נטען כי ממשל ביידן מקבל מידע כוזב מהאח"ס לגבי המצב במצרים וכי חברי הקונגרס הדמוקרטים אף פועלים בשירות האח"ס בניסיון להשבת שלטונם במדינה. במאמרים אחרים נטען כי ארה"ב עצמה שבה ומפרה את זכויות האדם בכל רחבי העולם ולכן אין לה זכות להטיף למצרים.

 

החשש ממדיניות של יד קשה כלפי המשטר המצרי מצד ממשל ביידן עורר גם קולות אחרים במדינה. הללו הודו כי למצרים יש אכן בעיה בתחום זכויות האדם וקראו לעריכת רפורמות בתחום זה ולהרחבת החירויות במדינה. לטענתם מדובר בצעד מתבקש אשר גם ישפר את המצב הפנימי בה ובמקביל ישפר את תדמיתה של מצרים ויסיר את הלחצים המופעלים עליה בתחום זה.

 

יצוין כי עד כה לא נראה שלביקורת האמריקאית על מצב זכויות האדם במצרים יש השפעה על שיתוף הפעולה עם מצרים במישור הצבאי-ביטחוני-אסטרטגי, שכן הסיוע הצבאי למצרים והתמרונים המשותפים נמשכים כרגיל.[17]

דוח זה יציג את השיח התקיף בעיתונות המצרית נגד ארה"ב על רקע ביקורתה על מצב זכויות אדם במצרים, ומנגד את המאמרים שקראו להודות בבעיה ולפעול לתקנה.

 

העיתונות הממסדית דוחה את הביקורת על מצב זכויות האדם ותוקפת את ארה"ב

כאמור, במאמרים רבים שהתפרסמו בעיתונות המצרית כותבים המזוהים עם המשטר הדפו את הביקורת כלפיו בנושא מצב זכויות האדם ואף לא היססו לתקוף בחריפות את ממשל ביידן.


עיתונאי המקורב למשטר: על ארה"ב לבחון את זכויות האדם במצרים בהתאם לאתגרי הטרור עימם היא מתמודדת

ב-18.1.2021, לקראת כניסתו הרשמית של הנשיא ביידן לבית הלבן, פרסם העיתונאי הבכיר, כרם ג'בר, המכהן כיו"ר המועצה העליונה לרגולציה על התקשורת, מאמר בו הבהיר כי תפיסת העולם המצרית בנוגע לזכויות אדם, לפיה השמירה על הביטחון והיציבות קודמים להן, לא תשתנה. כך כתב: "בספטמבר 2016 התראיין הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי לדיוויד אגנטיוס בוושינגטון פוסט ואמר כי [בכל הנוגע לנושא זכויות האדם] ארה"ב לא צריכה להסתכל על מצרים בפריזמה אמריקאית, משום שאין זה הוגן כלפי הנסיבות של מצרים ומשום שהפריזמה המצרית היא ההוגנת והמודעת ביותר למצב הפנימי במדינה, ולאירועים במזרח התיכון, שכן רק מי שחי במוקד האירועים, מבין את היקף הסכנות. [ראיון זה נערך] לקראת עלייתו של טראמפ לשלטון בארה"ב, [אך] עמדתה של מצרים ושל הנשיא נותרה איתנה ולא השתנתה, הגם שאנו נמצאים כבר על ספו של [שלטון] נשיאותי חדש בארה"ב... מצרים היא זו שמבינה הכי טוב את מצבה ואת האתגרים הפוליטיים והכלכליים עימם היא מתמודדת... מנקודת המבט של מצרים, הטרור הוא השטן אשר מאיים על ביטחון האזור ויציבותו, והיא קוראת לרכז את המאמצים הבינלאומיים במלחמה אמיתית נגד הארגונים החמושים... מה הרוויחו מדינות האזור ועמיו מן האביב [הערבי] שהגיע אליהן מן המערב, ששיסע רבות מארצותיהן והפילן לתוך כבשן מלחמות האזרחים? בעקבות החורבן וההרס, הבינו מחוללי הטרגדיה כי שגו. נקודת המבט המצרית שאותה הציג הנשיא [אל-סיסי] כאשר הנשיא טראמפ ניצב בפתחו של הבית הלבן לא השתנתה ועקרונותיה לא ישתנו גם עם [בוא] הנשיא האמריקאי החדש."[18]

