המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חילופי האשמות בין חזבאללה למתנגדיו בעקבות חיסול הפעיל השיעי הלבנוני לוקמאן סלים
10/3/2021


חילופי האשמות בין מחנה חזבאללה למתנגדיו בעקבות חיסול הפעיל השיעי הלבנוני לוקמאן סלים


הקדמה

ב- 4.2.2021 נמצא הפעיל והעיתונאי השיעי הלבנוני, לוקמאן סלים – הידוע כמתנגד לחזבאללה - ירוי במכוניתו בדרום לבנון, אזור הנחשב למעוזו של הארגון. גורמים במדינה האשימו את חזבאללה באחריות להתנקשות וטענו בין היתר, כי המעשה נועד לאיים על מתנגדי הארגון ובכללם גם פעילים שיעים, כדי שלא ימתחו ביקורת על הארגון. כך למשל, סגן יושב ראש זרם אל-מוסתקבל הלבנוני, מוצטפא עלוש, טען כי חיסולו של סלים הוא "מסר לשיעים כדי שאיש מהם לא יחשוב ללכת לאופוזיציה".[1] כמו כן, העיתונאית השיעית, מונא פיאד, אמרה כי החיסול הוא מסר של חזבאללה ואיראן המעמיד את הפטריוטים הלבנוניים מול שתי אפשרויות: "לשתוק או שהם ייצודו אחד אחרי השני".[2]   

 

בהלווייתו של סלים נכחו שגרירים רבים, ובהם שגרירי ארה"ב, גרמניה, בריטניה ושווייץ, וכן אישים פוליטיים ודתיים לבנוניים בולטים.

 

חזבאללה מצידו גינה את הרצח של סלים, דרש לחשוף במהירות את מבצעיו ולהענישם ואף טען כי הרצח בוצע במטרה לטפול עליו את האשמה.[3] מזכ"ל חזבאללה, חסן נאסרללה, רמז בנאום שנשא ב- 16.2 כי ישראל עומדת מאחורי החיסול וכי כל הניסיונות להאשים את הארגון הובילו לדבקות בהתנגדות.[4]

 

בתגובה להאשמות נגד חזבאללה, פרסם ב- 15.2.21 אבראהים אל-אמין, עורך היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לארגון, מאמר חריף בו תקף את לוקמאן סלים ואת המחנה הלבנוני המתנגד לחזבאללה והציגם כסוכנים של מדינות המערב. אל-אמין טען במאמרו כי בלבנון מתנהל כיום מאבק בין שני מחנות: המחנה התומך בהתנגדות של חזבאללה מחד, ומנגד המחנה של לוקמאן סלים ודומיו הדוגל בכניעה למערב, ואשר לדבריו נמצא בדרכו להיכחד. בפניה ליריבי חזבאללה כתב בין היתר:  קשיבו לנו היטב באשר אתם שם, לא נפסיק לחשוף את קלונכם יומם וליל. לא נפסיק להצביע עליכם [תוך ציון] שמכם, תמונותיכם, קולכם ודבריכם, [ולחשוף] את כל מה שאתם עושים בשירות בִּירות הרצח, הגזל והאימפריאליזם על כל צורותיו. לא נפסיק לחשוף את כל מעשיכם, להפיץ את לוחות הזמנים שלכם ואת מימונכם בידי שגרירויות הדיכוי והמוות [של מדינות המערב]."

מאמרו של אל-אמין עורר לא מעט תגובות בלבנון, והיו אף שפירשו אותו כהסתה לרצח פעילים לבנונים נוספים מהמחנה המתנגד לחזבאללה. אחת התגובות היתה מאמרו של העיתונאי הלבנוני השיעי, נדים קוטייש, שידוע גם הוא בעמדותיו נגד חזבאללה, בו טען כי לוקמאן סלים נרצח לאחר שאל-אמין ניהל קמפיין הכפשה נגדו ונגד אחרים במשך שנים. לטענת קוטייש, החשיבות במאמרו של אל-אמין טמונה בכך שהוא אישר במאמרו את זהות הרוצח, נימק את מניעי הרצח והצדיק אותו.

