המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר במועצה לאבטחת האינטרס של איראן מסביר מדוע איראן דורשת פצצת גרעין
4/2/2021

 


בכיר במועצה לאבטחת האינטרס של איראן במאמר ביומון תאבנאכ: "מדוע איראן דורשת פצצת גרעין"

 

ב-28.1.2021 פרסם היומון תאבנאכ, המזוהה עם החוגים הפרגמטיים במשטר האיראני, מאמר של מזכיר קבוצת העבודה למדיניות חוץ ויחסים בינ"ל במועצה לאבטחת האינטרס, מצטפא נג'פי, ופרשן פוליטי לענייני המזרח התיכון. במאמרו, תחת הכותרת "מדוע איראן דורשת פצצת גרעין", בחן נג'פי את האפשרויות שעומדות בפני איראן לגבי תכנית הגרעין שלה מול ממשל ביידן, זאת לאור הצהרת ביידן כי הוא מעוניין לחזור להסכם הגרעין.

 

נג'פי הסביר כי אופציית הנשק הגרעיני היא הטובה ביותר עבור איראן מפני שאין ערובה שחזרה נוספת למו"מ אינסופי מול המערב תניב הסכם שהמערב יכבד, כפי שקרה עם ה-JCPOA או תסיר את הסנקציות מעליה. נג'פי טען כי נשק גרעיני בידי איראן והשגת מאזן אימה גרעיני יגרמו ליציבות במזה"ת (בהסתמך על התיאורטיקן קנת וולץ ((Kenneth N. Waltz אבי התיאוריה הניאו־ריאליסטית או ריאליזם מבני).

 

נג'פי טען כי איראן לא תשתמש בנשק הגרעיני כדי לפלוש לשכנותיה אלא כדי לבסס את בטחונה – קרי את משטרה. עוד הצדיק נג'פי את טיעונו בזכות נשק גרעיני בידי איראן בכך שמדינות בעלות נשק גרעיני מורתעות מפני מדינות אחרות בעלות נשק גרעיני ואינן נוטות להתנהגות פרובוקטיבית.

 

נג'פי פרסם בביטאון משרד החוץ האיראני,irdiplomacy.ir  מאמר ברוח דומה ב-13.12.2020 לאחר היוודע כשלונו של הנשיא טראמפ לזכות בכהונה שנייה.

 

יצוין כי טיעוניו של נג'פי להצדקת נשק גרעיני בידי איראן אינם תקפים. מצב בו איראן מחזיקה בנשק גרעיני יוביל למירוץ חימוש גרעיני אזורי. זאת ועוד, מדינות בעלות נשק גרעיני אינן נמנעות מהתנהגות פרובוקטיבית כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלהן. הבטחתו של נג'פי שאיראן לא תשתמש בנשק גרעיני כדי לפלוש לשכנותיה אינה ערובה לכך שהיא לא תפעל נגדן בדרכים אחרות מתוך בטחון שהיא מוגנת מפני לחצי המערב בזכות נשקה הגרעיני. זאת ועוד, המערב לא יוכל עוד ללחוץ על איראן בשום תחום ולא תועיל עוד דרישת מדינות אירופה להגביל את התפשטותה האזורית או את פיתוח טיליה הבליסטיים.

 

להלן עיקרי המאמר:

 

"[הנשיא] ביידן היה מאוד ברור, אם איראן תמלא את התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין באופן מלא, אמריקה תעשה זאת גם כן... שר החוץ האמריקאי, אנטוני בלינקן, אמר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כי 'אם איראן תמלא תחילה את התחייבויותיה, גם אמריקה תעשה כן. איראן מפרה את הסכם הגרעין בכמה תחומים וייקח זמן מה עד שיחליטו לחזור לציית [להסכם] וראשית, עלינו לוודא שהם מצייתים.' למרות שייתכן שטענות אלו הן לא העמדות הסופיות של הממשל האמריקאי, הן מסבכות את החייאת הסכם הגרעין, במיוחד כשאירופה נקטה את אותה העמדה [של ארה"ב] בימים ובשבועות האחרונים, עד כדי כך ששר החוץ הצרפתי התנה את חזרת אמריקה להסכם הגרעין במילוי ההתחיבויות הגרעיניות של איראן.

 

למרות שחלון [ההזדמנויות] הדיפלומטי פתוח עדיין וייתכן שצריך לחול שינוי בגישת ממשלת [איראן], השאלה החשובה היא כמה זמן אמור להימשך מעגל המשא ומתן בין איראן למערב בנושא הגרעין האיראני בכלל והסכם הגרעין בפרט? כמה זמן מדיניות החוץ של איראן ופרנסת הציבור אמורים להיות בני ערובה של המעגל האינסופי של המשא ומתן הגרעיני?  