 

עורך יומון מצרי: ממשל ביידן עושה שימוש פוליטי בנושא זכויות האדם; בלינקן - שב בשקט  

ב-3.3.21, בעקבות פרסום הדוח האמריקאי על רצח העיתונאי הסעודי ח'אשוקג'י וכן בעקבות שיחת הטלפון שקיימו מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן ושה"ח המצרי שוכרי במהלכה הביע בלינקן חשש ממצב זכויות האדם במצרים, פרסם חמדי רזק, עורך היומון אל-מצרי אל-יום ומקורב למשטר המצרי, מאמר בו טען כי התייחסותה של ארה"ב לסוגיית זכויות האדם צבועה, תקף בחריפות ובאופן אישי את בלינקן וכינה אותו בלעג "שליח הערכים האמריקאים". כך כתב: "...הערכים שביססו האבות המייסדים באמריקה החדשה, כדוגמת שוויון, עצמאות, תחרותיות, וכו' רחוקים לחלוטין מהתערבות בענייני פנים של מדינות עצמאיות... לכן אני מתפלא מאוד וזכותי להתפלא... על כך שהדמוקרטים קובעים מערכת ערכים לייצוא שאינם משקפים את אמריקה האמיתית וכופים אותם על העולם בכוח המל"טים, באמתלה של הפצת הדמוקרטיה וזכויות האדם...

 

בלינקן יקירי, הסבר לנו את הערכים האלה, הם  לא ברורים לנו. האם הפצצת סוריה פעם אחר פעם במטרה להעביר מסר אזהרה לאיראן על אדמות סוריה קשורה במשהו לערכים הללו?... האם החיסולים האמריקאים בתוך שטח עיראק קשורים במשהו לערכים אלה?! האם בתי הכלא אבו ר'ריב וגואנטנמו קשורים במשהו לערכים אלה?! האם הפעלת מדיניות של הכנעה כלפי מדינות ערב... קשורה לערכים האמריקאים?!... אדון בלינקן המכובד, אולי תפיץ טיוטה של הערכים האמריקאים כשאתה מדבר עליהם כדי שנעמוד על טיבם, ואולי בכל זאת נשיג מהם משהו וייתכן שהברכה תתפשט בעולם, באמצעותכם. אולם, כמה חבל! בלינקן, 'שליח הערכים האמריקאים' משתמש בנו לצורך שיח של הונאה. אם הערכים [האמריקאים] אמורים לבוא לידי ביטוי באמצעות הפצת הדמוקרטיה האמריקאית, הבה נראה מה עשיתם בעיראק באמתלה של הפצת הדמוקרטיה: היא התפרקה לקבוצות ולמפלגות הנלחמות זו בזו. האחריות לדם שנשפך בעיראק  מוטלת עליכם. הוי בעלי הערכים, לא הנדתם עפעף הגם שלא [הצלחתם] לבסס [שם] את הערכים האמריקאים, לא התנצלתם בפני העם העיראקי ועמי העולם ולא חסתם על חייהם של חפים מפשע... 

 

זכויות האדם הם כלי שרת ואמצעי סחיטה שאותו הנהיג הנשיא לשעבר אובמה, כדי להפעיל לחצים על ערי בירה רחוקות וקרובות באמצעות נושא זה. זהו שימוש פוליטי גס באחד הנושאים הנַעֲלים ביותר. הממשל [האמריקאי] מעלה את הנושא כאוות נפשו ובהתאם לאינטרסים שלו ברוסיה ובסין, אך שותק לגבי נושא זה בישראל. בלינקן שותק לגבי זכויות אלה אם הדבר מגשים את האינטרסים שלו, כפי שעשה טראמפ וממשלו ללא הבדל ביניהם. האינטרס האמריקאי קודם לכל ו[מבחינתם] שילכו זכויות האדם לעזאזל...  