 

יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שבה היומון אל-אח'באר, ובפרט עורכו אבראהים אל-אמין, מסיתים נגד השיעים הלבנונים המתנגדים לחזבאללה. בשנים האחרונות פרסם היומון לא פעם מאמרי הסתה נגדם, בהם כינה אותם סוכנים ובוגדים ואף בכינוי הגנאי "השיעים של השגרירות (האמריקאית)". כך למשל, בין ה-14 ל-20 בספטמבר 2012 פרסם היומון סדרת מברקים, שלטענתו, הועברו בין השנים 2006-2010 משגרירות ארה"ב בבירות לממשל האמריקאי, והודלפו למייסד אתר ויקיליקס. את הסדרה הכתיר היומון בשם: "השיעים של שגרירות [ארה"ב]: המקריבים עצמם למען [שגרירה לשעבר בבירות, ג'פרי] פלטמן". המברקים עסקו בקשרים בין שגרירות זו לבין אישים שיעים שונים מתנגדי חזבאללה, בהם לוקמאן סלים ורבים אחרים שהוצגו כבוגדים ומשתפי פעולה עם ארה"ב.

 

ב-17 בספטמבר 2012 פרסם אל-אמין מאמר חריף נגד שיעים אלה, בכותבו: "קשריהם עם השגרירות האמריקאית בלבנון והשתתפותם בפעילות הממשל האמריקאי נגד ההתנגדות בלבנון אינם אלא פן ברור ומחפיר של שיתוף פעולה עם ישראל... האין הם חוששים לראשם כאשר הם יוצאים יום-יום מבתיהם הטמאים?... עליהם להתרחק מזעם הציבור [העלול] להתפרץ נגדם בכל רגע, זעם שילמד אותם לקח... עליהם לדעת שהם וכל הפעילות שלהם נמצאת תחת מעקב". במאמר נוסף שפרסם ב-20.9.2012 כתב אל-אמין: "אין אצלנו מקום לבוגדים".[5]

 

לוקמאן סלים[6]


 

להלן תרגום קטעים ממאמריהם של אל-אמין וקוטייש.


עורך היומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה: לוקמאן סלים היה סוכן של המערב, בדומה לרבים מהלבנונים

ב-15.2.21, כעשרה ימים לאחר רצח לוקמאן סלים ובתגובה להאשמות שהפנו גורמים לבנוניים כלפי חזבאללה בגין אחריותו לרצח פרסם אבראהים אל-אמין, עורך היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, מאמרו בו תקף בחריפות את סלים ואת מחנה מתנגדי חזבאללה בכלל. אל-אמין פתח את מאמרו כשהוא מצטט אמירות של לוקמאן סלים וציוצים שכתב טרם נרצח נגד חזבאללה ואיראן: "[לוקמאן סלים אמר במהלך וועידה בה השתתף ב-2018 באיחוד האמירויות[7]:] 'האם ניתן כיום לבלום את חזבאללה בדרך צבאית בלבד? כמובן שלא. האם צריך לעשות זאת? [התשובה היא] כן. השאלה הבאה: האם ניתן לעשות זאת מבלי לגרום נזקים משניים? תשובתי היא - לא. נזקי המשנה הללו יפגעו בלבנון ובשיעים... אני חושש כי השיעים היום זקוקים לאסון שיעירם מהמצב בו הם שרויים'. 'עלינו להבין כי בשיח אודות שמירה על יציבות לבנון [ובמקביל] מלחמה בחזבאללה, יש סתירה לשונית, כיוון שלא ניתן להילחם בחזבאללה מבלי לסכן את מה שמכונה היציבות בלבנון'.

 

לוקמאן סלים לא הסתפק בקריאה גלויה לרצח עם נגד עמו [כפי שעולה מהמשפטים שלעיל], אלא הוא גם הפיק מנפשו המרושעת ציוצים. כך למשל, בתגובה על התקפה ישראלית על ג'בל אל-מאנע בסוריה הוא צייץ: 'אין [לנו] בעיה עם זה'[8]... [כמו כן] בתגובה על רצח קאסם סולימאני הוא צייץ: 'ברוך שפטרנו'[9] ולאחר רצח מדען [הגרעין] האיראני פח'ריזאדה באיראן הוא צייץ: 'הבא בתור'[10]...

