סופרת מצרית: במצרים יש מאות מקרי רצח על רקע "חילול כבוד המשפחה"; חובה לעצור את התופעה
הסופרת המצרית הפמיניסטית ד"ר נואל
אל-סעדאוי, פרסמה
ב-21.9.20 מאמר ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום, בו תקפה את החברה הגברית
והפטריארכלית במצרים, המעלימה עין ואף מעודדת רצח של נשים על רקע חילול כבוד
המשפחה. אל-סעדאוי החלה את מאמרה בסיפור אודות נערה בת 14 אשר אביה השיאה לגבר
המבוגר ממנה בארבעים שנה ונרצחה בידי בני משפחתה לאחר שניסתה להתנגד לחיי הנישואין
שנכפו עליה. אל-סעדאוי טענה כי יש כיום במצרים מאות מקרי רצח של צעירות קטינות,
בשם מה שמכונה באופן מוטעה "כבוד המשפחה" וכי הדבר נובע מהתרבות
ומהערכים הקלוקלים של החברה המצרית, שוויתרה על ערכי החירות והצדק החברתי, שעליהם נאבק הציבור שיצא
לרחובות במחאות האביב הערבי ב-2011.
להלן
תרגום קטעים מן המאמר:[1]
ד"ר נוואל אל-סעדאוי[2]
"אביה
של נערה קטינה בת 14 חיתנה בניגוד לרצונה לגבר שמבוגר ממנה בארבעים שנה, אך
הנישואין לא צלחו כמובן. שהרי איך ניתן לחלל את גופה ונפשה של נערה קטינה בידי גבר
זקן יותר מסבה, בניגוד לרצונה?! הנערה הקטינה התנגדה [לנישואים הללו] אך ללא הועיל.
היא ניסתה להתאבד ונכשלה גם בזה, [ולכן] היא נשארה אתו בעל כורחה. אחר כך ניסתה
לברוח והוא [בעלה] הלך אל רשם הנישואין וגירשה
באופן חד צדדי; [אחר כך] תפסה והפליא בה את מכותיו והחזירה לאביה כשהוא מאשימה
בהתנהגות פסולה. [זו] האשמה שמשמשת כָּתירוץ הזמין והקל של כל גבר חסר מצפון לגרש
את אשתו, מפאת בושה או חוסר אונים מצדו, או רצון לנקום בה משום שסירבה להיות כנועה
ומושפלת. מה שחשוב הוא שהאב, חסר המצפון מלכתחילה, תפס את ביתו הקטנה החלשה וחסרת
היכולת להתנגד וכבל את ידיה הקטנות בחבל חזק, בעזרת גברי המשפחה, דודיה ואחיה. הם ליפפו
סביב פיה ואפה פלסטר והשליכוה בעודה בחיים לנילוס. גופתה נמצאה ונמשתה מן המים ופתולוג
קבע שסיבת המוות היא חנק ולא טביעה.
עשרות
או אולי מאות מהסיפורים המבישים האלה קורים בכל יום. אנו קוראים אותם בעיתונים
ובמגזינים, ואחר כך הופכים את הדף המגואל בדם של הקורבנות הנערות והילדות, כדי
לקרוא את החדשות החשובות יותר בעינינו [שהן]: ... כמה מיליונים הרגה הקורונה; שערוריות
של מפורסמים; תחרות על כיסאות השלטון, הכסף וההשפעה - קרי בחירות שמחליפות את הפנים
[של אנשי השלטון] אך לא את התרבות [או:] טורי עיתונים התומכים ברוח הקנאות הדתית
ותמונות של מועמדות ומועמדים שמבטיחים לבצע שינוי לעבר צדק חברתי וחירויות לכלל
ולפרט; ההבטחות הנשפכות בדיו על דפי העיתונים או משודרות בשופרות [התקשורת] לציבור;
ההבטחות לצדק חברתי הנעלמות עם סיום הבחירות והעליה [של הפוליטיקאים] על כס השלטון.
האם מישהו מהמועמדים הנלהבים [לקדם] צדק חברתי התייסר נוכח הדיווח על רצח הנערה-הילדה,
הזאת?
הסיפור
חוזר על עצמו בכל זמן ובכל מקום ובאותה הדרך. איך הוא אמור להשתנות? [שהרי] הערכים
הגזעניים והחוקים הפטריארכליים המעמדיים הם השולטים ביחסים בתוך המדינה ובתוך המשפחה.