 

שליח הערכים האמריקאים [קרי, בלינקן] פועל בכל מאודו למען הגנה על זכויות האדם כאשר הדבר פועל לטובת האינטרסים האסטרטגיים שלו, וסוחט באמצעותן את 'החברים של אתמול' [קרי, מצרים וסעודיה], כדי להפעיל את בתי החרושת שלו באמצעות כספים ערביים... הסחטנות האמריקאית היא חוצה ימים וגלויה לכל, כשמש בצהריים."[19]

 

למעשה גם בנובמבר 2020, פרסם חמדי רזק מאמר בו תקף בחריפות את בלינקן לאחר שגינה בטוויטר את מעצר חברי ארגון "היוזמה המצרית לזכויות הפרט" על ידי המשטר המצרי וכתב כי הפגישה שקיימו עם שגרירים ודיפלומטים מהמערב אינה מהווה פשע שראוי בגינו להיעצר. רזק כתב: "פשע הוא להתנדב לדבר באופן מתנשא בתגובה לעניין מצרי פנימי, הנתון לבדיקה של מערכת המשפט. הפשע הוא להשפיע על פעילות מערכת המשפט במדינה בעלת ריבונות לאומית. [בלינקן,] שב בפינתך ואל תצייץ בעניינינו. מוטב שתצייץ בעניין טראמפ, שמאשים אתכם בגניבת הבחירות... השימוש הפוליטי שעושים הדמוקרטים האמריקאים בנושא זכויות האדם כאילו היה סחורה בלעדית שלהם, נחשף במלוא כיעורו ויש להם סוכנים מקומיים – חבורה של סוחרי זכויות אדם, המוכרים [סחורה] מזויפת ללא רישיון... ".[20]

 

שדר הטלוויזיה אחמד מוסא: חברי קונגרס דמוקרטים פועלים להשבת שלטון האח"ס במצרים

אחמד מוסא, שדר טלוויזיה המקורב למשטר המצרי, כתב בטורו ביומון אל-אהראם כי הקמת הוועדה בבית הנבחרים האמריקאי למעקב אחר זכויות האדם במצרים, מהווה קשירת קשר נגדה מצד חברי קונגרס אמריקאים, שלדבריו פועלים להשבת שלטון האחים המוסלמים. כך כתב: "חרף הבעיות והפילוגים בארה"ב, הטלת הספק בתוצאות הבחירות לנשיאות, הפלישה ל[מבנה] הקונגרס, היחס למיעוטים שרחוק [מלכבד] זכויות אדם ופשעי הרצח שבהן הייתה מעורבת משטרת ארה"ב, התעלמו כמה חברי קונגרס מן המפלגה הדמוקרטית מענייני הפנים שלהם והקימו את מה שכינו 'גוש פוליטי' שמשימתו המרכזית היא מצרים ומה שקורה לטענתם בסוגית זכויות האדם [בה]. מצרים הפכה למטרה עבורם ועבור זולתם בכמה ממדינות אירופה, כשברור לכולם שיעדם אינו [הגנה] על העם המצרי ושאיפותיו, אלא חזרה מחדש להשלמת התוכנית המרושעת שאותה ביטלנו במהפכת ה-30 ביוני [2013] המפוארת.

 

חלומם של [אי אלו] חברי קונגרס הוא שארגון הטרור שבו הם תמכו ותומכים – ארגון האחים המוסלמים - ישוב לשלטון במצרים... זה מה שרוצים כמה [מחברי] המפלגה הדמוקרטית ואלו שסייעו לכנופיית הטרור הזו עד שהגיעה לשלטון ב-2012, וזעמו כשנפלה ב-2013, עד כי מנעו את הסיוע הצבאי למצרים והשעו את התמרונים עמה באותה העת.

 

על כל מוסדות המדינה במצרים – [לרבות] משרד החוץ, הפרלמנט, התקשורת ומועצת זכויות האדם [המצרית] - לחבור יחדיו כדי להגיב על הקמפיינים השיטתיים האלה, אשר עתידים להיות אכזריים יותר בתקופה הבאה. עלינו להגיב באופן נחרץ ולדבר עם ידידי מצרים בארה"ב ובאירופה, כדי להבהיר את האמת בעניין זכויות האדם. מה שעשתה המדינה כדי לקדמן - בשכונות העוני ובמישורי הבריאות, החינוך, העניים ומיעוטי היכולת... מדגיש את שמירתה הקפדנית של המדינה על הזכות לחיים. את הגושים המדומים הללו [בקונגרס] מעניין רק לדון בזכויות אדם של ארגוני טרור ורוצחים... לא נשקוט [מולם]. ניאבק בכל מי שכורת ברית עם הטרור, בין אם בארה"ב או במקומות אחרים..."[21]

