כללי

כותב סודאני: "ברוכה הבאה ישראל לח'רטום"

 

בעקבות ההודעה המשותפת של ארה"ב, ישראל וסודאן מה-23.10.20 על נרמול היחסים בין ישראל לסודאן, פרסם בעל הטור, אוסאמה די אל-נעים מוחמד, מאמר בעיתון הסודאני אל-ראכובה, בו הביע תמיכה במהלך זה וקרא לפלסטינים ללמוד מלקחי העבר ולשאוב השראה מיפן וגרמניה שהתפייסו עם אויביהן לאחר שהובסו במלחמה  ובחרו בדרך של התעצמות כלכלית ושגשוג. הוא הביע סיפוק מכך שסודאן בחרה בדרך הפיוס עם האויב הישראלי לאחר שהייתה שקועה במלחמות פנימיות שהביאו לפיצולה וכעת פניה לפיתוח וצמיחה. לדבריו, סודאן שבבירתה ח'רטום נוסחו שלושת הלאווים בפסגת הליגה הערבית לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967: לא להכרה בישראל, לא לשלום עמה ולא למו"מ עמה "משנה את המילים לכן, כן ובפעם השלישית כן לברית עם ישראל ולנורמליזציה עמה". 

 

להלן תרגום חלקים מן המאמר:

 

אוסאמה די אל-נעים מוחמד[1]

 

"המדיניות [המתבטאת בקריאה] להשליך את ישראל לים ולמחוק את קיומה היתה דומיננטית בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. תנועות ההתנגדות הפלסטיניות, בתמיכת מצרים של [גמאל] עבד אל-נאצר ומדינות ערביות אחרות, הפכו סיסמה זו לכלי בידיהן. חטיפת מטוסים בחלק ממדינות העולם ורצח בני ערובה, כולל בשגרירות הסעודית [בסודאן] בשנת 1973[2]  – היו דרכי פעולה שארגוני ההתנגדות הפלסטיניים נקטו בהן...

 

השמדת האויב ומחיקת קיומו היא שיטת לחימה אותה המציאה ההתנגדות הפלסטינית [כולה], ללא יוצא דופן ובכלל זאת פת"ח ו[ארגון] ספטמבר השחור, וכן [התנועות] הג'יהאדיסטיות [הפועלות] בשם האסלאם. הן נקטו בדרך של חטיפת מטוסים ורצח בני ערובה, אפילו משחקי הכדורגל בגרמניה [הכוונה כנראה לטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972] לא יצאו בשלום מכך. לאחר מכן החלו [ארגונים אלה] לתקוף את העורף הישראלי ברקטות מאולתרות, וישראל הגיבה באמצעי לחימה קשים וקטלניים יותר, ומי שניזוק מכך היו הפליטים במחנות הפלסטיניים.

 

כך, למעשה, הארגונים הפלסטיניים ותומכיהם מקרב הלאומיים הערבים, הנאצריסטים והבעת'יסטים והמדינות שטיפחו את המפלגות האלה חרגו מן הדרך [ההיסטורית] בה ניהלו הערבים את מלחמותיהם. שכן, מקדמת הימים פרצו מלחמות בין השבטים הערבים... [במסגרתן] נלקחו שבויים בשבי, [ואולם] לאחר מכן נערכו [בין השבטים] הסכמים, שולם כופר נפש לשחרור האסירים ו[שני הצדדים] שבו לכבד את ההסכמים והבריתות [ביניהם], עד שהם שוב קרסו מסיבה כזו או אחרת, וכך חוזר חלילה, מלחמה שאחריה באים הסכמים.  

 

בהיסטוריה המודרנית ניתן למצוא את [הדוגמאות] של יפן וגרמניה שהובסו ונחרבו [במלחמת העולם השנייה] וחתמו לאחר מכן על הסכמי [שלום]. מי שהיו אויבים אתמול חיים [כיום יחד], מוכרים וקונים [זה מזה] ומשתפים פעולה בנוגע לאינטרסים ההדדיים. התחרות [הכלכלית] ביניהן מביאה להעלאת התוצר המקומי [הגולמי שלהן] ולרווחת האזרחים בכל המדינות...

 

מדינות ערב שתקו. לא היה בכוחן לקדם מסלול אחר לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההסכמים [המדיניים שנחתמו בין ישראל והפלסטינים] ואינם מכובדים באופן מלא באו בעקבות לחצים שהפעילו ארה"ב ואירופה ולא מתוך שכנוע פלסטיני [בנחיצותם]. נחתמו [הסכמי] קמפ דייוויד ואוסלו, אך הארגונים הפלסטינים הפרו אותם באופן יומיומי, ומדינות ערב בהסכמה שבשתיקה הלכו עם הפתרון היחיד אותו ראו הארגונים הפלסטינים - לחימה ועוד לחימה ושלושת הלאווים שנוסחו למרבה הצער בח'רטום.[3]

 

האלטרנטיבה של הרקטות המאולתרות ורצח הישראלים במחסומים לא תשחרר את פלסטין גם אם תימשך זמן רב. פלסטין תהיה חופשיה ויחיה בה עם בן חורין רק אם תחקה את המודל של יפן, גרמניה ודרום אפריקה, בהתמודדות עם האויב בזמני מלחמה ושלום. [אלה] ארצות ותושבים שמגדילים את התוצר המקומי [הגולמי] שלהן, ומהווים מודל לחיקוי בעולם בתחום המסחר והתעשיה, ואינם שואפים לחטוף את מטוסי האויב או שצעיריהן יפוצצו עצמם מתוך זעם על האויב.     

חלק מהמפלגות בסודאן הפסיקו לחשוב שצריך לזרוק את ישראל לים ולמחוק את קיומה. הן סבורות שפלסטין עם סוגייתה לא יכולה להפוך לכוח כלכלי בעל השפעה על העולם, אלא בדרכי שלום, ולא בכלים של השמדה ומלחמה. עליה ללכת בדרך של הערבים הקדמונים בכל הנוגע למלחמות ולהסכמים עם האויבים. בנוסף, אנחנו בסודאן איבדנו אינטרסים [מסוימים] ופצענו עודו מדמם. כתוצאה מכך איבדנו 90 אחוז מההכנסות של המדינה. המפלגות בסודאן שתקו כולן ולא פעלו... על מנת למנוע את היפרדות דרום סודאן. [מפלגות אלה] לא יכולות [כעת] לפצות על שתיקתן זו, שביטאה זלזול באינטרסים של סודאן על ידי התנגדות פומבית קולנית לרווחים שסודאן שואפת להשיג באמצעות ההסכם עם האויב [הישראלי]. הדרך שבה נוקטים חלק מהקולות [בסודאן] המתנגדים לנורמליזציה עם מדינת ישראל אינה משקפת תבונה ולמידה מהלקחים הערביים הישנים בכל הנוגע להתמודדות עם האויבים. הם גם אינם מיישמים את מוסר ההשכל של העמים היפני והגרמני...

 

לא לסיסמאות [הקוראות] להשלכת ישראל לים ולמחיקתה מהמפה. ברוכה הבאה ישראל לח'רטום. ארץ שלושת הלאווים הופכת את מילות השיר ל- כן, כן ובפעם השלישית כן לישראל, לברית עמה ולנורמליזציה עמה." [4]