 

אם ממשל ביידן לא ירצה לחזור להסכם זה מבלי להציב תנאים [קרי] תיקון ההסכם או שיחות לגבי כמה סעיפים בו, איראן תעמוד בפני סנקציות מורכבות והמדינה עשויה להיכנס לתקופה מורכבת של מו"מ קשה יותר, מעורפל ומסוכן יותר מבעבר. השאלה היא מה צריך לעשות? למעשה, אם הממשל האמריקאי לא ירצה לשוב להסכם הגרעין בתנאים הקיימים אילו אפשרויות עומדות בפני איראן?

 

כפי שכתבתי ב [אתר] irdiplomacy.ir לפני זמן מה, לאיראן יש שלוש אפשרויות לגבי תוכנית הגרעין שלה:

א.      נטישת כל התכניות הגרעיניות של איראן זוהי אפשרות שיש לה מעט תומכים בתוך איראן. במיוחד אלה הסבורים שלאנרגיה גרעינית יש מחיר מדיני, ביטחוני וכלכלי כבד עבור איראן ... ניתן לומר כי קיימת הסכמה גדולה, הן ברמה הציבורית והן ברמת האליטות הפוליטיות והאינטלקטואליות במדינה, שאנרגיה גרעינית היא חיונית לחייה העתידיים של המדינה. נטישת תוכנית הגרעין לא רק שלא תפתור את בעית הביטחון של איראן, אלא גם תכפיל את החששות הביטחוניים בקרב מקבלי ההחלטות והאליטות האיראניות.

[1]


 ב.       המשך מעגל המשא ומתן הנוכחי גם סיכויי האופציה השנייה אינם מזהירים. מעגל [מו"מ] לא פתור המשתרע על פני כמעט שני עשורים לא הצליח לסיים את תיק תוכנית הגרעין האיראנית כסכסוך בינ"ל. הנקודה החשובה היא שמצד אחד אין באיראן הסכמה לגבי המשך מעגל המו"מ הזה, השיטות והכיוונים הקשורים אליו ומצד שני, אין שום ערובה שיכולה להבטיח כי איראן תגיע להסכם כלשהו עם המערב [והוא יכבד אותו], כפי שהושג בהסכם הגרעין או לפניו והיינו עדים להפרות מצד האמריקני והאירופי. המשך מעגל המשא ומתן הזה יפגע משמעותית באיראן ובהתפתחותה הכלכלית העתידית.

 

ג.        השגת נשק גרעיני – האופציה האחרונה עבור איראן היא לצאת ממעגל המשא ומתן ו[להשיג] הרתעה גרעינית. זו אפשרות שלמרות שאין לה אוהדים רבים באיראן, היא מוצאת יותר תומכים ככל שמתקדמים. למעשה, יותר ויותר פרשנים, מומחים ויחידים בחברה האיראנית מסכימים עם קנת וולץ - התיאורטיקן הגדול והמפורסם ביותר בתחום היחסים הבינלאומיים בעשורים האחרונים - כי השגת יכולת וכוח גרעיניים ע"י איראן היא האופציה הטובה ביותר ל[השגת] יציבות במזרח התיכון, לפתרון סכסוך הגרעין והתפתחות איראן (נג'פי מפנה למאמרו של וולץ ב Foreign Affairs Why Iran Should Get the Bomb) 

[...] התרחיש השלישי [שמפרט וולץ לגבי איראן] הוא שאיראן תעבור בגלוי לעבר פיתוח וניסוי נשק [גרעיני]. אמריקה וישראל יתנגדו למדיניות זו אולם וולץ מאמין, לאור נסיונו ההיסטורי בעבר, שמדינות יריבות יסתגלו בסופו של דבר לחיות עם ממשלה חדשה בעלת נשק [גרעיני].

 

הפיכת איראן למדינה גרעינית תגרום לכך שאיראן תשתמש בנשק [הגרעיני] כדי להבטיח את בטחונה ולא כדי לפלוש ל[מדינות] שכנות ואחרות. מדינות בעלות נשק גרעיני מנסות להימנע מהתנהגות פרובוקטיבית מכיוון שהן רואות עצמן חשופות לפעולות של מדינות אחרות.

 

באופן כללי, נראה שלא ניתן לדמיין את קיצו של מעגל המשא ומתן בין איראן למערב על תוכנית הגרעין [שלה], דבר שיותיר את התפתחותה הכלכלית של איראן והדילמה הביטחונית שלה ללא פתרון, ויהפוך את סיכויי הפיתוח של איראן למעורפלים ולא ברורים.

 

החשש הזה לגבי עתידה של איראן נוכח הסנקציות המערביות הוא זה שמשכנע רבים באיראן שצריך להגיע ל"הרתעה האולטימטיבית" ולהציל את המדינה מ[ליפול למצב של] בת ערובה של הסכסוך הגרעיני והסנקציות המערביות."[2]

 



[1] תאבנאכ (איראן), 28.1.21

[2] תאבנאכ (איראן), 28.1.21