 

דובר בית הנבחרים המצרי: ארה"ב מתגאה שהיא ארץ החירות והדמוקרטיה, אך זו אשליה והונאה

צלאח חסב אללה, דובר בית הנבחרים המצרי, (הבית התחתון של הפרלמנט)  פרסם מאמר ביומון המצרי אל-וטן בו דחה את ההודעה של המדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם ובהן ארה"ב, בה גינו את דיכוי זכויות האדם במצרים. כך כתב: "בחנתי בתדהמה רבה ובסלידה עזה את ההודעה שיצאה מטעם 31 מדינות, מדינות אירופאיות  וכן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, שבה הביעו את דאגתן מהפרות זכויות האדם במצרים... להלן אפריך [הודעה זו] ואשיב עליה באופן מושכל... ראשית, נדון במצב זכויות האדם בכמה מהמדינות שחתמו על ההודעה ונותנות למצרים עצות... נתחיל בארה"ב שמתגאה בכך שהיא 'ארץ החירות' ו'מגדלור הדמוקרטיה', מדובר באשליה שנועדה להונות את האנשים ואת העולם, שכן ידוע לכל כי [תופעת] הקיצוניות הדתית והגזעית באמריקה ממשיכה להחמיר... ארה"ב היא גם המדינה בעלת הרקורד הגרוע ביותר בעולם בתחום אירועי הירי בתוך המדינה...

 

שנית, נדהמתי מאוד מדבריה של הגברת קירסטי קאופי, שגרירת פינלנד באו"ם, כשהקריאה את ההודעה [של חברות מועצת זכויות האדם] לפיה יש [במצרים] הפקעה של זכויות ההומוסקסואלים... זה מלמד שהאדונים הנכבדים לא יודעים דבר על מצרים ותושביה ושדבריהם הם לא יותר מגיבוב של כמה מילים על נייר. רבותיי, מצרים היא ארץ אל-אזהר והכנסייה, והיא מתנגדת ודוחה מכל וכל אפילו דיבורים על העניין הנתעב הזה...

 

שלישית, לגבי הטענה [בהודעה] על שימוש [שעושה המשטר המצרי] בחוק למאבק בטרור כדי להגביל חירויות ולאסור פעילים, עיתונאים, עורכי דין, ופוליטיקאים: נודה [לכם] אם תציינו ולו חמישה שמות מתוכם, שהרי אלה מילים חסרות שחר ודברים בטלים, שאין להם קשר למתרחש במציאות. זכרו שמצרים נלחמת בטרור בשם כל העולם ומשלמת מחיר בדם בניה החיילים, השוטרים והאזרחים, כדי להגן על האנושות כולה, שגם אתם חלק ממנה. הרי כבר טעמתם את טעמו המר של הטרור בפיגועים ופיצוצים שאירעו בערי הבירה שלכם, עד כי בעצמכם הצבתם בָּראש את הרעיון לפיו אין מקום לדיבורים על זכויות אדם כאשר נפגע הביטחון הלאומי...".[22]

 

מנגד: עיתונאים, פוליטיקאים ופעילים פוליטיים קוראים להודות בצורך לשינוי ולמתן יותר חירויות

מן הצד השני, כותבים עצמאים יותר, גם אם חלקם תומכים במשטר המצרי, הודו כי למצרים יש אכן בעיה בתחום זכויות האדם והאזרח ודרשו תיקון, גם כדי להתמודד עם הלחצים האמריקאים ושל המערב בכלל, אך גם ובעיקר כי זה הדבר הנכון לעשות עבור מצרים עצמה.    


