סופר מצרי: עלינו להנגיש את התרבות לצעירים בעולם הערבי, כדרך למאבק בקיצוניות דתית
ב-29.10.2020 פרסם הסופר והאינטלקטואל המצרי, ד"ר עמאר עלי חסן, מאמר ביומון אל-אתחאד המתפרסם באיחוד האמירויות, שבו דן בדרכים למאבק בקיצוניות דתית בחברות הערביות והמוסלמיות וטען כי התרבות היא הדרך לעיצוב האדם וערכיו, ובכוחה להביא להתעוררות וקידמה של החברה כולה ולהיאבק ברעיונות קיצוניים. חסן העלה במאמרו כמה רעיונות להנגשת התרבות לצעירים בחברות הערביות, ובכללן בניית מרכזי תרבות, הטמעת הקריאה מגיל צעיר, קידום אומנויות, ספרות ותיאטרון לילדים וצעירים והקצאת משאבים נאותים לכך.
ד"ר עמאר
עלי חסן[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"כדי שרעיונות יתבססו וייושמו בשטח ואנשים יאמצו אותם, דרושים מוסדות או ארגונים שיניפו אותם ויהפכו אותם לצעדים ברי יישום במציאות החיים, וָלא – הם ימשיכו לרחף באופק הרחוק; אנשים לא יבחינו בהם ולא יושפעו מהם כל כך. רעיונות רבים מוּעלים במסגרת הביקורת על הקיצוניות הדתית והאידיאולוגית... אך הם אינם [מצליחים] להתרומם, משום שאין מי שיתרגמם לצעדים בשטח שיש בהם כדי להתבסס ולהתפשט באופן אפקטיבי.
אינטלקטואלים עוררו מהומה רבתי בעולם בדרישותיהם לבנות תרבות אזרחית מכילה ולא מדירה... אך רק מעטים [מהם] הציגו רעיונות ברי יישום בשטח, שיש בהם כדי לסייע למימוש מטרה זו. לפיכך, אציע להלן כמה צעדים שמטרתם לסייע לתרבות להיאבק בקיצוניות ובקנאות כדלהלן:
1. בניית מרכזי תרבות קטנים, או הגברת הפעילות באלו הקיימים. על המרכזים הללו להימצא בלב שכונות המגורים כך שיקל לצעירים להגיע אליהם, לפעול בהם ולהתרגל ללכת אליהם. על בתי הספר והאוניברסיטאות להסב את תשומת לבם של התלמידים ושל הסטודנטים לגבי מרכזי תרבות אלו ולגבש תוכניות לשיתוף פעולה עימם.
2. האמור לעיל דורש כי הקריאה והעיון יהיו חלק בסיסי מקורסי הלימוד – החל מכיתה א' ועד סוף התיכון. יש להכשיר את המורים למלא תפקיד זה ולספק לבתי הספר ספריות עשירות בסוגים מגוונים של ידע וספרות אשר נבחרו בקפידה.
3. אפשר ליישם [במדינות נוספות] את הניסיון של [מיזם] 'תיאטרון הגורן'[2] במצרים שהייתי בין משתתפיו, והיווה מיזם ניסיוני למאבק באידיאולוגיה הקיצונית. זהו מיזם שנועד לעודד את האמנות, הספרות והפולקלור בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, המבוצע תוך שיתוף פעולה בין משרדי התרבות והחינוך. כאשר מיזם זה יושם בבתי ספר בכפרים שידוע שיש בהם ריכוזים של ארגונים אסלאמיסטים קיצונים' הוא זכה להצלחה מדהימה, זאת למרות שהוא נתקל בהתחלה בהתנגדות מצד התלמידים, בטענה שכל סוגי האמנות אסורים [לפי ההלכה]. עם הזמן התלמידים הללו החלו לצייר, לנגן, לכתוב שירה, סיפורים ומאמרים, לשחק בהצגות וליצור אמנות עממית הקשורה לסביבתם [החברתית], והם עושים זאת בהצלחה רבה.
4. חשוב גם לייצר תרבות עבור הילדים, משום שחלק מחברי ארגוני הדת הקיצוניים התבססו על שיטה זו כדי למשוך אליהם ילדים ולהכשירם להיכנס לארגון, לקבל את רעיונותיו או להזדהות עימם. [לארגונים אלה] יש הוצאות ספרים מוכרות המסייעות במילוי משימה זו. המאבק בהם חייב להיות במסגרת הזו כדי להתחרות על [ליבם של ילדים] צעירים. בתחום זה לא די ב[פרסום] כתבי עת לתרבות, אלא יש לעודד סופרים הכותבים לילדים ואף לייסד הוצאות ספרים אשר יפרסמו את יצירותיהם במחירים הולמים.
5. יש לעודד יוצרי אומנות וספרות בחברה ולקדמם, בהיותם אנשים הראויים לכבוד ומה שהם כותבים הוא נדבך חשוב, לא רק במאבק בקיצוניות הדתית אלא גם בביסוס 'העוצמה הרכה' של המדינה באופן כללי. הדבר מחייב הקצאת תקציבים מספיקים ליצירת תרבות אמיתית.
6. יש לארגן לתלמידי בתי הספר ולאחר מכן לצעירים תחרויות נושאות פרסים בחיבור בנושאים מסוימים אשר מבססים את הנאורות ומעלים את קרנה של המתינות הדתית.
בכל מקרה, אסור להתייחס לתרבות כאל תכשיט שנועד לקישוט. [התרבות] היא דרך לבניית האדם ולעיצוב הידע, הערכים והגישות שלו, והיא זו שתוביל להתעוררות החברה כולה".[3]
[1] https://masralarabia.net/, 16.2.2016
[2] 'תיאטרון הגורן' הוא מיזם תרבותי נודד שנוצר על ידי הבמאי המצרי אחמד אסמאעיל יחד עם משרד החינוך המצרי והרשות הלאומית של אולמות התרבות במטרה לפתח את התרבות בקרב תלמידי בתי הספר ולבנות תיאטראות פתוחים בכפרים מיעוטי יכולת. ראו אל-יום אל-סאבע (מצרים), 5.7.2018
[3] אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 29.10.2020