דיווחים בעיתונות הערבית: המתקפה האמריקאית על איראן בפתח
לאחרונה גובר העיסוק בעיתונות הערבית באפשרות של מתקפה אמריקאית נגד איראן. במסגרת זו מתפרסמים דיווחים, תחקירים ומאמרים המדברים על "ודאיותה" של המתקפה וסוקרים את התוכניות והצעדים המקדימים לקראת העימות העתידי. במקביל יש השוללים אפשרות זו ואף מצביעים על הסיבות לכך. להלן כמה דוגמאות מן העיסוק בנושא בעיתונות הערבית:
היומון הבחריני אל-וטן: עדויות למלחמה שבפתח
בידיעה שפרסם היומון אל-וטן הבחריני ב-1 במרץ תחת הכותרת "אל-וטן עוקב אחרי הסימנים למלחמה שבפתח במפרץ", נכתב: "שיעור התפוסה בחלק מבתי המלון בבחריין מגיע ל-90% וצפוי כי בתקופה הקרובה יעלה שיעור זה עוד יותר בשל התגברות הפעילות הצבאית האמריקאית במדינה... זאת נוכח החמרת העמדה הבינלאומית ביחס לתיק הגרעין האיראני והתגברות הידיעות על אפשרות של התקפות צבאיות נגד טהראן.
לאל-וטן נודע כי חוגים צבאיים אמריקאים יעצו לכמה משקיעים בעלי אזרחות אמריקאית בבחריין להזדרז ולסיים את עסקאותיהם ולהוציא את כספיהם מהאזור בשל המתיחות הביטחונית, כשהם רומזים 'למלחמה נגד איראן'. בה בעת עולה מספרם של הכתבים [הצבאיים] והכתבים האמריקאים המגיעים לבחריין ולאזור המפרץ. הדבר נעשה במסגרת מדיניותו של הנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש, ולפיה התקשורת האמריקאית צריכה לדעת את האמת בנוגע למצב הביטחוני באזור [בכלל], ובעיראק בפרט...
מי שעוקב אחר המדיניות האמריקאית מתחילת השנה, שם לב שיש מצב של כוננות וגיוס צבאי של הכוחות האמריקאים, במיוחד לאחר ההודעה של וושינגטון שטהראן מעורבת בפעולות האלימות בבגדאד. כמו כן, מפקד הצי החמישי האמריקאי המוצב במנאמה אמר כי ארצו מתכוונת לרכז את הכוחות הצבאיים הימיים הגדולים ביותר מאז המלחמה לשחרור כווית ב-1990-1991 והודיע ששלוש נושאות מטוסים אמריקאיות, וכמה צוללות שמספרם לא נחשף עד היום, נכנסו למימי המפרץ.
כמו כן, מקורות צבאיים אמריקאיים מורים שבקרוב יוצבו בבחריין מתקני שיגור של טילי פטריוט לאחר ששלוש מדינות מפרציות [כבר] הציבו אותם על אדמותיהן כשהן לוקחות בחשבון אירוע צבאי בלתי צפוי במהלך התקופה הקרובה...
במישור המקומי, חשף האלוף ח'אלד אל-עבסי, מזכ"ל המנהלה הכללית להתגוננות אזרחית, כי שופר מנגנון צופרי ההתראה וכן שופרו המנגנונים לאיתור חומרים כימים ביולוגיים ורדיואקטיביים."[1]
יומון מצרי במוסף מיוחד: 'המלחמה בפתח'
יומון האופוזיציה המצרי, "אל-מצרי אל-יום", מפרסם במדור המכונה "קו האש" סדרת מאמרים תחת הכותרת "מלחמת המפרץ הבאה - מכה אמריקאית ניצחת ותגובה איראנית רועמת". בהקדמה למאמר נכתב כי: "[מדור] קו האש הוא המקום שבו ראוי לעסוק בנושא [האיראני] באמצעות מעקב וניתוח. מאחר והמשבר [הקיים] מהווה התרעה למלחמה צפויה או כזו שתבוא בהכרח, נדרש להכין [תחקיר] בנושא [האיראני] והוא יתפרס על פני כמה חלקים..."
המאמר הראשון בסדרה הוקדש לסקירת "הצעדים שנוקט הממשל האמריקאי כהכנה למתקפה נגד איראן". בתחילת המאמר נכתב: "לפני הצגת התסריט הצפוי של המכה האמריקאית ולפני שניכנס לפרטיה, מחייב הסדר ההגיוני להקדים ולסקור במהירות את אופי ההכנות לקראת הכנת זירה [מתאימה] לפעולות..."