חבר בסנאט המצרי ועורך יומון: עלינו לתקן את מצב זכויות האדם מיוזמתנו

עימאד אל-דין חוסיין, חבר בסנאט המצרי (הבית העליון של הפרלמנט) ועורך היומון העצמאי אל-שורוק, התייחס כבר בחודש דצמבר 2020 במאמרו לחשש המצרי מפני שינוי מדיניות ממשל ביידן בנוגע למצב זכויות האדם במצרים, וקרא להודות בצורך לשפר את מצב זכויות האדם במדינה, גם כדי למנוע הפיכת נושא זה לנשק דיפלומטי נגדה. כך כתב: "בעקרון, האם ישנן בעיות בנושא זכויות האדם מצרים?! התשובה היא כן, בוודאי. השאלה השנייה: האם כמה ממדינות העולם מנצלות זאת משיקולים פוליטיים?! התשובה היא בהחלט כן... נושא זכויות האדם הפך לנשק דיפלומטי שמדינות רבות, במיוחד ארה"ב ו[מדינות] באירופה, מרבות להשתמש בו נגד הרבה מדינות... מה שחשוב בהקשר זה, הוא שאנו במצרים נעניק תשומת לב לנושא זה, לא מתוך פחד מהמערב, אלא בגלל שזה מה שראוי שיהיה... אינני תובע לעצמי את החוכמה. אני יודע שמדינות רבות במערב משתמשות בנושא החירויות וזכויות האדם כדי לארוב לנו, אך עלינו להודות שהרבה פעמים אנחנו נותנים להן את ההזדמנות לפגוע בנו... אני מייחל לכך שהרקורד שלנו בנושא זכויות האדם יהיה נקי לחלוטין ולא ישמש נגדנו בחו"ל. עלינו לשקול מחדש את דרך ההתמודדות שלנו עם הנושא הזה, כך שלא יהפוך לחרב המונחת על צווארה של מצרים, ויאפיל על כל מה שהושג בשטח".[23]

 

במאמר נוסף, שפרסם חוסיין לרגל יום השנה לאירועי האביב הערבי במצרים, הוא היה נחרץ יותר בדרישתו לבחון את מצב זכויות האדם במדינה. כך כתב: "למהפכת 25 בינואר [2011] היו תקוות ומטרות עצומות במיוחד בתחום הדמוקרטיה והחירויות, אך רובן לא התממש... מהפכת 30 ביוני [2013, קרי, הדחת שלטון האחים המוסלמים על ידי אל-סיסי] תיקנה כמה מהטעויות [של מהפכת] ינואר. אך, יש צורך דחוף בחירויות נוספות ובהשתתפות פוליטית פעילה יותר של הכוחות והמפלגות האזרחיות, כדי שהחברה תוכל לעמוד מול כל כוח אפל שינסה להחזיר את הגלגל לאחור."[24]

 

במאמר שלישי מפברואר 2021, בהתייחסו למתח בין מצרים לארה"ב בעניין זכויות האדם ובעקבות שיחת הטלפון המתוחה בין בלינקן ושוכרי כתב עימאד אל-דין חוסיין כי "...על מצרים לשנות את דרך ההתמודדות [שלה] עם נושא זכויות האדם לא על מנת לרצות את ארה"ב, אלא בגלל שהעם המצרי ראוי לכך, וכדי שלא נמצא את עצמינו תמיד בתא הנאשמים."[25]

 

בעל טור באל-מצרי אל-יום: ניתן להיאבק בטרור תוך שמירה על זכויות האדם

בעל הטור ביומון אל-מצרי אל-יום, עמרו אל-שובכי, הצטרף במאמרו מה-1.12.20, לטענה כי מצרים יכולה לעשות יותר כדי לשפר את מצב זכויות האדם, ודחה את התפיסה שמקדם המשטר לפיה השמירה על הביטחון קודמת לשמירה על זכויות אדם. כך כתב: "נושא זכויות האדם [במצרים] טעון בדיקה במנותק מביקורת חיצונית כלשהי. יש לתת לו עדיפות עליונה משום שמצרים יכולה לעשות הרבה [כדי לשפר] את מצב זכויות האדם, ובכך לשפר את תדמיתה כלפי חוץ ולהפעיל את עוצמתה הרכה [בתחומי] התרבות, העיתונות והתקשורת בעלות המינימלית האפשרית. הדבר יקרה רק אם נתמודד עם כל הטעויות בתחומים של חופש ביטוי וזכויות אדם...