 

זהו לוקמאן סלים, אלו ידיעותיו, תגובותיו וצפוּנות לבו; זהו 'האמיץ שבאמיצים' ו'מוביל דעת הקהל הבולט ביותר בלבנון'; זהו 'מגן החירות וזכויות האדם'; זהו 'איש התרבות המלומד והמשכיל וגם הוגה הדעות' [כפי שהגדירו אותו רבים לאחר הירצחו]... האם זהו באמת האיש שאתם [קרי, הלבנונים מתנגדי חזבאללה] חותרים באמצעותו לשינוי שיציב את לבנון בין האומות המתקדמות? האם זהו אכן מי שנציגי 'העולם החופשי' [קרי, שגרירי ארה"ב ואירופה] התייצבו [בהלווייתו] כדי להספידו כ'חבר יקר'? האם זהו אכן האיש שאתם רואים בו אייקון שלכם? או שמא דרוש לכם רופא כדי להסביר לכם... שמדובר פשוט באדם חולה בעל נטייה טבעית לשנאה עם תערובת של סאדיזם ונאציזם?

 

המאבק בתוך לבנון הוא בין ההשקפה התומכת בכניעה למערב לבין ההשקפה התומכת בהתנגדות

פרט לאליאס ח'ורי[11], לא מצאתי בעשור האחרון בקרב האליטות בלבנון שמתנגדות מאוד לחזבאללה ולציר ההתנגדות איש שהמשיך לבקר את המשטרים בחצי האי ערב ובצפון אפריקה הכנועים [למערב]... הם [קרי, מתנגדי חזבאללה וההתנגדות], ללא יוצא מן הכלל, אינם מסתירים בדבריהם, בכתב ובעל פה, את השתייכותם הישירה לציר שמובילות ארה"ב, סעודיה, איחוד האמירויות ו'ישראל'. לציר הזה מטרה ברורה ומוגדרת: '...שלבנון, סוריה, עיראק, מצרים, תוניסיה ופלסטין תהיינה כפופות למערב, לבת טיפוחו ישראל [ולמדינות] המשרתות אותם'.

 

מכיוון שהרעיון שלהם מסתכם בכניעה [למערב] ובדחייה של העיקרון, הרעיון והפעילות של ההתנגדות, ניתן לנהל ויכוח... המתבסס על נושא היריבות והעוינות בין שני רעיונות, שתי תוכניות ושתי גישות ולפיכך בין שתי השקפות [שקיימות כיום בלבנון] בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, החינוך, התרבות והתקשורת;  [עוינות] בין שני סגנונות [שונים] של אורח החיים ובין שתי מערכות שונות לניהול ענייני האזרחים. זהו לב הסכסוך כיום... המחלוקת הזו [בין שני המחנות] הפכה מוחלטת כאשר [חברי] הקואליציה הברברית הזו הכריזו בגלוי על הקשר האורגני שלהם עם מדינות, ממשלות ומשטרים שביצעו פעולות רצח וקשירת קשר נגד עמי האזור הזה מזה מאה שנים, ועודם מבצעים זאת. ההכרזה במקרה זה אינה מעשה גבורה...

 

מכיוון שזה המצב, ברור כעת שהללו מסרבים להמתין לכל תוצאה של חקירת כל פשע שמתרחש. הם כבר החליטו מראש... שההתנגדות ומפלגתה העיקרית, קרי חזבאללה, עומדים מאחורי רצח האזרחים בסוריה, בעיראק ובתימן; שהם אלה שפוצצו את נמל ביירות והם אלה שרוצחים את 'האמיצים מקרב מובילי דעת הקהל' בלבנון.