בכתבה זו סוקר היומון כמה פעולות הכנה אמריקאיות צבאיות במפרץ כמו: "פריסת טילי פטריוט מדור חדש מחוץ לגבולות ארה"ב, בפעם הראשונה מאז ייצורם, והצבתם בבסיסים [האמריקאים] באזור המפרץ ועיראק; הצטרפותה של נושאת המטוסים USS ג'והן סי סטיניס לנושאת המטוסים USS דוייט איזנהאוואר במימי המפרץ" זאת לצד, החלטות ובהן "הגדלת מספרם של החיילים האמריקאים בעיראק" ו"עריכת שינויים בפיקוד הבכיר האמריקאי, כולל בחירת אדמירל בצי האמריקאי על ידי בוש באופן אישי."
כמו כן, צוינו בכתבה פעולות מדיניות שנקט הממשל האמריקאי כדוגמת "המאמץ [הנואש] של ארה"ב לחזק את הביטחון בעיראק"; "גילוי התעניינות מפתיעה [מצד ארה"ב] בסוגיה הפלסטינית"; "הענקת אור ירוק לממשלת אתיופיה לתקוף את בתי הדין האסלאמיים"; "המתקפה המתנהלת נגד ממשלת פקיסטן"; "ההסכם שנערך לאחרונה עם קוריאה הצפונית"; "הפעלת מכונת הסברה כדי להכשיר את דעת הקהל נגד איראן, לצד ההחלטות לגנות [את איראן] במועצת הביטחון וההסלמה הנמשכת של החלטות אלו"; "העמקת המחלוקות בין הסונה והשיעים כדי לבודד את איראן" ו"הגברת הסנקציות הכלכליות נגד איראן".[2]
עורך יומון סורי: הגיע תורה של איראן
עורך היומון הסורי "תשרין", עצאם דארי, כתב במאמר ב-28 בפברואר 2007: "אתמול היה תורה של אפגניסטן, היום תורה של עיראק ומחר יגיע תורה של איראן, במידה והדוחות והנתונים האמריקאיים נכונים. כך מובילה המנטאליות הטרוריסטית האמריקאית את העולם ממלחמה הרסנית לתוקפנות הרסנית עוד יותר...
מזה זמן רב מצביע המידע המודלף מוושינגטון על תוכניות שהאסטרטגים של הבית הלבן, משרד החוץ האמריקאי והפנטגון סיימו להכין, אשר עוסקות רובן ככולן במכות צבאיות נגד איראן. [רק] הגרסאות שונות: אחת מדברת על תקיפת המתקנים הגרעיניים, השניה מדברת על תקיפה רחבה יותר שתכלול אתרים של הצבא וההנהגה, ואילו השלישית מדברת על פעולה צבאית אמריקאית עד כדי החלפת המשטר האיראני...
בקיצור, נראה שהאווירה היום דומה במידה מסוימת לזו שקדמה לתוקפנות האמריקאית-בריטית נגד עיראק וכי המטרה הפעם היא איראן."[3]
בעל טור כוויתי: מלחמה אמריקאית - איראנית ודאית
בעל הטור הכוויתי, מוחמד אל-רומיחי, כתב ביומון הלונדוני "אל-חיאת" תחת הכותרת "ודאיותה של המלחמה האיראנית אמריקאית": "נראה כי המערב, מסיבות שרק מעטים יודעים אותן, נחוש להיכנס ל'אם המלחמות' שהיא המלחמה נגד איראן, וזאת מכמה סיבות וביניהן:
1. השגה של נשק גרעיני מצד איראן תוך זמן קצר יחסית תהפוך אותה לשליטה באזור החיוני מבחינה כלכלית למערב, [מצב] שהאינטרסים המערביים אינם יכולים לקבל. כמו כן, מצב זה פותח בה בעת מרוץ [חימוש] גרעיני באזור המאיים על השלום האזורי ואף העולמי.
2. ההתפשטות האיראנית באזור הערבי, ובמיוחד בלבנון ובפלסטין, וכן הפצת אוירה של אי שקט בארצות בהן חיים מיעוטים שיעים מפתה את איראן להפיץ את האג'נדה שלה - שהיא ההתנגדות לאינטרסים של המערב - לעבר אופקים חדשים, אפילו באמצעים לא קונבנציונאליים. מה שקורה בעיראק אינו אלא דוגמא שעלולה לחזור על עצמה כאשר ההשפעה האיראנית המתעצמת תתפרס [עוד יותר].