 

מצרים יכולה להתמודד עם כל ההתערבויות החיצוניות בענייניה הפנימיים ולעמוד מול ביקורות - שלא כולן [נובעות] מכוונות טובות - באמצעות ביצוע רפורמות בתחום זכויות האדם 'שעלותן אינה גבוהה' והן יסללו את הדרך לדימוי מנטלי חדש של מדינה מתפתחת ומתקדמת המכבדת את הזכויות הכלכליות והפוליטיות של אזרחיה. הדבר יחזק את הלכידות הלאומית ו[יאפשר למצרים] לעמוד בפני הטרור תוך שמירה על כבוד הציבור, שמהווה חלק אותנטי מתרבותנו ומערכינו הבסיסיים, בלי קשר למה שנאמר במערב... בוודאי שהמלחמה בטרור וקיומם של גורמים קיצוניים ומסיתים מהווים עדיין אתגר בפני כינון דמוקרטיה ואימוץ תפיסת זכויות אדם במצרים. הדבר מחייב שנעשה הבחנה בין התנגדות לדמוקרטיה ולזכויות אדם שהם ערכים נעלים שלא ניתן להתנגד להם, לבין התמקדות במתן עדיפות למאבק בטרור ולהשגת פיתוח כלכלי, מבלי להתעלם מערכי זכויות אדם...".[26]


פעיל פוליטי מצרי: יש לפתוח את המרחב הציבורי ולאפשר חופש דעה וחופש ביטוי במדינה

בתחילת מרץ 2020, פרסם הפעיל הפוליטי ג'ורג' אסחאק, מאמר ביומון העצמאי אל-שורוק, שבו הביע סיפוק משחרורו של איש האקדמיה והפעיל חאזם חוסני מהכלא, אך טען כי זהו רק צעד קטן ונחוצים צעדים נוספים לפתיחת המרחב הציבורי במצרים. גם הוא קרא למשטר המצרי לעשות זאת מיוזמתו מבלי שיהיה צורך בלחצים מצד ארה"ב. כך כתב: "...חופש הדעה והביטוי טומן בחובו שתי זכויות המשלימות זו את זו: האחת - חופש הדעה; והשנייה - החופש לבטאה. לא ניתן להפריד בין השתיים או ליהנות מאחת מהן ולא מהאחרת... האם נוכל בעת זו של ההיסטוריה של ארצנו ליישם את הכללים הללו ולפתוח את המרחב של מצרים בפני כל מי שרוצה להביע את דעתו, בלא שיורשע ויושם בכלא בגין הבעת דעתו? שכן הדבר סותר את החוקה [המצרית] והסטנדרטים הבינלאומיים...

 

על פי האמנוֹת הבינלאומיות, כדי להשלים את מכלול חופש הדעה והביטוי על הציבור ליהנות מהזכות לקיים הפגנות שקטות, ומנגישות למידע המועבר בשקיפות, כדי למנוע הפצת מידע לא נכון. על השליטים להקשיב רוב קשב לרעיונות שמשמיעים האנשים ולהתעמק בהם, מבלי לזלזל בדבריהם, אם הם כוללים מידע או ביקורת בונה לטובת המדינה. לאחרונה שוחרר ד"ר חאזם חוסני המרצה באוניברסיטה. ידיעה זו שִמחה רבים והפיחה תקווה שבקרוב נהיה עדים לשחרורו של כל בעל דעה [שנעצר], שכן הדבר נותן לצעירים תקווה לעתיד טוב יותר... [אך] אל לנו לחכות להתחלפות נשיא ארה"ב באחר, כדי [להתחיל] להאמין בחופש הדעה והמחשבה.... [אלא] עלינו לשחרר את בעלי הדעה שנעצרו, ללא לחץ חיצוני, שכן כל העולם מתעניין כעת מאוד ב[נושא] זכויות האדם...".[27]


·     * זהו המסמך המחקרי האחרון של יוני גרף ז"ל, שעבד כחוקר במכון ממרי מאז 2013 והתמחה בשנים האחרונות בזירת מצרים. יוני נפטר בחטף מהתקף אלרגיה ערב חג הפסח. עוד על יוני, ניתן לקרוא כאן  



[1] ראו ראיון אל-סיסי לוושינגטון פוסט www.washingtonpost.com , 3.8.2013

 יצוין כי האחים המוסלמים בירכו על היבחרו של ביידן וקראו לו "לבחון מחדש את מדיניות התמיכה בדיקטטורות", בהתכוונם בכלל זה גם למשטר אל-סיסי.   ikhwanonline.com, 7.11.2020.