 

זוהי תמונת [המצב] של לבנון כיום. זוהי תמונת המצב של חבורת אנשים [קרי, מתנגדי חזבאללה בלבנון] שנמצאת בדרכה להיכחד, או אף להתאבד. הם משרטטים [בדמיונם] את לבנון כמו דמיונות של ילד החולם על בית יפה שקיים רק בחלומות. הנה הם כל בני לבנון הישנה, יחד עם הכופרים מהשמאל המערבי, [חזרו] לתחביב ההתקוממות העממית שלהם [נגד הציר הפרו איראני] עקב רצח פעיל שלא שאף  לדבר זולת להישאר בעידן לבנון הישנה. מדובר בפעיל שאינו שונה מרבים אחרים [בלבנון] שאינם מסוגלים לסבול את המחשבה על שינוי או אף תיקון כלשהו במצב [הקיים]... הם רוקדים סביב גופתו של פעיל ששנא כל מה שקורה מעבר לחומות הגבוהות של ביתו... וגם לאחר רציחתו נשמעות בפיהם של קרוביו ביטויי מפתח המבטאים את מחשבותיו מדורי דורות, לפיהן יש מי 'שמעוניין לחסל את תושבי [לבנון] המקוריים'...

 

לא נפסיק להכפיש את תומכי המערב

בחגיגת ההספדים... לה היינו עדים בשבוע שעבר תקפו אותנו - את כלל אנשי ההתנגדות, את תומכיה ואת אנשי התקשורת שלה ותומכיה -  ואיימו להטיל עלינו את האחריות לרצח, אם נמתח ביקורת על שיתוף הפעולה של [לוקמאן] עם מנגנון הרצח העולמי והאזורי. היו מי שתקפונו והגדירו אותנו מסיתים לרצח... ואיימו עלינו בסנקציות שיגיעו מעבר לים אם נזכירו בשמו ובתמונתו, או אם נדבר על בגידתו בחוקי הריבונות הפשוטים ביותר בלבנון הנעלמת שלנו... הם סבורים כי יש בכוחה של צעקתם לשנות את העובדות... וכי חגיגת הטירוף והריקודים [שלהם] מעל הקברים מסוגלת להפחיד אותנו או לגרום לנו לשתוק על מעשיו המבישים [של לוקמאן סלים]...

 

יהיה זה מועיל לומר להם את הדברים הבאים:

הקשיבו לנו היטב באשר אתם שם,

לא נפסיק לחשוף את קלונכם יומם וליל.

לא נפסיק להצביע עליכם [תוך ציון] שמכם, תמונותיכם, קולכם ודבריכם, [ולחשוף] את כל מה שאתם עושים בשירות בִּירות הרצח, הגזל והאימפריאליזם על כל צורותיו.

לא נפסיק לחשוף את כל מעשיכם, להפיץ את לוחות הזמנים שלכם ואת מימונכם בידי שגרירויות הדיכוי והמוות [של מדינות המערב].

לא נפסיק לפרסם את המסמכים של מעסיקיכם [קרי, מדינות המערב] ובכלל זה ישיבות ההלקאה העצמית שאותן אתם מפליאים לקיים, כשאתם מתחננים בפני הרוצחים [מנהיגי מדינות המערב] לעשות שָמּוֹת באחֵיכם למען ישועתכם האישית.

לא נפסיק להכפיש אתכם באשר תפעלו ובאשר תשרתו את חבורת הקואליציה המרושעת עם 'ישראל' במטרה להשמיד את שרידי המהות הערבית בפלסטין וסביבותיה.

כמו כן לא נפסיק להניף את דגל ההתנגדות מפלסטין דרך לבנון, סוריה, עיראק, תימן ולב חצי האי ערב, ממצרים ומסודאן דרך כל המגרב הערבי ועד כל יתר ארצות העולם.