רעיונות מעין אלה מוצאים תהודה רחבה בחוגי האנליסטים במערב ויתכן והם יהוו צידוק להתנגשות איראנית-מערבית (אמריקאית בבסיסה) שנועדה לעצור את התיאבון האיראני להתפרס באזור מבחינה רוחנית, אידיאולוגית וכלכלית ונועדה להציל את מה שאפשר באפגניסטן ובעיראק...
חלק מהאיראנים אינם מעוניינים לקרוא את הכנת [דעת הקהל האמריקאית למלחמה] ואת התכנונים נגד הפרויקט האיראני האמיתי או הדמיוני... הם ממהרים לקרוא תיגר, לדרוש עימות או לזרז אותו, מה שמתאים [לכוונותיהם] של אותם נצים מערביים, מאחר והם מעניקים להם הזדמנויות חדשות לגרוף תמיכה בינלאומית גדולה יותר נגד איראן. זה מה שקורה בפועל על ידי החרפת הטון של ההחלטות הבינלאומיות נגד איראן במועצת הביטחון ובסוכנויות הבינלאומיות הנוגעות בדבר..."[4]
ארבע סיבות לשלילת האפשרות של מתקפה כנגד איראן
עבד אל-מונעם סעיד, מנהל "המרכז למחקרים אסטרטגיים של היומון המצרי אל-אהראם", כתב ביומון "אל-שרק אל-אוסט" מאמר תחת הכותרת "לא תהיה מתקפה צבאית אמריקאית נגד איראן". במאמרו שלל סעיד את האפשרות למתקפה כזו ומנה ארבע סיבות לכך:
"אני חולק על אלו האומרים שארה"ב תנחית מכה צבאית על מתקני הגרעין האיראנים כדי לחסל את יכולותיה הגרעיניות ולמנוע ממנה מלהגיע לשלב של התחמשות גרעינית.
[מי שאומרים] שארה"ב תעשה זאת במהלך התקופה הקרובה, [מציינים] סיבות היסטוריות הקשורות לארה"ב, סיבות אסטרטגיות המיוחדות למזה"ת וסיבות טקטיות הנוגעות למצבה בעיראק. למרות זאת, שיקולים הגיוניים [מובילים למסקנה] שארה"ב לא [תתקוף את איראן]. לא מהיעדר מניעים או יעדים מעטים, אלא מפני שאין לה יכולות מספיקות לביצוע משימה זו.
1. מדינה כמו ארה"ב אינה יכולה לבצע פעולה גדולה של מעורבות צבאית ללא תמיכה עממית גדולה, ותמיכה זו אינה בנמצא, לא בשני מושבי הקונגרס ולא בדעת הקהל, התומכת בממשל האמריקאי הנוכחי באחוז נמוך ביותר.
2. כל המומחים הצבאיים בארה"ב יודעים שהרעיון של מכה אווירית 'כירורגית' חסר בסיס במציאות של פעולות צבאיות ונמצא רק בדמיונם של מומחים טירונים. הכוחות האוויריים אינם יכולים להכריע מערכה בהיקף כזה כאשר, בסופו של דבר, אין להם תמיכה מספקת מצד כוחות יבשה. יתרה מכך, ישנה סכנה גדולה במכה אווירית [שלמעשה] תגרום לאיראן להאיץ את פעולת יצור הנשק הגרעיני ואז התוצאה תהיה הפוכה לגמרי מזו שבה רוצה ארה"ב.
3. לאיראן יש קלפים רבים באמצעותם היא תוכל להגיב למתקפה האמריקאית. היא אינה מדינה בעלת עומק אסטרטגי גדול, אולם יש לה יכולת לפרוס את זרועותיה הצבאיות והמהפכניות לבארות הנפט במפרץ כולו. כמו כן, יש לה יכולת להסב לארה"ב אבדות רבות בעיראק, אם בעלי בריתה של איראן מקרב השיעים יפנו עורף לידידיהם האמריקאים.
4. מכה נגד איראן בוודאי שלא תשרת את המטרה [של יציבות בעיראק ובמזה"ת שתאפשר לארה"ב נסיגה מכובדת], אלא תעמיק את המערכה האמריקאית בעיראק ובאזור לשנים הבאות."[5]