כולם (פרט למיעוט נדיר) הפכו את הדף [בו דֻווחה הידיעה], כדי לקרוא את החדשות
החשובות יותר. כולם (פרט למיעוט נדיר) הפכו את הדף ושכחו את הנערה הילדה החפה מפשע,
שנרצחה בשם ההגנה על כבוד המשפחה. האב, הדודים והאחים מבטאים את המילה 'כבוד' בקול
רם, גס ומעורר סלידה. כולם מלוכדים כמקשה אחת למען כבוד הגברים, והכבוד שלהם הוא
נגד הנערה אשר אין לה כבוד ואין לה איש
בג'ונגל הזה. אפילו אמה המסכנה רועדת נוכח המילה כבוד והיא עוזרת לגברים
להרוג את בִּתה, או למצער היא שותקת ומחפה על הפשע. כמה בנות צעירות נרצחו בארצנו
למען הכבוד בלי שהרוצחים נענשו, או שקיבלו עונש מֵקל מתוך הזדהות עם הגברים המגנים
על כבודם?
עקבנו
בעבר אחר הפרשה של האזרח המצרי יאסר, מאחד ממחוזות סיני, אשר היגר לארה"ב,
התחתן עם אמריקאית, השיג אזרחות אמריקאית ועבד כנהג מונית, ובשנת 2008 פיתה את
בנותיו אמינה וסארה ותקפן מינית, ואחר כך, לאחר שנודע לו שבנותיו קבעו פגישה עם
בחורים אמריקאים לא מוסלמים, הוא ירה בהן כדי לנקום את כבודו וכבוד משפחתו. הוא נמלט
[מהחוק] במשך 12 שנים עד אשר נלכד ב-26 באוגוסט 2020, כשהוא רגוע וגאה על כך שביצע
את פשע הכבוד הערבי-הגברי על אדמת אמריקה, שאינה מכירה בפשעי כבוד. כעת הוא עומד
בפני האשמות החמורות ביותר ובפני העונשים החמורים ביותר.[3]
כן,
מושג הכבוד בארצנו מתייחס רק להתנהגות של נערות צעירות יותר מאשר להתנהגותם של
גדולי הגברים בזירת הפוליטיקה, הכסף והתקשורת. מושג נטול כבוד.
חלק
מהשקועים עד צוואר בזירת התחרות על שלטון, כסף והשפעה, אולי ילעגו להתעניינותי בנערה
צעירה, שאין לה כל חשיבות בג'ונגל הפוליטיקה, הכסף ומאזני הכוח; כי מי מכבד זכות
של אישה או איש במצרים שאין לו כוח?! האין זאת שמיליוני מצרים זכו לכבוד רק אחרי מהפכה
של מיליונים שהפילו את ראשי השלטון ולקחו את זכותם מכוח הארגון והאיחוד מה בערבית?
[זו] המהפכה שהניפה את סיסמת הכבוד, החירות והצדק ללא הבדל דת, מין או מעמד.
אחרי תשע שנים אני תוהה: למה התחוללה המהפכה
המצרית? האם לא למען הצדק, החירות והכבוד? האם היא לא התחוללה למען הנערה הזאת ולמען
מיליוני המדוכאות והמדוכאים האחרים מקרב בני העם העני? האם רוח המהפכה האנושית
העצומה כבתה, או שמא חזרה להרגלה הישן? חזרנו לזירת ההתגוששות בשיטות הישנות,
איבדנו את האנושיות המהפכנית, אשר דואגת לחלשים ולרוב המקופח, וחזרנו למנגנונים
פוליטיים שריריים...
איך
יושגו כבוד, צדק וחירות לעם כולו, לרבות נערות צעירות אשר הן קורבן לתאוות הבצע של
הגברים במשפחה, וקורבן של הפשעים על רקע הפגיעה בכבוד ש[למעשה] הם נגד הכבוד?! [מדוע]
מעולם לא ראינו קורבנות מהאליטה...מהפוליטיקאים, מהמפלגות הפורמליות מאנשי העסקים
ומנשות התקשורת ו[תעשיית] היופי? חלקם גדלו בחיק המשטרים הקודמים המושחתים ושתקו
נוכח שחיתותם לאורך השנים. האליטה הזו המשחיתה כל דבר, התחילה להשחית גם את צעירי
וצעירות המהפכה העממית בעלת העקרונות האנושיים הנשגבים...
אני
דורשת מכל הגופים הדואגים לאנושיותה של האישה - ממשלתיים ואזרחיים כאחד - לפעול
למען הגדרת מה שמכונה "פשע למען כבוד" כפשע. יהיה זה צעד מעשי ראשון הנוהג
בצדק עם הנערות והנשים בערים ובכפרים אל מול פעולות ברבריות ועברייניות הנתמכות
בידי התרבות השלטת.