[2] ביטוי לחשש נתן מוסטפא בכרי, חבר פרלמנט מצרי ועורך השבועון אל-אוסבוע המקורב למשטר אל-סיסי, שהגיב לדוח בסדרת ציוצים בהם כתב: "הסולידריות הערבית עם סעודיה היא הגנה על עצמנו, על מדינת הלאום, על הביטחון הלאומי הערבי. ביידן שחרר בלון ניסוי כדי לפתוח בכך את הדרך בפני התערבות בעניינינו וכפיית מערכת הערכים האמריקאית על ארצותינו הערביות והאסלאמיות..." twitter.com/BakryMP, 27.2.2021

[3] רק לאחרונה פנו מאה ארגוני זכויות אדם מרחבי העולם לשרי החוץ, נציגי המדינות במטה האו"ם בז'נבה, ושגרירי זכויות האדם, לתמוך בהקמת מנגנון מעקב על מצב זכויות האדם במצרים, ערב הכינוס ה-46 של מועצת זכויות האדם של האו"ם ב-22.2. אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 9.2.2021

[4] בחודש דצמבר 2020 קרא הפרלמנט האירופי לחברותיו, לבחון מחדש את יחסיהן עם מצרים לאור הפרות זכויות האדם בה ודרש לבחון הטלת סנקציות על בכירים מצרים המעורבים בהפרתן. www.europarl.europa.eu, 18.12.2020.

[5] twitter.com/JoeBiden, 12.7.2020

[6] בלינקן צייץ בטוויטר: "מפגש עם דיפלומטים זרים אינו פשע וכך גם לא הגנה על זכויות אדם". twitter.com/ABlinken, 20.11.2020

[7] beyer.house.gov, 25.1.2021

[8] www.state.gov, 23.2.2021

[9] geneva.usmission.gov, 12.3.2021

[10] www.state.gov, 11.3.2021

[11] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 22.10.2020, 26.11.2020,   1.12.2020, 2.12.2020 , 24.1.2021

www.madamasr.com , 20.11.2020

[12] gate.ahram.org.eg, 21.11.2020

[13] gate.ahram.org.eg, 7.12.2020

[14] rassd.com, 7.12.2020

[15] gate.ahram.org.eg, 11.1.2021

גם בתגובה להודעת הגינוי של מועצת זכויות האדם של האו"ם, טען הפרלמנט המצרי כי ההאשמות כלפי מצרים מבוססות על הודעות מטעם האח"ס.  gate.ahram.org.eg, 15.3.2021

[16] כך למשל, המשלחת המצרית למועצת זכויות האדם פרסמה הודעה חריפה בה נטען כי חברות המועצה שגינו את מצרים הן בעצמן מפרות זכויות אדם, מגבילות את חופש הביטוי ונוהגות בגזענות כלפי מוסלמים ואזרחים שצבע עורם אינו לבן. akhbarak.net , 18.3.2021

[17] בשיחת הטלפון שהתקיימה ביניהם הדגיש מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן בפני שה"ח המצרי שוכרי את חשיבות השותפות האסטרטגית בין המדינות בנושאי ביטחון והמאבק בטרור. כמו כן בחודש פברואר 2021 דווח על אישור עסקת מכירת נשק אמריקאי למצרים בשווי 197 מיליון דולר ובחודש מרץ קיימו שתי המדינות תמרון משותף של ספינות קרב בים האדום. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.2.2021, gate.ahram.org.eg, 18.3.2021

[18] אח'באר אל-יום (מצרים), 18.1.2021

[19] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 3.3.2021

[20] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 24.11.2020

[21] gate.ahram.org.eg, 29.1.2021

[22] אל-וטן (מצרים), 14.3.2021

[24] אל-שורוק (מצרים), 1.2.2021

[25] אל-שורוק (מצרים), 26.2.2021

[26] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.12.2020

[27] אל-שורוק (מצרים), 3.3.2021