כללי

אינטלקטואל מרוקאי: ההסכם עם ישראל מיטיב עם מרוקו ולא מסכנה, כטענת מתנגדיו

 

ב-15.12.20 פרסם אחמד עציד, אינטלקטואל חילוני ופעיל פוליטי מרוקאי בן המיעוט האמאזיגי (ברברי), מאמר התומך בהסכם חידוש היחסים בין מרוקו לישראל שהוכרז ב-10.12.20, במקביל להכרזת ארה"ב על הכרה בריבונות מרוקו על הסהרה המערבית.

 

עציד דחה בתוקף את עמדת הלאומנים הערבים והאסלאמיסטים, שמתנגדים לנורמליזציה עם ישראל בטענה כי הסכם עמה יגרום להרס, לחורבן ולמלחמת אחים במרוקו. הוא הסביר כי נורמליזציה עם ישראל אינה מערערת את יציבות האזור אלא מדיניות הטרור והאלימות של הגורמים האנטי ישראלים. עציד האשים חלק ממתנגדי הנורמליזציה, כדוגמת אנשי תנועת האחים המוסלמים, בצביעות באומרו כי הם חותרים לקיום קשרים עם ישראל ובה בעת מותחים ביקורת על מדינות אחרות הפועלות באותה הדרך. לדבריו, מי שמסכן באמת את מרוקו, הם גורמי האסלאם הקיצוני, מקרב תנועות האחים המוסלמים והסלפיה, המפלגים את החברה ומעודדים בורות ואלימות.

 

אחמד עציד[1]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אחמד עציד:

 

"ההחלטה האמריקאית בעניין [ההכרה בריבונות מרוקו על] הסהרה [המערבית] והחלטת מרוקו לחדש את יחסיה הגלויים עם ישראל, פתחו את הדלת בפני שטף של עמדות המתנגדות לכך. כולן [טענו] כי צעד זה עלול לפגוע ביציבות האזור, להכניסו למערבולת של אלימות, להפר את השקט החברתי וכד'.

 

מי שפתח 'בנבואה' הזאת היה העיתונאי הפלסטיני עבד אל-בארי עטואן, אשר ציין במאמרו ביומון ראי אל-יום... כי 'ההסכם המרוקאי-ישראלי עלול להיות תוכנית למלחמת אחים ואולי אף למלחמות ואי יציבות במדינות המגרב שהיו עד כה מחוסנות בפני המהומות והמלחמות שאפיינו את המשרק הערבי [הארצות הערביות שבמזרח הים התיכון]'.[2] אותה עמדה נקט 'הארגון המרוקאי לסיוע בענייני האומה' [ארגון פרו פלסטיני], שגינה את חידוש הקשרים עם ישראל וראה בהם צעד 'שמרוקו תשלם עליו מחיר יקר [שיפגע] בהיסטוריה שלה, ביציבותה, בעתידה וביחסיה האזוריים'.[3] תנועת אל-תוחיד ואל-אצלאח, זרוע הדעוה [הטפה לאסלאם] של מפלגת הצדק והפיתוח, החווה את אחת התקופות הגרועות שלה [בראשות] הממשלה,[4] טענה בהודעת גינוי מטעמה כי '[חידוש] היחסים עם ישראל פותח דלת לחדירתה לחברה ולמדינה ומאיים על לכידות המרקם החברתי ועל יציבות ואחדות המולדת...'[5].

 

אלא שמול כל הטענות האלה עומדות שאלות מדאיגות: אם הנורמליזציה עם ישראל היא זו אשר גורמת למלחמות, כיצד נסביר שמדינות העימות ו'ההתנגדות' לישראל ולמערב, שבהן תומכים עבד אל-בארי עטואן, והאסלאמיסטים והלאומנים הערבים, הן אלה אשר ידעו את מלחמות האחים הגדולות ביותר שהסתיימו בהרס ובחורבן מוחלט? האם עיראק של סדאם חוסיין לא הביאה על עצמה חורבן עקב פלישתה לשכנתה כווית? האם סוריה לא נחרבה עקב הקמת קואליציה של קטר ותורכיה, ועמה לא גורש בברכת איחוד אנשי הדת המוסלמים אשר הודיע על 'גיוס' [המוסלמים] וקרא... לצאת לקרב נגד משטר בשאר המתנגד לישראל? ואיך לוב של קדאפי חוותה הרס שעד היום לא הצליחה להיחלץ ממנו ולבנות מדינה מודרנית לכל אזרחיה? האין היא מלאה במיליציות דתיות שונות שמה שמלכד אותן זה הקריאה אללה אכבר, הדגלים השחורים ותמונות של חרבות מעוקלות? ומי הוא זה שהעביר 17 אלף טרוריסטים של ג'בהת אל-נוצרה מסוריה ללוב? האם זו ישראל או תורכיה של האחים המוסלמים, בברכת קטר? ואיך סעודיה הכריזה מלחמה על תימן? האם היה זה בגלל נרמול היחסים [של תימן] עם ישראל? האם ישראל מפעילה את החות'ים?...       