הדברים האלה הם [רק] ההקדמה..."[12]

 

העיתונאי השיעי-לבנוני המתנגד לחזבאללה, נדים קוטייש: אל-אמין הצדיק במאמרו את רצח לוקמאן סלים

בתגובה למאמרו של אל-אמין, פרסם נדים קוטייש, עיתונאי שיעי לבנוני הידוע בהתנגדותו לחזבאללה מאמר בו טען כי המסר במאמרו של אל-אמין ברור ואינו משתמש לשתי פנים ולפיו הנרצח הוא סוכן שראוי להירצח וכי הרוצח הוא איש ההתנגדות שיש לו לגיטימציה לשפוך את הדם. הוא כתב: "מאמרו של עורך העיתון 'אל-אח'באר' אבראהים אל-אמין בכותרת 'הדברים האלה הם רק ההקדמה' מתאריך 15.2.21 בעקבות ההתנקשות בלוקמאן סלים עורר הרבה המולה וביקורת.

 

המאמר נראה לרבים כמתן לגיטימציה לרצח ללא כל שמץ של מבוכה וכהמשך ענייני של הקמפיין נגד לוקמאן סלים ודומיו, שאותו הוביל [העיתון] אל-אח'באר תחת הכותרת 'חשיפת קלונם של הסוכנים וקושרי הקשר עם ישראל וארה"ב!' אחרי הרצח ולפניו...  

 

האם אל-אמין לא היה זה שתיאר בדקדקנות אינסופית את הגורל לו זכה לוקמאן סלים כאשר שאל אותו ואת דומיו במאמר מערכת [שפרסם באל-אח'באר] ב- 17.9.2012 תחת הכותרת 'אין מקום בינינו לבוגדים', בכותבו: 'האין הם חוששים לראשם כאשר הם יוצאים יום יום מבתיהם הטמאים?...' האם הוא לא אמר באותו המאמר בזמנו שעל לוקמאן ודומיו 'להיזהר מהזעם של הציבור [שעלול] להתפרץ נגדם בכל רגע... ושייתכן שעליהם לדעת שהם תחת השגחה ומעקב בגין כל הפשעים החמורים שהם מבצעים' ואיים ב'בלימתם עד שהם יאבדו את היכולת להגיד דברי כפירה'[?].

 

ובכן, הנה זעמם של האנשים הגיע והנה לוקמאן איבד את היכולת להגיד דברי כפירה. לגופו של עניין, במאמר המערכת [שפרסם אל-אמין בעקבות רצח סלים תחת הכותרת] 'הדברים האלה הם [רק] ההקדמה' הוא הדגיש מחדש שמי שנרצח, נרצח משום שהוא מקרב אלו המשתייכים ל'ציר שמובילות ארה"ב, סעודיה, איחוד האמירויות וישראל'...

 

האמת היא שמאמרו של אבראהים אל-אמין ראוי לתודה ולא לגינוי. ראוי גם לעודד אותו שלהבא יהיה ברור יותר ומאולץ פחות ככל האפשר. למען האמת, ציער אותי שהכותב כשל בכך שלא העז עד הסוף ולא אמר במפורש את מה שרמז אליו, תוך שהוא משתמש בקשקושים ובקישוטי [לשון] רבים כדי לחפות על שטחיות הרעיון [שלו]. זאת, עד כדי כך שלא הבנתי אם האיש כותב עבור קוראים או שמא הוא נואם בפני ציבור!

 

למרות זאת, המאמר ראוי לתודה משום שהוא אינו כולל את כל היבטי השפלות שהתרגלנו לראות אחרי כל התנקשות, כאשר מוחאי הכפיים לרוצחים, ניצבים בראש שורות המנחמים עם צער מזויף, סולידריות מאוסה ושותפות [גורל] הדדית בזויה שכמוה כאכילת בשרו של המת לאחר שנרצח.

 

בפשטות, המאמר הוא מסר ברור שאינו משתמע לשתי פנים, גם אם הוא כולל כמה ביטויי זעם על הפניית האצבע המאשימה כלפי חזבאללה באשר לאחריות הפוליטית להתנקשות בלוקמאן סלים...