 

האם ההתקוממות של מיליוני המצרים נגד מובארכ ולאחר מכן במספר כפול מכך נגד מורסי ו[שלטון] האחים המוסלמים, וחזרת הצבא לשלטון, וכל מלחמת האחים שבאה בעקבות האירועים המחרידים האלה היו בגלל הנורמליזציה של המשטר המצרי עם ישראל? האם לא היה זה מוחמד מורסי [איש תנועת האחים המוסלמים] ששלח איגרת ידידותית לנשיא מדינת ישראל [דאז שמעון פרס] לאחר שניצח בבחירות [לנשיאות]. אגרת זו נשאה מסר מרגיע בדבר היחסים הטובים בין המדינות ובה [מורסי] כתב 'יש לי רצון עז לפתח את קשרי האהבה המקשרים למרבה המזל בין מדינותינו' (איגרת שמתוארכת ל-19 ביוני 2012)?[6]

 

ומי רצח את [ראש ממשלת לבנון] רפיק אל-חרירי? האם לא הורשעו חמישה חברים בארגון חזבאללה המתנגד לישראל? ומי זה אשר חמושים מטעמו מנהלים עימותים ברחובות ביירות בכל פעם כדי לערער על החלטות הממשלה ולהעצים את עצמו במדינה באמצעות הכוח והאיום? האין זה חזבאללה המתנגד לישראל?  

 

ומה לגבי סודאן, האם ישראל היא זאת שפיתתה את ממשלת האחים המוסלמים, שהשתלטה על המדינה ב-1989, לשרוף 300 אלף אזרחים בדארפור ולגרש שני מיליון [מהם], ולהפלות את הנוצרים בדרום באמצעות יישום השריעה האסלאמית, מה שגרם לחלוקת הארץ לשתי מדינות? האם ישראל היא זו אשר נתנה השראה לממשלה הצבאית של האחים המוסלמים [בראשות עומר] אל-בשיר, להעלות את מחירי הלחם ומוצרי היסוד ולקבל החלטות גזעניות ולא פופולריות שהביאו את הרחוב להתפוצץ [מזעם] ולהפיל את משטר אל-בשיר ואת כל חוגי הרשע שהקיפוהו?  

 

ולגבי האזרחים שלנו, חברי האחים המוסלמים המרוקאים, הרי אנו מזכירים להם ש'האיום על לכידות המרקם החברתי' שממנו סבלנו במרוקו, לא היה בכלל בגלל ישראל אלא בגלל [האסלאמיסטים הקיצוניים] שמדברים [על] 'החברה הג'אהלית'[7], [על יישום] 'המצווה החסרה [קרי הג'יהאד]'[8], כי 'השלטון [אל-חאכמיה] הוא לאללה [לבדו][9]'...וכן על ה'ח'ליפות'. לא היה מי שהשחית את מוחותיהם של המרוקאים, זרע בהם זרעי מלחמת אחים והביא את מערכת החינוך המרוקאית לסף פשיטת רגל  וללגיטימציה של הבורות והאלימות, כפי שעשו האחים המוסלמים והסלפים. [לכן], לפני שהם מספרים לנו על 'החדירה של ישראל' לחברה שלנו, עליהם להתנצל על חטאי העבר שלהם ולעבוד על שיפור התנהגותם כלפי האזרח בחסות המדינה המרוקאית שמלכדת אותנו יחדיו.

 

מדוע [האנשים] הללו שותקים נוכח קשרי האחווה בין תורכיה לישראל, ועל חילופי הסחר היומיומיים ביניהן? כיצד הם מתנגדים לנורמליזציה כאשר מדובר בממשלות שהם מתנגדים להן אך שותקים נוכח נורמליזציה של בעלי בריתם עם ישראל? 

 

איננו מציגים את השאלות האלה כדי להצדיק מציאות מסוימת, או כדי [להצביע] על שינוי בעמדתנו כלפי העניין הפלסטיני, אשר יוסיף להיות עבורנו עניין של עם הזכאי לחירות, אלא [אנו עושים זאת] רק כדי לומר לגאונים האלה שאיננו מטומטמים ושעליהם לכבד את האינטליגנציה שלנו לפחות באמצעות הצגת טענות הגיוניות, כדי לשכנע אותנו. עליהם לדעת כי מי שנהג בשחיתות וזרע הרס וחורבן סביבו אינו זכאי ללמד לקח [אחרים]. האידיאולוגיות המיושנות כמוהן כסוללות שעשו בהן שימוש יתר עד שהתרוקנו ולא ניתן להטעינן מחדש." [10]