 

חשיבות מאמרו של אל-אמין טמונה בכך שהוא מאשר... את זהות הרוצח, מונה את מניעיו בשפע ומנמק אותו באמצעות הרחבת גבולות קונטקסט הסכסוך שלו, וזה, בחיי, המקסימום שאפשר לדרוש מאל-אמין וחבורתו – מהמפלגה שלו [חזבאללה], מהציבור, ומהסביבה [התומכת שלו] ואנשיו. לאל-אמין הייתה [רק] מחצית מן התעוזה לומר כי הנרצח הוא סוכן שראוי להירצח וכי הרוצח הוא איש ההתנגדות שיש לו לגיטימציה לשפוך את הדם.

 

בואו נסכים כי המשוואה הזו [ששרטט אל-אמין בין שני גושים] היא זו ששולטת בסכסוך [במדינה שלנו]: בין גוש לבנוני רחב ומגוון לבין חזבאללה, וכי משוואה זו היא שקובעת את כללי העימות. הבה נפסיק לשקר זה לזה בנוגע לצורך לכבד את התארים הייצוגיים, את החיים המשותפים, את המשטר הכללי, את החוקה, את שלום הציבור ואת יתר דברי ההבל הלבנוניים.

 

נכון, לוקמאן סלים ודומיו הם קושרי קשר נגד משטר האפרטהייד שמוביל חזבאללה באמצעות נשקו הגלוי תוך הפרה של החוקה והחוק ושל מסורות החיים הלאומיים, והם שואפים להפילו בכל כוחם כאנשים לא חמושים. הם עושים זאת עם מלוא [רגש הפטריוטיות] הלבנוני שלהם, בעוד שאתם [אל-אמין ותומכי חזבאללה] אומרים שהם עושים זאת מתוך מלוא [המחויבות] שלהם כסוכנים של [גורמים זרים]. בסדר!

 

כל מה שאנו רוצים מכם הוא [שתגלו] יותר תעוזה בתיאור הרוצח והנרצח על פי הדעות שלכם שאותן ביטא רעיונית אבראהם אל-אמין, ושתפסיקו עם המשחק האווילי שניסה חסן נאסרללה לחדש בנאומו האחרון [בטענה] כי ישראל הורגת את בעלי בריתה...

 

לוקמאן סלים הוא נרצח מכובד. [מי ייתן] שלרוצחו תהיה ולו מידה מועטה של כבוד ו[שהמאמר של אל-אמין תחת השם] 'הדברים האלה הם רק ההקדמה' אכן רק ההתחלה [של הודאה ברצח], שכן אנו בעיצומה של מלחמת אזרחים שהלבנונים מנסים לעצרה".[13]




[1] www.elnashra.com, 4.2.2021

[2] www.annahar.com, 4.2.2021

[4] almanar.com.lb, 17.2.2021

[6] janoubia.com, 10.2.2021

[7] ב-27 בפברואר 2018 התקיימה באבו דאבי ועידה שארגן מרכז האמירויות למדיניות The Emirates Policy Center (EPC) תחת השם "פענוח הצופן של חזבאללה" בהשתתפות עיתונאים וחוקרים מלבנון, מהעולם הערבי ומהמערב. המשתתפים דנו באידיאולוגיה של חזבאללה, במטרותיו, ובדרכי הפעילות שלו במישור הפוליטי ובמישור הצבאי במטרה להבין מהן הדרכים לרסן אותו ולהחלישו. בין המשתתפים היו גם לוקמאן סלים ושיעים לבנונים נוספים הידועים בהתנגדותם לחזבאללה.

https://epc.ae/ar , 27.2.2018 ; www.lebanondebate.com , 6.3.2018; www.alhadath.ps, 5.3.2018

[8] בערבית: "מא פי מאנע" מתכתב עם שם המקום שהותקף: ג'בל אל-מאנע.

https://twitter.com/LokmanSlim , 25.11.2020

[11]סופר, מחזאי, מבקר,  אינטלקטואל ופעיל פוליטי לבנוני. עורך מוסף התרבות בעיתון הלבנוני היומי "אל-נהאר" ומלמד באוניברסיטת ניו יורק.

[12] אל-אח'באר (לבנון), 15.2.2021

[13] www.asasmedia.com, 21.2.2021